Feather girl | פרק 7; …ומביאים חדשה?

שלושתם, קורטין, סאם ופרננדו, טיילו ביער. הם היו מנומנמים, וחיפשו דרכי מוצא ליעד שלהם.
הם ראו משהו מוזר מאוד, מעופף, ונוצץ. "מה זה?!" שאגה סאם. פרננדו קפץ על הדבר המעופף והחזיק אותו. "היהלום!" אמר קורטין, "תודה פרננדו!" המשיך. "כן..אני יודע. אני אשמור אותו אצלי." אמר והכניס אותו לתיקו המשופשף. "לא צריך לנהל את התהליך הזה בקלות רבה כל כך," אמר פרננדו ובצדק. "טוב.." מלמל קורטין, שהיה להוט להשיג את היהלום ולחבר ביניהם. לפתע, נערה
בעלת שיער לבן ומבט מקפיא וחודר ירדה אליהם. קורטין נרתע לאחור. "שלום. איך קוראים לך?"
אמרה סאם, נימה של עצבנות ניכרת בקולה. הנערה דיברה כמו רובוט משונה. "מר..גר..ריטה."
היא אמרה. "ריטה, כן, זה שם יפה." אמרה סאם בעצבנות. "מר..גר..ריטה," חזרה הנערה. סאם
התעלמה ממנה והם המשיכו ללכת. "תצטרפי אלינו?" שאל פרננדו, מבולבל. "כ..ן." אמרה הנערה
בנימה רובוטית. "יופי," מלמלה סאם בזעף. לפתע הם הבחינו בציפור-עורב ענקי ומאיים שהורס
כפרים והורג אנשים. נוצותיו היו שחורות-קודרות, וכמה נוצות היו צבועות ב: כחול קודר, ירוק קודר,
סגול קודר וכתום קודר. הנערה התקרבה אליו, באותו מבט מקפיא. "זה מלך הנורפ–" התחילה סאם
לומר, אבל בתגובה הנערה השיבה: "שש..ש". היא נעצה את ידה בבטנו של מלך הנורמפיו וחיסלה
אותו. הוא כרע לרצפה וצווח, עד שמת, ודמו נראה טהור ואנושי ממה שחשבו. בינתיים, הם עזרו
לניצולים לשרוד. מלך הנורמפיו פתח את פיו, ומרגרט יצאה משם. "כמה מטופש!!" רטנה סאם בעצבים והביטה במרגרט מלאת ריר בגוון סגול-בהיר. "סליחה," מלמלה מרגרט. "לא משנה. אם
אנחנו מתקדמים כל-כך מהר, בואו נגמר אם זה!" והם המשיכו ללכת ברגל. ריטה, הנערה, הרגה
את כל הנורמפיו שעמדו בדרכם. פרננדו נראה מאושר מאוד, ופיזז במעגלים בכל פעם שעצרו
לנוח או לישון. "ההורים שלכם!" הוא אמר בפתאומיות והצביע על אבא של קורטין ואמא של
מרגרט, שוכבים ומזילים ריר סגול שהשתלב אם דם שיצא מפיהם. ריטה התקרבה אליהם. "מ..
תים". היא אמרה בפשטות.קורטים ומרגרט נראו המומים ובוכים.