Dark Fire – פרק 14
"טוב בואו נחזור, ואני די חושבת שנצטרך להציל את ג'ייק וקלואי מהידיים של בלה ודרייק" גיחך טיי.
"איפה אני הולכת לישון?" שאלתי. "וואו איזה יציאה!" צחק אלכס. כולנו צחקנו שוב. "עכשיו ברצינות, איפה אני הולכת לישון?" שאלתי שוב עם פנים רציניות. "עם דרייק..אני לא חושבת שאת רוצה להיות באותו אוהל עם ג'ייק או קלואי נכון?" שאל טיי. "כע אתה צודק טיי…אני אשן הלילה עם דרייק…" אמרתי.
עם ג'סטין בלה ודרייק:
"טוב אנשים אני לא ממש מעודכן, מי מוכן לספר לי את התקציר?" שאל ג'סטין הקול מתחנן. "אני אשמח לספר לך שג'ייק עם קלואי, איימי יודעת ואני כול כך הולך להרוג את הבן זונה הזה!" אמר דרייק ועיניו רשפו ברקים. "וואו…מי היה מאמין שג'ייק מסוגל לזה?" שאל ג'סטין בתמיהה. "אף אחד גם מצד קלואי זה לא היה ממש צפוי" אמר דרייק. "אולי מבחינתך זה לא היה צפוי…" אמרה בלה בלחישה. "את יודעת שללחוש לא יעזור לך נכון?" שאלו ג'סטין ודרייק בקול מובן מאליו.
"טוב לא משנה כרגע..הנה הגענו לאוהל של המניאק" אמרה בלה בעצבנות. הם פתחו את האוהל ומשכו משם את ג'ייק וקלואי בכוח. "בלה מ-מה א-את עושה פה?" גמגמה קלואי. הבן אדם (היצור) היחיד שממנו פחדה קלואי הייתה בלה. "תגידי מה נראה לך בכלל?! את יודעת שאם איימי תיפגש ותקריב את עצמה לסטיוארט האנושות תהרס!" צעקה בלה. "למה לה להתאבד הרי יש לה את דרייק!" אמר ג'ייק בתקיפות. "מה?! מאיפה הבאת את השטות הזאת עכשיו ג'ייק!?" שאל דרייק בעצבים. "קלואי אמרה לי…זה היה שקר?" שאל ג'ייק המום. "אתה פשוט אידיוט ג'ייק!! " אמרו בלה, דרייק וג'סטין בהתאמה. "אם משהו קרה לאיימי שלי אני רוצח אותך ג'ייק!" אמר דרייק והעיניים שלו בשרו רעות.
איימי, מקס, וונסה, אלכס,קייטי וטיי הצטרפו אליהם:
"דרייק…עזוב את ג'ייק וקלואי…עם הם שמחים מי אנחנו שנעצור את זה?" אמרתי. כולם חוץ ממקס פתחו פיות. "אבל איימי איך??? אני חשבתי ש-" התחילה בלה לומר. עצרתי אותה. "עם איימי מתמודדת עם זה כל כך יפה זה רק אומר שהיא לא באותה רמה של סטיוארט היא יותר מזה, וחוץ מזה מה אתם מופתעים כל כך? זאת איימס! " אמר מקס וקרץ לי. "תודה מקס על הניסוח המדהים!" אמרתי וחיבקתי את מקס. "דרייק אני יכולה לשון איתך באוהל היום?" שאלתי במבט מתחנן. "אה…ברור איימס…" הוא ענה לי וראיתי שהוא מסמיק. הסתכלתי על דרייק וגיכחתי. "טוב איימי מחר יש לך יום ארוך את צריכה ללכת לנוח" אמר לי מקס וחיבק אותי. "טוב טוב אני הולכת" חייכתי ותפסתי את דרייק. "בוא דרייק!" אמרתי ומשכתי אותו איתי.
דרייק היה אדום כמו עגבנייה וכל פעם שהסתכלתי לו על הפנים מיד פרצתי בצחוק.
ביום שלמחרת :
התעוררתי ושמתי לב שדרייק עדיין ישן. היד שלו הייתה מסביבי. חייכתי לעצמי ובעדינות הזזתי את ידו הצידה. לפתע הוא פקח עיניים. "איימי כבר התעוררת?" שאל דרייק בהפתעה. "כן" חייכתי. "אבל עכשיו רק הזריחה" אמר דרייק, כאילו מנסה לשכנע אותי לחזור לישון איתו. צחקתי. "תחזור לישון אני צריכה להתאמן" אמרתי ונישקתי לו את הלחי. הוא חייך וחזר לישון. יצאתי מהאוהל והסתכלתי על הזריחה היפה. "זריחה יפה נכון איימי?" אמר מקס שצץ משום מקום. קפצתי. "בחיים שלך אל תעשה את שוב!" אמרתי וצחקנו. "טוב אז את מוכנה לאימון שלך?" שאל מקס.
"אמ…כן…אני חושבת שכן" אמרתי. "טוב אז בואי איתי" הוא אמר והתחיל ללכת לכיוון המנוגד לזריחה.
הלכתי אחריו. כשהגענו הוא התחיל לומר " טוב איימי אז קודם כול נתחיל עם פיתוח מהירות ואז נע-"
קטעתי אותו. "מתי אני אוכל לשנות צורה?" שאלתי. "טוב עם נתחשב בעובדה שאת זאבה מלכותית וטוב שיש לך כישרון טבעי…אני מניח שבעוד שבוע.." הוא אמר. "אהה תודה מקס." עניתי לו.
תהיתי מה יהיה עליי בעוד שבוע..ואז שמתי לב שמישהו צופה בי מהשיחים. התקרבתי אל השיחים.
זהיתי את העיניים האלה. אלו היו העיניים של…..
תגובות (0)