'שונה לחלוטין מהמקור'

10- צללים. = יצורים רעים מעולם אחר.
9- שומרים. = אנשים חזקים החיים חיי נצח ושומרים על פתחי הצללים.
8- כוהנים. = אנשים בעלי כוחות קסם כל אחד לחוד חזק אבל ביחד בלתי מנוצחים.
7- אבני כוח. = אש- לבה. מים- אוקינוס. רוח- הוריקן. אדמה- הרים. מוזהב. אור. חושך.
6- אנשי תרבות. = אנשי האש. אנשי החולות. אנשי ההרים. אנשי היערות. אנשי הים. אנשי הקרח.
5- חיות. = ציפור גן העדן. חתול הרים. זאב יערות. דולפין מעמקים. דרקון אש.
4- רוחות. = הרוח הצפונית, קרה הרוח הדרומית, חמה הרוח המזרחית, קרירה והרוח מערבית,נוחה.
3- לוחמים. = אגדיים חזקים. זמנם עבר אבל הם ממשיכים לחיות בשל הקסמים.
2- עוזרים. = מכוונים אנשים למעשים הנכונים הם לא טובים ולא רעים שומרים על איזון.
1- מגן. = אגדה מספרת שהוא מגן שהטוב תמיד ינצח בסוף.

וין אבין ילד בכיתה 9 (ט- בן 14) החי עם אביה של אמו (סבו) מאמין שהוריו עדיין חיים כשכולם לא. חברו הטוב הוא ארין בראן חיים בעולם עם עבר מסתורי מי שיודע לא מדבר ומי שלא יודע לא לא רוצה לדעת אבל בסופו של דבר כולם יודעים שיש עבר שלא רוצים לפרסם.. בעבר היה הרמוניה מקום נוח שקט בלי דאגות חוץ מהרגילים עם התמודדות יום יומית.. זה הגיע בהפתעה 10 יצורים אוהבי חושך הגיעו מישום מקום אף אחד לא יודע איך (על ידי פרופסור מדען שחיפש את השער לעבור ממקום למקום עשה טעות קטנה והשאיר את המקרן מעט פתוח זה הספיק כדי שהיצורים יצליחו לעבור). הם נכלאו על ידי קוסם רב עוצמה מפורסם בכוחותיו שהיה מספיק רק הוא היצורים שרדו במימד אבל הוא הזדקן ונעלם עד היום מספרים עליו בהיסטוריה ושלא יודעים מי השושלת שלו כל משפחה הצהירה שהם השושלת אבל לא היו הוכחות מצדיקות לכן אף אחד לא ירש את הרכוש של הקוסם והוא נשמר במוזאון עד שימצא פיתרון. עברו הרבה שנים לכן זה היסטוריה הצללים השומרים כוהנים אבנים זוהרות אנשי תרבויות חיות רוחות לוחמים עוזרים ומגן כל אלא היו ידועים בעבר ומוכרים שחיו באותה תקופה אבל במשך השנים הצללים נכלאו השומרים התפזרו כוהנים נרצחו אבני כוח נעלמו אנשי תרבות נכחדו חיות אגדיים נבגדו רוחות התנתקו עוזרים השתתקו ומגן שלא מוכן שימצאו אותו.

הקדמה

"בעולם הזה אין מפלצות אין רשעים אין אויבים כולם חיים בהרמוניה עם הטבע, אנשים יצורים מוזרים ידועים ואפילו שכוחים נותנים זה לזה עזרה תמיכה ואחווה הטבע פורח בשיא יופיו כשלא מפריעים לו ויותר מיזה האדם מנסה רק לטפחו. כשאתה עומד שם באמצע שום מקום רואה עצים נישאים למרומים כמעט נוגעים בכוכבים בגווני ירוק עם נגיעות צבעוניות שניתנות מהפירות. האדמה מכוסה צמחיה אך לא סתם עשביה פרחים בכל הצבעים פורחים בכל מקום אפילו לעשבים יש פרחים שנותנים רק יופי וכשאתה…" "סבא.. כבר סיפרת את הסיפור הזה! 23 פעמים! 