שמיים שבורים פרולוג
הוא נכנס לביתו עדיין מהורהר ורואה את וינג יושב ליד השולחן ומצייר וינג נראה כאלף מכונף מצוי למדי גובה ממוצע רזה כנפיים לבנות ועיניים זהובות גדולות למדי שהיו האיבר היחיד בפניו שהיה לא ממוצע וינג הסתובב וקם "אבא" וניגש אליו אביו לא אמר דבר "בן ברצוני לומר לך דבר מה" וינג התיישב ואביו המשיך "על המחנה הצבאי שמעת?" וינג הנהן בלי קול "אתה הולך לשם מחר" וינג היה מופתע "זה מגיל 16 אני בן 14" "נכון אבל אתה הולך לשם אולי בגלל זה" והסתכל לעבר הסמל על כתפו של וינג. וינג שתק והנהן בלי קול "אני אלך"…
תגובות (1)
כמה הערות:
המשפטים קצת ארוכים מדי… כדאי להוסיף נקודות ורווחים בין שורות.
חוץ מזה, כדאי לך גם להוסיף לסיפור תיאורים – זה יוסיף לו הרבה נפח.
חוץ מזה, נושא מאוד מעניין לסיפור. אלפים הם באופן כללי גזע מסקרן, ובשילוב עם התעללות פסיכולוגית זה יוצא מאוד מסקרן… שילוב של שני תחומים מאוד שונים שאף פעם לא ראיתי קודם! תמשיכי עם הסיפור הזה, אני בטוח אקרא :)