7 יסודות – פרק 2

השבוע היה עמוס עבור תלמידי תיכון וינדרטור. המון דרישות מן המורים, במתמטיקה כבר נקבע מועד בחינה שצפוי להיות שבוע הבא. יולי הגיעה הביתה מותשת ועייפה. הבית היה שומם ודומם, אין קול, רק שריקת הרוחות מבחוץ. היא פתחה את תיבת הדואר ליד דלת הכניסה של ביתה והבחינה במעטפה סגולה, ובכיתוב שחור כתוב "לתלמידי י'5". יולי הייתה מסוקרנת לדעת מה יש בתוך המעטפה. היא הניחה את ילקוטה, הסירה את מעילה, התיישבה על כיסא המטבח ופתחה בהתרגשות את המעטפה. "זו הזמנה למסיבה" יולי אמרה נרגשת, גיבוש כיתתי זה מה שישפר את יחסיה עם ילדי כיתתה. יולי קראה את המכתב והרהרה "המסיבה תתקיים ביום חמישי….שעה 5 אחר הצהריים.. בחוף הים הקרוב…" יולי חייכה והתלהבה. רשרוש מפתחות נשמע בעוד שיולי ישבה בחדרה והכינה שיעורי בית. "יולי חזרתי" נשמע קולה של בלה "אמא!!" קפצה יולי מהתרגשות. "מה קרה את נלהבת כזאת? קיבלת ציון כלשהו?" "לא אמא, הוזמנתי למסיבה!" "מסיבה?" השיבה בלה "יהיו שם בנים?" "כן זה מסיבה של כל הכיתה.." לחשה יולי בייאוש "איפה זה?" שאלה בלה "בחוף הים.. ליד הבית של חברה שלך קלייר מהעבודה." יולי הביטה על מבטה של אמא שלה וראתה כי לא כל כך נשמעת מרוצה, גם בנים וגם רחוק מהבית??! בלה הייתה מסוג הנשים השמרניות על יתר המידה.. כך לפחות גרג היה אומר עליה כאשר היה נפגש עם עמיתיו לעבודה. "אני יידבר על זה עם אבא שלך ונראה.." אמר בלה והפשיטה את מעילה וחילצה את מגפיה. יולי חזרה במעלה המדרגות בזריזות והכינה את המערכת שלה למחר. היא נזכרה בילד ההזוי הזה שראתה שבוע שעבר ביום הראשון לתחילת הלימודים. היא לא ראתה אותו מאז, למרות שחיפשה אותו מדי פעם בהפסקות ובארוחת הצהריים. השעה הייתה 21:30 וגרג חזר מעבודתו במשרד. "אני בבית" קרא גרג. "יולי רדי למטה ותעזרי לי עם ארוחת הערב." קראה בלה. יולי אספה את שיערה וירדה למטה. "היי אבא!" אמרה יולי וחייכה "שלום שלום" השיב גרג. "יולי שימי את הצלחות על השולחן." ביקשה בלה מיולי, היא הניחה את שלושת הצלחות הבשריות על השולחן, כוסות זכוכית ומזלגות. "ומה יש להיום?" שאל גרג ותפח על כתפה של אשתו "ספגטי וכדורי בשר." אמרה בלה ושבה לבחוש את הספגטי שנית ולהוסיף לו תבלינים ריחניים. יולי הניחה את קערת הספגטי המהביל במרכז השולחן והוציאה משקאות ממותקים מן המקרר והניחה גם אותם על השולחן. "יש צורך בלחם?" שאלה יולי את בלה "כן" ענתה בלה ושמה את כדורי הבשר על השולחן. גרג התיישב במרכז השולחן והשוויל את שרוויליו ומסדר את משקפיו. משפחת סול התיישבה לאכול, הם דיברו על השלג שצפוי לרדת שבוע הבא, על חדשות