'וכשאתה מסתכל על האוקינוס אתה יכול להסתנוור מהניצנוצים שבאים מהמים כשהשמש עדיין בשמים.. אך הגיעו 10 צללים ששינו את האווירה אף אחד לא יודע את עברם רק שהם נפלו מהשמים בפתאומיות.. ואחרי מאורעות קשים שנגרמו מהצללים 8 כוהנים כלאו 9 מהצללים בשערים שניצבים על פתחם עד היום 9 שומרים שומר לכל פתח, אך עדיין מסתובב צל אחד חופשי שעדיין לא ידוע יעדו ומיקומו ומי יודע מה מתכנן.. וכן הלאה' אין לך סיפור אחר לספר אני כבר יודע אותו בעל פה" "רק 23 פעמים?? ואני חשבתי שיותר!? הו.. ידידי סיפור זה הוא לא סיפור רגיל הוא מציאותי בדיוק כמוך וכמוני!" "סבא.. כבר דיברנו את השיחה הזאתי, אחרי שאתה אומר זאת אני שואל 'איפה נמצא העולם הזה?' ואתה עונה 'ממש לא רחוק מכאן' אך זה לא עונה על השאלה שלי! ואם אף אחד לא יודע איפה המקום הזה אז זה סיפור או אגדה." "הו.. ידידי נכדי הקטן יש הבדל בין אגדה לסיפור אגדה יכול להיות סיפור אבל סיפור לא בהכרח אגדה" "סבא. מה שאמרת כעת רק מוכיח שסיפור ואגדה לא רחוקים זה מיזה" "חחח… נכדי יש משהו בדברך אבל עדיין יש להבדיל בניהם.. חחח…" "סבא לאן אתה הולך?? עוד לא סיימת את הסיפור!" "חחח… אמרת שאתה יודע את הסיפור הזה בעל פה ו… אין לי סיפור אחר בראשי, לכן תחזור על הסיפור שסיפרתי לך בימקומי השעה כבר מאוחרת ואתה צריך לשון טוב למחר" " אין לי שום דבר מיוחד מחר כך שאני יכול להישאר ער עוד כמה שעות" "מםםם… מה אתה אומר?? ומה עם מבחן יכולת שבגללו היית לחוץ ולא יכול להירדם?? לא בגלל זה ביקשת שאספר לך סיפור כדי שתירדם??" "אההה… אה זה… זה… טוב…" "לילה טוב וִין הקטן.: "אהה… סבא…" "כן?" "… לילה טוב"

פרק ראשון

"בוקר טוב סבא." "בוקר טוב וין הקטן" "קמת מאוחר הבוקר.. לכן קח את ארוחת הבוקר שהכנתי לך ותלך לכוון תחנת האוטובוס כדי שלא תפספס אותו.." אתה אף פעם לא מכין ארוחת בוקר!?.. וחוץ מיזה למה לא הערת אותי!?" "אני אף פעם לא מכין כי תמיד אתה מתלונן שזה לא לטעמך.. ונרדמת מאוחר בלילה כך שחלטתתי לתת לך לשון עוד כצת.. האוטובוס.." "במקום שכל יום אצטרך להילחץ בגלל מרחק ההליכה שיש לי לעשות לכיוון תחנת האוטובוס לא חשבת שיהיה יותר טוב לעבור דירה שיהיה מרחק הליכה מבית הספר?" "ואחרי שתסיים את בית הספר נעבור עוד דירה?? וחוץ מיזה אני אוהב את הנוף שיש מחוץ לחלון בעיר אין יותר נופים כאלה. האוטובום נכדי אין מי שיקח אותך לבית הספר אם תפספס!" "כן, כן, אני יודע. להת'.."
אני מקווה שלא אחרתי את האוטובוס, זו תיהיה הפעם… אההה… חחח…. כבר איבדתי את הספירה. ואין לי ממש כוח ללכת ברגל כל הדרך ולהגיע לשיעור האחרון. על מה אני חושב אסור לי לפספס יש לי מבחן על הבוקר. נו… איפה הוא. "עדיין לא מאוחר, הוא צריך להגיע הכל רגע" מגניב לשם שינוי לא פספסתי. הכל יהיה טוב הכל יהיה בסדר בטוח.. זה לא עוזר אני עדיין לחוץ פעם שעברה נכשלתי בגדול. האוטובוס היה מלא כרגיל ווין תכנן לעמוד כל הנסיעה לבית הספר "הי וין.. וין בוא שמרתי לך מקום" "היי ארין בוקר טוב" "בוקר טוב" "לא חשבתי שתטפוס מקום היום" "גם אני לא אבל גיליתי שבני משפחת דיגל לא באה היום כך שנשארו מושבים אחרונים" "כל בני משפחת דיגל מעניין מה קרה להם? במיוחד ביום שיש מבחן ארצי חשוב לכל הכיתות" "מי יודע.. מה שבטוח יש להם סיבה טובה" "איך אתה יודע" "כי ההורים שלהם מסייעים להכנת המבחן כמובן הם בוחנים בבית ספר אחר אבל ההורים שלהם יודעים בדיוק מתי המבחן וכמה הוא חשוב הם לא היו נותנים לילדים שלהם לא ללכת לבית