שומר הסף…
לב עמד מתחת לשמש היוקדת יחד עם אופיר , שניהם הביטו במשפחה האבלה קוברת את הילדה . לב חיפש במבטו את הבנות שחייבות תשובות למקרה הזה .
"הבנות בשעה 3 " אמר אופיר וניגב את מצחו מלאת הזיעה .
לב לכסן מבט אל עבר הבנות , הן אחזו אחת בשנייה . נשענות זקוקות זו לזו יותר .
עכשיו כשחברתן הטובה נהרגה באופן מוזר . יותר נכון נרצחה , הוא ידע שפרט למשפחתה של הנערה לאף אחד לא היה מושג שהנערה המתה בעצם נרצחה במה שהיה נראה כמו חיסול מתוכנן מראש .
לב ניסה לקרוא את שפת גופן של הבנות בדרכים שונות , האחת הייתה חלדה בכדי לחשדר משהו, היא הרכיבה משקפי שמש , שפתיה קפוצות באיפוק ובין זרועותיה היא ניחמה את חברתה השבורה. השנייה בהירת שיער , סנטרה נפוח ופצוע ככל הנראה מהפגיעה של הרכב . לעומת חברתה לבהירת השיער הדמעות לא חדלו לרגע , הרגשת אשמה הציפה את עיניה הבחין לב .
"הכול כאן ? " שאל חן . הוא לקח ממנה את תיקיה של ליז , או יותר נכון מה שנשאר ממנה חשב לעצמו .
מאיה הביטה בו מתרחק לעבר רכבו , "חן , גם לי קשה " אמרה מאיה בגלוי .
"לא בדיוק שידרת את זה בלוויה . " אמר חן ונסע מהמקום .
היא עלתה בחזרה לדירת שירות שחלקו יחד היא ליז ויסמין .
גם אחרי שחזרו מהלוויה יסמין לא הפסיקה לבכות , מאיה שכנעה אותה לקחת כדור שינה .
מאיה הציצה מדלת חדרה של יסמין והבחינה בה ישנה רגועה שיערה בצבע הזהב מפוזר כמניפה על הכרית .
היא התיישבה על הספה ב'סלון של הדירה ' ,מביטה בטלוויזיה המכובה וחיזרה בראשה את התאונה הנוראית .
כאשר האש חזרה צרחה מאיה בבהלה ורק אז התפרקה על מות חברתה האהובה .
היא חיבקה את רגליה והניחה לעצמה לבכות כמו שלא הצליחה לבכות בלוויה כמו שלא רצתה שאנשי הביטחון יראו אותה .
היא הבחינה בהם מסביבה ומסביב רוב הזמן מבטיהם לא הרפו מהן , ומאיה הרגישה שהם לא ירפו עד שהיא ויסמין לא יספרו מה באמת קרה להן באותו יום .
היום הזה שבו ליז נהרגה….
תגובות (3)
נשמע מעניין תתחילי (:
נשמע כמו שקרניות קטנות ויופות , תמשיכיי !
ואני רוצה המשך לאנשיי החושך , ואני תמיייד יאהב את הסיפורים שלך !
דנוש מה זה שקרנית קטנות ויפות? סדרה סרט??
יואוו עכשיו אני חייבת לדעת אחרת יחשבו שהעתקתי!!!!!