תשעת שומרי הנצח-יסודות הפרא: פתח דבר והרשמה
תשע יסודות-למוות או לחיים: רק תוצאה אחת תתקיים.
תשעת יסודות הטבע הפראיים,הנצחיים בתוך תשעה אבנים.
שומרי האבנים, מפוזרים בעולם כולו,לא יודעים זה על מיקום זה ולא תקשרו או נפגשו מעולם-עד עכשיו.
שמנסים לצוד את האבנים וכוחם,רק השומרים עומדים בין מטרתם של אלה שרוצים כוח נצחי ואינסופי: של אל.
על השומרים לאתר זה את זה,שהם ניצודים למוות.
לוקאס ג'ונסון ,שומר יסוד האש הבוערת,הוא ראשון שניצוד בידי האנשים הקוראים לעצמם: אנשי הצללים.
עליו לאתר את שאר השומרים לפניי שייקחו ממנו את האבן או שכדור הארץ יפול לידי שליט חסר רחמים,בעל לב אפל וטהור.
תשעה שומרים,תשעה יוסדות-רק צד אחד ינצח במלחמה…
—————–
נעבור אל ההרשמה!.
צריך שבעה שומרים עם יסודות טבע שונים:4 בנים ו-3 בנות.
הערה: אסור להשתמש ביסוד טבע שלקחו כבר!,
יסודות האש והמים תפוסים(דמויות שהכנתי מראש),
הסוגרים במבנה הרשמה זה לאפשרויות בחירה לפי יסוד טבע/הסבר סעיף.
שם מלא(חובה!):
גיל(14-19):
מראה:
אופי:
יסוד טבע(אדמה,יער,אוויר,חושך,אור,ברק,מתכת):
צבע אבן(אדמה=חום,יער=ירוק,אוויר=תכלת,ברק=זהב,מתכת=כסף):
צבעי חושך ואור זה שחור ולבן,זה הרי ברור.
רקע(איך קיבל את האבן-תתפרעו אבל שיהיה הגיוני):
אהבה/ללא אהבה:
נוסף:
תגובות (15)
שמור לי אדמה. אני כבר עובדת על דמות.
זו בת
חייב להגיד שאהבתי את הרעיון. אשמח לראות את הסיפור ממשיך
נ.ב תשמרי לי את הברק. מחר אני נרשם
שם: בלום (אין לי רעיון לשם משפחה. תרגיש חופשי. גם ככה אני גרועה בזה).
גיל: 17 וחצי.
מראה: שיער אדמוני גלי המגיע כמעט לכתפייה, ממש כמה סנטימטרים בודדים מעל הכתפיים. אף על פי שהיא אדמונית, אין לה אפילו נמש אחד. בעלת עיניים ירוקות כחולות וקטנות. התאורה משפיעה על צבע עיניה. לפעמים הוא נראה כחול, לפעמים ירוק, לפעמים רואים גם וגם ולפעמים כשחשוך בכלל רואים אפור. בעיניה יש הבעה לא מפוענכת, הבעה מסתורית, כאילו היא חושבת ומנתחת דברים אך לא בדיוק מתעניינת בהם. צנומה וגבוהה לגילה. בעלת עור בהיר, מעט חיוור. יש לה גומה בצד הימני. בעלת פנים משורטטות היטב. נוהגת ללבוש בגדים כהים.