ספר היום אם זה לא היה חשוב." "לא חשבתי על זה.." "לכן אני המוח ואתה הכוח" "אני לא כזה חזק.. ויש לי שכל אני לא צריך אותך בתחום הזה.. טוב היו פעמים שעזרת לי.." "הרבה פעמים.." "הרבה פעמים.. אבל זה לא אומר שאין לי שכל" "אל תהיה רגיש.." "אני לא רגיש" "נהדר כבר התחלנו.. ועכשיו רק בוקר.. היי תגיד אתה מרגיש מוכן לקראת המבחן.." "לא" "נקווה שתעבור.." "אני חייב לעבור" "כן הייתי כל כך רוצה שתעלה להקבצה שלי אבל עכשיו אתה בסיכון לרדת הקבצה" "הא.. יהיה טוב.. חייב להיות טוב.." "לא חייב.." "חייב.. אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז ביום אחר.." "היי וין.. " "כן" "אל תרדם עכשיו" "אני רק מנמנם" "אתה מכיר את שונל?" "מי לא מכיר את משפחת שונל" "אני לא מדבר על משפחת שונל אני מדבר על בן אדם ששמו שונל." "יש בן אדם ששמו שונל?" "כן" "ומה איתו" "אני לא מבין אותך לפעמים אתה כזה מתעצבן וכועס על כלום על כל העולם וזה מה שמביא אותך לקרבות רבות ולפעמים אתה כזה אדיש ורגוע שלא מזיז לו כלום ולא לשכוח שיש פעמים שאתה מפחיד ורציני וחזק כל כך חזק שאני תוהה מי ההורים שלך כוח כזה לא בא סתם ככה הלוואי עלי" "ארין הכל בסדר.." "כן" "מה איתו?" "מה עם מי?" "עם שונל הזה" "אהה כן שונל.. אני לא מאמין שאתה לא מכיר את שונל אֶביר" "תאמין" "אתה לא רואה טלויזיה או קורא בעיתון" "בזמן האחרון סבא רואה יותר מידי טלויזיה כך שהפסקתי לראות ועיתונים סבא הפסיק לקנות הוא אומר שזה זבל אז מי זה שונל" "שונל הוא הילד של הלוחם מספר אחת בכל החלק המזרחי" "בכל החלק המזרחי" "כן ושונל הולך ללמוד בבית הספר שלנו אומרים שהוא מאוד חזק כמו אביו. היית מאמין בבית ספרנו יהיה ילד של לוחם מפורסם מכוחו" "זה נשמע קצת מופרז יש הרבה אנשים בכל החלק המזרחי ודווקא הוא מספר אחד שבא לעיר שלנו" "לא הוא לא בא.. אמרו שהוא במסלול אימונים סודי ולכן המשפחה שלו עברה לגור בנתיים כאן" "דווקא כאן" "מה הבעיה עם זה" "למה דווקא כאן?" "לי לא אכפת אני שמח שהם באו לעיר הזאת כי יש בית ספר אחד בעיר הקטנה הזאת והבן שלו שנה מעלינו עם קצת מזל יצא לי להכיר אותו.. וממתי שואלים את השאלה הזאתי? למה אתה גר כאן?" "בעיקרון אני לא גר כאן בעיר אני גר ליד העיר.. ואני גר שם בגלל שההורים שלי גרו שם.." "אני מצטער" "אין לך על מה להצטער הם לא מתים הם יחזרו מתי שהוא בטוח.. וסבא לא רוצה לעבור דירה.. כך שאתה צריך לשאול את ההורים שלי למה הם גרו כאן כשהם יחזרו הם חייבים לחזור סבא אומר שהם חיים ואם הוא אומר כך אני מאמין לו ואם הם חיים הם צריכים לחזור רק בטח יש להם סיבה טובה למה הם עדיין לא באו" "כן כשהם יחזרו אני אשאל." איזה חיים כולם בטוחים שההורים שלו נפטרו ושהוא נשאר לבד עם סבו כי אם זה היה אחרת הם היו לוקחים אותו ממיזמן ומגדלים אותו כמו כל משפחה רגילה.. כך שאין מצב.. והכי מוזר אף אחד לא יודע מי ההורים שלו לא אני בכל אופן ולא נראה לי שגם הוא "ארין.." "הא" "אתה שוב חולם בהקיץ" "לא חלמתי בהקיץ אלא חשבתי הפעלתי מחשבה" "אם אתה אומר.. רוב הסיכויים לטובתך שתכיר את שונל.. אם שונל טוב בלחימה כמו שאתה אומר הוא יהיה בהקבצה שלך בלחימה והשיעורים משותפים כל שתי כיתות והכיתה שלנו עם הכיתה מעלינו" "יפה אמרת.. חשבתי על זה לכן אני צריך רק עוד מעט מזל כדי שהוא ישים לב אלי ומי יודע אולי נהיה חברים?" "אתה באמת רוצה להכיר אותו כל כך.." "כן" "אני משער שאם אתה רוצה להכיר אותו כל כך אז כך גם אחרים כמוך..