17- "סאן פורסט"

מהר גדי התחיל ללכת לכיוון הר מאלקול, כיוון שמפסגתו יוכל להשקיף על כל עיר הענקים, ולגלות את מחבואו של מר סאלאמון. כיוון שהר מאלקול היה ממש גבוה, הוא בלט כל כך, שגדי ראה מיד לאן ללכת, ותוך כמה דקות בודדות הוא הגיע למרגלות ההר, והסתכל על ההר הגבוה. העלייה עד לפסגתו של ההר הייתה ארוכה יחסית, וגדי ידע שייקח לו לפחות שעה או אפילו שעתיים להגיע עד לפסגה, בתנאי שלא יהיו מכשולים מסובכים במעלה ההר.
גדי נשם נשימה עמוקה וצעד את הצעד הראשון על ההר, והחל לעלות בהר.
לאחר כמה דקות ספורות, כשגדי היה בערך ברבע הדרך לפסגת ההר, התנפל על גדי טרול בערך באותו גובה של גדי. טרול ערום, פיו היה פתוח וחשף את שיניו ואת ניביו החדים. עיניו של הטרול היו אדומות כמו הלבה, והלשון שלו שחורה כמו הלילה. הוא השמיע שאגה חזקה, והתנפל על גדי, ושניהם התגלגלו במורד ההר, כשלפתע הם נתקלו בסלע גדול ועצרו. גדי היה תקוע. הוא לא יכל לזחול אחורה, כיוון שגבו היה צמוד לחלוטין לסלע הגדול, ולא יכל לברוח קדימה, כי ברכיו של הטרול היו על בטנו של גדי ששכב על האדמה. הטרול קירב את ניביו לכיוון גדי המסכן, שצרח ככל יכולתו, אבל אף אחד לא יכל לעזור לו. הוא היה על העלייה של ההר הכי מסוכן ככל הנראה באזור, שאף אחד לא רוצה לעלות עליו.
באינסטינקט, בלי לחשוב, גדי נתן אגרוף לפרצופו המכוער אך המפחיד, והטרול התעלף לצד הסלע הגדול, וגדי ניצל את זה בכך שהוא רץ במעלה ההר. ככל שהטרול יהיה מחוסר הכרה יותר זמן, ככה לגדי יש יותר סיכוי לשרוד.
לאחר כמה דקות של ריצה ממושכת ורצופה, גדי הסתכל אחורה ולא ראה כלום. הוא הבין שכנראה כשהטרול קם וראה שגדי נעלם, הוא וויתר על הארוחה. גדי פלט אנחת הקלה, והמשיך לעלות בהר בהליכה אטית, כדי להסדיר את קצב נשימתו.
לאחר שעת הליכה, גדי ראה שהוא הגיע לחצי הדרך רק, ושכבר מתחיל להחשיך. הוא המשיך לעלות במעלה ההר, בחיפוש אחר מחסה ללילה, כשלפתע ראה בור די גדול. מספיק גדול ועמוק בשביל שגדי יצליח להיכנס לתוכו ולישון בתוכו הלילה. עדיף מאשר לישון על אדמת ההר המלאה אבנים חדות. גדי נכנס לבור, עצם את עיניו, ונרדם די בקלות. שינה. גדי ישן טוב. הוא חלם על כל מיני דברים. על המפקדים ג'י ודי, שאמרו שאם לא ישלים את האתגר תוך שבוע, הוא ימות, ועל האיש בעל בגדי הכושר, שפרץ לו לבית, ועל מרקוס, ועל לוקסון הינשוף, ועל היצור באגם. עכשיו זה הלילה של היום השני לאתגר. לא נשאר לו הרבה זמן, כך חשב גדי בזמן חלומו בלילה.
כשגדי התעורר ופקח את עיניו, הוא ראה שהוא נמצא בחדר רגיל, כמו שבביתו, רק שהוא היה מואר בפנסים וזרקורים. לאחר כמה דקות בודדות גדי הבין שהוא נמצא במועדון הימורים.
"שלום לך" הופיע מול גדי איש בעל רטייה על עינו וכשחייך חיוך מלא שיניים, התגלתה אצלו שן זהב "אני ד"ר סרפור" אמר בקול רציני ושתק לכמה שניות "זה רק הכינוי שלי, אני לא באמת דוקטור" צחק
"איפה אני נמצא?" שאל גדי
"מועדון ההימורים הכי סודי בעולם, גבר" אמר "סיאן פורסט, ככה קוראים לו" צחקק האיש
"כן, אבל איפה המועדון הזה נמצא?" שאל גדי
"אתה נמצא במועדון מתחת לאדמת ההר. אנחנו משתמשים בכל מי שישן על ההר בשביל משהו מאוד מיוחד" צחקק ד"ר סרפור
"אבל למה אני באמת נמצא כאן?" שאל גדי
"גבר, אתה לא כאן בשביל להרוויח פרסים בהימורים" צחק סרפור "אתה הפרס".
מהר מאוד גדי הבין שהוא הפרס שהאנשים שזוכים מקבלים, והבין שהוא חייב לברוח ממועדון ההימורים החולני הזה. לפתע, גדי הבחין בשתי יציאות מהמועדון:
יציאה ימנית ויציאה שמאלית, ועל שתיהן עמד שומר חסון.
אם תרצו לברוח דרך היציאה הימנית, לחצו 10, ואם תרצו לברוח דרך היציאה השמאלית, לחצו 18.