שודדת הימים 2 -הקרב שלא שלי

האח התאום
הבית של סטן נראה כמוזנח מאוד כבר שנה אף אחד לא גר בו , כולם בבית של הרה , רק אדם אחד נמצא שם ,שד , מחזיק בידו מפה ושם דם מדמו עליה הוא מחפש משהו או יותר נכון מישהו. ש'ה ערנית. הרה מנסה להסביר לכולם מה הולך להתרחש היא מסבירה האדס הולך להילחם באלים כדי לקבל את מקומו באולימפוס. בני השאול עומדים להילחם במפלצות במלחמה על שליט השאול ובני הים ינסו שוב להגן על ארצם מידי כאלו שרוצים לשלוט, מלחמה ארורה שרק החזקים ישרדו בה . ש'ה לא מתעניינת בקרב. היא לא חווה את חייה לאדם מלבד ליאו, והיא לא מתעניינת במלחמה אבל ליאו רוצה לעזור לאביו הוא כמותו מפלצת והוא צריך לעזור אך דברים אלו לא מדוברים עכשיו. נראה כי ש'ה וליאו מנסים להשלים פערים וזה מסובך מאוד. ליאו מתחיל לספר, אני לא התכוונתי אבל … ים …אני רצחתי אותו. ש'ה אולי לא מחבבת את ים אבל היא בכל זאת שואלות -למה?. ליאו עונה לה שהוא מספר לה כל מה שקרה על כל מה שהוא אמר לו, כל מה שליאו עצמו עשה וש'ה בכלל לא לטובתו. היא אומרת לו בגיחוך- אם הייתי הורגת כל אחד שמעצבן אותי אוכלוסיית העולם הייתה מדלדלת מאוד. עוד הערה- כאילו אוקי זה כולל גם אותך ואם הייתי יכולה הייתי מוציאה את החלקים הקשורים אלייך. כמוך ש'ה עונה לאחת מהשתיים והיא ממשיכה כמו תמיד. הם עדיין לא הצליחו להוציא אותן ש'ה למדה כבר לחיות איתם אבל ליאו עדיין לא רגיל שהן מדברות, הן מפריעות. גם עכשיו כשש'ה לא מעודדת את ליאו ואומרת לו- הוא רצה להרוג אותי בשביל נקמה ,זכותו אבל לך לא היה מניע כל כך חזק אתה צריך שליטה עצמית. בראשו של ליאו הוא מתעצבן אני הצלתי אותך ממוות ואת מבקרת אותי ,איזה כיף. זה מה שמתחולל בראשו אפילו שם הוא החל להיות ציני. היא קמה מלטפת את הלחי שלו ואומרת -שלא תטעה שנאתי את ים אבל אם מישהו יכל להרוג אותו הוא היה צריך מניע חזק יותר, בכל מקרה אתה צריך להתגבר על זה הוא מת וזה ניגמר. היא הולכת לדבר עם הרה ועם מיקה הן עוד לא ממש הכירו עדיין. מיקה וש'ה ניסו להתחבב אחת על השנייה אבל הן לא ממש טובות בליצור חברויות חדשות ,שתיהן. הן באו אל הרה בכדי לדבר על התוכנית של האדס, הרה קוראת לש'ה בשאלה-מדוזה היא תצטרף אליו? ש'ה לא מהססת ומתחילה לענות- מדוזה יכולה לבגוד בכל אחד, היא לא צפויה אפילו בשבילי, היא לימדה אותי איך אפשר להגיע לפסגה ביחד עם השותף ואז להפיל אותו דבר שעשיתי מספר פעמים עליה. הסיכוי שהיא תצטרף אלינו הוא כמו הסיכוי שהיא תצטרף להאדס וגם בשניהם היא יכולה לבגוד בנו או בו אל תתלי תקוות במדוזה כמו שאל תתלי את תקוותיך שאני אנסה להתעסק במלחמה הזאת ולסיים אותה, אני