תתכונן לכל דבר אפשרי.. יכול להיות שהוא לא ירצה להכיר אותך רק בגלל שיש לו עודף צומת לב מחברי כיתתו." "אל תהרוס לי את האשליה להכיר אותו" "בסדר בסדר.. חחח.. רק אם הוא יהיה חבר שלך אתה תמשיך להיות חבר שלי נכון!" "כמובן.."ארין עברתה את המבחן הבית סיפרי.." "כן" "יש לך טיפים לתת לי" "כבר אמרתי לך את מה שאני חושב שיעזור לך" "כן אני יודע אבל.. אבל.. שכחתי" "אני אומר אותו שוב כמו במבחן הקודם תהיה רגוע תחשוב כמו לוחם תתרכז הכי חשוב תתרכז ואל תשכח תשמור את הפנים קפואות בלי הבעות פנים" "כן עכשיו נזכרתי אני לא יכול למנוע.." "כדימה בוא כולם כבר ירדו מהאוטוסום ספר לי את ההמשך בחוץ" ".. אני לא יכול למנוע ממני לא להתרגש קשה לי להתרכז כשהבוחנים מתרכזים רק בי ולחשוב כמו לוחם אני לא יודע איך חושב לוחם אף לוחם לא סיפר לי איך הוא חושב ואני בטח לא לוחם.. והבעות פנים דווקא הצלחתי במבחן הקודם אבל זה לא כזה עזר" "אתה הצלחתה בהבעות פנים ספרתה לי לקראת סוף המבחן הייתה עצוב כי ידעתה שאתה הולך להיכשל ולכן הבעת הפנים שלך היתה עצובה אז גם בזה נכשלת." "אתה לא חייב להזכיר לי זאת.." "השעה כמה דקות ל-8.. כדי שנמהר אנחנו לא רוצים להיות אחרונים בבחינה.." "לא אתה לא רוצה להיות אחרון בבחינה.. לי לא אכפת והשעה עשרה ל-8" "נו זה כמה דקות" "אבל בשביל מה צריך לרוץ.. חכה לי"

פרק שני

"מדהים איזה מבחן מדהים הייתה צריך לראות אותי כל מה שאמרו עשיתי בלי להסס אפילו פעם אחת.. אני משתפר מיום ליום" "כיף לך אני לא בטוח שילך לי טוב" "אל תגיד זאת תאמין בעצמך אתה תצליח" "מצטער אבל אין לי את הכישרון שלך" "אני לא מבין אותך היו לך פעמים שכל מה שרציתה לעשות עשיתה והרגשתי את העוצמה הזאת היא היתה עצומה אני בחיים לא אגיע לעוצמה הזאת.. אבל למה בכל פעם שאתה חוזר לעצמך אתה שוכח שהיתה לך עוצמה אדירה כזאת? לעולם לא אבין.. אתה תצליח אני סומך עליך." "תודה.. תורי עוד מעט תאחל לי בהצלחה." "כמובן.." "וין אוין" "כן אדוני המורה" "לא הגשתי אותך למבחן כך שאתה לא עושה אותו" "כן אדוני" "בעוד חמישה ימים תבוא לבית הספר אני אבחן אותך אישית שוב אם תכשל אצלי לא תוגש למועד שני" "כן אדוני" "יפה תתכונן יש לך עוד חמישה ימים" "תודה אדוני המורה" "כל הכבוד ארין בראן הצלחתה יפה במבחן אתה אחד מכמה אחדים שהצליחו במבחן בהצטינות" "תודה אדוני המורה" "עכשיו שניכם סיימתם כאן לכו לכיתה" "כן אדוני המורה" "כן אדוני המורה" "איך הוא יכול לעשות לך את זה מותר לך לגשת ולנסות" "כן לגשת ולהיכשל" "לא לזה, הכוונה שאסור לו לעשות זאת" "מורים יכולים לעשות כמעט הכל.. הם יכולים לאמלל לך את החיים אם אתה לא תלמיד מועדף עליהם" "אתה מספר לי.. אני מרגיש שאני לא מועדף על אף מורה.." "כן טוב אני איתך בכיתה ואף מורה לא מתעלל בך חוץ מהמורה לאומנויות לחימה אני חושב שיש לו משהוא נגדך תגיד עשיתה לו משהוא.." "לא שאני זוכר.. אם הייתי עושה הייתי זוכר אני חושב" "כי המורה לאומנויות לחימה הוא מורה טוב ונחמד קצת קשוח אבל טוב ורק אליך הוא נטפל" "רק אלי?" "כן עכשיו הוא ביטל לך את המבחן החשוב ביותר שיש עוד ילדים כמוך שנכשלו במבחן בית ספרי אבל הוא לא פסל להם הם נבחנו כמו כולם רק אותך.. ואה יודע מה עוד מוזר.." "לא! מה?" "בעוד חמישה ימים לא לומדים." "באמת אבל זה יום רגיל" "אפילו אם אין לך טלויזיה אתה לא מעודכן מה קורה בבית הספר" "לא" "בעוד חמישה ימים יש טיול מי שלא יוצא לטיול בחופש" "אנחנו יוצאים לטיול" "אני יוצא אבל המורה לאומנויות לחימה קבע לך שאתה לא יוצא אתה בא לבית ספר יש לך מבחן חוזר.. רק אתה והוא בבית ספר שלם.. כשאתה לא תלמיד מועדף עליו.. מפחיד" "תפסיק.. זה לא מצחיק" "חח.. מצטער זה כן" "יהיה בסדר יש לי חמישה ימים ללמוד אז אני אלמד" "כן בטח ולי יש אחות קטנה אז אני אשחק איתה" "הבנתי אותך.. אתה אף פעם לא משחק עם אחותך.. אבל אני כן אלמד." "אם אתה אומר אז אני מאמין לך" "תודה" "תיכנס אתה קודם לכיתה" "למה אני" "טוב אז אני" "בוקר טוב המורה" "בוקר טוב המורה" "בוקר טוה ארין וין שבו במקומות ותשלימו בהפסקה את הפער" "כן המורה"

פרק שלישי

"ראיתי אותו ראיתי אותו.." "אל תגיד לי.. אתה מדבר על שונל נכון" "כן. הוא פשוט.. מעורר השראה. רק ראיתי אותו ויש לי חשק להילחם בכל דבר" "אני בטוח שהיה לך חשק להילחם נגדו כדי לדעת עד כמה הוא חזק ממך" "לא נכון אני פשוט רק רוצה לדעת מה כוחי לעומתו זה הכל." "צדקתי. קדימה צריך למהר ההפסקה עומדת להסתיים ואין לי חשק להיענש על איחור אצל המורה ללחימה." "גם אני לא.. חייב לזוז נתראה אחרי השיעור" "כן בטח אתה לא רוצה לאחר רק כדי לא להפסיד דקה אחת בלי שונל, כי בהקבצה שלו שונל צריך להיות. הוא כזה חזק כמו שכולם אומרים?" "ביי וין נתראה מאוחר יותר" "נתראה…" למה אני לא חזק? פשוט כי אין לי פוטנציאל!, וין הלך לכיתתו, יופי לשם שינוי הקדמתי "שלום וין" "שלום נלי" "מוכן לעוד שיעור" "בטח" "היי וין הכנתה שיעורים" "את חלקם – וגם זה לא בדיוק" "אל תדאג וין זה לא כזה נורא אז לחימה זה לא הצד החזק שלך אל תקשיב לרוגר אתה טוב בשאר המקצועות והוא טוב רק בלחימה וזה גם רק בהקבצה שלנו" "תודה נלי אבל זה עדיין מבעס" "היי וין.." "בוקר טוב תלמידים" "בוקר טוב המורה" "..תרצה לבוא אלי אחרי הלימודים ונלמד זה את זו לוחמה?" "נלי שטמן" "כן המורה" "אם את רוצה עונש תמשיכי לדבר" "לא אדוני" "שבו תלמידים אנחנו מתחילים ברגע זה" (נלי הביטה על וין וין הבחין והנהן בחיוך והסכים.) "היום יהיה לכם שיעור מעניין כפי שאתם יודעים שונל אֶביר הגיע לבית ספרינו והוא ילחם עם הילד החזק של בית ספרינו כמובן מרגש כך שזה יהיה הלחימה של השנה ושניהם הסכימו שכל בית הספר יהיה לקהל לכן תלמידים לכו לאולם אריון אתם מתישבים בשורה 23 קדימה.. שאף אחד לא יחשוב על לברוח אני אבדוק אם כולכם נמצאים בזמן הקרב" "23 זה השורה לפני האחרונה" "מה את מצפה נלי שההקבצה שלנו תהיה הראשונה." "אבל גם לא האחרונה" "וין…" "נלי