שער אל המוות – פרק 2

-אמבר-

״אמבר! אמבר המילטון! קומי מייד!״ נשמע קולה של אימי.
״מממ״ משכתי באי -רצון.
״את תאחרי לבית ספר!״
״לא אכפת לי…״
היום אנחנו נפגשים עם משפחת אנדרסון.״
המשפט הזה גרם לי לקום מהמיטה בקפיצה. משפחת אנדרסון היו חברים טובים של ההורים שלי. לא שכל כך התלהבתי ממר וגברת אנדרסון, אבל הבן שלהם… קולין. קולין אנדרסון. הרגשתי שאני מסמיקה רק כשחשבתי עליו. הוא בן 15 (כמוני!) ויש לו שיער בהיר כשמש ועיניים בצבע חום כהה מקסים. הוא היה כל כך נחמד, מצחיק וטוב לב. האם אהבתי אותו? נדמה לי שכן.
האמת, היו לנו הרבה תכונות משותפות: יום ההולדת שלי רק שבוע אחרי שלו, אז אנחנו אותו מזל, מזל דגים. יש לנו גם את אותו צבע שיער. רק שהעיניים שלי הם ירוקות – כחולות.
״למה לא סיפרת לי על הפגישה עם האנדרסונים?״ שאלתי את אמא שלי.
״רציתי לעשות לך הפתעה״. היא חייכה. נראה לי שהיא ידעה הכל על הרגשות שלי בקשר לקולין, למרות שלא סיפרתי לה דבר.
הלכתי לבית ספר וחיכיתי לצהריים בקוצר רוח.