תשעת אבני הנצח-יסודות הפרא: פרק 5

לוקאס נדר שמהיום והלאה הוא לא טס במטוסים אם לא יהיה חייב,רק שהנדר הזה יתקיים אם ישרוד התרסקות של מטוס.
'לעצור מטוס באוויר?-זה מטורף אבל אין בררה' חשב לוקאס במהירות והחל לפעול במרץ.
הוא בעט בחוזקה את דלת הכניסה של המטוס בחוזקה והעלה את עצמו באש.
הוא התכונן לקפוץ ולעוף אך יד הונחה על כתפו.
הוא ציפה לראות את קאל,אלין או מליסה אך במקום נער זר עמד מולו.
הוא היה צנום וקטן מידות,עיניו היו כחולות עם נקודות ירקרקות ושערו החום היה גלי וארוך,היה לו גם זקנקן ושפם על פניו.
הוא לבש חולצת מטאל עם כיתוב על החולצה,"fall of efrafa" ,ג'ינס קצר מגוהץ עד ברכיו ומגפיים שחורות מעט בלויות.
על צווארו הוא ענד אבן בצבע תכלת בצורת ספיראלה-יסוד האוויר.
"מי שלא תהיה,אני צריך להציל מטוס מלא נוסעים" נזף בו לוקאס.
"אז אתה בעל יסוד האש?" שאל הנער.
צרחות הנוסעים התגברו,ללוקאס אין זמן לשבת רגל על רגל עם כוס קפה ועוגיות.
"אני בעל יסוד האש,אתה יסוד האוויר?" שאל לוקאס במהירות.
הנער הנהן מיד,"פייבר קיילור ואתה?" שאל פייבר.
"לוקאס ג'ונסון,בוא ננחית את המטוס הזה או שנהפך לפיתה" חייך לוקאס.
בלי היסוס הוא קפץ וריחף באוויר,פייבר עף באוויר בעקבותיו.
"יסודות המים,המתכת והאור מנסים לגרום לאנשים להירגע ולנסות דברים כדי שהמטוס יישאר שלם-אנחנו צריכים לעצור את הנפילה הזו כאן ועכשיו" אמר לוקאס שהוא עף בעקבות המטוס הנופל.
"בוא נזוז!" קרא פייבר והגביר מהירות בעודו עף יותר מהר מלוקאס-לוקאס הגביר את עוצמת הלהבות וטס בעקבות חברם החדש.
הוא עבר את המטוס ושם את ידיו על תחילת המטוס והאבן החלה לזהור.
כוח פיזי זרם בו והוא האט בקושי את המטוס.
בעודו צועק בהתאמצות האש גדלה וגדלה,אך לבדו אי אפשר להנחית את המטוס.
לוקאס הביט בפחד מבעד לכתפו והחל לראות מעט חולות,הרים קטנים וגדר צבאית בגודל נמלה-הוא קילל בקול רם.
ואז המטוס החל לעצר יותר ויותר אך עדיין נפל.
האבן של פייבר זהרה וידו מושטות קדימה,זעה על פניו וחולצתו ספוגה בזיעה-פניו מעותות מרוב מאמץ פיזי ונפשי.
לוקאס עזב את המטוס ועף לזנב של המטוס בידיעה שפייבר יסתדדר בלעדיו לשניות ספורות.
הוא אחז בזנב המטוס וצעק "אנחנו צריכים ליישר את המטוס!"קרא לוקאס ומשך את המטוס מטה שקידמת המטוס עולה מעלה.
הם הנחיתו את המטוס באדמת ישראל וחיילים מישראל הורידו את הנוסעים במגלשת החירום.
אלין,קאל ומליסה מיהרו אליהם והתנשפו.
"זה פייבר קיילור,חבר'ה,יסוד האוויר"אמר לוקאס שהתיישב על האדמה החולית בכבדות עם פייבור.
"איך מצאת אותנו בכלל?"שאלה מליסה.
"זה לא משנה איך-זה משנה שאני פה" השיב פייבר.
מליסה עשתה פרצוף כועס וחמוץ ושילבה את ידיה על החזה שלה.
"בסדר,בסדר-עקבתי אחריכם" נאנח פייבר.
"עקבת אחרינו?"אמר קאל בלא מאמין.
"זה לא משנה,העיקר שאנחנו יודעים שעוד אחד הצטרף למסיבה"אמרה אלין.
"יש משהו שמסקרן אותי-איך קיבלת את האבן?" שאל לוקאס.
