גורלו של אוקווד – פרק א' – ביתו של מרלגארד

מרלגארד ישב על מרפסת ביתו. אם לדייק ארכיטקטונית, לא מדובר בבית של ממש, אך אם זאת,כל מקום שאפשר לגור בו הוא בית. ה "בית" היה גדול מאוד ומורכב משלושה חלקים: הראשון נבנה על שבעה עצים, וצורתו כצורת האות חי"ת: החדר הראשון היתה כניסה שהוביל אליו סולם חבלים. המרפסת הובילה לחדר הכניסה, בו היה לוח מתהפך שאם לא היית עוקף אותו היית נופל עד לרצפת היער, ובימים טובים היה גם נופל עליך כד חלב, לעיתים עם הכיתוב: "לא בוכים על חלב שנשפך".אם היית עוקף אותו הייתי מגיע להיכל הראשי, בו היו ספות גדולות וחלון גדול ארוך בצד החיצוני, וכמה קטנים יותר בפנימי. הסלון הוביל לחדר העבודה. הוא היה קטן יותר. היו בו הרבה ארונות ושולחנות. עד כה הבית היה ישר. המרפסת שיצאה מחדר העבודה פנתה ימנה, וממנה יצא גשר חבלים. גשר החבלים הוביל למרפסת אחרת. המרפסת הובילה למטבח. מפה המבנה פנה שוב פעם לאותו כיוון של החלק הראשון. המטבח הוביל לחדר השינה. חדר השינה הוביל לכספת. כל המבנה היה עשוי עץ. במרפסת הכניסה היה עוד סולם
חבלים, אלא שהוא לא השתלשל מהמרפסת מטה, אלא מלמעלה אל המרפסת. הסולם הוביל לחלק השני. החלק השני היה בנוי מבימות. כל בימה היה משטח קורות עץ מעוגל. הבימה נתחמה כולה בקיר עץ, מלבד פתח רחב שהיה ניתן לכסותו עם בד שהשתלשל מקורת עץ.הבימה כוסתה בכיפת עץ. היתה גם דלת בכל בימה אל תוך העץ . על כל עץ היו ארבע בימות. היו שבעה עצים.חלל העץ מהבימה הראשונה לרביעית מולא בארבע משטחים. בין כל המשטחים קישרו מדרגות לולייניות. בעזרתם עברו מבימה לבימה . בבימה העליונה בכל עץ היה פתח שלישי ורביעי, מיהם השתלשלו גשרי חבלים לבימה העליונה הקודמת והבאה. בכל בימה היה טרקלין קטן, ספריה, מרפסת, חדר תה, חדר אורחים ומי ידע מה עוד.
החלק השלישי היה החלק השלישי.מרלגארד לא ידע איפה הוא, איך הוא נראה, מה יש בו, או כיצד להגיע אליו.

ודאי תשאלו – "זה הסיפור שעליו להיחרט בתולדות האנושות?
לא.
אך אל תאמרו נואש – הוא עוד יסופר – בהמשך.