שלטון של דרקונים (משחקי השמדה 2) פרק 3

#תיאודור#

הוא הובל בשרשראות בפני הורמאן. המלך האכזרי שכבש את הוטריקליס, שרצח את המלך והמלכה הטובים בלי בושה.
היכן בתי? שאל תיאודור במוחו.
היכן בני? אכזבתי אותם. הייתי אמור לשמור עליהם. הכל אבוד. בני נחשף לנבואה הנוראה, לבתי יש כוחות של מכשפה, שליטי הדרקונים חזרו, השלטון בהוטריקליס התחלף.. תיאודור היה זקוק כרגע רק לקרן אחת של תקווה, בעולם שכולו אופל ואכזבה.
אך שום קרן תקווה לא הגיעה, והוא עדיין כבול, כורע על ברכיו בפני הורמאן הרשע.
"תיאודור קווארד השלישי- מלך קורוות'ר" אמר הורמאן בעוקצנות והשתחווה. לאחר מכן צחק. "ברוך הבא לממלכתי. מה אתה עושה פה?"
-"הובילו אותי לפה בשרשראות.. לא הייתה לי ממש ברירה…" אמר תיאודור.
"מה אתה עושה בהוטריקליס!"
-" אתה בוודאי לא תופתע לגלות שאני לא הולך לספר לך." השיב תיאודור.
"תיאודור, בבקשה ממך, אני לא רוצה להרע לך! אני רק רוצה לדעת מה – הם ענייניך בממלכתי"..
תיאודור היסס קלות, ולאחר שניות מספר סיפר: "בני הבכור, ניקולס, ברח לכאן, ובתי לוריין, יצאה אחריו, אני חייב למצוא אותם." אמר.
-"אני שלחתי פלוגת חיילים שיצאו לחפש אחריהם, עד שהגיעו הגיעו אל ממלכת האלדרינים. שם הם עצרו. לוחמיי שרפו את כל העיר. אם ילדיך היו שם, הם נהרגו" אמר הורמאן.
"רוצח! הכל באשמתך!" צרח תיאודור.
"אני מתנצל הוד מעלתך, אבל כעת אין לי דבר לעשות בנידון!" השיב הורמאן.
"אתה מרושע! חייבים לכלוא אותך! להרוג אותך!" אמר תיאודור.
-"אולי זה נכון, אבל אתה לא תוכל לעולל לי דבר מהדברים שאמרת כרגע! אתה האסיר, ואני המלך כעת!" אמר הורמאן. "אני אהיה השליט של כל הארץ הזאת!"
"אתה תראה, הורמאן".. מלמל תיאודור בעודו נגרר, "מישהו יבוא להפיל אותך… מישהו יהרוג אותך!!!"

* * *

"אדוני!" שב פלינדרוס אל האולם. "גיליתי פרטים על הנבואה!"
-"ומה גילית?" שאל גאוראדון.
"זאת נבואת אמת" השיב העוזר.
"כיצד גילית זאת?" בירר גאוראדון.
"שטתי אל הארץ"..
"אתה משוגע?! הרי גירשו אותנו משם לפני שנים רבות!" אמר גאוראדון.
"אני יודע, אבל הייתי מוכרח לגלות פרטים נוספים על הנבואה, הרי ידעתי שאם תהיה זאת נבואת אמת, יבוא יום וחייל נוסף יצטרף לשורותינו!" אמר פלינדרוס, נזוף.
-"אתה צודק.." אמר גאוראדון בסופו של דבר. "עשית מעשה חוכמה"..
פלינדרוס חייך.
"וכעת," פתח גאוראדון. "לך, והבא לי את הנער, לא משנה כיצד"..
"כן אדוני. לא אאכזב אותך."
בזאת סיים פלינדרוס את דבריו, ויצא מהאולם…
גאוראדון הרים את מבטו אל תקרת האולם הגבוהה, בה כל הנבואות צוירו בפרטי פרטים. נבואה חדשה אכן התווספה. והייתה זאת נבואת אמת: בעוד כמספר ימים, נער בן 18, יעלה על ספינה, ברצון למצוא אותם, ויטבע, כאשר דרקון ירוק ישרוף את הספינה עד היסוד.
פלינדרוס צדק.
הנבואה תתגשם.