הילדה שנעלמה ל- 19 יום וחזרה להוריה , וגרג כמובן דיבר על ספורט והיה בטוח ב 100% שזה מעניין מישהו ממשפחתו, גרג המסכן תמיד רצה בן. בלה התייעצה עם גרג על המסיבה של יולי שתיהיה ביום חמישי. גרג הסתכל על יולי ואמר "את עוד מאט בת 16, בוגרת, אחראית … אני בטוח שתשמרי על עצמך." יולי חייכה אבל חשבה שהוריה עושים מכל העניין הזה "ביג דיל" כמו שאומרים , זה היה מרגיש כאילו היא עומדת להתחתן בגיל 15 ולא לצאת למסיבה בגיל 15. למחרת בבוקר יולי התיישבה ליד ברט בארוחת הצהריים, ברט דיבר עם טרבור וארבל על הציונים המבישים באנגלית "גם אני 60!! זה לא הגיוני!" קפצה ארבל. "יולי" שמחה ברט, בואי תשבי איתנו. "זה מה שבדיוק עמדתי לעשות ברט." חייכה "תכירי זוהי ארבל וזהו טרבור, תאומים כמו שאת מבחינה." חייך ברט את חיוכו הנוצץ באמצעות הגשר שהיה על שיניו. יולי חייכה ואמרה "לא קשה להבחין בכך שאתם דומים!" ארבל וטרבור חייכו. "ברט.. אני וארבל זזנו יש לנו עבודה בכימיה להגיש עם סטפני וג'ון.. אנחנו צריכים להתכונן.." "אין בעיה.. ביי!" חייך שנית את חיוכו הנוצץ. "ברט.. אפשר לשאול שאלה?" "ברור!" אמר ברט וסידר את משקפיו העגולים "יש איזשהו נער שיש לידי ביום הראשון ללימודים.. הוא ניחש את השם שלי עוד לפני שהספיק להכיר אותי .. איך זה הגיוני?" ברט צחק צחוק מלגלג "את מתכוונת לוון בלינגר?" "כנראה.." השיבה "על תתקרבי לילד הזה בחיים, סתם ילד פריק. חושב שהוא משהו מיוחד." זלזל ברט "מוזר.. הייתי בטוחה שאתה אחד הלא טובעניים שיש כאן.." חייכה יולי "אני לא טובע מישהו מהכירות ראשונה יולי, אני כבר מכיר אותו והוא פשוט מוזר באופן… מוזר?!" אמר ברט "אני הייתי רוצה להכיר אותו…" חייכה "מה… מה את מחבבת אותו???" נבהל "מה??? מה פתאום! למה אתה מדבר שטויות? פשוט… לא יודעת הוא נראה מסווג כזה.." "מסווג??" לגלג שנית ברט "נו אתה יודע למה אני מתכוונת." ברט נענע את ראשו לשלילה "את צריכה להזהר גברת סול, על תתחברי לאנשים שאת לא צריכה להתחבר אליהם." "איפה הוא דרך אגב?" שאלה יולי "הוא בא לכאן אולי פעם בחודש, הוא פריק אמרתי לך…" אמר ברט. הצלצול נשמע ושניהם קמו והתקדמו לעבר הכיתה.
הימים חלפו בנעימים בבית הספר, יולי שקדה על לימודיה ונהנתה בבית הספר, היא רכשה חברה חדשה בשם לורין וורנקרץ' , ילדה גבוהת קומה, שחמחמה בעלת שיער חום ועיניי שקד. "את באה למסיבה הזו?" שאלה יולי את לורין באמצע שיעור פיזיקה, "ברור! עומד להיות כיף! תבואי גם." חייכה לורין "אני באה! פשוט סתם התעניינתי לדעת מה בנוגע אלייך." לורין ויולי חייכו וחזרו לעקוב אחרי דברי המורה וכתבו במחברת.