לפי דעתי המורה רוצה לראות את כל הקרב מקרוב והוא הולך עכשיו מוקדם לראות אותם מתכוננים לא שמעתם מה הוא אמר זה קרב השנה" "אבל עדיין 23 כשיש בכל שורה בערך 100 כיסאות לא יכלו להקדים אותנו" "קדימה אתם לא רוצם לאחר אפילו דקה מקרב השנה" צעק רוגר בהתלהבות "רוגר כזה מתלהב" העירה נלי לוין "כולם מתלהבים נלי את לא?" "לא ככה.. כל אחד והכוח שלו.. אז וין אתה בא אלי לאימונים" "אני רוצה אני רק צריך לבקש אישור מסבי אם זה בסדר מבחינתו אם כן אני אצלך אחרי הלימודים" "אני מקווה שהוא יסכים הפעם כי אם לא זו תהיה הפעם ה-9 שהוא לא מסכים" "כן לייתר דיוק הפעם ה-31 הוא לא הסכים בכל פעם שביקשת הפעם ה-9 אם מחשבים רק את החודש אבל זה לא אשמתו הוא לבד בבית והוא צריך הרבה עזרה כמעט לכל דבר הוא כבר לא צעיר" "כן אני מבינה אבל עדיין…" "נחכה ונראה בנתיים הולך להיות קרב טוב אז בואי ננסה לתפוס מקומות טובים" "בשורה -23 לא נראה לי שיש מקומות טובים.." "את עצובה?" "כן. לא.. קצת" "חח.. את אוהבת קרבות?" "למה אתה שואל זאת?" "טוב.. בואי נגיד.. שהיית מעדיפה לשבת בכיסא הראשון." "מה?.. לא.. לא אכפת לי מאיזה קרב מטופש.. " "אם את אומרת.. אז לא אהיה לך אכפת אם תפסידי את הקרב נכון?" "כ..כן" "אז תרצי ללכת איתי לטיול קצר בחוץ" "מה.. אבל הקרב.. אבל אני רוצה..אבל.. רגע אסור כי המורה בעצמו אמר שהוא יבדוק נוחכות" "צודקת.. טוב לא נורא.. בהזדמנות אחרת.." "מה.. כן, נעשה טיול בפעם אחרת אני אשמח.." מה זה היה כרגע? הוא חקר אותי? הוא בדק אותי? לא.. זה לא יכול להיות. וין לא כזה.. אני בטוחה.. אני.. בטוחה.. אין מצב שהוא חושד.. או שאולי כן? אם כן מה אני יעשה? מה אני יכולה לעשות? הקרב הזה הולך להיות קרב הקרבות כך שאין מצב שאני יפספס אותו. ואני עדיין צריכה תרוץ למה ירדתי הקבצה.. ולא אוהבת קרבות עדיין תרוץ טוב. אני כזאת שקופה! אני חייבת לחשוב על פתרון אני לא יכולה להעלים עין ולחשוב שהוא לא חושד.. ארין.. בטוח ארין הכניס לו את החשדות שלו לגבי.. אני יודעת שהוא חושד בי.. "וואוו כל בית הספר כאן" "וואוו ידעתי שיש הרבה תלמידים אבל לא חשבתי שיש כל כך הרבה תלמידים" "בוא מכאן.. כולם כבר התישבו" "אז הקרב צריך להתחיל" "את מי אתה מחפש" "את ארין" "ארין בראן" "כן" "הוא שם" "איפה" "בשורה 14 מולנו" "אני עדיין לא רואה אותו" "קל מאוד לראות אותו הוא לובש חולצה בצבע תכלת" "כן מצאתי הוא נראה מאוד שקוע במתרחש" "ומתלהב.." "טוב הוא אוהב קרבות איך מצאת אותו מהר כל כך" "רציתי לדעת באיזה שורה ההקבצה הראשונה יושבת ומצאתי שבשורה 14 וראיתי אותו. אתה כל הזמן מסתובב איתו כך שאני יודעת בדיוק מי הוא" "את עוקבת אחרי?" "לא" "את עוקבת אחרי!" "אין מצב למה אתה חושב ככה" "למה" "למה מה?" "למה את עוקבת אחרי?" "אני לא עוקבת!" "לא שאלתי האם את עוקבת! שאלתי למה את עוקבת?" "אתה לא יכול לשאול שאלה כזאתי.. " כיבוי אורות האולם היה חשוך "ברוכים הבאים לקרב השנה הקרב בין.." התחיל לדבר הכרוז. למה הוא כל כך עיקש שאני עוקבת אחריו איך הוא יודע? איך הוא הבחין? אני טובה בלעקוב בלי שיבחינו לא אין מצב הוא יודע הוא