שונה פרק 25

"אני לא מודה בזה כי אין במה להודות וגם אם היה זה לא עיניינך"
אמרתי אליו והמשכתי ללכת "נו קדימה למה את כזאת סגורה
אני בטוח שיש לך אופי נפלא , תמיד יש לכן" הוא אמר
"מה זאת אומרת תמיד יש לכן?" שאלתי אותו למרות שידעתי
במה מדובר"כאילו אני מנחש שיש לכם אופי נפלא, לה לפחות היה"
אמר לי והשיג אותי שוב לאחר שהלחתי לפתוח פער קטן
"אני לא היא"מלמלתי והמשכתי ללכת "מה אמרת?"
שאל אותי "אני לא היא! אני לא ויולטה!!" אמרתי והשתובבתי במהירות
כזאת שגרמה לקפוצון שלי ליפול ולגלות את פני "את.. את.." אמר
דימיטרי ברגע שראה את פני "היי, אליס מה קורה פה ?" שאל
ניק שראה אותנו עומדים ונראים כאילו רנחנו באמצע תחרות מבטים
רק שדימיטרי נהיה חיוור יותר ויותר ככול שהסתכל על פני
"כלום לא קורה, קדימה אני רוצה להראות לך משהוא" אמרתי
ומשכחתי אותו בידו עד שלבסוף הגענו לאופנוע כמובן
שלא היה מקום לשנינו על האופנוע אז הוא ישב בסירה
שהיתה חוברת אל האופנוה "תחזיק חזק" אמרתי ונסעתי מהר
מספיק בשביל שהוא לא יקלוט שאנחנו עוזבים את ההווה
וחוזרים אחורה בזמן לאחר כרבע שעה עצרתי את האופנוע
"הסתכל כי כנראה לעולם לא תראה פסל זה שוב" אמרתי
לו כשירד מין האופנוע וברגע שהסתכל על הפסל היה
אפשר לחשוב שעוד שניה עינייו יפלו מראשו
הפסל היה פסל של אישה מעל סלע עגול בצבע שחור
עשיר בעוד האישה עצמה עשוייה משיש לבן שהשנים
לא גרעו מזוהרו ואך הוסיפו לו "על מה היא עומדת?"
שאל לאחר שהצליח להוציא מילה מפיו "היא עומדת
על כדור הארץ" אמרתי לו "אבל איך זה אפשרי?
הפסל הזה בן לפחות כמה אלפיי שנים ואני כמעט בטוח
שבזמן שבנו אותו חשבו שעולם מרוע או משהו- רגע הפנים
שלה נראים כמו שלך" אמר ורק אז הצליח להתיק את עייניו מן הפסל
"רגע איפה אנחנו או יותר חשוב באיזה שנה אנחנו?!?!"