שומרי הגביש הקדמה+פרק 1
בס"ד
הקדמה:
מסופר על שני ילדים למעשה,בן ובת ששמם נוי דון שהם למדו ביחד בבית הספר ולפעמים דון עוזב אותה מבלי סיבה.
הוריה של נוי היו שומרים על משהו שאף אחד לא יודע ולכן הם נעלמים וחוזרים כך תמיד,ושזה יוצא שנוי לבד בביתה.
השעה 4 בבוקר הטלפון צלצל לנוי באוזניים נוי התגלגלה מצד לצד וסגרה את הדלת,היא קמה לאט והחלה להתלבש ליום המיוחד,היא לבשה בגדים של נשף מסכות של התיכון,היא בחרה את דון לבן זוג שלה ודון הסכים.
פרק 1:החטיפה.
נויה לבשה את השמלה האדומה שלה ושמה ודם,היא לקחה את התיק הקטן שלה והחלה לפסוע לעבר הדלת, נוי פתחה את הדלת לאט נשמעה חריקה ארוכה נוי החזיקה ת המפתח היא הסתובבה באיטיות ונעלה את הדלת,שנוי באה להסתובב משהו חסם לה את האוויר וחטף אותה.
נוי התעוררה במקום אפל חשוך ומפחיד,היא ישבה על כסא שהיא קשורה ובתקרה היו גושים של גורי עכביש,לא היה אפילו דלת אחת שם,היה חלון גג ,שולחן ועוד כסא,היא ראתה על השולחן סכין ואת התיק שלה,היא ניסתה כמה שיכלה כדי לעבור,אך בדיוק נפתח הדלת ונצו בדלת 4 אנשים ובראשם איש גבוה בעל שפם שחור לובש מדים ירוקים שחורים,וכובעו ארוך לפחות 2 מטר.
"אז התעוררת" אמר האיש הגבוה.
"מי אתם?" שאלה נוי שהיא מנשה להשתחרר והיא ממשיכה לומר:"שחררו אותי אין לי מושג מי אתם,איפה אני נמצאת?" אמרה נוי שדמעותיה החלו לזלוג באיטיות.
"אוקי נתחיל" אמר האיש הגבוה כשהוא הולך לכסא ולשולחן,הוא ישב בכסא קרוב לנוי ואמר:"את תעני לי על השלות או…"
לפע נכנס מהדלת השחורה והמלאה בוץ דון.
"דון" צעקה נוי שהיא ממשיכה לומר:"עזבו אותי הוא לא קשור לזה"
"נוי מה הולך כאן?" שאל דון את נוי בקול חלש.
השכיבו את דון במיטה מלאה אבק בצבע שחור ושהוא מחובר למכשירים.
"איפה נמצא הגביש" אמר האיש הגבוה שבידו יש מכשיר לניתוח.
הוא קם מהכסא הוא התקדם לאט לאט לדון וקירב את המכשיר למצחו,והמשיך לומר:
"נו…את רוצה שאני יהרוגד אותו?"
האיש שם את המכשיר על מצחו של דון והמכשיר דולק.
"אוקי אוקי,אין לי מושג על מה אתה מדבר?" אמרה נוי שלטיבה פועם בחוזקה.והמשיכה:
"אולי להורי יש קשר לזה למרות שאני לא רואה אותם בכלל."
האיש סיבב את ראשו לכיוון נוי,הוא לקח את שערה החום ומשך בחוזקה ואמר:"אם את משקרת אוי לך".
לפתע נזרק גז שנה בחדר דרך הגג,מלא אנשים נכנסו ועל ראשם מסכות,שנוי השתחררה היא רצה לדון ונתנה לו חיבוק.
"אני מצטערת שזה כך"
"זה בסדר" אמר דון שהוא מחבק אותה בחזרה.
"אוקי" איש אחד שלף את המשכה אמר:"שלום השם שלי הוא בריק ואני המנהיג של הוריך"
"מה?" הסתובבה נוי והמשיכה:"אתה מכיר אותם?"
"כן"
"איפה הם?" אמרה נוי שהיא ישבה על הברכיים ומתחננת.
"הם במשימה סודית." אמר בריק.
"עכשיו שניכם צריכים לבוא איתנו לבניין הסודי.
"מי האיש הזה?" אמר דון.
"האיש הזה הוא אחד מהאנשים שלא כדי להתעסק איתם,הם רוצים את הגביש"
"איזה גביש" שאל דון.
"גביש שהופך אותך לבין אלמוות….
תגובות (3)
יש לי כמה הערות חשובות לומר:
1.יש כמה שגיאות כתיב במהלך הסיפור….
2.הסיפור מתחיל ישר בכך שחוטפים את "נוי"…..יכלת להתחיל יותר קליל,עם יותר תיאורים,ולא ישר עם מתח והכל….אפשר גם ככה אבל לא הכי כדאי….
ואגב-לא הבנתי את הקטע שרשמת שנוי לא הבינה מה קורה , ומיד אחרי שניה בסוף הסיפור היא אומרת לדון את הכל…..חשבתי על זה…לא כזה הגיוני…!מאיפה היא פתאום הקריצה את זה אם "היא לא ידעה כלום"……
3.זה היה די קצר…
4.העלילה עצמה דווקא ממש סבבה……מקווה שתמשיכי כדאי לראות מה יצא מהסיפור :)
ומקווה שלא נעלבת מההערות..
ועוד משהו קטן להוסיף: בינתיים , לפי מה שכתבת , הסיפור בפרק הזה התנהל ברובו רק במקום אחד והכל קרה מהר מדי!תאטי….שיהיה לנו יותר תיאורים ופרטים , וגם יותר מקומות ….שנרגיש שהסיפור יותר מעניין ומתנהל בכמה מקומות מעניינים…..:)
אהבתי תמשיכיח