אופי: היא קשה לפענוח. קשה להניח על האופי שלה את האצבע. זאת משום שהיא מאוד מופנת, שקטה ונוהגת לשחק משחקים. היא מדברת ושואלת דברים כשצריך, ומיד לאחר מכן שבה לשתיקה שלה. ראשה מלא בהרבה מחשבות ובהרבה תהיות. השתיקה מסייעת לה לשלוט במחשבותיה. היא עוזרת לה לחשוב, לשמור על שליטה. היא מעדיפה לצפות מהצד, לבחון כל פרט בסיטואציה. היא מביעה את דעותיה, טענותיה ורעיונותיה כשיש לה כאלה ששווה לומר. יש לה הליכה שקטה, מופנמת, כזאת שלא מושכת תשומת לב. היא יודעת כיצד להיבלע, לא לבלוט, ממש כמו רוח רפאים. מכיוון שהיא לא רוצה שאנשים ידעו מי היא באמת (מה האישיות שלה), היא מטעה אותם. היא גורמת להם לחשוב שהיא דבר מסוים בעוד היא דבר אחר. היא יודעת להעמיד פנים, לשחק, לתמרן. היא עושה זאת גם כדי להשיג דברים מסוימים. הכל משחק בשבילה, לוח שחמת שהיא השחקנית היחידה בו. אין עוד מתחרה, וכשיש היא תפעל בצורה הטובה ביותר שהיא יכולה. היא מנתחת כל דבר. היא לא מבינה שיש דברים שצריך להניח להם. היא זו שתמיד פועלת מאחורי הקלעים, בצללים. מפעילה אנשים כמו בובה על חוטים, מתמרנת אותם, מוליכה אותם לכיוון מסוים. הכל משחק פסיכולוגי איתה, משחק מוחות. לנסות להבין את כוונותיה, את רצונותיה, אותה – זה לא קל. היא לא קלה לפענוח. היא משחקת משחקים, וקשה להבין מה שקר ומה אמת. קשה להבין שזה בכלל משחק. בלום בעלת יכולת מנהיגות, אך לא מראה זו. מבחינה היא מנהיגה עצמאית, שחקנית יחידה, זאבה בודדה שפועלת מאחורי הצללים ושולטת בשאר השחקנים. אז, כן. שליטה זה דבר עיקרי בעיניה. וידע זה שליטה, לכן היא תמיד חייבת לדעת מה קורה, היא חייבת לדעת על הצד השני, את שקול הכוחות וכדומה. היא טובה בהשגת מידע ויודעת כיצד להשתמש בו ולתעל אותו לטובתה. היא הראשונה שתדע ותפתור את השאלה. במשך שנים היא למדה כיצד לתמרן דברים ואנשים בצורה הטובה ביותר. היא לא עוקצנית ולא פוגענית. היא רגועה, נעימת הליכות. מכיוון שהיא נעימת הליכות, נוח לשוחח עמה. היא יודעת להקשיב. היא מבינה הומור טוב, ונוהגת לצחוק ולחייך מבדיחות. לפעמים כשהיא צוחקת, סומק קל מכסה את לחייה. זה מסב לה מראה חמוד, עדין, כמעט שובה לב. היא חכמה. שמה לב לדברים, גם לפרטים הקטנים המסתתרים היטב.
יסוד טבע: אדמה. היא מסוגלת לחוש בכל מה שנמצא על הקרקע לאורך קילומטרים. היא יכולה לחוש בכל יצור חיי, מהגדול עד הקטן, בבירור. היא יכולה לחוש בצורה שלו דרך האדמה. לשער בכך את הגובה שלו, את מבנה הגוף שלו ומהו (אם אדם או בעל חיים ואיזה בעל חיים). היא ממש יכולה לחוש בהם. היא חשה גם בצמחייה כי גם היא על הקרקע. אם יצור חיי יישב על עץ, היא בכל זאת תחוש בו מכיוון שהיא חשה בעץ דרך האדמה. היא גם יכולה לחוש במה שנמצא בתוך האדמה. האדמה כאילו מוסרת לה מידע, מספרת לה דברים. היא יכולה לגרום לה לרעוד, ולהניע חלקי אדמה. החולשה שלה זה אוויר, מן הסתם, מפני שאינה יכולה לחוש במה שנמצא באוויר.
צבע אבן: חום אדמם עם מעט כתום.
רקע: אביה סוחר עתיקות. היא מצאה את האבן הזו בתוך תיבה עם עוד כמה אבנים. כשהיא ראתה את האבן, היא הרגישה שהיא נמשכת אליה כאילו האבן קוראת לה ומדברת אליה. היא לקחה את האבן מבלי שאיש הבחין והסתקלה לפני שיראו אותה שם. היא לא רצתה שאביה יקשר את ההעלמות האבן אליה במקרה ששם לב שנעלמה.
אמה נפטרה כשהייתה בת עשר. היא נתקלה על ידי שני זאבים כשטיילה ביער (זה בתקופה של פעם, לא?). היא למדה ממנה כיצד לתמרן דברים ולשחק משחקים. כמו כן, זה היה מובנה באופי שלה. (צריך עוד לפרט על הרקע? אם כן, אין לי בעיה לפרט).
אהבה: כשהייתה בת חמש עשרה היה נער שאהב אותה, אך היא לא התייעננה בו. הוא התאהב באישיות המדומה שהציגה, לא באופי האמיתי שלה. היא לא ראתה את זה כאהבת אמת.
