שונה פרק שלישי

התעוררתי לעוד יום אבל היה משהוא שונה, לא קלטתי בהתחלה
אבל אז קלטתי אני ישנתי לילה שלם בלי להתעורר ולבהות
בירח לפחות שעה חשבתי ואז שמעתי דפיקה והלכתי לפתוח את הדלת,
בלי להסתכל קודם במראה וזאת הייתה טעות, בדלת הייתה המנהלת
"איך ישנת הכול היה בסדר?"שאלה בבהלה, כאילו החדר יכול להרוג אותי
או משהוא"הכול היה בסדר "אמרתי, בלי לנסות אפילו לחייך בשביל להרגיע
אותה"טוב אם כך זכרי שמחר יהיו לך מבחנים בשביל לבדוק האם את מתאימה
לבית הספר הזה או לא. יש לך היום יום חופש ודימיטרי יבוא בקרוב לקחת אותך"
אמרה ונעלמה כאילו לא הייתה שם לפני שניה וכאילו בכלל לא דיברנו,
זה מוזר חשבתי והלכתי להתלבש, לבשתי חולצה אדומה שכתוב עליה'בחיים
לא שלך' (אין לי מושג איך היא הגיעה למזוודה) ומכנסיי גינס עם קרעים
(שלבשתי בדיוק פעם אחת כשמדדתי אותם בחנות) ובזמן שחיכיתי
לדימיטרי, חיפשתי דרך להשאיר משהוא שיואמר 'ויולטה הייתה פה'
אני לא יודעת למה, אבל באלי להשאיר משהוא שפשוט יזכיר שהייתי
במקום הזה, אבל בדרך כלל אני לא טורחת, אבל הפעם אני חייבת
שיהיה משהוא שיסמן אותי במקום הזה, חשבתי ובדיוק אז נשמע עוד דפיקה בדלת
"היי הנה הנערה שלעולם לא מחייכת. "אמר דימיטרי בחיוך
"אתה יודע האגדה אומרת שיש לי גומות אפילו שאני חושבת שזאת
רק מעשיה. "אמרתי לו בחזרה"תחייכי ונגלה."אמר לי וחיוכו התרחב
אפילו יותר "אמרתי לך בשביל חיוך שלי אפילו הקטן ביותר צריך לעבוד קשה
ועד עכשיו אף אחד לא הטריח את עצמו אז למה שאתה תטרח?"
שאלתי אותו"כי אני רוצה לראות אותך מחייכת"אמר וכמעט התפתתי לחייך,
כמעט.. "אז לאן הולכים היום?"שאלתי אותו בזמן שהוא סרק את הופעתי
"את תגלי ומה הקטע של החולצה?" שאל אותי"סתם, אנשים חושבים שאני קלה להשגה"
אמרתי והוספתי "וחוץ מזה שכחתי את החולצה האהובה עליי בבית זאת שכתוב עליה'רק תסתכל לי על התחת ותקבל אגרוף'"אמרתי"את חושבת שבאמת תצליחי לתת לי אגרוף?"
שאל אותי וכבשובה, הוא קיבל טעימה לבטן"אוקי אז לאן הולכים?"
שאלתי אותו כשנראה שהוא התאושש מהמכה שלי (אחרי בערך שניה )