9 הממלכות פרק 3 א'

הבנות ואני התחלנו לצעוד. אייסה הסוסה סחבה את הדברים שלנו ופשוט הלכנו. הרהרתי במחשבות שלפתע אחת מהן קראה לי בקול רועד "אאליססיה זזהה מממתחיללל" וראיתי אותם עומדים מולי. אותתי לבנת והתחלנו בהתקפה. שרדנו אותה די בקלות. המשכנו בשקט. עצרנו במקום אחד ועשינו את הכשפים. אכלנו ושתינו. עשינו קצת מדיטציה. הקמנו אוהל והלכנו לישון. טוב הבנות הלכו לישון. חשבתי עצמי. זה לא הגיוני שעכשיו הם אחרינו. הרי דונקו אמר לי שהוא איש הסוד שלי.שפכתי לי מים לתוך הפה. הם היו קרירים כמו שרציתי. הסתכלתי על אייסה ולרגע הבנתי."בנות קומו מהר!!" הן קמו ושאלו אותי "ממה קווווווורה" בפיהוק ענקי הן שאלו. מסכנות. כל כך הרבה על הראש שלהן עכשיו. הלכתי אל אייסה. חייכתי אליה ולקחתי ממנה את הדברים. כישפתי אותם וגיליתי שצדקתי. ידעתי שמה שקרה בבית לא היה אמיתי. הוא היה איש סוד. אבל רע. החלטתי לבנות לנו בית סודי. אנחנו עדיין לא מוכנות. הן קמו והלכנו. השארנו את אייסה מאחור. מסכנה היא לא עשתה כלום. המשכנו מהר מאוד ונעצרנו בעולם מס' 5 אקווה. העולם שלי. ראיתי שהכול טוב שם. לא כמו בעולמות האחרים והבנתי. אני גיליתי מאיזה עולם אני ולכן הם מאושרים. המטורף הזה לא יכול לשלוט כאן. אז בניתי לנו בית והתחלתי לבנות צבא. עברו כחמש שבועות מהמוות של ג'ונגו. אני מתגעגעת אליו. הוא היה החבר הכי אמיתי שלי. הבנות האלה חמודות אבל הן סגורות. אולי אני מאמנת אותן אבל הן לא מרגישות אותי. אני מתגעגעת לחיים הקודמים שלי והלוואי שיכולתי להיות לא נסיכה. אבל זה הגורל שלי. הבית גדול ויפה. הצבא מתארגן ואנחנו קרובים מאוד לממלכה. עוד מעט אני אלחם עם הצבא שלי ונצליח סוף סוף להחזיר את העולמות הישנים שלנו. פגשתי בחור. שמו ארון. התאהבתי בו. התנשקנו. הוא כזה טוב אליי ואני אוהבת אותו. אני מקווה שיהיה לנו זמן להתחתן. כאן זה שונה. לא כמו בכדור הארץ. אחרי הנשיקה חייבים להתחתן. הוא הציע לי להתחתן איתו. אבל אמרתי לו לא והוא התחיל במסע אחר. אני עצובה ופגועה ואני מתחרטת על מה שאמרתי. כשחזרתי הבית היה ריק. כולם קראו לי "אליסיה מהר היא נפצעה!!" וחשבתי לעצמי שגם אני פצועה קשה.. ראיתי אותה עם חתך עמוק מהחזה אל הבטן. היא גססה. אסור לה למות. הצלתי אותה עם כשפים והיא חיה. כולן כאן בסכנה. אניפוחדת. אני רוצה הביתה ואני לא רוצה למות. ארון שלי חזר והצטער. נישקתי אותו בחום ובלהט. אמרתי לו שכן תחתן איתו. אני מתרגשת. אולי אני אקים פה משפחה ואוותר על המלחמה הזאת?? אני לא יודעת. אני לא במצב של להחליט.