משהו להוסיף: אני יודעת שהאופי שלה נשמע מסובך, אבל בסך הכל אין בעיה בלהציג אותה. יש לה עקרונות ברורים – שקטה, מופנמת, משחקת משחקים פסיכולוגים ומעמידה פנים, צמאת ידע וחכמה. מכיוון שהיא משחקת משחקים, אפשר להשתמש בה להרבה דברים.
מצטערת שלקח לי הרבה זמן. הפריעו לי הרבה באמצע.
שכחתי להוסיף. היא מנגנת בכינור מגיל צעיר. היא מסתובבת איתו כמעט תמיד.
תודה על התגובות!.
לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר.
מותר עוד להירשם,נותרו חמש פנויים כיוון שצבי 400 לקח את הברק והוא ירשם בקרוב.
לגבי שם השפחה,בלום ווינג,זה מה שעלה לי.
אשמח לקבל עוד דמויות.
אני רואה שאף אחד אחר לא כותב, אז אני יכולה לכתוב לך עוד דמות? (מתכת, בן).
ברור שאת יכולה לכתוב עוד דמות.
שם: קאל סמית'.
גיל: 18.
מראה: שיער שחור פרוע, אך בצורה שנראת יפה (איכשהו). (הוא מתעצל לסרק אותו). יש לו הטרוכרומיה מלאה (וגנטית. הוא ירש אותה מאמו): עין ימין חומה ועין שמאלית ירוקה (משום מה, אנשים לפעמים מתבלבלים ולא בטוחים באיזו עין להביט). בעל צבע עור הנמצא ממש בין הגבול לבהיר לשחום. צלקת בהירה, דקה וארוכה עוטרת את זרועו השמאלית (צלקת זו נוצרה כאשר נאבק באיש צל). לא נמוך ולא גבוה, נמצא בגובה ממוצע.
אופי: קאל ניחן בחוש הומור מפותח. הוא יודע למצוא את סגנון ההומור של כל אחד, ולכן הוא יכול להצחיק כל אחד. הוא טוב בעידוד אנשים. הוא טיפוס שיכול להתחבר לכל אחד, מכיוון שהיכולת הבין אישית שלו מאוד מפותחת. אנשים בוטחים בו בקלות. לעומתם, הוא תמיד מהסס לבטוח בהם. הוא בוחן את נאמנותם מפני שמפחד להתאכזב ולהיפגע. הוא די חשדן, אך נחמד מאוד.
הוא טוב בלחקות אנשים ובעלי חיים. הוא לומד זאת מגיל צעיר. (פעם הוא הסתתר בסמטה מפני אנשי הצל, ובלי כוונה הרעיש. הם שמעו את זה והתקרבו למקום מחבואו. הוא חיקה ייללה של חתול ואנשי הצל, אשר האמינו שזה אכן חתול אמיתי, הלכו. עד היום הוא מתבדח על זה). הוא מאוד אוהב פיזיקה ומתמטיקה וגם מעולה בזה. הוא רוצה לעסוק בפיזיקה, אבל אנשי הצל מפריעים לו בדרכו. הוא נאלץ לברוח ולהסתתר. הוא לא יודע מי הם, מה הם רוצים ומהי המטרה שלכם. אבל הוא בטוח בשני דברים: הם מפריעים לו לעתיד שלו (הפיזיקה שהוא רוצה להתחיל ללמוד באוניברסיטה. הוא כבר סיים תיכון), והגרוע מכל, הם רוצים להרוג אותו.
הוא מדבר הרבה. הוא אחד שיש לו הרבה דברים לומר, הרבה הערות. אבל הוא מאיר על נקודות נכונות ולא אומר שטויות, אז אנשים יכולים לשרוד את זה. הוא האחד שתמיד יגיע בדקה התשעים, סתם ככה משום שיש לו נטייה להתעכב. הוא אוהב ספרים. הוא קורא הרבה ספרים.
רקע: הוא טייל עם כמה חברים ביער. הם עשו מחנאות. אחד החברים התחיל להשליח עליהם אבנים קטנות (בצחוק), והם התחמקו מהן. אחת האבנים שהולכו לעברו משכה את עיניו. כך הוא מצא את האבן. יש לו אחות קטנה בת ארבע עשרה, ושני הוריו בחיים. (צריך לפרט עוד? פשוט קיבלתי את הרושם שלא).
