שנת הזאב- פרק 2

פסיעותיהם נשמעו על הרצפה המצופה בעלי אורנים והידהדו ברחבי המערה,
"אני לא מבין טיילור, למה ברחנו?" שאל הזאב השחור בעל הרגל הלבנה,
"איך קראת לי, ג'ון?" נהמה טיילור וחשפה את ניביה הלבנים,
"מצטער אלפה, עכשיו למה ברחנו?" שאל הזאב שהתברר כג'ון,
"כי לא רציתי לפגוע בילדה" ענתה האלפה,
"למה לא?" שאל הזאב השחור בעל העיגול הלבן על העיין, דמו זלג באיטיות מגבו אל הריצפה משניכותיה האכזריות של מלודי,
"בגלל, הארי יקירי, שילדת הירח תוביל אותנו אליו, מחר" קבעה האלפה, או יותר נכון האלפה האפלה,
"עכשיו בואו, אתה מבזבז דם" היא אמרה והביטה לשלולית הדם שנוצרה, היא פתחה בריצה לכיוון היער ושנייהם אחריה, טפיחות רגליה בקושי נשמעו על רצפת היער, קול זרימת מים נשמע מרחוק,
"מה זה?" שאל הארי והביט למפל קטן שהתאסף לאגם קטן וצלול, מיימיו היו צלולים משראה בכל ימי חיו,
"תשתה את המים" ציוותה האלפה, הוא לא התנגד, לאחר שלגם לגימה קטנה מהמים המתוקים גבו נרפא במהירות, ג'ון צעד כמה צעדים אחורנית בבלבול, האלפה חייכה חיוך קטן, הארי הסתכל על גבו בפליאה,
"עכשיו בואו נזוז" אמרה האלפה והביט על השקיעה, "מחר נמצא את ילד הלילה, וכשנמצא אותו נהיה חזקים מאי פעם" היא אמרה ופסעה לתוך היער שנהיה חשוך עם כל רגע שעבר, שניי הזאבים הלכו אחריה אך במרחק כמה צעדים,
"מה נעשה עם ילד הלילה בכלל?" שאל הארי אחריה כמה דקות,
"נהרוג אותו" קבעה האלפה, כשהגיעו לגבול בין היער לעיר השתנת לצורת בת אדם, שיערה השחור הפך בלונדיני וחלק ופרוותה השחורה הפכה לעור אנושי בהיר, עייניה האדומות שינו את צבען לכחול בהיר, פרוותה השחורה כאילו הוחלפה בשימלה ארוכה ולבנה שגרמה לה להראות כמו מלאך, ג'ון והארי הלכו משם חזרה לתוך היער.
האלפה האפלה נכנסה לביתה בשקט בניסיון לא להעיר את בנה הישן, היא שמעה תפיחות רגליים זריזות מכות במדרגות קלות, היא הבינה שהניסיון לא להעירו נכשל, לכיוונה רץ נער בעל שיער שחור ועור בהיר,
"אמא!" הוא קרא ורץ לחבק אותה, היא חיבקה אותו חזרה,
"אתה לא אמור לישון?" היא שאלה בחיוך,
"לא כשאת נעלמת לי כל היום" הוא אמר ושיחרר את חיבוקו ממנה,
"יופי לך לישון עמית"