פנטזיות לרוב אמיתיות
"שלום לכל התלמידים החדשים שמצתרפים אלינו השנה. אני רוצה קצת להסביר לכם על הפנימייה ,הקמתי אותה לפני 547 שנים , מפני שתמיד הייתי בודדה בעולם בני האדם ומשונה אז החלטתי שלכל שאר בני מיני יהיה חיים נורמאלים . כל בני האדם שנאו אותנו אבל לא עוד ! מאז הקמת הפנימייה כולנו חיים בבידוד מבני האדם וז עושה רק טוב ! טוב אז לעינייננו : אסור להסתובב בליילה תלמיד שימצא מסתובב ייענש בחומרה ,חוץ מאנשי הזאב שאתם יכולים אך ורק בליל ירח מלא. אתם נשארים בלילה בחדרכם . יהיו שלושה חדרים/קבוצות : אנשי זאב,ערפדים ופיות . אסור להכות או לרצוח אף אחד בשום פנים ואופן . עכשיו כל אחד הולך להרשם במזכירות ולפרוק את הציוד ". לילי רצה לתור שהשתרך מן המזכירות ונעמדה מאוחרי ילד שנראה בגילה היא הסתובב אליה ונראה חיוור קצת אמר לה: היי אני ג'ון ,"אני לילי" "אפשר לשאול מה את ?" "פיה" "את יכולה להצמיח מתי שבא לך את הכנפים ?" "כן כדי שבני האדם לא יחשדו בי" "אה קול אני ערפד" בדיוק שאמר את זה הגיע תור ג'ון להרשם אז הם הפסיקו את שיחתם . הוא נרשם והלך ,לילי נרשמה לקחה את מזוודותיה והלכה , היא הגיעה לחדר גדול שמעליו מתנוסס השלט הגדול "פיות" היא נכנסה לתוך החדר שמה ליד מיטה כלשהי את המזוודות שלה והתבוננה בחדר זה היה חדר ישן וקצת מרופט אך חמים ,היא הסתכלה מסביבה בחיפוש אחר פיות, היא מצאה חמשה פיות יושבות על מיטה אחת ומצחקקות היא שמחה והתקרבה אליהם "היי אני לילי אני חדשה" "היי" הם ענו בקול לא מתעניין והמשיכו לצחקק היא קצת נעלבה אז התרחקה כמה צעדים , היא התיישבה על המיטה והרגישה רע אם עצמה , יהא הייתה שם לפחות חצי שעה עד שנכנסה ילדה אם שיער בהיר ועיינים כחולות גדולות היא הייתה נראת מבולבלת , לילי התקרבה אליה ואמרה את המשפט שאמרה גם לחבורת המצחקקות "היי אני לילי אני חדשה " "באמת ? גם אני קוראים לי לידייה " "אה יופי חיכיתי למישהו חדש שיהיה נחמד אלי " צחקקתי בשקט , ראיתי חיוך גדול נפרש על פניה של לידייה שהסתכלה אחורה הסתכלתי גם וראיתי שם את …
תגובות (0)