שלח לי מלאך- פרק 10- קרב עם סת'

אותו בחור היה שכוב על הרצפה וסבל מכאבים בכל גופו. פצעים מדממים כיסו אותו. מולו עמד מלאך בעל כנפי עטלף גדולות, שיערו היה תכול ועיניו אדומות. הוא הביט בו בחיוך רצחני.
"מ-מה אתה רוצה ממני?" הבחור שאל בתשישות.
המלאך גיחך וענה. "זה פשוט מאוד- אתה תבוא איתי אל הארמון שבאזור האפלה ואנחנו נשתמש בידע שלך לייצר נשק שינטרל את הנבחרים."
"מה? על מה אתה מדבר?" הוא שאל באי הבנה.
"אל תשחק לי אותה טיפש." הוא אמר בזעם ותפס אותו בגרונו והצמיד אותו לקיר. "אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדבר." הוא הוסיף בכעס וחייך לאחר מכן.
"אני נשבע לך, אף פעם לא שמעתי על שום נבחרים." הסביר הבחור במחנק ובתשישות.
אל תוך הסמטה היא הגיעה לפתע. "היי. עזוב אותו." נשמעה צעקתה של הבחורה מאחוריו. המלאך האפל הרגיש מכה חלשה על ראשו והסתובב כשהוא משפשף את ידו במקום הפגיעה. "מה את חושבת שאת עושה, ילדה מעצבנת?" הוא גער בה בכעס, בטון מאיים אך נעלב, והבחורה, הלא היא אלכסיס, הלכה לאחור בפחד.
הבחור שנצמד על הקיר מאחיזתו של המלאך הביט באלכסיס בפליאה. "את- את הבחורה ממקודם!"
"אל תדאג, אנחנו נעזור לך." היא אמרה בביטחון.
"את בטוחה?" שאל המלאך ובידו החזיק לפתע מספר מחטים.
"כן, בגלל שהיא לא לבד." נשמע עוד קול, הפעם מגיע מצדה האחר של הסמטה. שם עמד בחור בלונדיני, הלא הוא ג'סי.
"אז אני אצטרך להרוג את שניכם. כמה חבל." אמר בחיוך מרושע. כאשר הוא התכונן להתקיף חזרה, שם לב לכוכב שיש לאלכסיס בקרסול. הוא נאנח. לאחר מכן הפנה את מבטו אל ג'סי וראה את אותו סימן על גב כף ידו. אנחה כפולה ומתוסכלת.
לעזאזל. הם נבחרים. אז אין פלא שהם באו להציל אותו. אבל זה בעצם לא ישנה, כל עוד לא אהרוג אותם. לפצוע אותם קשה זה גם בסדר. הוא חשב לעצמו בערמומיות.
"אני אסיים איתך אחר כך." המלאך האפל אמר והעיף את הבחור אל הרצפה בעוצמה. ראשו פגע בקיר והוא איבד את הכרתו מיד.
המלאך חייך וזרק מספר מחטים על אלכסיס, שלמזלה הצליחה להתחמק מכולם.
"קח את זה!" היא רצה לעברו בכוח, קפצה והעיפה את רגלה אליו, אך לשווא. הוא הצליח לעצור אותה והעיף אותו הצידה.
"זה כל מה שיש לך? לא טוב מספיק בשביל מלאכית אופל." אמר בלגלוג.
"היי, גם אני כאן." אמר ג'סי. גם הוא רץ אליו והחל להכות אותו, אך גם זה לא הצליח. המלאך התחמק מכל פגיעה. הוא תפס בידו של ג'סי ועיקם אותה. ג'סי התפתל על הרצפה והחזיק את ידו בכאב.
"זה הולך להיות יותר מדי קל." אמר המלאך בגאווה והחל לגשת שוב אל הבחור ממקודם.
כאב חד נמשך על זרועו. על הרצפה טפטפו טיפות דם. חרבו של יוקי פגעה בו וגרמה לו לחתך עמוק ומדמם.
"אתה צריך לפקוח יותר טוב את העיניים שלך, אפל." אמר יוקי בחיוך מרוצה. הוא כיוון את להב חרבו אל בין כנפיו. "הייתי רוצה להרוג אותך, אבל כאן זה לא המקום המתאים. אז תבחר- או שאתה עוזב עכשיו או שאני מקצץ לך את הכנפיים."
"ממזר אחד." הוא נאנח בכאב. "דעו לכם שאני חזור בקרוב מאוד." המלאך האפל נכנע בלית ברירה. הוא עלה לשמיים עד שנעלם בין העננים.
יוקי החזיר את חרבו לנדן וחייך. הוא היה שמח מאוד לקצץ לו את הכנפיים, אבל זה לא היה מתאים לאותו רגע. הוא יעשה את זה, בסופו של דבר.
הוא הסתכל לכל צדדיו ושם לב לחבריו הפצועים. הוא רץ אליהם במהרה. "חבר'ה, אתם בסדר?" הוא שאל בדאגה.
"אל תדאג, זה ממש כלום, רק עיקמתי את הקרסול." ענתה אלכסיס באופטימיות. יוקי הפנה את מבטו אל ג'סי, והוא הנהן והחזיק את ידו. הוא הזיז אותה לאט, היא עדיין קצת כאבה לו, אך הוא לא נפגע קשה מדי.
שלושתם הביטו בבחור המעולף. ג'סי הלך אליו, כך גם אלכסיס שנעזרה ביוקי כדי ללכת. כולם הופתעו כאשר הביטו בו, הביטו בפניו. דבר כזה הם עוד לא ראו מימיהם.