אולי חזקה אבל אני לעולם לא אהיה הגיבורה בסיפור. ש'ה לא מאמינה ביכולת של עצמה להיות טהורה. היא עשתה מספיק דברים רעים ,הרגה אל ויש בה רצונות להרוג את אביה יש לה מספיק סיבות להאמין שהיא לעולם לא תהיה הטובה בסיפור. כל מה שש'ה רוצה שעכשיו שלא רודפים אחריה הוא ללכת לבית של אביה אתו ועם ליאו ולמצוא את הדרך להוציא את השתיים ממנה דרך רביעית דרך שלא תאלץ אותה למות, להכיר בעצמה או למחוק את עצמה היא לא מאמינה שאין שום סיכוי להוציא אותן ממנה. ש'ה הולכת לכיוון אביה אבל הרה קוראת לש'ה בחזרה ואומרת לה- אם את לא מאמינה בעצמך אף אחד לא יאמין. ואז הרה אומרת משהו שאף אחד חוץ מש'ה לא שומע, מילה אחת ,מילה שגורמת לש'ה להסתובב לאחור, כן היא מסתובבת בחזרה תוך כדי שהיא שואלת איך ידעת? הרה עונה לה בחיוך אני האלה של המשפחה דברים כאלו הם המומחיות שלי עכשיו את מוכנה להסביר לי למה את לא רוצה לעזור להפסיק את המלחמה?! ש'ה באה ואומרת אני גרמתי לה אני הרגתי את פוסידון וגרמתי לליאו להרוג את זאוס המלחמה של האלים לא מעניינת אותי ,הם ימצאו אותי וירצו להרוג אותי אבל למזלי כדי למצוא אותי צריך את מה שאמרת ולאף אחד אין אותו חוץ מאבי וממך. ש'ה נחושה בדעתה, היא לא רוצה להתערב בענייני האלים יותר. עוד הערה -בואי נלך מפה כבר עכשיו שאף אחד לא רודף אחרייך בים את יכולה לחזור לשם לבד. ש'ה לא מתעניינת בהצעה היא באה לליאו ואומרת לו זה או שאתה הולך להילחם עם הארס הקטנה והרה או שתבוא איתי. משהו גדול קורה ליאו, לא מספיק לענות. האדמה רועדת סטן יודע את המשמעות הוא קורא לש'ה ,הוא רוצה לספר לה אבל הוא לא מספיק. נער מופיע בגיל שלה הוא בעל שיער שחור ועיניים אדומות כדם הוא בעל כנפי שדים וקרניים הוא מסתכל לסטן בעניים ואומר -איפה אתה אני מחפש אותך כבר חודשים!? סטן טיפה מופתע אבל לא בגלל שהוא לא יודע מי האיש סטן יודע מי זה ת'אמת הוא מופתע שהוא מצא אותו .סטן לא יצר אתו קשר יותר משנה והוא חשב שהוא שכח מזה היות והוא הלך לפנימייה והיו לו חיים נפרדים. ליאו לא מתאפק ושואל- מי אתה? הנער צוחק עליו ואומר- מה לא רואים את הדמיון המשפחתי? ש… . נראה שהנער יודע מי זאת ש'ה ורוצה לומר את שמה אבל סטן מסתכל עליו במבט מזהיר וכועס. ש'ה עומדת שם מולו, אז הנער לא ממשיך את מילותיו ומתחיל מחדש את משפטו -אז שלום לכם אני תוום ואני יודע שאת לא טובה עם שמות. הוא פונה לש'ה כשהוא ממשיך- אז אם בא לך את יכולה פשוט לקרוא לי א'ה. ש'ה לא מבינה כלום גם לשתיים אין מושג כל מה שעולה בראשן של השתיים זה -מי אתה לעזאזל?. היא באה לכיוונו ועוצרת מולו, היא שואלת אותו בלי בעיה- מי אתה?. תוום מחייך