רק מנחש "אני לא עוקבת אחריך" "אם את אומרת אני לא אתווכח עכשיו" הוא כל כך רציני פתאום טוב אני רגילה לזה לפעמים יש לו הבעות רצניות מאוד כשהוא רוצה (מביטה בו) הא.. הוא כל כך שקוע בקרב אבל חשבתי שהוא לא אוהב קרבות כי הוא לא טוב בהם (מביטה בקרב) הא.. אני.. הקרב כבר מזמן התחיל.. איזה עוצמה.. איך אפשר להיות רציני בקרב כזה.. הייתי מצפה שהוא יהיה מפוחד.. איזה עוצמה (מביטה בו) אין שמץ של פחד בעיניו רק כבוד, יראה.. אפילו.. הנאה.. הנאה?? הוא באמת נהנה מהקרב!? וין? מה? חשבתי שאתה לא אוהב קרבות בגלל זה גם אמרתי שאני לא אוהבת כדי להתקרב אליך.. נהדר גם חושד שאני עוקבת אחריו וגם חושד שירדתי הקבצה בגללו אני חייבת לחשוב על פיתרון ומהר.." (הם נלחמו זה נגד זה כל אחד עם הידע שלו עם הכישרון שלו הקרב נראה שקול שניהם באותו רמה וכך נמשך רוב הקרב. הזמן לא נחשב, בזמן הקרב אין לזמן משמעות אך בסוף כשזה היה הכי לא צפוי שונל השתמש בתרגיל קסם והפתיע את יריבו לקרב וכך היה לו יתרון והוא ניצל זאת בתרגיל נוסף שהיה מפתיע בעצמו מכה חזקה ישר לחזה אור סגול האיר את כל האולם והעיד על העוצמה של המכה מליו מגרד (שם היריב של שונל) נהדף לקיר בעוצמה שהקיר לא עמד בו וכרס על מליו הוא הצליח לקום הלך כמה צעדים בנתיים שונל נפל על ברך אחת מתנשף במהירות המכה לקחה ממנו הרבה אנרגיה והחלישה אותו כולם הבינו שאם מליו יוכל להמשיך להילחם זה הסוף של שונל מליו התחיל לרוץ לכיוונו והתכונן למכה נוספת שונל עצם עניים והתכונן לספוג מכה כי הוא עדיין לא הפסיק לאגור אפילו אנריה מועטה להתחמקות.. בום..) "..איזה קרב.. שונל המנצח" (שונל פתח את עינו וראה את מליו מתנשף על האדמה מטרים ספורים ממנו.. שונל ניסה להתרומם אבל ללא הצלחה לכן הוא נפל לאדמה בשביל לנוח ו..הוא הרגיש שהוא חייב להסיט את מבטו ועיניו ננעלו במטושטש על ילד.. הוא.. עיניו.. נרדם) "וין תתעורר.. אזור מזרחי קורא לוין" (היא נגעה בכתפו) "מה.. כבר נגמר" "וואוו אף פעם לא הייתי מעלה על דעתי שתהיה שקוע כל כך בקרב ותרדם באמצע הקרב מתי נרדמת? ראית את הסוף?" "לא, ועל מה את מדברת כשאת אומרת שקוע" "על איך שנראתה כשהקרב התחיל כל כך רציני כל כך.." "את בוודאי צוחקת נרדמתי עוד כשהקרב התחיל אני אפילו לא זוכר מתי התחיל הקרב" "אתה לא יכול לעבוד עלי אני ראיתי אותך במהלך הקרב הייתה שקוע התפלאתי שאתה שקוע ובסוף התפלאתי שנרדמת בקרב שהיה כל כך מותח" "את בוודאי חולמת אני לא יודע מה קרה בקרב כי אני לא ראיתי אותו כך שאת לא יכולה להגיד שראיתי אותו בטח נרדמתי על ההתחלה.." "וין אתה לא יכול לעבוד עלי" "תחשבי מה שאת רוצה" "היי ארין, ארין" צעק וין לארין "וין היי ראית את הקרב הוא היה כל כך שווה שאני קורא לו קרב כל השנים" "הוא אומר שהוא לא ראה" "היי נלי שיעורי תוספת שלך עומדים להתחיל לא כדי לך לפספס אותם" "תודה שאתה מודיע לי ביי וין נתראה בסוף הלימודים" "ביי נלי" "ביי.. למה אתה מסתובב איתה" "למה אני מסתובב איתך" "כי אני החבר שלך" "היא נחמדה אתה סתם עוין כלפיה" "היא מוזרה, משוגעת, טיפשה.." "טיפשה אתה לא יכול להגיד היא הרי קפצה כיתה, ואתה יודע