שלח לי מלאך- פרק 35- ששת הנבחרים

סיירה ואלכסיס שאלו ופנו לכל מלאך גלים ברובע הדרומי. אף אחד לא שמע או היה עד לכוכב שביט שנחת באזור. המצב היה נראה חסר סיכוי כמעט. אייס, ג'סי וקים גם לא מצאו דבר כשסיירו ברובע הצפוני.
"יכול להיות שהוא בכלל לא היה כאן?" אלכסיס היססה לשאול.
"אוף, הלוואי שבאמת ידעתי!" סיירה נאנחה. "לא הייתי צריכה להסתמך על נינג, הא?"
"אל תאשימי את עצמך, את אמרת שהתפקיד שלה היה לסייע לך." אלכסיס ניסתה לעודד אותה.
"ועכשיו היא אומרת לי לעזוב." היא השפילה את מבטה. "אני לא מצליחה להבין למה!"
"סיבה טובה, בטח." אלכסיס אמרה.
"כמובן."
מבלי לשים לב, היא נעצרה על יד בית מרוחק וישן. הגג שלו היה שבור, והדלת לא הייתה נעולה. מבלי לחשוב היא ניגשה לפתוח אותה ולהיכנס. משהו קרא לה לבוא. אלכסיס הלכה אחריה בדאגה ובלבול.
"מה את עושה? זה בית של מישהו." אלכסיס לחשה אליה בדיסקרטיות.
סיירה לא השיבה לה. היא בחנה את הבית. היא הרימה את מבטה אל החור שבקצה הגג. נראה היה כאילו כוח מסוים פגע בבית והרס גם את המיטה שמתחתיו.
"אוי ואבוי!" אלכסיס קראה לפתע. היא החזירה את סיירה למציאות. סיירה הסתובבה ואליה וראתה אותה עומדת בפתח הארון הפתוח. הוא היה עמוס בכלי נשק מזוויעים מכל מיני סוגים. החל מלהבים וחרבות עד לנשקים משונים שאי אפשר היה להסביר את תיאורם.
כמה נשקים היו חסרים. זה בוודאי לא היה סימן טוב.
"את מרגישה את זה?" סיירה שאלה.
"כן." אלכסיס השיבה.
זו הייתה מעין תחושה מוזרה שהן כבר התרגלו אליה. הרגשה חזקה בין נבחרים. מכיוון שהיו ביחד זה זמן רב, הם כבר לא הרגישו במשהו שונה, אבל בגלל שיצאו החוצה, לאזור גדול, התחושה הזאת נעלמה. עכשיו, באותו בית, הם הרגישו שוב את התחושה הזאת. יכול להיות שהם לא היו צריכות את נינג, אחרי הכל.
"תחפשי. כל דבר." סיירה אמרה והחלה לבחון כל פינה, כל ארון וכל מגירה בבית הקטן. כך עשתה גם אלכסיס, בתקווה שיצליחו למצוא רמז בהקדם האפשרי.

סת' כינס את שלושת העוזרים שלו כדי להסביר את התוכנית האחרונה לפני הקרב הסופי.
"כפי שחלקם יודעים, להרוג את הנבחרים לא יוכל לסייע לנו במשימה, כי הכוחות יעברו לנבחר חדש." הוא אמר.
"אז?" הוטארו שאלה.
"אז, עוזרים להם שניים שהם לא נבחרים. זה אומר שהם לא מוגנים, וזה אומר שצריך להיפטר מהם." הוא הסביר לה. "האדון רוצה אותם מתים. אתם יכולים לארגן את זה?"
"כן." הוטארו ו-ווילס אמרו בלי בעיה.
"לא." קווין אמר. כולם הסתכלו עליו, אך לא היו מופתעים. "אני באתי כי הבטחתם לי משהו."
"ואנחנו נקיים אותו." סת' אמר. "אחרי שתעזור לנו." קווין נאנח בעצבנות. "אז אתה תעזור לנו?"
"אה-" הוא היסס להשיב. "אה, כן." הוא אמר לבסוף.
"יופי." סת' חייך. "לך עם הוטארו, היא תראה לך את הדרך."
הוטארו הנהנה וסימנה לו לבוא איתה. הם יצאו לקראת המשימה. ווילס הסתכל עליהם בזמן שעזבו את האולם. כשהסתובב חזרה סת' היה קרוב אליו יותר ממקודם. הוא התקרב אליו ונישק אותו. ווילס בראשו וקירב אותו אליו. הוא פרש את כנפיו והרטובות והגדולות ועטף את שניהם.

סיירה מצאה בקרקעית המגירה של השידה תמונה ישנה ומאובקת בחלקה. היא ניקתה אותה כדי לבחון אותה מקרוב. נשימתה נעתקה. זו הייתה תמונה של משפחה קטנה- אבא, אמא, וילד צעיר. הילד היה בעל שיער לבן ועיניים תכולות, והוא כל מה שעניין אותה. הפנים שלו היו מוכרות מאוד, והיא ידעה בדיוק מאיפה.
"זוכרת את הנער הזה?" סיירה הציגה לפני אלכסיס את התמונה. אלכסיס הופתעה והנהנה בצער.
"את אומרת-" היא לא העיזה להמשיך.
"הוא חייב להיות. זה לא יכול להיות צירוף מקרים." סיירה הסבירה.
"אז למה הוא לא…" אלכסיס ידעה שסיירה מבינה אותה עוד לפני שסיימה לדבר. סיירה נדה בראשה בחוסר ידיעה. אז עכשיו כשהם יודעים מי הוא בוודאות, וכשהם יודעים מי אלה כל הנבחרים, מה שחסר הוא לקבץ את כולם ולזמן את מלאך הפגסוס.
נכון?