יסוד טבע: מתכת. הוא עונד תכשיטי מתכת רבים על זרועותיו וצווארו. מתחת לצמידים לופפת את זרועו רצועת בד עבה המונעת מהם לזוז ובכך מונעת מהם להרעיש. הוא יוצר ממתכת סכינים, פגיונות וטפרים ארוכים וחדים הנדבקים לציפורניו. הוא יכול לכסות את עורו עם מתכת ובכך להגן על עצמו מפגיעות.
צבע אבן: כסוף מבריק עם מעט אפור.
אהבה: הוא תמיד מצליח לקלקל הכל איכשהו, בדרך שהוא לא מבין אותה עד היום.
מושלם!,אין דבר להגיד-הוא ה"ליצן" בחבורה,לפי האופי כן.
אם את רוצה את מוזמנת לעשות עוד שומרים,זה יצמצם את ההמתנה בהרבה.
אז אני אכתוב דמות נקבית בעלת כוח אור.
לכי על זה.
שם: מליסה גילבר. (מליסה זה צמח תבלין מתקתק, וביוונית מליסה היא הדבורה המייצרת דבש. השם שלה מסמל מתיקות).
גיל: 16 וחצי.
מראה: בעלת שיער חום ככה ומתולתל המגיע כמעט למותניה. עיניה גדולות בצבע ירוק בהיר. בעלת גובה ממוצע, גובה סטנדרטי לגילה. יש לה נקודת חן חומה ליד העין הימנית. עורה שחום ואפה סולד במקצת.
אופי: היא מתוקה, כפי שפירוש שמה אומר, אבל לא יותר מידי. לא באופן מוגזם, וגם לא כמעט מוגזם. היא פשוט חמודה, עד כמה שנערות בנות גילה יכולות להיות חמודות. היא די תמימה, שכן היא בת שש עשרה בסך הכל ולא נחשפה לרוע (לאיזה רוע היא כבר יכלה להיחשף? המקסימום הוא העלבה, שקר או בגידה). הוריה שמרו עליה מאז ומתמיד כמו ששומרים על בובת חרסינה, ודאגו שתמיד תהיה בחברה טובה. זה מה שגרם לה להיות די תמימה. יש לה תפיל קצר, היא מתעצבנת בקלות. ולא טורחת לשמור על הכעס שלה בפנים. היא עומדת על שלה ודורשת את מה שלדעתה מגיע לה. כשהיא עצבנית, היא משלבת את ידייה בהתרסה ומבט כועס וחמוץ מכסה את פניה. היא לא אוהבת שאנשים מתעלמים ממנה (שהיא מדברת אליהם והם מתעלמים). בלימודים היא ממוצעת, אך הכושר הגופני שלה ממש מעולה. היא אוהבת לשיר ולזמזם מנגינות. היא אחת שדורשת תשובות.
יסוד טבע: אור. היא יכולה לסנוור אנשים באמצעות האור. כשהאור חזק מאוד, הוא מסוגל לשרוף ולעוור. האור פולט חום. היא יכולה לחמם דברים, את עצמה ואת האחרים באמצעות האור. היא מסוגלת לראות בחשכה (העיניים שלה יכולות להיות כמו פנסים).
צבע אבן: לבן טהור ומבריק אפילו יותר מפנינה. האבן מחזירה אור כשקרני השמש פוגעות בה. היא בוהקת באור לבן ומסוונר כאשר משתמשים בה.
רקע: מליסה ומשפחתה טיילו ביער. היא ואחיה הקטן (בן 13) החליטו להתחרות בריצה. הוא ניסה לעקוף אותה, אך לא הצליח. במהלך הריצה, הוא משך בכובע חולצתה כדי להציק לה. היא מעדה על אבן ונפלה. ושם, בין האבנים הקטנות שנחו בערמה מול פניה, הבחינה באבן לבנה ובוהקת. האבן סינוורה אותה ואת אחיה. היא תפסה את האבן בידה ואחיה, אשר התלהב מאותה אבן, רצה אותה לעצמו. מיד פרץ בניהם ריב שלבסוף הוביל לזה שהוא החל לרדוף אחריה כדי לקחת את האבן. האבן נשמטה מידה אך החתול שלה, סקאי, הקדים אותם ותפס אותה בפיו. הם פצחו במרדף אחרי החתול, ולבסוף מליסה הצליחה להחזיר את האבן לחזקתה. וכפי שתמיד קורה כשהם רבים, הם נגשו להורים והתחילו להתלונן בפניהם. אביה, אשר יודע שאין לדעת מי דובר אמת ומי דובר שקר, חתם את הריב במשפט: "זו אבן. אבנים הן לתכשיטים, ותכשיטים הן לנשים." ובזה זה נגמר.
