Little Light פרק רביעי.

השערים הכה גדולים נפתחו מול עיניה של לוסי. היו אלה השערים של האקדמיה. "ברוכה הבאה אל אקדמיית מאג'יק. לוסי" אמר איש שנראה בתחילת שנות ה30 שלו. שיערו בצבע האש. אסוף בקוקו. ועל פניו משקפי שמש המסתירים את עיניו. "נעים להכירך. אני מנהל האקדמיה. שמי דילן" אמר דילן וחייך אל עבר לוסי. "לצערי הרב אין לי זמן להראות לך את האקדמיה אבל מר ניק יראה לך את חדרך ואת הכיתה שלך." נופף האיש לשלום ולוסי הבחינה באיש שהיה ליד דילן אך לא ראתה אותו. "נעים להכיר אותך אני ניק. המורה שלך" אמר האיש. בעל שיער בלונדיני קצר ועיניים כחולות. "בואי איתי." אמר ניק והתחיל ללכת. לוסי הלכה אחריו. שותקת. "זה הקפטריה שבה תוכלי לאכול ארוחות כל בוקר צהריים וערב. יהיו לך כל מיני סוגים של שיעורים. יהיה לך שיעור לכשפי מלאכים. יהיה לך שיעור היסטוריה על היסטורית מאג'יק. ועוד. אני אלמד את רוב השיעורים. בגלל היותך שונה משאר התלמידים יהיו לך שיעורים פרטיים על הכוחות שלך. הנה כאן הכיתה שלך." ניק עבר באקדמיה מראה ללוסי את המקומות שעליה לדעת עליהם. והוביל אותה אל מדרגות המובילות למטה. והם הגיעו אל מרתף. "כאן יהיו השיעורים הפרטיים שלך. תזכרי את המקום. כאן אני. המנהל. ומורה לכוחות שדים שעדיין לא הכרת נחכה לך בשעה לשיעורים הפרטיים שלך." אמר ניק והוביל את לוסי מהמרתף בחזרה למעלה. ואל בניין גדול. "כאן זה המעונות של הבנות. חדר השינה שלך הוא חדר מספר 143. את גם תגורי עם שותפה. המזוודות שלך נמצאות כבר בחדר. טוב אז נתראה בחדר הכיתה" אמר ניק בחיוך ועזב את לוסי ליד דלת המעונות. "כאן אני אגור מעכשיו?" שאלה את עצמה ממלמלת. ונכנסה דרך הדלת. "חדר מספר 143" אמרה והביטה בחדרים. "135" קראה והמשיכה ללכת. "143" הביטה בקוצר רוח בדלת חדרה. ופתחה את הדלת לאט. סקרנית ולחוצה. כשפתחה את הדלת ראתה לוסי חדר נקי עם שני מיטות. שני ארונות. ושולחן כתיבה אחד עם כיסא. על אחת המיטות היו שני מזוודות ארוזות שלא נפתחו. לוסי נכנסה אל החדר והתיישבה ליד המזוודות. "אלה שלי נכון?" אמרה לעצמה ופתחה את המזוודה. "מי את?" נשמע קול מהדלת. לוסי הביטה אל הדלת וראתה נערה בעלת שיער בלונדיני בהיר. ועם עיניים ירוקות. "את השותפה החדשה שלי?" הביטה הנערה אל לוסי בחיוך מופתע. "נעים להכיר אותך! אני אנה!" אמרה הנערה נלהבת וסגרה מאחוריה את הדלת. "לוסי" השיבה לוסי. והביטה בנערה מסוקרנת. "אני אסביר לך כל מה שתרצי" חייכה אנה והתיישבה על המיטה שלה. "כדאי אבל קודם כל שאתן לך את המפתח לחדר" אנה הושיטה את ידה אל לוסי ובידה היה מפתח קטן. לוסי לקחה את המפתח והשאירה בכיס שלה. "תודה" אמרה והתחילה לסדר את בגדיה החדשים בארון. "אז. מאיפה באת לוסי?" הביטה אנה בלוסי סקרנית. "מ-מאיפה באתי?" גמגמה לוסי. מבולבלת. "כן. מאיזה עיר במאג'יק הגעת? או אולי הגעת מארץ אחרת?" שאלה אנה שוב. "אני..באה מארץ אחרת" אמרה לוסי. האיש שפגשתי בארמון אמר לי לא לספר שאני גם מלאכית וגם שדה. אבל גם אסור לי להגיד מאיפה באתי?. חשבה לוסי. "איזו ארץ?" אנה נעצה את מבטה בלוסי. סקרנית מאוד. אך לפני שלוסי המשיכה נשמעה דפיקה על הדלת. "אנה את עוד תאחרי לשיעור השני!" נפתחה הדלת ונראתה נערה עם עור שחום. עיניים כחולות ושיער שחור. "אה..הפרעתי למשהו?" היא שאלה מובכת. "קירה. זאת לוסי. השותפה החדשה שלי והתלמידה החדשה באקדמיה. היא תהיה בכיתה שלנו" אמרה אנה בחיוך. "לוסי זאת קירה. היא לומדת איתנו בכיתה" אמרה אנה. "אוי נכון מתחיל השיעור השני ולא שמתי לב!" אמרה אנה. "לוסי את תשתתפי בשיעורים היום? או שתישארי לנוח ולארגן את הבגדים שלך? כדאי לך להישאר. עכשיו זה שיעור היסטוריה משעמם!" אמרה אנה צוחקת. לוסי רק הביטה באנה לכמה דקות. בבית הספר שלי אף אחד לא היה נחמד אלי. חשבה לוסי וחיוך קטן עלה על פניה. "אני אשאר. אני די עייפה מהדרך לכאן" אמרה. "תראי קירה גרמתי לה לחייך" אמרה אנה בשמחה. "טוב אני אלך לשיעור. שינה טובה לוסי" אמרה אנה ויצאה מהחדר יחד עם קירה. אולי..אוכל להיות חברה איתן?. חשבה לוסי. ושקעה לשינה עמוקה.

