שלח לי מלאך- פרק 23- פארק השעשועים

סיירה וג'סי נחתו בקצה האי, היכן שפארק השעשועים היה ממוקם. סיירה התרגשה מאוד כשצפתה בכל האורות ושמעה את קולות המלאכים הצוחקים ורעשי המכונות שהרטיטו את ליבה וגרמו לה ללחץ התרגשות בחזה.
היא נבהלה לפתע. "יש לך כסף?" היא שאלה את ג'סי.
"אה." ג'סי חיפש בכל כיסיו, בג'קט, במכנס, אפילו בכיס החולצה שלה. "הנה." הוא הוציא כמה מטבעות שהיו מספיקים לבילוי של שניהם, ואפילו ליותר.
"יש! אז בוא נזוז!" היא תפסה בזרועו ולקחה את שניהם אל עבר הפארק הגדול והנוצץ. חיוך שמח עלה על פניו של ג'סי כשהוא הסתכל עליה מחייכת.
הם הסתובבו סביב הפארק עד שמצאו את עמדת המכירה של הכרטיסים. "שני כרטיסים, בבקשה." ג'סי הגיש למוכרת את הכסף, והיא החליפה אותם בכרטיסים. סיירה חיזקה את אחיזתה בזרועו של ג'סי מבלי שבכלל שמה לב. אבל הוא כן שם לב, וזה כלל לא הפריע לו.
הם נכנסו למתחם המואר והנפלא שלו ציפו בכיליון עיניים. היקארו צפתה בהם במקומה בתור. "כרטיסים, בבקשה." אמרה השומרת.
"הא?" היקארו שמה לב שפנתה אליה רק לאחר כמה שניות של עקבה.
"כרטיסים, גבירתי." השומרת חזרה על דבריה.
"כרטיסים?" היקארו שכחה לגמרי מה קורה סביבה. היא הייתה כל כך מרוכזת בלשמור שסיירה וג'סי יהיו בשדה הראייה שלה, שכלל לא הבינה איפה היא נמצאת ואיך.
"את רוצה לעבור? את צריכה כרטיס." היא הסבירה.
"אני- אה-" היקארו לא ידעה מה לעשות.
"אין לך כרטיס, את לא יכולה להיכנס."
"אני- אני אשיג כרטיס!" היקארו יצאה מתוך התור ותרה עם עיניה אחר עמדת הכרטיסים.

"הנה." ג'סי הגיש לסיירה צמר גפן מתוק וורוד על מקל. היא חייכה והתחילה לטעום אותו בקלות. היא הצטמררה מכמות המתיקות שהיה בדבר הזה. היא אף פעם לא טעמה צמר גפן מתוק בחייה. זו הייתה הפעם הראשונה, ואולי גם האחרונה, זה פחות היה הטעם שלה, אבל היא המשיכה לאכול אותו כדי לא להעליב את ג'סי, שהיה כל כך נחמד אליה.
המנורות הצבעוניות שהיו תלויות על השרשראות בין הביתנים והמשחקים נדלקו כשהגיעה רדת החשיכה. סיירה וג'סי המשיכו לטייל בין המשחקים, ואפילו זכו בכמה בובות פרוותיות בכל מיני גדלים וצבעים שונים.
"תביא לי את זה." ג'סי ביקש מהאחראי על התחנה של הפלת הפחיות שיביא לו את אחד הפרסים מהלוח האחורי. "בשבילך." ג'סי הביא לסיירה בובת קוף קטנה פרוותית בצבע ירוק, שצווארו היה מקושט בעניבת פרפר אדומה שהייתה מתאימה לו, באופן מפתיע. סיירה לא ידעה איך היא יכולה להחזיק עוד פרס נוסף בשתי ידיה.
"זה חמוד." היא אמרה בחיוך ולקחה את הקוף בידה. "אבל, נראה לי שקצת נסחפנו." היא גיחכה.
"זכינו בזה ביושר." ג'סי אמר.
"אני יודעת, אני יודעת." היא השיבה. היא הסתכלה סביב בחיפוש אחר משהו. מהר היא פנתה לילדה הראשונה שראתה ונתנה לה את הפרסים שהעמיסו עליה. אמא שלה הייתה מבוהלת מכמות המתנות שהיא הנחיתה על הילדה שלה, אבל השמחה שהקרינו פניה של הילדה לא נתנו לה לסרב.
סיירה חזרה לג'סי בחיוך רחב.
"נתת לה הכל?" הוא שאל בהפתעה.
"טוב, כמעט הכל." סיירה עדיין אחזה בקוף הירוק בו זכה. "תראה, הוא אומר משהו." היא לחצה על הבטן שלו, עליה היה כתוב "לחצ/י עליי".
"אני אוהב אותך" הקוף אמר.
פניו של ג'סי האדימו, וכך גם שלה.
"אתה יודע מה אני ממש רוצה לעשות?" היא מיד פתחה בנושא חדש.
"מה?" שאל. היא הפנתה את מבטה אל עבר הגלגל הענק שהסתובב לעיתו.
למזלם, לא היה תור ארוך, והם עלו על הגלגל כמעט מיד לאחר שהגיעו לשם. סיירה השקיפה מלמעלה על הפארק. הגובה לא היה חדש בשבילה, אבל היא עדיין התלהבה מאוד מהמראות שראתה מתוך התא אליו נכנסו.
ג'סי בהה בה במשך כל הזמן הזה. היא שמה לב לכך רק שהסתכלה עליו בחזרה. "מה?" היא שאלה בחיוך. הוא התנער ממבטו וחייך אליה בחזרה.
"לא, שום דבר." הוא השיב.
היא החזירה את מבטה והשקיפה מבעד לזכוכית. "נכון שזה יפיפה?" היא שאלה. ג'סי ניגש לשבת לידה והשקיף גם הוא אל הפארק.
"זה- בסדר." הוא ניסה להישמע מתלהב כמוה בחוסר הצלחה.
"נו, זה שונה לגמרי מלעוף מעל הפארק. כאן, זה קסום יותר." היא אמרה.
"אולי יש משהו במה שאת אומרת." הוא אמר וניסה להתמקם מחדש על הספסל עליו ישבו. הוא העביר את ידו על גבי ידה של סיירה מבלי להתכוון. מבטיהם הצטלבו פתאום. כל אחד מהם הרגיש את ליבו דופק בחוזקה.
ג'סי החל להתקרב אליה ראשון. היא לא היססה לעשות כמותו. שניהם עצמו את עיניהם ושילבו את ידיהם שנגעו זו בזו כבר קודם. כל אחד מהם התחיל להרגיש את חום גופו של האחר, ואת נשימותיו הנעימות. סוף כל סוף, הרגע הזה הגיע.