שלח לי מלאך- פרק 33- צדדים

קראו לו ווילס. הוא היה מלאך גלים. הוא היה משונה. הוא הוביל את קווין לתוך איזור מלאכי האופל. החשדות שהתגבשו בתוכו התחילו להיקבע ולהתאמת. אבל הוא לא היה יכול לחזור לאחור, לא עכשיו.
"אתה לא מופתע, נכון?" ווילס פנה אליו בחיוך מחשיד.
"בגלל מה?" קווין שאל מבלי לחשוב אפילו. לאחר שענה הבין שזו הייתה שאלה טיפשית.
ווילס צחק. "בגלל שאנחנו הולכים ל-אתה-יודע-לאן." הוא השיב. "אתה-יודע-לאן" משמעו- ארמון מלאכי האופל. קווין לא היה מופתע.
"אתם באמת יכולים לפתור את הבעיה שלי?" הוא שינה את נושא השיחה.
"מלאכי האופל יכולים לעשות הרבה דברים." השיב והרים את מבטו אל הארמון אליו הגיעו. שניהם שתקו. ווילס עצר וחיכה לשער שיפתח בפניהם. השלשלאות התנגשו זו בזו כשהורידו את דלתות העץ הגדולות לפניהם. הן הושקטו כשנגעו ברצפה. ווילס נכנס אל אולם הכניסה הגדול, וקווין אחריו.
"מותק, אני בבית!" הוא קרא לחלל הריק. קווין הסתכל סביב ובחן את המקום. הוא היה נראה אפל כמו התחושה שהעביר בו.
מבעד לפתח דלת ריקה עבר מלאך אופל אחד והסתכל עליהם במבט מרוצה. איתו הגיעה דמות צעירה לבושה ברדס וגלימה שחורה שהסתירו את פניה. נשימתו של קווין נעתקה. הוא זיהה את המלאך הזה, זה היה המלאך שתקף אותו אחרי שפגש את אלכסיס בפעם הראשונה. המלאך שם לב לכך.
"אתה לא צריך לדאוג, אין לי סיבה לפגוע בך." הוא אמר לו. "כרגע."
ווילס הסתכל על קווין החושש. "הו, אתה גורם לו לפחד."
"אני לא מפחד." קווין מיהר להגיב.
"יופי." סת' חייך. "בגלל שאין לך הרבה זמן להתרגל להיות בצד שלנו."
"אני לא בצד שלכם." אמר לו בעוינות. "למה אתה מתכוון שאין לי הרבה זמן?"
סת' המשיך לחייך במבט המטריד והידוע שלו. הוא ידע משהו שהם לא. קווין לא אהב את זה, אבל ווילס רק הסתקרן יותר.
"בקרוב מאוד הכל ייגמר." הוא הכריז.
"ייגמר-" קווין מלמל. במחשבה שנייה יכול להיות שזה היה רעיון גרוע להסכים להצעה של ווילס. הוא הסיט את מבטו לאחור, לכיוון הדלת הגדולה שכבר נאטמה בסורג ובריח. עכשיו בטח מאוחר מדי.
"וכשהכל ייגמר-?" ווילס בירר בסקרנות. סת' עצר אותו מלהמשיך.
"הפתעה." השיב. "כמו החברה החדשה שחזרה אלינו." הוא הציג בפניהם את הבחורה המוסתרת בגלימה. היא הסירה מעליה את הברדס וחשפה את פניה ואת שיערה הסגלגל. זו הייתה הוטארו, והיא חייכה אליהם ברצון. קווין פער את עיניו בבהלה, היא שמה לב, אך לא היה לה אכפת.

