Dark Fire – פרק 17

"א-אתם יודעים?" שאלתי מוכת הלם. "כן שלי,למה את חושבת שאיימי לא כאן מטילה אימה עלינו?" הוא אמר וחיוך בצבץ על שפתיו. "אבל יש רק דבר אחד אתם עוד לא יודעים…"אמרתי שוקעת בזיכרון לא נעים על השיחה שלי אמבר. "מממ…תני לי לנחש! אמבר מתחילה לחשוד בך?" הוא שאל פוגע בול! "לצערי הרב כן ואני לא יודעת איך להשיב אליה את אמונה." אמרתי בקול מהורהר. "הי כשאיימי תתעורר אני בטוח שהיא תחשוב על פתרון, בנתיים הסירי דאגה מלבך." הוא חייך חיוך אוהד וחיבק אותי. חייכתי. "טוב דבר אחד אני יודעת אני נותנת אמון מלא בכם".

עם איימי:
התעוררתי. "וואו איך שהראש שלי מתפוצץ!" אמרתי כשהתקף מיגרנה תקף אותי. "אלוהים אדירים איפה הערפדים האלה כשצריף אותם?!" הטחתי בזעם לעבר האוהל. מנדי נכנסה לפתע. הרבה זמן לא ראיתי אותה. "היי איימי, אני מניחה שאת כבר מודעת לזה שלא הייתי כאן בערך שבוע." היא אמרה. "לא..האמת היא שאני באמת תהיתי איפה את אולי תוכלי לספר לי" אמרתי וחיוך רפה נסוך על פניי. "אני מניחה שיש לך התקף מיגרנה?" שאלה מנדי. "כן, את בהחלט קלת בול." אמרתי. בלי הזהרות מיותרות היא הניחה לי את ידה הקרירה על המצח, מיד הוקל לי. "וואי הרגע הצלת לי את חיי. " אמרתי בהקרת תודה. "אין בעד מה אני מניחה שעוד שנייה והיית מתפוצצת!" היא צחקקה. "אכן כן." חייכתי. "טוב אז בואי אני אספר על המסע שלי." היא חייכה חיוך קל והתחילה לספר.

"וואו באמת לא ידעתי כמה שהכוחות שלך שווים בחיי!" אמרתי ושרקתי. "כן, תאמיני לי היה קשה אבל הם היו עסוקים מדי בריבים של עצמם ולא שמו לב לזה שצותתי להם." היא אמרה בגאווה קורנת. "טוב לפחות עכשיו אני יודעת שאנחנו ביתרון." אמרתי.