מייביס ראתה את מייקל וג'רמי מעליה ואת דן, ג'ייני ולקסי מאחוריהם, דואגות.היא הושיטה את ידה לעבר ג'רמי ונגעה בו. היא מייד החזירה את ידה וראתה את פרצופיהם הדואגות של חבריה […]
היא פוקחת את עיניה באיטיות, ממצמצת מספר פעמים כדי לטשטש פחות את ראייתה. כמה זמן ישנה? איפה היא בכלל? כעת גם לשמה לב לגופה, שכאב בכל מקום אפשרי. היא ניסתה […]
"איך אני אגיד לך זאת בעדינות?היא רוצה לפגוש אותך אם חבר שלה"היא השיבה וחטפה פרוסת לחם,היא הושיטה לי אותו וסימנה לי לנעוץ אותו."למה?"שאלתי בבהלה,עיכלתי את הלחם ונשפתי בקצרה."את צריכה לפגוש […]
"טראול,אני מצטערת אבל אני די חוששת מהמקום הזה"אמרתי בנימה מפוחדת ובחנתי את האזור בלחץ."את בטוחה?לי הוא נראה יחסית ליער משהו מיוחד כזה,מתקתק"אמר והחליק את אצבעותיו על פניו.טיפות קטנות התחילו לטפטף […]
התעוררתי בבוקר שבת אחרי יומים שלא ראיתי עוד את דיימון. אני יוכל את עצמי אם פספסתי את ההזדמנות להגיד ולהבין כול כך הרבה דברים. אבל התעוררתי לתקתוקים בדלת הזכוכית. הסתכלתי […]
הוא חייך בעדינות ועמדתי שם קפואה. "היי" אמר בקול שקט ופני מלאך. היי? זה מה שיש לו להגיד? לא יצאו לי מילים מהפה, לא הצלחתי לזוז. עצרתי את הנשימה לכמה […]
"אחח לעזאזל הצלחת את התרגיל השני?" מייקל שאלה אותי כששנינו היינו בחדר שלי והתכוננו למבחן במתמטיקה. "אני בקושי מצליחה לפתור את המשוואה של עצמי" מלמלתי בשקט אחרי שנזכרתי שאני מתכוננת […]
החזקתי את הטלפון והמשכתי להסתכל עליו במבט אטום. ניתקתי אותו וחייגתי מספר קודם, הקשבתי לצלצולים, כול צלצול נראה לי יותר ארוך, בכול צלצול הלב שלי דפק חזק יותר. "הלו?" ענה […]
נכנסנו בשקט לבית של מייקל, מנסות לא למשוך הרבה צומת לב. מייקל הלכה לכיוון האמבטיה ואני אחריה בשקט, אחרי ששטפנו את הידיים וניסינו כמה שיותר להסתיר דקירות ושריטות, יצאנו למטבח […]
יום אחרי כול המהומה הזאת יש לי הרגשה כול כך כבדה בלב. עם כול ההרגשה המגעילה הזאת, וזיכרונות הרעים בזמן האחרון, אני לא מתייאשת. אז כרגע אני חייבת למייקל קצת […]
אני לא מתכוונת להרים ידיים. לא עכשיו. לא שאני יודעת שאתה בסביבה. קשה לי להאמין שתלך שוב בלי לראות אותי, מרחוק בלי שאני ידע העיקר לראות אותי. אז אני אסתכל […]
האוטובוס עצר בתחנה האחרונה וראיתי שאני האחרונה באוטובוס והיחידה שירודת כאן. ירדתי מהאוטובוס מהר, מנסה להתאושש מהחזרה למציאות. אני יודעת איפה היינו פעם קודמת, לא רחוק מכאן. אני נותנת מבט […]
הלב שלי הפריע לי לנשום אבל לא להמשיך לקרוא לו. "קיארה?!" אני צועקת בקול רועד ומסתכלת מסביב. "תראו, תראו מי היה מאמין שאת תקראי לי" אני מסתובבת ורואה את קיארה […]
אם אני יתחיל במחשבות שעברו לי בלילה זה לעולם לא הגמר. הראש שלי היה מלא מחשבות ולהירדם לא הצלחתי, לא ידעתי מאיפה הן צצות. דיאנה אמרה לי לדמיין אותך במקום […]
אני רצה בתוך היער השחור, שומעת רק את הצעדים המהירים שלי. מסתכלת למעלה. זה לא היה דיימון, אני בטוחה בזה. אבל אם הוא הכיר אותי רוב הסיכויים שהכיר גם את […]
