החיים שלי

"הוא היסתכל עליי,ליטף בעדינות את הלחי שלי ואז נישק אותי.הנשיקה הייתה מדהימה ופשוט לא יכולנו להפסיק" הפסקתי כשראיתי את החברות שלי שותקות(זה מאוד נדיר אצלם)"הסיפור עד כדי כך קטשי?"אמרתי"מאוד מאוד קרינה אל תעלבי זה לא משהו אישי"אמרה חנה"נ.ב זה כן משהו אישי"אמרה ויקה והן התחילו ליצחוק"אתם ממש מעודדות אותי"אמרתי"תמיד איתך"אמרה סופי…כל זה קרה לפני שבוע ועברו מאז המון דברים סופי ולוסי עברו לעיר אחרת,אני הוצאתי ספר והעזיבה של דניאל המורה שלי ניזכרתי בזמן שעמדתי להיכנס לכיתת האומנות שלנו באיחור כמובן."סליחה שאחרתי"אמרתי"זה בסדר איך קוראים לך?"הוא שאל"קרינה"אמרתי"אראל"הוא אמר ישבתי ליד הילד היחידי שישב שם לבד"איך קוראים לך?"הוא כתב שולחן"קרינה ולך?"כתבתי בחזרה"יותם"הוא חייך חיוך נעים.חזרתי הביתה שכבתי במיטה וסופיה ישר היתקשרה עליי"מה קורה?"היא שאלה"את יודעת.רגיל סמים,מישטרה וטל מוסרי"אמרתי"חחח לוסי מוסרת לך שהיא שונאת אותך"היא ענתה"כנ"ל.אז מה איתך?"שאלתי"היתאהבתי בילד מה זה חמוד רוני!"היא ענתה"טוב ביי"אמרתי ואז חשבתי על דניאל תשכחי ממנו אמרתי לעצמי את בחטיבה הוא כבר לא מלמד אותך זה הזמן לישכוח ממנו ידעתי את זה אבל לא יכולתי אני עדיין הייתי מאוהבת בו.הלכתי לכיתה שלי וראיתי את אראל"אתה מלמד אותנו?"שאלתי"כן אני המורה המחליף"הוא ענה ניכנסתי לכיתה והמשכתי את הסיפור שלי(אותו סיפור שהחברות שלי אמרו עליו שהוא מאוד מאוד קטשי):"אנחנו לא יכולים להיות ביחד"הוא אמר"למה?"שאלתי"כי יש עכשיו פירסומות"הוא ענה ואז היה שיר"שטוזי זה כל כך סוטה גבינה ותות עושים ילדים…."חנה וויקה בטוח יאהבו את זה חשבתי"מה את עושה?"שאל המורה"כותבת סיפור"אמרתי"אפשר ליקרוא?"הוא שאל"בסדר"הוא צחק ואמר"סיפור טוב!" "תודה אמרתי והמשכתי ליכתוב עד הצילצול."ג'וג'ו!"אמרתי וקפצתי בחיבוק על החברה שלי ג'וליה"קרינה את חונקת אותי!"היא אמרה"מה אכפת לא ראיתי אותך חודש!"אמרתי והוספתי"איך היה בגרמניה?" "כיף"היא ענתה"לא הרגת שם אף אחד?"שאלתי"לא הרגתי"היא ענתה"אני דווקא כן"ואז ראיתי את יותם"אז אני מבינה שהשטרה בחוץ זה בשבילך"עניתי"כניראה"הוא ענה.הלכתי הביתה עם ג'וליה וראיתי שיש הודעה אני וג'וליה הינו בהלם כי בהודעה היה כתוב