החיים שלי חלק ב

וככה התחיל הסרט.מה קרה אחר כך? אין לי מושג כי כבר ישנתי והיתעוררתי כשכל הכיתה מחאה כפיים לרונית שעשתה את הסרט.היסתכלתי אל עבר חנה וניגלה שגם היא לא הייתה ערה בסרט."זה היה מעניין"אמרה ויקה"את רצינית!?"אמרה חנה"אנחנו נהעשה סרט יותר מעניין"אמרתי"ניתחפש לטלטביז ובאמצע הסרט מחבלים יורים לכל כיוון אבל הטלטביז מנצחים מישתלטים על העולם וארנבונים משוקולד רוקדים ברקע?" שאלה ויקה"עשינו משהו דומה וקבלנו 40"אמרה חנה"כן מה לעשות שבסרט שבו מראים כמה המורים טובים ונחמדים מקבלים 100"אמר איגור(הוא תמיד אוהב להידחף לשיחות.אבל זה לא מונע ממנו להיות חבר טוב שלי)"מאלה החנפנית"אמרתי.אפשר לעשות סרט על בית ספר של מכשפים,מיפלצות וערפדים חשבתי כן זה יכול להיות מעניין וספרתי את זה לזלמן,חנה,ויקה,ג'וליה ואיגור וקבענו לעשות את זה מחר."איך אני ניראה?"שאל איגור"כמו טמבל.לא שינוי גדול מדי בשבילך"אמרתי"חההההה"הוא אמר אבל בקול מעוות כי היה לו ניבים.הוא היה אמור לשחק את המורה הערפד שהוא טיפש ומגושם.הסרט:איגור ניכנס לחדר מורים ומדבר עם אויבו הנורא ארנבון מתות"אתה חושב שאתה קשוח?"ונישען על הקיר עם סגריה.כמובן שבאותו רגע הוא נופל.אני הייתי הצלמת אבל אני התחבאתי למיקרה שהמנהלת תיכנס ואז עומר ניכנס הארנבון היספיק להיתחבא אבל איגור לא ופשוט עמד מול עומר"למה יש לך ניבים מזויפים?"הוא שאל"סתם אני רציתי לדעת איך זה להיות ערפד"הוא אמר"עומר נתן לו פתק"אם אתה מעז לגלות למשהו מה שקורה פה אתה תימצא את עצמך במצב יותר גרוע ממוות ברור?"הוא אמר באיום"כ…כן"הוא גימגם."מה קרה שם?"כולם שאלו אותו"כלום"הוא אמר.הוא לא ידע שלא כמו בובי שהיתחפש לארנבון ולא ראה כלום אצלי הכול היה מצולם.יום למחרת החלטתי לעקוב אחרי איגור.הוא יצא בסביבות הצהריים והראו עליו שהוא לחוץ ואז ראיתי אותו ניכנס לבניין הנטוש שליד בית הקברות ואני נכנסתי איתו וכמו שפחדתי ככה הייתי גם סקרנית."אתה מוכן?"שאל אותו המנהל דודו במבט רציני"מוכן למה?"הוא שאל"ליראות את העולם הבא כמובן"אמר עומר לא ידעתי אם זה חלום או מציאות ואז ראיתי את אחד הדברים הכי מפחידים אבל מדהימים שראיתי עשן אדום וסמיך יצא מהאדמה ואיתו יפעת ,ליזי ונינט עם שימלות של מכשפות מרוב תדהמה שתקתי"מה אתם עומדים לעשות לי?"שאל איגור"אתה תהיה חלק מהקבוצה שלנו"ליזי אמרה ואני פיתאום היטעתשתי"מי זאת?"אמרה נינט.שיט! חשבתי