יש לה חתול גדול לבן בעלת פסים אפורים. זה חתול מגע של חתולים גדולים. הוא נוהג לנהום על אנשים זרים, ולאיים עליהם בנשיכות כאשר הם מנסים לגעת בו. הוא מאוד אוהב את מליסה, ונוהג להתחכך בה כשרוצה תשומת לב. כאשר הוא נוהם על אנשים זרים, היא מנסה להרגיע אותו. אבל במקרה שאלו אנשים שהיא לא רוצה בחברתם, היא לא מנסה להרגיע אותו.
באחד הימים היא פגשה במספר אנשי צל. החתול שלה זינק מידייה על הפנים של האיש שעמד מולה, ונעץ בו את ציפורניו. השני ניסה לעזור לו להשתחרר מהחתול, שהתגלה כנחוש בדעתו ומאוד תוקפני. בזמן הזה השלישי ניסה לפגוע בה, אך היא חמקה ממנו. היא צרחה עליהם לעזוב את החתול (הם הכאיבו לו). לבסוף הם הצליחו לשחרר את החתול מפניו, והשליחו אותו הצידה בחוזקה. האבן של מליסה החלה לזרוח. אורה לבן סינוור אותם וחומו של האור צרב את עורם. היא אחזה בחתול ונמלטה. כשחזרה לביתה, סיפרה זאת להוריה בהיסטריה ובקול רועד. היה קשה להבין מה היא אומרת. היא הייתה נסערת מידי. לאחר כמה ימים כששבה לביתה, מצאה את גופתו של אחיה על הרצפה. (הוריה לא היו בבית, כך שהם אינם נפגעו). היא שמעה רעש מאחד החדרים, והבינה שאלו כנראה אותם הבריונים שניסו להרוג אותה והרגו את אחיה. היא חמקה לחדרה בשקט, לקחה את הארנק שלה ונמלטה מהחלון יחד עם החתול. היא לא רצתה להסתכן בלפגוש אותם, לכן בחרה לצאת דרך החלון. מאז היא נודדת בין ערים שונות, מסתתרת במקומות לא גלויים ונמנעת מאנשים. תחילה היא לא הבינה מדוע הם רוצים במותה, אולם לאחר שגילתה את כוחה של האבן (היא חשבה שהיא הזתה את זה או משהו), הבינה שמדובר באבן. דבר זה גרם לה לחשוב כיצד הם ידעו שהאבן אצלה. תהייה זו הובילה אותה למסקנה שיש עוד אבנים, ומסקנה זו הובילה אותה להשערה שאולי יש עוד אנשים כמוה. זה עורר בה תקווה, למרות שהיא לא בטוחה בכך שיש עוד אנשים. היא נודדת ממקום למקום בפחד. היא מרגישה שכל הזמן היא צריכה להיות בהתגוננות. היא סובלת מסיוטים ובקושי מצליחה לישון, הן בגלל הסיוטים והן בגלל הפחד שיקרה לה משהו בזמן שתישן. היא מחפשת מישהו או מישהי שנמצאים במצב שלה, כאלה שיוכלו לעזור לה, להגן עליה ולהסביר לה מה קורה. היא מפורסמת כנעדרת, ויודעת שמי שמודע לכל העניין הזה ידע שהיא קשורה לזה. לכן יש מצב שמישהו מחפש אחריה כדי לעזור לה.
פעם אחת היא מצאה גופות של אנשי צל. פניהם היו שסועות ונראה שהשריטות נגרמו מטפרים חדים (זה היה קאל). היא לא מצאה אף מידע לגבי מי שעשה זאת.
זה כולל אהבה?,יש לה בן זוג או שהיא מתאהבת באחד מהשומרים?.
חוץ מהפרט הזה,הדמות מעולה!.
אוי, נכון. סליחה. שכחתי.
אין לה אהבה. היא רוצה אהבה, אך לא ממהרת. היא מאמינה שתמצא אחד שמתאים לה, ואם תחפש בכוח לא תמצא אחד כזה. אז היא תשמח לכזה דבר.