Burn פרק 1 :)

הגברתי את עוצמתה של הטלוויזיה עד יותר .
זה לא עזר ,עדיין שמעתי את הצעקות .
"את .את ואמא שלך צריכות לבכות " צעק אבי על אימי .
"אתה לא תדבר עלי ככה השיבה אימי בקול חנוק .ככה זה היה תמיד אבא צועק על אמא והיא עונה לו בצעקות ,הם לא מדברים במשך שבועות וכשהם כן מדברים הם שוב צועקים אחד על השני .
נשמעה טריקת דלת שהקפיצה אותי .
זה היה אבא הוא יצא מהבית בזעם ,בטח שוב הלך לשתות עם החברים שלו .
יש רק סיבה אחת שבגללה הם נשארים ביחד .
משהו אחד ,מישהו אחד שבגללו הם לא נפרדים .
אני .
באמת שאני לא מבינה אותם ,הם נשארים ביחד בשבילי אבל ממרמרים לי ולעצמם את החיים .
"אמבר …." אימי נכנסה לחדר .עינייה היו אדומות וכך גם אפה הסולד .
חייכתי עליה בעידוד ,כי מה כבר יכולתי לעשות ?
"אני ו… ג'ורג החלטנו ש… "קולה נשבר כאילו היא פוחדת לומר את המילים ." החלטנו לשלוח אותך לפנימייה " היא אמרה לבסוף וצנחה אל מיטתי .
התרגשות הציפה את ליבי .
סופסוף אני לא אהיה חלק מהמריבות המטופשות שלהם ,סופסוף אני אהיה עצמאית ,אני אהיה חופשיה .
"אמא אני …. " לא רציתי להשמע נלהבת מידי אבל לא ידעתי מה להגיד .
"אני חושבת שכדי שתתחילי לארוז ,את יוצאת היום " קולה נשבר וראיתי שדמעה זולגת על פני לחיה ונוחתת ברכות על בירכיה .
"אמא .. אני … אני אהיה בסדר " אמרתי ורכנתי כדי לחבק אותה .
"אני יודעת .אני יודעת " היא אמרה והזדקפה .
"בסדר .תארזי ואני אסיעה אותך לשם " היא חייכה חיוך עקום ויצאה מהחדר .
ההתרגשות שבליבי החלה לעלות על גדותיה .
אני התחיל מחדש יהיו לי חיים חדשים בלי הורים צועקים .
לקחתי את המזוודה מתחת למיטתי ודחפתי עליה את כל הארון שלי קיוותי שלא אחזור לכאן בקרוב.

מספר הודעות דחופות ביותר :
1) כמעט אים קוראים ל She wolf וזה מזה פוגע כי אני משקיע .
2) יש לי קעיון לסיפור חדש ואני מזה מתלבטת עם להעלות קוראים לו ' אלם השתיקה ' אני יעלה הקדמה עם תרצו .
3) מי שלא עוקב לא נכנס לסיפור ^_^
4) ואני צריכה לפחות עד שתי דמויות של בנים וכל הדמויות השתתפו בפרקים הבאים ואבל תשארו לעקוב ^__^