תשעת שומרי הנצח-יסודות הפרא: פרק הבכורה!

הוא מכוסה בברדס שחור על ראשו,כפות ידיו בכיסי הג'קט השחור והארוך שלו,מתהלך ברחובות העיר כמו רוצחים בסרטי פעולה.
שערו הבלונדיני היה קצוץ,עיניו הכחולות עז כברקים מביטות בעיר החשוכה.
גופו החסון אך לא יותר מידי לבוש בג'קט שחור,מכנסי ג'ינס קרועים בברכיים מעט ונעלי ספורט מעט בלויות.
אבן אדומה בצורת מקבלית מכל ארבעת הכיוונים בשרשרת שחורה בינונית על צווארו,זוהרת כאש-יסוד הטבע שבתוכה.
הוא קיבל אותה מאיזה זקן מוזר באמצע הרחוב שעזר לו לחצות את הכביש והרחיק ממנו כמה בריונים שיכורים.
בניינים בגודל נורמלי כיסו פה ושם את העיר האפלה,חנויות בגדים,מסעדות פה ושם.
אורות צבעוניים וחזקים שהיו רבים נראו מהחניות והמסעדות,רעש בלתי נפסק של מכוניות נוסעות,צפצופים וצעקות של נהגים.
שומרי האבנים,שמונה כמוהו עם יסודות טבע אחרים מסתובבים בעולם-אביו אמר לו שהוא חייב לחפש אותם אבל לא מצא אף אחד מהם כבר שנתיים!.
נשמע צפצוף מהטלפון במכנסיו.
הוא הביט בהודעה שקיבל בהלם:
צריכה עזרה שומרי הנצח!,בסמטה ליד בניין 23!,הצילו!.
הוא הביט במי ששלח-שומרת יסוד המים.
לוקאס נדרך מיד והתחיל לרוץ כמו מטורף.
הוא דחף אנשים,בניינים והגיע לבניין 23 מתנשף.
'למה היא שלחה הודעה!?,הם ימצאו אותה!' חשב לוקאס בדאגה רבה.
שנכנס לסמטה לא האמין לזוועה שראה.
הסמטה הייתה מלאה פחי זבל עם ריח מגעיל כמו חומצה,קירות מלאי גרפיטי מפחידים וחולדות רודפות במשחק תופסת על גבינה צהובה.
באור העמום של המנורות הוא קלט הכל.
3 בריונים חסונים לבושים מעילי עור פתוח,עם חולצות שחורות, ג'ינסים ארוכים שחורים ומגפיים מתקרבים לנערה כמעט בת 16-כמוהו.
הוא קלט את האבן הכחולה והזוהרת,זהה לשלו בדיוק על צווארה עם שרשרת שחורה בינונית תואמת.
היא הייתה בעלת שיער שחור מתולתל פזור,עיניה ירוקות,גופה לבוש סוודר ארוך כחול,ג'ינס קצר ממש ונעלי ספורט.
הוא הוריד את הברדס ופיקק את אצבעותיו,סובב את כתפיו,מפרקי רגליו וידיו ואת ראשו.
הוא צעד זועם אל הבריונים ושומרת יסוד המים,לא על ששלחה הודעה,אלא כי הבריונים נטפלים אליה בגסות וזה חייב להעצר.
שתפס בכתף של הבריון הקרוב אליו,האבן זהרה ועוצמת היסוד זרמה בעורקיו כמו צונאמי.
בלי ממאמץ השליח את הבריון אל ערמת פחים,שנפלו עליו מכל הכיוונים.
'אחד קרס,שניים נותרו' חשב לוקאס.
הבריונים הביטו בבריון ואז בו.
"מי אתה לעזאזאל" נהם הבריון הראשון.
הנערה הביטה בו,קלטה את האבן שלה וחייכה בהקלה.
"ידיד שלה,תעופו מפה-או שתגמרו כמו החבר המטומטם שלכם" זעם לוקאס בשקט.
הבריון השני צחק בזלזול והניף אגרוף לעברו,הוא עצר את האגרוף בידו,סובב את המפרק שלו עד שנשמע 'קלאנק' חזק,הבריון צרח מכאב.
הוא דפק אגרוף חזק לפניו של הבריון והוא נשמט ארצה.
הבריון השלישי שלף סכין חדה כתער והתכוון לעברו.
לוקאס פסע לאחור מעט צעדים,להרחיק אותו משומרת יסוד המים.
הוא נקש באצבעותיו ואז האבן זהרה יותר מקודם.
להבות אש קטנות החלו לעלות על הבריון עד שעטפו אותו לגמרי מכף רגל ועד ראש.
הבריון צרח באימה,הסכין נהפכה לנוזל מתכתי מעוצמת החום שגברה.
לוקאס נקש באצבעותיו שוב ונשמע קול זכוכית,כמו צלחת שנשברת והבריון נעלם באוויר,להבות האש דעכו ונעלמו מיד אחריו.
הנערה פעורת פה פסעה אליו.
"תודה" היא אמרה שדמעות מעטות ירדו מעיניה.
"אין בעיה,אני הולך,אסור שידעו שאנחנו מדברים-במיוחד לא אנשי הצללים,אני המטרה כרגע" הוא אמר ברצינות והחל ללכת מחות לסימטה.
יד הונחה על כתפו,הוא הסתובב.
"שניים יותר טובים מלהיות לבד" אמרה בקשיחות.
"למה בדיוק?" שאל בגלגול עיניים.
"שני יוסדות טבע שהם הפכים?,זה קטלני-נוכל להביס אותם בקלות" היא השיבה בשילוב ידיים.
"להביס אותם?,את רק בכית שם,שהבריונים האלה התקרבו אלייך,הא?".
"האבן לא רצתה לעבוד!,אלה היו אנשי צללים!" נהמה הנערה.
היא גררה אותו בכוח לבריון שדפק ממנו אגרוף והרימה שרוולו.
קעקוע דרקון שחור על זרועו-איש צל.
"למה הם לא בואו אליי?,אני המטרה שלהם"נאנח לוקאס בבלבול.
"הם באים למי שקרוב,במקרה הזה זו הייתי אני,אתה היית הבא בתור"השיבה הנערה.
"אז מה עושים?" שאל באדישות קטנה.
"נלך לבית שלך,נמצא את האחרים,בסדר?" שאלה בכעס הנערה.
לוקאס חייך קלות.,היא קשוחה אך רגישה?,יכול להיות שהיא נועדה לו?.
"בסדר,נמצא את האחרים,מה שמך?" שאל לוקאס את שומרת יסוד המים.
"אלין הוילס ואתה?" השיבה אלין.
"לוקאס ג'ונסון,אבל קראי לי לוק אם תרצי" השיב לוקאס.
"בוא נזוז,לוק" היא חייכה.
הם יצאו מהסמטה,פוסעים זה לצד זה.
'אנשי הצללים עוד יראו מי הם השומרים' חשב לוקאס.
לוקאס ידע,שזה לא הדבר היחידי שישרוף בחודשיים הבאים.