* * *

הצינוק בממלכת הוטריקליס היה אפל. גם האור שהלפידים המעטים על הקירות מכוסות הטחב, לא הספיק להאיר די והותר.
תיאודור התעורר עם קול שריקה. בתא שמולו, נשען על הקיר גבר קירח, ששרק לעצמו.
"על מה אתה מסתכל, חבר?" שאל אותו הגבר בעוקצנות.
"תיזהר כשאתה מדבר אל מלך קורוות'ר!" הטיח בו תיאודור.
"הוד מעלתך," התנצל במהירות הגבר. "לא ידעתי!"
השתחוות.
לחשושים נשמעו פה ושם ברחבי הצינוק. "המלך כאן!" –"אבל… המלך מת!" "לא המלך של הוטריקליס.. מלך קורוות'ר, תיאודור!" -"באמת?"
-"כבוד גדול להכיר אותך הוד מעלתך!" אמר הגבר הקירח. "מה הם ענייניך בממלכה הזאת?"
"אני מחפש אחר בני ובתי הנעדרים." אמר תיאודור.
"למה הם ברחו?" שאל הקירח.
"בני, גילה על נבואה שאומרת שבבוא היום, יהפוך לשליט דרקונים." אמר תיאודור.
-"שמעתי שמועות" אמר האיש הקירח. "אומרים ששליטי הדרקונים חזרו. זה נכון?"
"לצערי, זה נכון." אמר תיאודור. "זה רק עניין של זמן עד שמלחמה תפרוץ."
"זה אומר שתגייס את צבא הממלכות המאוחדות?" אמרו אנשים אחרים.
"זאת אפשרות מעניינת.." אמר תיאודור. "אבל קודם, ברצוני למצוא את בני ובתי."
באזור אחר בצינוק, נדחפו נערה וגבר אל תוך תא. תיאודור לא ידע על כך דבר, ולא חצי דבר.

* * *

הזר פילס את דרכו בין האנשים אל צדי הגרדום. בלתזאר היה שכוב על ברכיו, וראשו הושחל פנימה.
"בלתזאר. אתה מלך שליטי הדרקונים לשעבר. אתה הכחשת את הקשר שלי אל משפחתך, ועברת על פשעים נוספים. אתה עומד למות. יש לך בקשה אחרונה?" שאל הזר.
-"לירוק עלייך." אמר בלתזאר.
הזר הזיז את מבטו אל המוציא להורג. "הרוג אותו." אמר לו.
הגבר הנהן ושחרר את החבל- נותן ללהב העצום לנתק את ראשו של בלתזאר מגופו.
"הצעד הראשון שלנו," החל להגיד הזר, "יהיה לכבוש את קורוות'ר!"
תשועות.
"עד שנסיים לכבוש את קורוות'ר, כבר תגיע העת, וניקולס קווארד יצטרף לשורותינו, ולא אתן לאף אחד להרוס את זה." אמר הזר.
תשועות.
"אנחנו נשלוט בעולם!"
תשועות.
"וברגע שהעולם יוחרב על ידינו, נוכל לעצב אותו מחדש בדמותנו!"
תשועות.
"הכינו את הצבא, מחר, נפלוש לקורוות'ר!"
העולם יהיה שלו.
ורק שלו.

* * *

בעיה אחת מתוך שתי הבעיות שלו נפתרו. -היכן נמצאת בתו.
מולו.
היא ישבה מולו.
כל ממלכת הוטריקליס, כולם היו שם. מביטים בבוז בהורמאן.
השמים היו כהים, דבר ממש לא רגיל לממלכת –
הוטריקליס, בה הקיץ תמיד שכן. אפר ירד מהשמיים.
"תיאודור קווארד השלישי. אתה נידון למוות" אמר הורמאן.
בתו מביטה בו. היא איתו.
העם כולו קרא קריאות בוז. לפחות ימות בידיעה שכל העם יתקומם כנגד הורמאן.
היא איתו.
הוא ימות, בתחושת ניצחון.
היא איתו.
ראשו הוכנס לתוך החבל. לוריין לא הורידה ממנו את עיניה.
היא איתו. הוא ינצל. הוא ינצל… אך הישועה לא באה.
כשעצם את עיניו וציפה למותו, כל הקהל השתנק כאשר יצור בעל רגליים ענקיות צלל אל הקרקע, תפס את תיאודור והמריא השמימה.
וזה היה הדבר האחרון שזכר.