שונה פרק רבעי

"זאת הפתעה, קדימה בואי" אמר וחייך חיוך שובב "נו קדימה, את הולכת להנות"
אמר כשראה שאני מהססת ותפס בידי ובזווית פי היה אפשר לראות חיוך שנוצר
ומתברר שדימיטרי ידע מביוק מתי להסתובב בשביל לראות אותו קטן אבל משמעותי
וחיוכו התעצם וככה הלכנו. אני נראת כמו מישהי שבחור כמו דימיטרי בחיים לא יהיה איתה וברור שלא
יחזיק לה את היד ויתבדח איתה "הגענו "אמר דימיטרי והצביע על בניין שהיה סוג של בית קפה קריוקי כזה כשנכנסו תפסתי מקום נחמד לא רחוק מהבמה., אבל גם לא קרוב מידי "אני שניה בא" אמר
דימיטרי ונעלם לאנשהוא וברגע שהוא נעלם, הופיעו ליידי שני בנים מהסוג שחושב את עצמו,
כאלה שלא יסתכלו לאחור וימחצו כול דבר בדרך שלהם"שלום מותק שלי" אמר אחד מהם,
בעל עיניים חומות, שנראה כאילו נמשכות לנצח"מותק לא נרעלי ודי ברור שלא שלך נכון?"עניתי
לו מתוך הרגל וברור שזה עיצבן אותו "אבל את תהיי " אמר,מתוך שחצנות"בחיים לא "
אמרתי לו והיה ברור שעברתי קו מסוים"הרגע, רחשת לעצמך אויב מסוכן ילדה אנושית"
אמר לי "תצטרף לרשימה"אמרתי והצבעתי מעבר לכתפי והיה אפשר לראות אנשים
מטושטשים עומדים בשורה היה ברור שזה קצת עירער אותו הרי אני הילדה האנושית
והכי כיף שאף אחד חוץ ממנו לא ראה את זה "מה קורה פה ?" שאל דימירי שבדיוק הגיעה
"תקיר את האויב הראשון שלי בבית הספר הזה נרעלי שעד מחר אני אוכל להשיג לפחות עוד אחד,
מה אתה חושב?"שאלתי אותו "כמה אויבים יש לך בכללי ?"שאל כשהנערים כבר עזבו
"אני לא זוכרת בכמה בתי ספר הייתי מאז שאני בת 12 ואתה מצפה ממני לזכור את זה?"
שאלתי ואז רק בשביל להעביר נושא שאל"מה היה הבצפר שהיית בו הכי הרבה זמן?"
"בית הספר לאומניות"עניתי כאילו הוא שואל אותי מתי היומולדת שלי שאלה שגרתית לגמרי
"לאומניות המה?" שאל קצת בחשש"לאמניות הבמה אתה יודע שירה ריקוד וזה.."עניתי לו
"אז אולי תשירי בשבילי משהוא ?" שאל אותי"תבחר שיר" עניתי לו "נו, אני לא יודע מה לבחור תבחרי את,הרי את תצטרכי לשיר"ענה לי ואז עלה לי רעיון לשיר "אוקייי אני אשיר " עניתי כי רציתי שזאת תהיה הפתעה הלכתי אל הדי גי וביקשתי שישים את השיר שאני צריכה עליתי לבמה בדיוק כשהשיר
Make It Shine התחיל להתנגן וכשסיימתי לשיר אותו חזרתי אל דימיטרי
"וואו" היתה המילה היחידה שיכלה לצאת לו מהפה "למה בדיוק לא נשארת בבצפר הזה?"
שאל אותי"אה זה קל מתברר שעדיף לא להשתמש במה שלמדת בבצפר לאומנויות לחימה במקום הזה"אמרתי והתכוונתי לזה "את באמת היית בבצפר לאומנויות הלחימה ?" שאל אותי "כע אבל זמן קצר" ואמרתי ואז גיליתי שהיה מאוחר ועדין יש לי את המבחן מחר וככה הלכנו וכול הדרך צחקנו על בתי הספר השוניםשבהם הייתי ואז ממש כשהייתי כמעט בחדר שלי, הוא סובב אותי ונישק אותי והפעם, לא יכולתי להעלים את החיוך שנמרח לי על הפנים