שבית הספר לא בקלוט מקפיץ ילדים כיתה" "כן טוב אולי לא טיפשה אבל מוזרה כבר אמרתי.. והיא בהחלט מסתירה סודות ומתכננת מזימות.. צריך להיזהר ממנה" "אתה מגזים, כל אחד מתכנן תוכניות ובהחלט לכל אחד יש סודות.. כך שהיא כמו כולם רק חכמה יותר" "אני אומר לך היא לא מתכננת תוכניות אלא מזימות היא טובה בלחימה כמו שהיא טובה בשאר המקצועות אתה מבין מה זה אומר.." "לא" "נו באמת.. היא ירדה הקבצה רק בשביל לראות אותך יותר כבר לא מספיק לה לראות אותך בכל יום בכיתה" "אולי היא התחילה להדרדר בלחימה או שפשוט היא לא רוצה יותר להתאמץ בהקבצה הראשונה לכן היא ירדה הקבצה" "אה כן ומה עם כל שעורי התוספת שאתה בחרתה גם היא בחרה אותם בדיוק גם כשהיא לא אוהבת חלק מהם ועוד לקחה לעצמה את שעורי התוספות שהיא באמת רוצה.." "היא רוצה ללמוד את כל המקצועות.. אז מה" "אם היא היתה רוצה את כל שעורי התוספת בשביל ללמוד את כל המקצועות היא היתה כבר לוקחת גם את ה-3 הנותרים שנשארו לה כדי לעשות זאת" "אתה יותר מדי חשדן" "רק חסר שהיא תעקוב אחרייך לכל מקום.. וין למה נעצרת" "באמת רק חסר שהיא תעקוב אחרי" "למה אתה מחייך?" "חשבתי על מקרה מצחיק" "ספר לי" "בהזדמנות אחרת.. עכשיו צריך למהר" "כרגיל דברים מעניינים באמת אתה שומר לעצמך אבל אתה תמיד מספר לי בסופו של דבר טוב אני אחכה תזכור הבטחתה לספר לי" "אולי היא באמת רוצה להיות במחיצתי כמה שיותר.. אני תוהה למה? למה היא מכחישה כשאני שואל אותה? אני לא כועס שהיא עוקבת אחרי אבל היא בכל זאת מאמינה שאני רק מנחש שהיא עוקבת אחרי יש לציין שהיא טובה אני כמעט לא מבחין כשהיא עוקבת… ארין אני אחשוב על זה" "אז אתה מאמין לי?" "אמרתי שאני אחשוב על זה" "אז אתה כן מאמין לי! יופי לכן תתרחק ממנה" "היא רק רוצה להיות במחיצתי זה לא אומר שאני צריך להתרחק ממנה" "אני אומר לך ואתה לא מקשיב רק אל תבוא אלי בתלונות" "אני לא..חח.." "וין!" "המ.." "רק תזהר.. היא מסוכנת" "אני אזהר" "אז אתה רציני שלא ראיתה אפילו חלק מהקרב.." "כן" "חלק פיצפון.. זעיר??" "לא ראיתי את כל הקרב נרדמתי על ההתחלה" "אתה לא רציני על ההתחלה היה מתח באויר שאני בטוח שאתה היית היחידי שמסוגל להירדם אבל אני לא מאמין לך אולי אתה לא זוכר כמו תמיד אך חלק ממך אם אפשר להגיד זאת נהנה מהקרב ולא פספס אפילו חלק זעיר עד הסוף.. שקוע בקרב.. רציני.. אפילו אם תגיד שנרדמתה אני ראיתי אותך שקוע ורציני בקרב וזה לקח לי הרבה אומץ לפספס חלק מהקרב ולהביט בך.." ואתה שוב וין המסתורי כשצופה בקרב טוב, שקוע רציני ונראה כאילו הוא מבין מה כל אחד עושה ונהנה. אני גם נהנה אבל אני לא מבין לרוב מה קורה בקרב ורק בסוף אני מבין וגם זה לפעמים אבל אני עדיין נהנה וין… מה קורה איתך למה אתה תמיד נרדם אחרי קרב טוב ואומר שלא ראיתה אותו??.. וין?? מה קורה איתך?? מה.. "..ארין בראן אתה מתכוון להישאר בחוץ" "הא? לא המורה!" "תגיש לי עבודה על צמחי פרא למחר" "מה?" "האם אתה רוצה עוד נושא לעבודה" "לא המורה" "יפה וזה ילמד את כולכם שאני לא צריכה לקרוא בשמכם כמה פעמים" (כל הכיתה) "כן המורה" נהדר נראה שהיא קראה לי כמה פעמים ואפילו לא שמעתי.