"אמרת שאתה לא רוצה לשמוע עוד-"מליסה נעצרה במבט נוזף של לוקאס.
"בטיול עם משפחתי,קיבלתי התקף אסטמה שהיה ראשון שלי ונחנקתי למוות.
בזמן שהייתי באמבולנס אבי קיבל את האבן מאיש מסתורי-והאבן נקשרה אליי והצילה את חיי-את אנשי הצללים פגשתי בגיל 17 שניסו לפרוץ הביתה אך ברחו כי התקשרתי למשטרה"חייך פייבר.
"אז לכולנו יש סיפור מוזרים,מה?,צריך לא לשאול או שכן?"התמהה אלין.
"אז למה אנחנו בישראל?"שאל פייבר.
"יסוד הברק נמצא כאן איפה שהוא-בישראל"הסבירה מליסה בעודה משקיפה אל האופק המדברי.
הם ריחפו אל העיר בעזרת פייבר וטיילו שם להנאתם.
העיר הייתה בעלת ביניים דיי גבוהים,מסעדות שלוקחים אוכל והולכים,פקקים של תנועה וצפירות לא נגמרות של המכוניות.
"יש לכם מושג איפה יסוד הברק יכול להיות?"שאל לוקאס בעודו מגרד את ראשו.
"אני ממש כאן"אמר קול והם הסתובבו.
אנשי הצללים מולם ומישהו בעל גלימה ובגדים שחורים שמסכה של מלאך המוות מסתירה את פניו.
"הוא נראה כמו מישהו מהספרים שקראתי או שלא" נהם פייבר.
לוקאס הבעיר אש בידו,מליסה בצד ימין שלו מכונה להטיל כדור אור קטלני ואלין מצידו השני עם זרועות מים על ידיה שעוטפות אותם.
קאל לצידה של מליסה עם פגיונות הטלה מפלדה ופייבר מרחף מעט לצד אלין.
אנשי הצללים כיוונו רובים דרוכים לעברם.
"אתם לא לומדים שאתם כלום נגדנו?"הניד לוקאס בראשו.
"ואתם סתם מעצבנים המפריעים לקיסר שלנו לשלוט בעולם!"נהם האיש.
"איך לקרוא לך בדיוק?"שאלה אלין.
"בעל המסכה"השיב בעל המסכה.
ואז משום מקום,בלי שמיים מעוננים או סערה ברק העיף כמה חיילים לאחור.
נער נוסף בעל שיער חום בתספורת רגילה ועיניים כחולות התקדם אליהם.
הוא לבש חולצה ארוכה אדומה, טריניג ספורט קצר ונעלי ספורט.
על צווארו היה אבן זהובה כמו של לוקאס והאחרים-כנראה יסוד נוסף יצטרף לחגיגה.
"מי אתה ואיזה יסוד אתה?!"שאל בעל המסכה.
"אביעד גריס,יסוד הברק"השיב אביעד בחיוך.
"ברוך הבא למסיבה,מעוניין להצטרף?"שאל קאל.
"בהחלט"ענה אביעד שידו יוצרת חשמל מזגזג בין אצבעותיו.
אביעד ופייבר החליפו מקומות ופייבר ריחף ממש באוויר בשילוב ידיים מאחוריי לוקאס.
"יש לכם אפשרות בחירה-לתת את האבנים או למות-תחליטו" נהם בעל המסכה בתוקפנות.
"הייתי מעדיף למות מלתת לך אותם!"נהם לוקאס בזעם והסתער בצעקה על אנשי הצללים שחבריו וידידיו החדשים בעקבותיו.
אבל אז הם נעצרו והביטו בשמיים וראו מחזה מחליא ומפחיד.
גל טילים כמו צונאמי התקרב לעברם וכך גם פצצה גרעינית וכולם מכיוון אחד ברור: עזה מתקיפה אותם.
"אמרתי שאנשי הצללים הם חלק מעזה אבל זה כבר מטורף!"קרא קאל.
"תתפסו מחסה!" צעק לוקאס וקפץ עם אלין ואביעד לתוך בניין קרוב שהשאר בבניין ממול ובלי רחמים פיצוצים מהשמיים נפלו עליהם.
אין לאן לברוח…
—————
הקיסר צפה במתרחש מהכיסא שלו וציחקק בקול רם.
"הם חושבים שזה הסוף?" אמר בקול עמוק וחזק-"הם עוד לא מוכנים לזה שבקרוב מישהו או מישהי-יבגוד בהם…".