אור השמש מילא את החדר. ולוסי מצמצה בעיניה. "בוקר.." מלמלה ועברה לישיבה פוקחת את עיניה במלואם. "כן זה כבר בוקר. כדאי שנלך לארוחת בוקר מהר לפני שאנשים יבואו ויסיימו את האוכל" אמרה אנה מחייכת. "איפה אני?" אמרה לוסי והביטה סביב מבולבלת. "שכחת? את באקדמיית מאג'יק" צחקה אנה בשקט. "אני השותפה שלך" אמרה. זה לא היה חלום? חשבה לוסי מבולבלת. היא חשבה שזה היה עוד חלום מאותם חלומות על מאג'יק שחלמה כשהייתה קטנה. "בואי תתארגני בלבוש של האקדמיה ובואי איתי אל הקפטריה" אמרה אנה. "המדים שלך בארון" הצביעה אל הארון שלצידה של המיטה של לוסי. וקמה אל הדלת. "אני אחכה לך בקפטריה. את יודעת איפה זה נכון?" הביטה אנה בלוסי. ולוסי הנהנה. לוסי התלבשה במדים והלכה אל הקפטריה. "לוסי!" קראה אנה שישבה ליד אחד השולחות יחד עם קירה. "שמרנו לך ארוחה. בואי" לוסי התיישבה לידן ואכלה בשקט. "וואו לוסי את ממש טיפוס שקט הא?" צחקה אנה. "אנה זה את שיותר מידי רועשת" אמרה קירה בחיוך קטן. "היא תמיד ככה אבל לומדים לאהוב אותה" צחקה קירה בשקט. וצחקוק קטן פלט מפיה של לוסי בזמן שאנה רטנה על קירה. "חע צחקת!" חייכה אנה. ואיתה גם קירה. "לוסי מאוד חמודה כשהיא מחייכת" אמרה קירה. ולוסי הסמיקה. "תודה.." אמרה בשקט נבוכה. כששלושת הבנות סיימו לאכול עלו במדרגות אל חדר הכיתה שלהן. "עכשיו זה שיעור היסטוריה משעמם. ואחר כך יהיה שיעור בכשפים!" אמרה אנה בשמחה. "השיעור היסטוריה משעמם רק כי אבא שלך חוקר את ההיסטוריה ואת כבר יודעת הכול" אמרה קירה, "טוב אבל בכל זאת זה משעמם" אמרה אנה ופיהקה. הן ניכנסו אל הכיתה והמורה כבר היה שם. "אופס" אנה אמרה. "איחרנו", אנה וקירה מהר הלכו לכיסאות שלהן. כשלוסי הביטה מסביב לחוצה. לא יודעת היכן לשבת. והמורה התחיל לדבר. "כמו שאמרתי. יש לנו תלמידה חדשה בכיתה. שמה לוסי" היה זה ניק. האיש בעל השיער הבלונדיני שלוסי פגשה ממקודם. הוא הביט אליה. "לוסי היא מלאכית מתחילה שהגיעה מעולם בני האדם. היא באה כאן כדי ללמוד איך לשלוט בכוחות שלה וללמוד על מאג'יק. תכבדו אותה ותעזרו לה" חייך ניק "את יכולה לשבת שם. בין הירו לאנה" אמר ניק והצביע על אחד הכיסאות הפנויים. הירו? חשבה לוסי בעודה הולכת אל הכיסא. וראתה ליד הכיסא שלה את הירו. מביט בה כזרה. היא התיישבה בכיסא. מימינה אנה מחייכת אליה. ומשמאלה מבטו האדיש של הירו. וכך. התחיל שיעורה הראשון של לוסי בהיסטוריית מאג'יק.