ואומר- עדיין לא הבנת אני הא'ה שלך אחיך התאום. ש'ה פשוט בשוק. עוד הערה- מה ,איך זה בכלל הגיוני!?. ועוד אחת- תגידי זאת בדיחה?!. ש'ה עונה לו בישירות ובצורה הכי אמינה ותמימה- אין לי אחים ובטח שלא אח תאום. תוום מתקרב לסטן ואומר לו -אז לא סיפרת לבת שלך על אח שלה. הוא נשען על סטן וסטן מוריד את ידו ואומר לש'ה -זה נכון יש לך אח אבל הוא פשוט.. ש'ה מסתכלת בעיניו ואומרת -אז … חשבתי לרגע שלא גידלת אותי ,ואתה מצטער ואתה רוצה להיות אבא שלי אבל אני לא שדה ולא אמא ,נכון?! פניה נראות כאילו היא עומדת לבכות ,אבל שום דמעה לא יוצאת. סטן מתקרב אליה ,ובא לתת לה חיבוק אבל היא דוחפת אותו ,כשהוא מנסה להסביר -את נולדת חצי חצי ולא יכולנו שיגלו עליך והוא נולד שד במלואו אז הוא גר איתי כמו ש..\. ש'ה דוחפת אותו וצועקת שוב- כמו שמה? כמו שגדלתי עם אמא 15 שנים, לא יותר כי ברגע שהיא מתה אתה נטשתה אותי כי היה לך כבר בן אחד שהוא לא נטל, יורדת לה דמעה. היא אוחזת בליבה והוא נותן דפיקה אחת והיא ממשיכה -אתה גידלת אותו כי היה לך קל כי החלטת שזה עדיף שאני השאר לבד !שאני אסבול! כי אני חצי חצי ,כי אני לא הוא ,כי אני לא נורמלית! היא לוקחת את החלק הרביעי שהיא שמרה אצלה. עוד הערה -ואת חשבת שהוא לא טיפש ואנוכי קדימה תעשי את זה !היא עומדת מולו כמו ביום שהיא התעוררה. אין שום דרך לצאת מהלופ בת הים הזאת פעם אחר פעם ועכשיו גם השדה ,היא שנייה מלהרוג אותו אבל אז . ליאו קורא לה- חכי, זאת הדרך להגיב לזה שיש לך אח ?את לא צריכה להיות נורמלית ,אביך אוהב אותך ובטוח היו סיבות בגללם הוא השאיר אותך שם . לתוום זה בכלל לא אכפת הוא מתנהג כאילו כולם מסביב הם הצגה והוא צופה ולפעמים זורק הערות כמו- חרדת נטישה כבדה ,אה?. היא לא יכולה יותר ש'ה משתמשת בקסמיה ויוצאת משם עם ליאו. סטן כועס על תוום ועל הערותיו הביטול של הכוחות שלו עדיין לא נעלם היות והאדס עשה את זה שכוחות שלו יבוטלו, סטן בא להרה ומבקש ממנה אני יודע שאת מאמינה בגורלה אבל היא לא ,ועד שהיא תבין למה היא באמת מסוגלת ייקח זמן עליה לטפל בבעיותיה הפנימיות לפני שתוכלי לספר לה על הגורל המצפה לה .העבירי אותי אליה עלי לדבר איתה אב אל ביתו. הרה מסכימה אבל הזהירה אותו המלחמה כבר התחילה אין לכם הרבה זמן אם היא לא תצליח להתגבר על המכשולים שלה היא לעולם לא תוכל לעצור אותה היא חייבת להבין את גורלה ואתה חייב לדאוג שזה יקרה לפני שהמלחמה תגיע לגופה . סטן יודע על מה היא מדברת ,נראה גם שזאת לא פגישתם הראשונה לאור דיבוריהם סטן פגש אותה כבר, ושניהם יודעים משהו שש'ה עדיין לא . סטן מועבר למקום בו ש'ה נמצאת ותוום מועבר לבית .

