שלטון האש – פרק י'

לפרק הקודם

שלטון האש – פרק ט’

—

איידס זכר את היום הראשון ששירת בחצר המלכות.
זה היה לפני יותר מעשור, עוד בימי המלך הקודם – המלך הווארד הראשון. לפני המגיפה האפלה והמסתורית.
בימים ההם היה שקט. היה כבוד לכל אחד ולא משנה מה חשיבותו ומה גזעו.
למלך הווארד ואשתו – המלכה איב לא היו ילדים.
הם אימצו ילד שהיה בן של זוג משרתים של המלכה איב שמתו מהמגפה, והחליטו שהוא יירש את כס המלכות.
לא היה הרבה זמן לשמוח על יורש העצר כי המגפה הגיעה לכל מקום – גם למלכה איב. היא לא שרדה אותה.
הווארד הראשון נכנס לדיכאון וירד מכס המלכות מרצונו.
חשדו במכשפים, בקוסמים, באלפים ובכל הגזעים הקשורים לקסם – שהם יצרו את המגפה על מנת להשתלט על הממלכה.
חשדו בגמדים, בננסים, בגנומים ובקנדרים, מכיוון שאצלם מספר המתים היה זעום, ולכן אולי מצאו מסתור מהמגיפה או מצאו דרך להילחם בה ולא שיתפו אותה.
כל אחד חשד בשני שינצל את הפגיעות שלו.
המצב נעם מאוד להווארד השני. הוא השליט סדר ביד חזקה. אף אחד לא יכל להתנגד לו.
היה ניסיון של מרד שצלח מאוד וכמעט הגיע לשערי הטירה. אבל בזכות תכניתו של איידס וכמה מטבעות זהב לאנשים הדרושים – המרד נכשל כישלון חרוץ, והתוצאות הואילו למלך הווארד השני.
איידס שיחד קבוצה גדולה מהלוחמים המובחרים של המרד לבגוד בחבריהם במהלך התקפת פתע..
הקרב, שהתרחש קרוב לחומה, היה קשה לשני הצדדים, ואיידס כמעט הפסיד בקרב פנים מול פנים נגד מנהיג המורדים – ריצ'ארד.
אך איידס ידע את נקודת התורפה של ריצ'ארד – וביצע את תכניתו בשלמות.
ריצ'ארד מת. ואשתו, איליין, שהיא אחת מהלוחמות הטובות ביותר שאיידס פגש – לא סבלה את המראה והשתגעה.
איידס היה אמור להרוג את איליין אבל הוא ריחם עליה והביא אותה למלך הווארד השני שיחליט מה לעשות.
אייחי ביקש מהמלך שאיליין תהיה לו לעוזרת במעבדתו. המלך הסכים.
אך איידס לא ריחם על הילדה של ריצ'ארד ואיליין…
איידס הגיע למקום חפצו – קיר עם שטיח עליו מצוירת ספינה מפליגה בים סוער.
הוא הביט לצדדים, ראה שאף אחד לא נמצא ואז נקש בדיוק על קצה חרטום הספינה.
תוך שנייה הוא נשאב לתוך הקיר.
—

"רייג', יקירי, הירגע" אמר האיש שהתיישב מול הנזיר.
"אדוני, אין זמן לבזבז," אמר רייג' במהירות. "נורה…".
"נורה חטפה את המלכה, אני יודע" אמר ברוגע.
"זה לא דבר רע?" תהה רייג'.
הזקן התקרב והשתנה לצורתו המקורית "כלל לא יקירי".
זאקירי הביט ישירות בפני רייג'. רייג' התאבן פשוטו כמשמעו.
זאקירי נאנח "כמה מאובנים אצטרך עוד ליצור עד שיהיה לי קצת שקט?".
—

אלכס וליז נכנסו לחדר מרווח בו היו כורסאות מרווחים, שולחן צמוד אליהם ומטבחון קטן.
חמישה אנשים ישבו על הכורסא, ביניהם זיהתה ליז את בוריס סיטס. ממולם עמד איש בעל זקן ארוך שלבש בגדים מוזרים שאחז בשק קטן.
אלכס וליז התיישבו על כיסאות צמודים למטבחון כדי לא להפריע.
"הנה לך, זה נראה לי יספיק" אמר בעל הזקן והניח את השק.
אחד מאנשיו של בוריס פתח את השק והציג את תוכנו על השולחן.
'מטבעות זהב!' ליז עצרה את עצמה מלהסתער על המטבעות.
"מאיפה לך כל אלה? מר…" שאל בוריס.
"קירדס," אמר האיש. "זה לא עניינך היכן המקום. השאלה שלי עומדת בעיניה. "אתה מעוניין לסייע לי במשימה תמורת תשלום זה?".
"אני אגיד לך מה ההצעה שלי," אמר בוריס, נעמד ושלף אקדח. מלוויו עשו כמותו. "תוביל אותי למקום ממנו הוצאת את המטבעות – וכשנגיע לשם אחוס על חייך".
"חבל" נאנח קירדס, הניף את ידו לצד – והאקדחים הוטחו בקיר הנגדי.
"איך לעז…" קרא איש.
פזזזזז
ברק נשלח מאצבעו של קירדס וחישמל את המדבר.
"קדימה בחורים! הרגו אותו!" קרא בוריס לשלושת הנותרים. הם לא עשו כלום אלא בהו באוויר.
"בוגדים!" אמר בוריס והסתער על קירדס. קירדס חייך ושלך כדור אש על בוריס.
בוריס צרח רץ בכל החדר וניסה לכבות את האש שבבגדיו.
אלכס וליז קמו, ואלכס הניף את הכיסא וזרק על קירדס מאחורי גבו.
הכיסא התנפץ עוד כשהיה באוויר.
קירדס הסתובב "נער חצוף!". הוא סובב את אצבעו ואלכס התחיל להינמס בצרחות.
ליז רצה אבל לא הגיעה לדלת. משהו הקפיא אותה בעמידה והיא לא יכלה לצאת.
"ובאשר אלייך, יקרה," אמר קירדס. "אין לי רעיון כיצד תוכלי לעזור לי – ואיני רוצה שתפרסמי את מה שראית, לכן אני נאלץ להיפטר ממך".
"בבקשה, לא…" אמרה ליז.
קירדס יצר כדור אש בידו, אך נעצר באמצע ונפל על גבו כשהוא אוחז בחזה שלו. מתנשף וקורא מכאבים. הוא הביט על המקום – וראה שהוא מדמם.
ליז הרגישה משוחררת וברחה משם במהירות.
קירדס לחש כמה מילים והכאב הפסיק, הוא הסדיר את נשימתו.
"רוצו אחריה!" פקד קירדס והאנשים יצאו.
עכשיו היה לו זמן לחשוב על מה שראה.

המשך יבוא…