כולם התכנסו במטבח הספינה בבקשתו של קים, שסיפר להם מה קרה.
"אתה יכול לחזור על זה, כי אני חושב שלא הבנתי נכון." אייס התקשה להאמין למה ששמע.
"לצערי, הבנת נכון מאוד." קים נאנח. "היא השתגעה."
"זה נכון? היא חזרה לעבוד אצל מלאכי האופל?" אלכסיס שאלה.
קים נאנח. "כן."
"למה?" היא שאלה.
"אני לא יודע." אמר. "אבל יש משהו חשוב יותר שצריך לדאוג לו. שמעתי אותה מדברת עם סת', המטורף השני, והוא אמר שהם מתכוננים לרגע הגדול."
"זה אומר מה שאני חושבת שזה אומר?" סיירה שאלה בדאגה. קים הנהן בצער.
"אתם צריכים למהר במה שלא עשיתם עד עכשיו." הוא הוסיף לומר.
"אבל זה לא רק." סיירה מיהרה להגיד. "אם הם מתכוננים לסוף, זה אומר שהם יודעים מי אלה כל הנבחרים."
"אבל אנחנו לא, אנחנו רק שישה- אה, חמישה." הוטארו אמרה בעודה פוזלת לכיוונה של אלכסיס.
"זהב, אופל, סערה, להבה, מכניקה, סלע," סיירה החלה למנות אותם על אצבעותיה. "וגלים. הם יודעים מי נבחר הגלים."
"אז מה עושים?" ג'סי שאל אותה. כולם הפנו את מבטם אליה.
"אה," היא היססה. "אנחנו צריכים, אה, למצוא אותו?" היא לא האמינה ברעיון הזה. היא לא ידעה איך יוכלו למצוא אותו בזמן מועט כל כך ללא העזרה של נינג, שהודיעה לה לעזוב. היא עדיין לא הצליחה להבין מה זה אומר ומה עליה לעשות, אבל אסור לה לעצור. "יוקי," היא פנתה אליו. הוא הרים אליה את ראשה בתהייה. "מה עם מכשיר האיתור הזה שעבדת עליו?"
"זה לא פועל." הוא ענה באכזבה.
"אתה יכול לנסות להפעיל אותו?" שאלה בתקווה.
"לנסות, אני יכול." אמר. "אני לא יכול להבטיח שזה יעבוד."
"בואו נתפצל." אלכסיס הציעה לפתע. "נגיע לאזור מלאכי הגלים ונחפש אותו, בזמן שיוקי יעבוד על מכשיר האיתור."
"רעיון טוב." סיירה אמרה בחיוך.
"אני אעזור לו." היקארו התנדבה. הרי היא בכל זאת מלאכית מכניקה, והיא מבינה בזה אפילו יותר מיוקי, גם אם הוא לא מוכן להודות בכך.
"אז בואו נזוז." ג'סי אמר. כולם הסכימו. יוקי והיקארו נשארו בספינה שעגנה בחוף אזור מלאכי הסערה, והשאר עפו לכיוון אזור מלאכי הגלים, בחיפוש אחר הנבחר האחרון, בתקווה שעדיין לא מאוחר מדי.

ווילס סגר את הדלת אחריו. הוא הוביל את קווין לאחד החדרים, בתקווה בטוחה שזה ייפתח את השיחה בניהם, כפי שהוא רצה מאז שפגש שוב את סת'.
"תגיד לי, מה גורם למלאך גלים לעבוד עם מלאכי האופל?" קווין לא חיכה לשאול, כצפוי.
ווילס גיחך. הוא הרים את חלק השיער שלו שהסתיר את עינו וחשף בפניו את הסוד.
"אבל-" קווין לא ידע איך להגיב, ובכך גרם לווילס לגחך עוד יותר.
"זו הסיבה שהם בחרו אותי." הוא אמר. "הסיבה שאני כאן היא בגלל שזה כיף."
"כיף? אתה- אתה מטורף, נכון?"
"קלעת!" הוא צחק. "ותראה," הוא התיישב על המיטה שבחדר ובעדינות הסיט את השמיכה מעליה. הוא התכופף ותחב את ידו מתחתיה. הוא הוציא משם ספר מאובק שסימני ידיים שכבר עברו עליו מודגשים על הכריכה שלו. הוא הגיש לו את זה.
"מה זה?" קווין שאל ולקח את הספר ממנו בסקרנות.
"משהו שמצאת כאן." הוא רמז לו. "משהו שחברה שלך, סיירה, מכירה היטב. תשאל אותה."
קווין דפדף בין דפי הספר בתהייה. הוא לא הבין מה כתוב, אבל הצליח לזהות את הסיפור לפי הציורים. בסוף הספר, הוא גם זיהה את התשובה לשאלה החשובה מכל.