שער אל המוות – פרק 11

– סטיבן –

שיחות בבית שלי. ספר מוזר. נבואה. החלטתי להבין מה כל הדברים האלה. רציתי לחכות לחצות ולבדוק האם האנשים האלה שוב פעם יבואו אל הבית. אז נשארתי ער ודקה לפני חצות ירדתי למטה ועצרתי במדרגות. ובאמת שמעתי שוב פעם את הקולות. ׳איזה אנשים מוזרים׳, חשבתי. ׳מדברים על כל מיני דברים סודיים, ואולי אפילו עלי בבית שלי ולא יודעים שאני מקשיב לשיחות שלהם׳.
״טיפש,״ אמר קול שמוכר לי מהליילה הקודם.״פיספסת אותו. הוא יודע יותר מדי.״
השני צחקק. ״חכה לקרוא לי בשמות,״ אמר. ״אני יודע שהוא יודע. אבל יש לי תוכנית מ-עו-לה!״
הוא אמר משהו כל כך בשקט שלא הצלחתי לשמוע. שניהם צחקו.
״יודע מה? אני חוזר בי. אתה לא טיפש, אתה גאון,״ אמר הראשון.
״אמרתי לך. שמעת משהו מדוברי הרוחות?״
״לא. כנראה שהם לא מודעים. טוב שכך. מדברים עם הרוחות שלהם על דברים כמו ׳מה נשמע?׳ ׳איך זה בעולם המתים?׳, על ספרים, על אוכל – כל הדברים הטפשיים האלה. כאילו שבעולם המתים יש אוכל!״
׳בעולם המתים אין אוכל?׳ חשבתי. ׳איזו טרגדיה.׳
״אבל שמעתי משהו…,״ התחיל השני. ״יש שמועות שיש דובר רוחות חדש?״
״זה נכון. דוברת, למען האמת. וזה יותר גרוע ממה שאתה שאתה יכול לתאר לעצמך…״
״למה?״
״היא אחת מהשניים המסוכנים לנו. והדיבורים עם הרוחות מקרבים אותה לגלות את מה שהיא לא צריכה לנסות.״
״״בגלל זה התוכנית שלי טובה אפילו פי שתיים!״
״היא באמת טובה. תקשיב ותזכור. אני אשמור על הדוברת החדשה. אתה תתעסק בתוכנית שלך והבחורצ׳יק.״
״בסדר. אז אתה מסכים עם הרעיון שלי?״
״כן. אבל… אתה בטוח?״
״בטוח במה?״
״היא מוכנה לזה? אפשר לסמוך עליה?״
״אל תדאג. היא בסדר גמור. היא נולדה בשביל לעשות את זה. תסמוך עליה.״
״מעולה. ניפגש במערה.״
הקולות השתתקו. חיכיתי עוד כמה דקות, אולי יחזרו. שקט מוחלט. כל מה שנשאר לי לעשות זה למשוך בכתפיים וללכת לחדרי.