יום חמישי הגיע ויולי כבר הברישה את שערה לכבוד המסיבה. היא לבשה ג'ינס, מגפיים, חולצה ארוכה בצבע סגול, עליון ג'ינס וכובע גרב לבן. שיערה האדמוני כל כך בהק עם הבגדים בעלי הצבעים הקרירים הללו. בלה ויולי נכנסו למכונית, גשם קל ירד "אני לא מאמינה שבכזה קור את הולכת להיות בים, אולי באיזה מסיבה נחמדה או אצל בית של חברה אבל חוף ים?" יולי שנית שקעה בזכרונות, ולא הקשיבה למילה של אמא שלה, לא בכוונה פשוט זה קורה לה. היא נזכרה בחדר הישן שלה, ששיפצו לה אותו מחדר משחקים ילדותי לחדר של נערת העשרה, היא נזכרה שהיא צבעה היא ואבא שלה את הקירות בצבע צהבהב ואת הקיר המרכזי בצבע צהוב בוהק, צהוב היה הצבע האהוב עליה שהייתה בת 10, היא לא ידעה מה עבר לה בראש כאשר היא רצתה לצבוע את החדר בצבע צהוב ועוד בוהק… אבל בכל זאת היא התגעגעה לחדרה הישן. "את מקשיבה לי??" גערה עליה בלה "אוי סליחה אמא, חלמתי בהקיץ" בלה גלגלה את עיניה… "צריך לטפל בחלומות בהקיץ שלך.." יולי ובלה הגיעו לחוף הים. בלה עצרה את המכונית ורצתה לרדת יחד עם יולי לראות איפה המסיבה "אמא בבקשה! אני יסתדר! אני שומעת מפה את המוזיקה, הם לא רחוקים." בלה נשקה ליולי על מצחה ונסעה "אני יבוא לאסוף אותך ב 19:00" יולי הלכה לה ומצאה את המקום. היא ראתה את סטפני, טרבור, ג'ואן, סנדי וקלואי.. היא חייכה שמצאה את המקום. "יולי!!!" שמעה צעקה, זו הייתה לורין, רטובה כולה ו "לבושה" בבגד ים, "את משוגעת??! 5 מעלות!!!" לורין צחקה ופתאום ידיד של לורין בוב רטוב כולו גם הוא הוסיף "מה את לא מכירה את לורין? מטורפת!!!" ושניהם צחקו. יולי הסתכלה עליהם וצחקקה והלכה לשבת על החוף עם שאר התלמידות. גוואן קרקלוב הייתה שם ואמרה "יולי בואי הצטרפי אלינו!" יולי התיישבה ליד גוואן וארבל וחייכה. הבנות דיברו המון על המורה החדשה בעלת העין העצלה , על ערך קלורי של החטיף "נשנושים" ועל הכלבה של סנדי אשר המליטה טרם 17 גורים. יולי נהנתה מאוד! גוואן שאלה אותה "נו?! יש מישהו שמוצא חן בענייך?" יולי נרתעה מהשאלה ואמרה "איזה?! אני לא חושבת על זה בכלל כרגע אני בלימודים!" יולי הייתה נבוכה מהשאלה וגיששה בחול.. היא חשה במשהו קשיח מתחת לחול וראתה מן דבר סגול, היא הוציאה אותו מן החול "זה תליון.." אמרה לעצמה גוואן הביטה במה שיולי מצאה ואמרה "איכס! לכי תדעי מי נגע בזה!!" יולי אמרה "זה רק תליון, לא ירקו על זה או משהו, זה יפה כל כך!" נדהמה יולי והכניסה את התליון לתיק שלה. השעה 19:00 הגיעה והסלולרי של יולי רטט, ,,אמא שלי מצלצלת.. ביי בנות! היה כיף!" כל הבנות נפרדו מיולי לשלום ויולי הלכה לה לדרכה. יולי חזרה הביתה שפוכה, היא עלתה למקלחת ונרגעה מן הקור שבחוץ במים החמימים. יולי יצאה מן המקלחת כאשר מגבת כחולה עוטפת את שערה האדמוני. היא ראתה את התיק שלה זוהר!! זוהר ומסנוור! יולי פערה את עיניה ורצה לעבר התיק, היא פתחה את התיק והוציאה את התליון, התליון היה רותח, ידיה של יולי נכוו והתליון נשמט על הרצפה, יולי נהדפה אחורנית, התליון המשיך לבהוק ולבהוק… עד שנרגע. יולי כיסתה את פניה בעזרת ידיה. היא חדלה להסתיר את פניה לאחר שעוצמת האור נרגע.. יולי הרימה את התליון וראתה סימן של התליון על רצפת חדרה, הסימן היה סגול, יולי לא רצתה שאמא שלה תראה את הסימן הזה במיוחד שרק בזב הרגע עברו דירה, היא זרקה את התליון לפח שמא דבר זה יקרה שוב. השעה הייתה 22:00, יולי סיימה לשטוף את הכלים לאחר ארוחת הערב ועלתה לישון בחדרה. היא ישנה בנעימים, ממש כאילו היא… מרחפת… יולי קמה באמצע הלילה בכדי לשתות מים. היא הייתה עוד בתרדמת.. עדיין לא התעוררה כמעט. היא שתתה את המים במטבח והדליקה את האור, היא הלכה בזריזות לשירותים ושהדליקה את האור שם היא ראתה אותה, עם התליון על צווארה! זה היה מוזר היא לא זכרה שהיא ענדה את התליון על צווארה שהלכה לישון…משהו מוזר קורה לי אמרה יולי לעצמה