התארגנתי לנשף עכשיו וכמובן שעלו לי הזיכרונות איתך. ושוב אני יעצום את העיניים והפלשבק יתחיל. עמדתי שם במרפסת מחכה לך עם השמלה התכלת שהבאת לי, שיער חלק, התאפרתי- פחדתי שהתאפרתי […]
אז ככה כנראה אני יעביר את השבת שלי לשבת ולכתוב ביומן כמו שעשיתי עד עכשיו. התכוונתי להמשיך את הסיפור עם ההורים שלך אבל..הנשף קפץ לי לראש. החליטו לעשות אותו גם […]
פגשתי את אבא שלך אתמול.הוא היה שונה, דואג נחמד, אכפתי. התנהג כמו אבא לשם שינוי. לפחות מהתנהגות שאני מכירה שאבות צריכים להתנהג. כן העבר שלנו לא ממש טוב. הפגישה הראשונה […]
לחשוב שכול מקום שאני כותבת בו יש היסטוריה איתך. פעם טובה פעם רעה. אבל עדיין היסטוריה. אני חוזרת לעבר הרחוק יותר שהייתי ילדה קטנה, בת 9, שנה אחרי שעזרת לי […]
אני יושבת בשיעור מאחורה וכותבת. אם הייתה יודע את זה הייתה הורג אותי. הלימודים שלי היו חשובים לך יותר מידי לפעמיים, זה הצליח לעצבן אותי. וגם אותך. העניינים רק מסתבכים […]
כבר שעה אני יושבת ומסתכלת על היומן, תוהה מה לכתוב ואיך, ואם בכלל. אני מודה, מה שקיארה אמר לי השפיעה עלי, למרות שאמרת אף פעם לא להקשיב לו. אבל גם […]
אני שוב כאן, בסופו של יום לפעמיים בתחילתו. עבר שבוע, והיה נדמה שנה שלמה.יש כאן יער חדש, נקי מסודר, שקט. לא אהבתי אותו. אני אוהבת את היער הישן, את היער […]
כול מה שנשאר לי הוא פשוט לרוץ. אז זה מה שעשיתי כשייצאתי מהמכונית של קאין. רצתי עד שלא ראיתי את המכונית והגעתי לטורנדו, הפארק הגדול שנהגנו להשתולל בו מדיי פעם. […]
אני נמצאת בעץ שלנו, אתה זוכר? העץ הריק הזה בין כול העצים המלאים בעלים, העץ הזה שאף פעם לא גדל עליו אפילו לא עלה אחד. אהבנו להיות כאן, הפגישה הראשונה […]
זה היה יכול להיות סיפור אגדה. זה היה יכול להיגמר בזה. אבל הרסת הכול. החור בלב שהשארת לי, הבור העמוק והשחור שנראה עכשיו שלעולם לא יתמלא חזרה. בינתיים נראה שזה […]
"את בוכה?" שמעתי את מאט מאחורי. "מה קרה?" "הבנתי..הבנתי מה הקולות ששמעתי היה לי סוג של פלשבק כשביקשתי משהו שחשבתי שיעזור למצב..אני הייתי שם בעבר במסדרון שהייתי תינוקת עם אמא […]
הרגשתי שמשהו תופס אותי חזק מאחורה וראיתי פתאום את האגם הסתובבתי וראיתי את מאט עם שריטות ומשופשף. "אני אפתח לך שער תיכנסי.."הוא אמר מהר. "לא! אני לא הולכת אני רוצה […]
אני יושבת בחצר בית הספר לידי אלכס, אדמונד, מאט, ומאייק. מחכים שהלילה ירד והזדמנות להיכנס לשם תבוא.יושבים בשקט בלי אף מילה, כולם בתוך המחשבות הלא ברורות שלהם. "תראו מי חזר" […]
יצאתי מהבניין אם התיק והלכתי לכיוון בית הספר, לא ישנתי כול הלילה, ואני לא עייפה בכלל.אני נכנסת לבית הספר ורואה את מאט ומנסה להתעלם. "אלה…" הוא אומר ואני פונה לאלכס."בוקר […]
"מה קרה כאן לעזאזל?!" אלכס מרימה את הקול. "אני לא יודע..אבל לפי איך שזה נירא חזרנו בזמן..וזה אומר שיש לנו 10 דקות לפני שהמנהל בא.." מאייק אמר מהר בקול שקט. […]
