שלח לי מלאך- פרק 36- סופם של בעלי הברית

"מה גרם לך לשנות צד?" הוטארו שאלה את קווין לפתע, בזמן שעשו את דרכם לספינה של הנבחרים, להשלים את משימתם.
"מה גרם לך לשנות צד?" הוא שאל אותה את אותה השאלה בטון אדיש ועוין.
"הבנה מחדש." השיבה.
"אותו דבר." אמר.
הוטארו הרימה את מבטה למעלה. היא בחנה את האוויר. "מוזר." היא אמרה.
קווין החל לדאוג מההבעה על פניה. "מה?" הוא שאל.
"אני לא מרגישה שום אנרגיה אפלה של מלאכי אופל בסביבה." הסבירה. "אתה בטוח שהספינה כאן?" היא הסיטה אליו את מבטה בפקפוק.
"כן." אמר בביטחון והגיע לסוף הדרך, אל החוף בו הספינה עגנה. מישהו כבר ידע שהם מגיעים.
"הא! קווין!" היקארו קראה בטון עצבני שלא היה אופייני לה. "ו- את." היא פרשה את כנפיה המכאניות וקפצה מהסיפון לקראתם, מוכנה להתחיל בקרב.
"לא באנו בשבילך." הוטארו אמרה לה.
"טוב, אין כאן אף אחד מלבדי." אמרה לה והשפילה את תנוחת הלוחמה שלה במקצת.
"אז נחכה עד שהם יחזרו." הוטארו חייכה במבט לא מעודד. "יש לנו זמן."
הוטארו נאנחה ולא ידעה מה לעשות. לא היה לה סיכוי להילחם בשניהם ואת יוקי אסור לה להוציא מעבודתו, ובבירור הם לא יעזבו על דעת עצמם. הסיכוי הכי טוב שלה היה, לצערה, לחכות שהשאר יחזרו.

"עצרו." קים הפסיק את מעופו קדימה ונשאר צף באוויר. שאר המלאכים עצרו בפקודתו.
"מה קרה?" אייס מיהר לשאול אותו. קים הצביע על החוף בו עגנה הספינה שלהם והסיט את תשומת ליבם של כולם לשלושת הדמויות שעמדו עליו, ונתגלו כהוטארו וקווין שעמדו מול היקארו שהגנה על הספינה.
"חכו כאן." הוא ביקש מהם והתקדם להיות הראשון בלהקה המעופפת.
"מה אתה מתכוון לעשות?" אלכסיס שאלה אותו בדאגה.
"אם הם כאן אז זה אומר שהם באו בשביל משהו. אני הולך לעצור אותם." הוא הסביר.
"זה מאוד אצילי, אפילו בשבילך, קים, אבל הם לא יהרגו אותנו." אלכסיס ניסתה להסיט אותו מהרעיון.
"זה ברור. הם באו לעכב אתכם, אז הם בטח מתקדמים בעצמם במשהו." קים המשיך לומר. "אני אעכב אותם כדי שאתם תמשיכו."
"הם שניים." אייס אמר. "אני אבוא איתך." הוא התקדם לעברו.
"אבל, אייס-" אלכסיס אמרה בדאגה.
"אל תדאגי, לכס, לא יקרה כלום." הוא שלח לה חיוך אחרון לפני שפנו לנחות על החוף.
קים דאה למטה בעוצמה ותפס בהיקארו שקיבלה את ההדף המהיר בהפתעה רבה. הוא העיף אותה יחד איתו אל תוך סבכי היער בקול גדול של גזעים וענפים שנשברים ונופלים על הקרקע.
קווין הסתכל עליהם במעט חשש ובכך לא שם לב לאייס שהתקרב אליו. אצבעות ידו הארוכות של אייס תפסו בצווארו והצמידו אותו אל אחד העצים. הוא הרגיש מחנק קשה בגרונו. מאחוריו הבחין בנבחרים, בניהם אלכסיס, חוזרים לספינה.
הוא בקלות היה יכול להעיף את אייס בעזרת כוחות האדמה והסלעים שלו, אבל הוא לא רצה.
"תן לי סיבה אחת למה לא לגרום לך לסבול עד לערש דווי?" אייס כבר הכין כדור אנרגיה שחורה במטרה להתקיף איתו מתי שיתחשק לו.
"כי אני מתחרט." קווין השיב במלוא הכנות. אייס התקשה להאמין לו.
"לא מספיק טוב." השיב לו.
"יש לי-" הוא הוציא דבר מה מהתיק שסחב על כתפו. "את זה." הוא הגיש לו את החפץ המסקרן. אחיזתו של אייס הרפתה ממנו לאט כשהוא בחן את המתנה שניתנה לו.
הוא לא הספיק לבדוק אותה כמו שצריך, כי באותו רגע נלקח על ידי שתי ידיים חשופות אל תוך היער. קווין נבהל כשנפל על הקרקע פתאום. הוא צפה בחפץ שנח על הקרקע לאחר שאיבד את אחיזתו של אייס.
צרחה איומה הגיחה מתוך היער והקפיצה את ליבו. הוא מיהר להיכנס אליו כדי לבדוק מה קרה והאם ייאלץ לחיות עם רגשות אשם נוספים בהמשך חייו.

"אייס?" אלכסיס זיהתה את קולו לפני שנכנסה אל בטן הספינה. היא לא רצתה להישאר שם יותר מדי כדי לא להסתכן בצפייה בקרב בינו לבין קווין, אבל הצרחה האימתנית הזאת הייתה לא צפויה מבחינתה. היא הסתובבה במהירות אל הסיפון ובחנה מרחוק את המקום בו עמדו. הם לא היו שם, והיא התחילה לדאוג. היא שמה לב לכתם חום שבלט בחול הצהוב. היא קפצה מעל מעקה הספינה, פרשה את כנפיה והתעופפה בקלילות אל עבר אותו כתם.
אלכסיס התכופפה ותפסה בו בשתי ידיה. היא בחנה אותו בסקרנות. זה היה ספר ישן ומאובק בחלקו. היא הרימה את ראשה אל עבר היער והרגישה כיצד האנרגיה האפלה בתוכו נעלמת. היא היססה לרגע, אך החליטה בכל זאת להיכנס ולחפש את חבריה.
היא הלכה מספר צעדים ותרה עם מבטיה סביב, לא בטוחה וגם די חוששת למצוא משהו שונה שיסביר לה מה קרה.
הספר שאחזה נפל על הקרקע כשנשימתה נעתקה וליבה הרגיש כאילו נדם. היא קראה בקול כאוב למראה שפיכת הדמים המבחילה שנותרה במקום. צעקתה הזהירה את חבריה, והם מיד עפו לקראתה.
אלכסיס ישבה בצורה מסורבלת על הקרקע ובכתה על גבי הספר. סיירה חיבקה אותה מאחוריה כדי לנסות לנחמה.
"אני רוצה אותם מתים." היא אמרה לפתע.
"מה?" סיירה שאלה בקול שקט ומבולבל. דבריה לא היו מתאימים לאופי שלה.
"בואו נלך לארמון ונשים לזה סוף." היא הסבירה. "לפני שעוד מישהו ייפגע בגלל המלחמה המטופשת הזאת."