11:11

המלאך

פרק 1
11:11

(השעון בחדר מורה על השעה 11:11 בלילה אדם ישן בחדר חשוך , בחוץ יורד גשם }

אני מתעורר לצלילו של רעם אליו מתלווה אור בוהק של ברק מחוץ לחלון ,לרגע אני בטוח שאני רואה אדם עומד בפינה הימנית של החדר אני ממצמץ ובמבט חוזר אל אותה הפינה אני לא רואה דבר .
זאת הפעם הרביעית השבוע שאני קם בדיוק באותה שעה ,ובכל לילה אני חולם את אותו החלום
אני עומד מול המראה בחדר גדול וחשוך וקרן אור נוחתת מחלון התקרה ,החדר בנוי בצורה כזאת שאני לא בטוח אם הוא כנסיה או בית כנסת מאחורי אני רואה שלוש דמויות של גברים בעלי כנפיים לבנות הם שלושתם מתבוננים בי אני לא יודע למה אבל אני מרגיש שאני מכיר אותם למרות שלא ראיתי אף אדם עם מבנה הפנים שיש להם, יש להם יותר דמיון לבובות פורצלן מאשר בני אדם ,בין רגע מתעוררת בי תחושה של נחמה ורוגע בחלק הזה של החלום בדרך כלל אני מבין שהם מנסים להעביר לי מסר הדמות שעומדת באמצע שולחת יד כדי לגעת בכתף שלי אבל רגע לפני אני אני מתעורר לאותה השעה בשעון.

{אדם חוזר לישון}

{השעון מורה על השעה 5:00 בחוץ הגשם כבר נרגע אדם מתעורר לצלילו של השעון המעורר}
הוא יוצא לריצה בפארק אין אף נפש ברחוב או בפארק ,הוא מתחיל להרגיש שמשהו צופה בו מהצד הוא מתנער מהמחשבה הזאת בין רגע מניע את הראש שלו בשלילה ואומר לעצמו שהוא סתם הוזה כשהוא חוזר הביתה הוא מכין לעצמו את ארוחת הבוקר הקבועה שלו חביתה משלוש ביצים שתי פרוסות לחם דגנים קוטג סלט קטן שמורכב מעגבניה מלפפון וקפה שחור הוא מתיישב על הספה מניח את הצלחת ואת כוס הקפה על השולחן ופותח את הטלוויזיה כדי לגלות על המסך את שני מגישי תוכנית הבוקר האחת דוגמנית ונערת זוהר של שנות התשעים שכבר איבדה את היכולת להביע רגש בפנים בגלל מרוץ אחר מעיין הנעורים או הבוטוקס והשני שחקן לשעבר של דרמה יום יומית ובהווה פרזנטור של חברת ביטוח בינונית מחייכים חיוך גדול מדי בשביל השעה המוקדמת של הבוקר ומדברים בסרק על המצב הפולטי הלא ממש מאוזן במדינה מאז הבחירות האחרונות לאחר ארוחת הבוקר הוא ניכנס למיקלחת ואז בין קפיצה ממחשבה למחשבה הוא נזכר בחלום החוזר הוא מנסה להבין מה החלום מסמן ,מה התת מודע שלו מנסה להעביר לו אולי על דרך חדשה שהוא צריך לקחת בחיים אולי על כך שהוא צריך למצוא אנשים חדשים שיתנו ריענון לסביבה שלו או אולי הוא פשוט חלם עוד חלום חסר משמעות אבל אם כך למה הוא חוזר על עצמו כבר כמה לילות הוא יוצא מהמקלחת ולובש את אותו המכנס בצבע חקי וחולצה אפורה מלאה כתמי צבע שאיתם הוא הולך לסטודיו שלו בסוף הרחוב .באותו בוקר הרחוב היה עמוס באנשים שמנסים לא לאחר לעבודה ולהתחמק ממכוניות שמתקרבות במהירות לשלוליות על סף המידרכה ומשפריצות מים בדרך אדם רא הבחור בחליפה אפורה שניסה לאזן בשתי ידוי סגריה כוס קפה פלאפון ומטריה והוא לא ניראה כאילו הוא עומד לוותר על אחד מהם בשביל הליכה יותר מאוזנת כשהגיע לסטודיו הוא פוגש את חברו עומר ביחד הם עובדים על תערוכה שתתקיים בעוד כחודש ימים בגלריית בוטיק קטנה ביפו עומר לא מברך את אדם בברכת בוקר טוב וישר מתחיל לספר לו תוך כדי שהוא מבריש על קאנבס עם מכחול על דייט שהיה לו אתמול עם בחורה בלונדינית עם עניים בצבע חום דבש הוא טוען כי לא הוא ולא אדם ראו עניים כאלו בחיים הוא ממשיך לספר לאדם כי יש לה שיזוף של אחת שלא מוותרת על הים שיזוף אמיתי ולא אחד שהולכים לקנות והרי זה ברור כי היא גולשת כבר 10 שנים ויש לה כלב בשם גל קיצור לגלקסיה כי הפרווה שלו שחורהאדם ניסה להסביר לו שהגלקסיה היא לא לא רק בצע שחור אבל הוא לא הקשיב לו והמשיך לספר על כמה שהיא מצחיקה ומיוחדת ואיך שהיא לא דומה לאף אחת ,

