שונה פרק 28

התעוררתי בבהלה, בפעם החמישית רק הלילה, הכוחות שאני אמורה
לקבל מפחידים אותי בגלל שאני לא יכולה לשלוט בהם אבל אני לפחות יודעת
מה הם אומרים ' את בסכנת חיים' הם אומרים, בכל פעם שמשהוא מסוכן
עד כדי מוות שלי יכול לקראת הכוחות חוזרים והם תמיד עושים לי סיוטים
הסתכלתי על השעון בדיוק כשדפקו בדלת "שניה" אמרתי וקמתי עם
השיער המבולגן שלי ופיגמה פרוותית "מה?" שאלתי עצבנית
"וואו, מישהי קמה בצד הלא נכון של המיטה היום" אמרה המנהלת
לא אמרתי כלום רק הרמתי גבה וניסיתי להיתרכז ככול שאני יכולה,
בשביל לבלום את הכוח ההוא"באתי בשביל להזכיר לך שאת צריכה
ללכת לאולם הנשפים" אמרה "תגידי את מרגישה בסדר? את נראת חיוורת"
אמרה המנהלת והיה אפשר לשמוע דאגה בקולה או שהיא שחקנית לא רעה..
"אני תמיד חיוורת" אמרתי "כן אבל את חיוורת מהרגיל" אמרה המנהלת
"איך את יודעת איך אני נראת ברגיל?" שאלתי אותה"צודקת אני לא יודעת
אבל את ממש חיוורת" אמרה "אני בסדר עכשיו אני צריכה ללכת להיתכונן"
אמרתי ותרקתי לה את הדלת בפנים לבשתי גינס קרוע ומלוכלך בצבעי גועש
וחולצה שגדולה עלי בכמה מידות גם היא צבוע בצבעי גועש אבל צבעה האמיתי
הוא לבן (נרעלי) ולבשתי נעלי אול סטאר ישנים (גבוהים) בצבע שחור
ועשיתי קוקו גבוה "אוקיי את יכולה לעשות את זה" אמרתי לבבואתי שבמראה
וירדתי לאולם-אני מבינה שלא הסברתי ממש על המקום, מבחוץ הוא בגודל
כמו כל פנימיה רגילה אותו גודל, אבל מבפנים יש פה תקרות של 3 מטר ויותר
הרצפות עשויות שיש שחור והקירות בגוון כחול ממש יפה- והלכתי לאיבוד
בדרך אל האולם כמובן שמצאתי אותו בסופו של דבר"היי, מי שלא תהיה
אמרו לי לעזור לך" אמרתי וחיפשתי בעייני את זה שאני אמורה לבלות
איתו את כל היום ובאותו זמן בדקתי שהכפפות שלי במקום (אני מניחה
ששכחתי לספר עליהן,בגדול הן אמורות לעזור לי לשלוט בכוח שלי)
"היי, אני פה" נשמע קול מן התיקרה "אתה לא רציני" אמרתי
"מה? בגלל שאני על התקרה?" שאל דימיטרי "לא בגלל שאני
אצטרך להיתקע איתך כל היום רק בגלל שהמנהלת החליטה כך"
אמרתי במבטה אטלקי מושלם "האמת שאני ביקשתי אותך
ולא שמתי לב מקודם שיש לך מבטה " אמר אליי "כן, עליתי לא מזמן מאיטליה,
ולא ביקשת אותי?" שאלתי בקוצר רוח והרגשתי אך כל הריכוז שלי נעלם
"בגלל שיש לנו המון על מה לדבר" אמר וקפץ מן התקרה "תגיד מה אתה?"
שאלתי ושיחקתי בשער האדום והלא ממש ארוך שלי(אה כן מזל טוב לי, אחרי
הביקור לאש החיים, הצלחתי לשנות שוב את השיער שלי !) "אני שוג של
ערפד רק בלי הקטע של הדם" אמר בחיוך נבוך "אז צדקנו!!" אמרתי אין לי מושג
למה אמרתי צדקנו אוליי מתחיל אצלי פימול אישיות בגלל כל הדמויות שלי "צדקנו?!?"
שאל דימיטרי"כע, אתה יודע אני וויולטה צדקנו לגביך" אמרתי וחייכתי חיוך קטן לא
ממש משמעותי "את יודעת משהוא על ויולטה?" שאל ותפס אותי בזרועות
ברגע הזה עברה לי רק מחשה אחת 'אני צריכה להיתגונן' ולפני שקלטתי מה קרה
הורדתי את הכפפות ולגעתי בזרועותיו