9 העולמות- פרק 4

הסתכלתי על הבדיקה. ידעתי. אמרתי לעצמי. זה הגיוני אחרי הכול…. 9 העולמות מחוברים בכול מיני דברים והם גם דומים אך שונים בכול מיני דברים. הסתכלתי על ארון הישן לידי.כל כך יפה. כל כך תמים. הייתה לי הרגשה כזאת בבטן. הבית משגשג. הצבא עדין אוסף אנשם אבל הוא מלא באנשים מוכשרים. חשבתי על הממלכה. אחרי שנשתלט בחזרה. חשבתי על האנשים שיהיו לצידי. מי אקח? איך אשנה את החוקים לטובה? לא הייתי מוכנה לזה עדיין לא ידעתי מה לעשות. גם הגילוי שלי. הוא די לא חוקי במדינה שלי אבל הן לא יודעות את זה.. החלטתי על תכנית ג'. תוכנית השיתוף. כן מי שחשב שאני בהתרגשות בגלל שאני בהריון? טוב הוא טעה. הוא יגלה בקרב הסופי. ארון התעורר. הסתכלתי עליו בחיוך ונמסתי כשהוא חיך אלי חזרה. ידעתי שהוא האחד שלי. נשכבתי לידו. נישקתי אותו לבוקר טוב. הוא הסתכל אליי במבט כזה מעריץ. הרי הוא כל כך יפה ואני? אני סתם… אז מה אם אני נסיכה של 9 עולמות? אני לא פה כמו הקיסריות האלה. התקרבתי אליו וחיבקתי אותו בחוזקה. הוא הניח את הראש שלו על הכתף שלי ונשם. כל נשימה העבירה בי רעד של חום. הוא אמר לי "בוקר טוב אהובתי" הסתכלתי עליו ועניתי "בוקר טוב" ראשי היה מוטרד בכל כך הרבה דברים. הוא התסכל השמיכה העוטפת אותי. ושאל. "למה את מתביישת ממני? את חושבתשאת לא יפה?" הוא קרא את המחשבות שלי בן רגע. עניתי "תראה אותי ותראה אותך אני טיפוס ללא חן וללא גמישות. אני לא כמו הקיסריות היפות האלה" הוא צחק. נעלבתי מעט. קמתי מהמיטה והוא אחז בידי ואמר "אני מצטער לא התכוונתי! אני אוהב אותך!! אני חושב שאת הרבה יותר יפה מכל הקיסריות האלה! את פשוט מרטיטה אותי. לוקחת את נשמתי כל פעם" נפלתי אל המיטה. הוא עטף אותי בזרועתיו ונישק את צווארי ואמר "את אישתי. את החברה הכי טובה שלי והאישה הכי יפה ומיוחדת בכול העולמות!" דמעות יצאו לי. איתו אני שברירה. עניתי בקול חנוק "אני אוהבת אתך" ונישקתי אותו בתשוקה חיה. פתחתי את עיני. ראיתי את השמש שוקעת. חשבתי לעצמי "רגע לא היה בוקר לפני רגע??" ואז נזכרתי בבוקר צהריים וכל היום המיוחד שהיה לי. הרגשתי בליטה מוזרה בבטן.התחלתי להקיא את נשמתי. חישבתי את זמן המחזור שלי. "זה לא הגיוני" אמרתי לארון. הוא ענה "האמת שכן כאן זמן המחזור הוא שונה דברי עם הקיסריות." רצתי אל הקיסריות. הן צחקו ורקדו מסבבי. ורק אני חשבתי כל הזמן הזה. "אני בהריון. ואני באמצע קרב איזה כיף" ארון חייך אלי. חייכתי אליו בחזרה. תמיד רציתי תינוק או תינוקת. אבל עכשיו. אני פוחדת. ועוד לדאוג לתינוק?? אחזתי בבטני. הרגשתי תזוזה. בכיתי. מרוב אושר בכיתי. חשבתי לעצמי "אני אלחם שלתינוק שלי או התינוקת יהיה בית ושלום. לא כמו בעולם שאני חייתי בו תמיד
המשך יבוא