שאלתי אותם בהלצה אם אפילו לא לאמא שלה הוא לא הבין את הבדיחה הגרוע שלי ואמר שיש מצב אבל הוא עדיין לא ראה אותה אז הוא לא יכול לדעת , הפלאפון שלו צילצל ואני הודתי ליקום כי אני מקבל טיפה שקט ונחת לכמה רגעים
זאת הייתה היא ,הוא לא אמר את שמה אבל כשהוא ענה הבנתי כי הוא הסתכל על המסך כדי לראות מי מתקשר וישר עלה לו חיוך ענקי על הפנים וברגע שהוציא את המילה "הלו" עלה הטון דיבור שלו לטיפה יותר "גברי "ברגע עלה לו סומק אדום ללחיים "כן חיים שלי …. כן גם לי היה ממש כיף אתמול מתי אני רואה אותך שוב ?הוא צחק צחוק של ילד מאוהב ואמר לה שתמסור ד"ש לגל כלב החלל וניתק את השיחה
אתה רואה אדם יש בה משהו מיוחד היא התקשה עכשיו כדי לומר לי כמה היה לה כיף אתמול וקבענו עוד דייט למחר בערב, כל אחת אחרת לא הייתה אפילו שולחת הודעה אם לא הייתי שולח קודם היא לא משחקת משחקי אגו וזה משהו נדיר בזמנים שלנו.
הוא עצר לרגע והתבונן בי מה איתך אדם יש לך מישהו שלא יוצא לך מהראש ? לא סיפרתה לי על דייט גרוע כבר המון זמן .
היי לא כולם היו גרועים רק 99 אחוז ולא אין לי אף אחד כרגע עניתי לו הוא התקדם לעבר הקנבס שלי עמד מולו ושאל אותי אז מי זה ? הסתכלתי על הקנבס בתדהמה מולי מצוירת דמותו של גבר לבוש לבן עם עניים חומות ושער שחור מסתכל ישרות לכיוון שלי .זאת אחת מהדמויות מהחלום התבוננתי בו דקה ארוכה ובסוף עניתי לו שאין לי מוסג והאמת שלא הייתי מרוכז במה שציירתי ואני לא זוכר שהסתכלתי על הקנבס כל הזמן הזה .עומר מסתכל אלי במבט מוזר עם חצי חיוך ושואל אם הכל בסדר?
אתה מתנהג טיפה מוזר בשבוע האחרון .
חשבתי לספר לו על איך שאני מתעורר כבר כמה ימים באותה השעה ועל החלום שחוזר על עצמו ועל כך שאני חושב שאני צריך לקבל מסר אבל אני לא יודע מה הוא או מימי אבל אני לא חושב שהיה לו משהו לתרום בנושא הזה וגם לא רציתי להפוך את הפנים המבולבל שלו לפנים דואג אני בסדר עניתי לו אני פשוט לא ישן מספיק בלילה .
אל תגיד לי שאתה עדיין ער ב 2 בלילה וחושב על עידו ?. ממש אבל ממש לא אני פשוט רואה מרתון של הלב עד השעות הקטנות של הלילה העלילה כל כך מותחת שלפעמים אני מוצא את עצמי על קצה הספה מחכה לרגע בו מרקו סוף סוף ימצא את אמו ואני אוכל לחזור לישון בשקט.
את יודע אמר לי עומר יום אחד הציניות שלך תהיה הסוף שלך ואני יהיה שם לרקוד לך על הקבר! למה את לא יכול לענות לשאלה רצינית עם תשובה רצינית הכל בדיחה בשבילך ?
אתה לוקח את הכל ברצינות רבה מדי עומר אתה חייב להשתחרר אני חי מרגע לרגע מבדיחה לבדיחה כי החיים הם רצף אחד וגדול של רגעים כל כך כבדים שאין מה לעשות חוץ מלצחוק וכך גם אתה צריך לעשות ידיד הטוב
אבל עזוב אותי ואת חיי האהבה האומללים שלי בוא נדבר על בחירת ליבך השזופה גם בחורף לאיפה אתה לוקח אותה מחר ?.
אני באמת לא יודע אדם אולי תזרוק לי כמה רעיונות חשבתי אולי על מסעדה איטלקית יש אחת בפלורנטין מה אתה אומר ?
אני חושב שזה רעיון מצויין אני חושב שיותר מזה אחרי המסעדה תביא אותה לפה לסטודיו עם בקבוק יין ונרות אני בטוח שזה יקנה את המיוחדת שלך
אדם הוא קורא בקול אתה גאון! הוא נותן לי נשיקה על המצח בתור אות על רעיון טוב מאוד.
אני הולך להכין לנו קפה ולעדכן אותה על התוכנית בזמן שאני לוקח מאה אחוז קרדיט עליו תודה שותף לפשע .
אין בעד מה. עומר עוזב את החדר ועולה לדירתו שממוקמת מעל הסטודיו עכשיו זה רק אני והדמות שנינו מתבוננים אחד בשני בוחנים את תווי הפנים יש הרגשה של תחרות מבטים בין שני ילדים שכל אחד יותר עיקש מהשני לא להוריד את המבט מי יפנה את המבט קודם .
אני מתחיל להבחין שהזווית פנים השתנתה מהפעם הקודמת שהבטי בציור ועכשיו זה ניאה כי הדמות מטה את המבט שלה טיפה לצד ימין כמעט נראה שהדמות מסוקרנת ובוחנת אותי מזווית אחרת האם אני משתגע אני מתחיל לראות דברים שלא קיים למה הראש שלי משחק איתי משחקים? ובאותו הרגע האור המרכזי החדר מתחיל להבהב ומבחוץ נשמע כי הגשם חזר בשיא עוצמתו אני מתחיל לשמוע צעדים מאחורי פוסעים בקצב אחיד לכיווני צמרמורת ותחושת פחד משתקת אותי ולא נותנת לי להפנות את המבט לאחור …