שלח לי מלאך- פרק 17- מלאכית אופל מס' שתיים

כל החבורה חזרה אל הספינה. היקארו הייתה מאושרת לחזור הביתה, כך הרגישה אחרי כל כך הרבה זמן בשבי. גם סיירה הייתה שמחה מאוד. לא כמו היקארו, כמובן, אך התחושה שהרגישה הייתה נפלאה. לא עבר זמן רב לשמחה, כי מישהו חיכה להם שם. אייס ישב על חרטום הספינה והסתכל על הגלים.
"אייס? מה אתה עושה פה?" שאלה אלכסיס בהפתעה.
"באתי לבקש עזרה." ענה.
"בסדר. עזרה במה?" שאלה אלכסיס.
"טוב, יותר נכון באתי לבקש בשם מישהי עזרה. זה ממש חשוב." הסביר. "את יכולה להבטיח לי שתעזרי לה?" הוא שאל וחייך חיוך מתחנן.
"כן, בטח." השיבה ללא היסוס.
"יופי. עכשיו את לא יכולה להתחרט." הוא אמר וקפץ מהחרטום אל הקרקע.
"מה?" שאלה אלכסיס באי-הבנה.
כלומר, בואו." ענה והוביל אותם אל אחד החדרים בספינה.
יוקי חשש ממה שהולך לקרות עכשיו. יותר ויותר מלאכים שהוא לא מכיר מגיעים לספינה שלו, והוא לא אהב את זה.
אייס פתח את הדלת וליבו חשש. אלכסיס הגיבה בדיוק כפי שהוא חשב שתגיב.
"אתה צוחק עליי!" היא קראה בכעס, מסתכלת על הוטארו שישבה על הספה ובהתה ברצפה. "למה הבאת אותה לפה? השתגעת?"
"לקס, היא צריכה עזרה." הוא אמר בשקט.
"באמת? איזו סיבה יש לנו לעזור לה?" אלכסיס התקרבה אליה בתוקפנות, ואייס מיד עצר אותה.
"כי אם לא, כל העולם כפי שאת מכירה אותו ייחרב." הוטארו השיבה לה וקמה. "זה מה שאת רוצה?"
"תסלחי לי אם אני לא מאמינה לך, גברת אופל." אלכסיס מלמלה בשקט.
"אני אומרת את האמת, אלכסיס, ואת יודעת את זה." הוטארו אמרה והסבה את תשומת ליבה. אלכסיס הסתכלה עליה שוב. היא באמת לא שיקרה, משהו באמת קרה. אלכסיס טובה בלזהות שקרנים, והפעם, בפעם הראשונה כמעט, הוטארו לא שיקרה לה.
"אולי, אולי היא צודקת." אלכסיס השפילה את מבטה ונאנחה.
"איך את יכולה להיות בטוחה כל כך?" סיירה שאלה בספק.
"אמרתי אולי. אני לא בטוחה, עדיין." השיבה.
"אני רוצה לדעת, מה הסיבה האמיתית שבאת דווקא עד לכאן בשביל עזרה?" קווין שאל לפתע.
הוטארו נשמה נשימה עמוקה ואמרה, "הם הרגו את קים."
"מה? " אלכסיס נבהלה. "למה שהם יעשו דבר כזה?"
"הוא לא היה נחוץ יותר בשבילם, ואני הייתי הבאה בתור. לכן הלכתי לחפש את אייס, כדי שיוכל לעזור לי." היא הסבירה.
"הוא מת? זה לא הגיוני." יוקי אמר לפתע.
"לא הגיוני? למה אתה אומר את זה?" שאלה הוטארו, חצי מקווה חצי נעלבת.
"אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל הוא לא מת, הוא- משהו, אבל לא מת." יוקי ניסה להסביר.
"משהו?" הוטארו פיקפה בו. "כדאי לך מאוד לא להמציא עכשיו סיפורים."
"אני לא ממציא סיפורים." יוקי אמר בביטחון. הוא נשם נשימה עמוקה. "אם הרוצח של ההורים שלי היה מת, הייתי יודע."
"אתה- אתה בטוח?" ליבה של הוטארו החל לפעום בחוזקה.
יוקי הנהן בחוסר רצון.
"אם אתה באמת בטוח, אז בואו נחפש אותו." הציעה סיירה. כולם הביטו בה בבלבול ופליאה."אם יוקי כל כך בטוח, אם הם באמת ניסו להרוג אותו ונכשלו הוא הרי לא יחזור לשתף איתם פעולה, נכון? זה אומר שהוא יכול לעזור לנו, נכון? למה לא לנסות?"
"שהוא יעזור?" יוקי פקפק בדבריה.
"אני יודעת שהרעיון לא ממש מוצא חן בעיני כולכם, אבל זה עשוי להיות רעיון טוב." סיירה ניסתה להסביר את עצמה בפניהם.
"ואני יודע שהוא יסכים לעזור." אייס הוסיף. הוא גיחך. "אני יודע שאף אחד מכם לא יאמין לי, אבל, רצח? טבח? זה לא דברים שהוא עושה, זה לא קים." הסביר. "אני בטוח שהם עשו לו משהו."
"על מה אתה מדבר?" שאלה הוטארו.
"אני אסביר לך אחר כך." הוא אמר. "אז, איך את מתכוונת למצוא אותו?" הוא פנה אל סיירה.
"אני, אה, אני לא יודעת." סיירה השפילה את מבטה. "איתור מלאכים זו לא ממש המומחיות שלי."
"אבל זו כן המומחיות שלי." אמרה היקארו בחיוך.

היא הגיעה אל חדר המכונות של הספינה ושמה את ידה על המכ"ם. גופה זרח באור כחול-ירוק לכמה שניות. לאחר מכן, המכ"ם צפצף כמה פעמים ושינה את צבעו מירוק לאדום.
"מה עשית?" שאל יוקי.
"שיניתי את הנתונים של המכ"ם כך שיאתרו את המאפיינים של קים ויזהו אם יש מלאכים שמתאימים לאותם מאפיינים בסביבה." הסבירה. "אני יכולה לעשות את זה."
היא הסתכלה על המכ"ם, הוא לא הראה שום דבר. היא הסתובבה אל חבריה ונדה בראשה. "מצטערת." היא הוסיפה. נשמע צפצוף רועש בתוך החדר פתאום. על המסך הגדול שהיה בחדר נראתה תמונה. בתמונה ראו אי קטן ומיוער מוקף בים.
"מה זה?" שאלה היקארו.
"זה אי קרוב לאזור מלאכי האופל." הוטארו הסבירה. "הוא כמו יער ענק, והוא מיושב בשני כפרים קטנים. זה דווקא די הגיוני שהוא יהיה שם, קים נולד באי הזה." הסבירה. "אתם באמת חושבים שהוא נמצא שם?" היא הוסיפה לשאול.
"ש רק דרך אחת לגלות. אנחנו שטים אל האי הזה." הכריזה סיירה.
"האי רחוק מאוד מכאן, לוקח להגיע לשם שלושה ימים בספינה." הסביר יוקי.
"אז כדאי שנזוז עכשיו." אמרה סיירה.
יוקי הסכים בלית ברירה והספינה יצאה לדרך.