פרק 2- למי סיפרת?
ליאו וש'ה לבדם .ליאו מנסה לדבר עם ש'ה- את חייבת להבין זה שיש לך אח לא אומר שאת לא שווה את זה ,אביך נלחם עליך מאז שבאת את ביתו .איזה אב שלא אכפת לו מביתו יעשה דבר כזה?. ש'ה אומרת לו -אתה לעולם לא תבין, לך יש אבא אוהב אם הוא יפגע אתה תבוא לעזור לו, אני לא כזאת יכול להיות שסטן יפגע ואני לא העשה דבר, אני לא מרגישה שום דבר כלפיו חוץ משנאה ואכזבה, אני לא יכולה לעשות מה שמצפים ממני אני זאת ש'ה והיא זאת אני, אני לעולם לא אוכל להיות מי שההורים שלי רצו ,נורמלית , או בת ים או שדה בשלב מסוים אני לא זה ולא זה וכל מה שאני עושה זה להישען עליך לדבר איתך ,להיות פגיעה וחלשה כמו שמדוזה אמרה לי שאסור. אסור לי לתת אהבה ,זה עלול לפגוע במטרה שלי. ליאו מלטף את שערותיה ואומר אני אף פעם לא אהיה כמוך ,אני יודע אבל גם אני לא מרגיש דברים טובים לאמא שלי , אבל איפשהו בלב יכול להיות שהיא אהבה אותי ,עולם האהבה תמיד יהיה מוזר ,את אולי לא תסלחי לו לגמרי אבל הוא סולח לך, סטן אוהב אותך כביתו ואם רק תדברי אתו אני בטוח שתבינו הכל. היא מנשקת אותו ואומרת -דיבורים הם תמיד הפתרון האהוב עליך. הפעם אולי אתה צודק, אבל אני לא מוכנה לקרוא לתוום הזה אחי. עוד הערה -צודקת לגמרי תהרגי את אביך ואז תעלימי את תוום לקרחונים באנטרקטיקה ותבחרי בי. ועוד אחת -את חייבת לבחור בי ואז לא תהיה לך הבעיה של בת הים לא תהיה יותר חצי שתאמת עלובה לגמרי ותהיו המשפחה שחלמת עליה. גם אם רצתה ש'ה לא הייתה מסוגלת לבחור וגם היא לא יכלה לחשוב הרבה על השיחה שתקרה, אביה כבר כאן והוא בא לעשות את השיחה הזאת. סטן מבקש מליאו שישאיר אותם לבד וליאו הולך משם. השתיים גוערות בש'ה להרוג אותו ,וזה משפיע על ש'ה היא רוצה לצעוק עליהן ועליו אבל היא מתאפקת ומקסמת קצת כדי שהן ישתקו. הם יושבים אחד מול השני ושותקים עד שסטן מתחיל לדבר- אני ואמא שלך מעולם לא רצינו שתגדלי לבד , אמא שלך ואת עקשניות מאוד והיא הייתה מאוד משכנעת ,היא ביקשה ממני ביום בו היא מתה לא לחזור לים. ש'ה שואלת -אבל למה?. סטן ממשיך- את מבינה ביום בו היא מתה הם גילו את כוח השם והם כדי למצוא אותך הם היו חייבים אותו אבל אמא שלך ידעה שאם אחזור למים ימצאו אותך ואת בגיל הזה היית כל כך קטנה וחסרת ישע ,הם היו מחדירים לך את החומר ואת לא היית יכולה לשרוד. כל הזמן גם אם לא ידעת הסתכלתי עלייך גדלה לזמנים קצרים מרחוק כי ידעתי שאם אני אתקרב לים ואלייך ימצאו אותך, אני ראיתי אותך גדלה וסיפרתי לאחיך הכל ואולי הוא קצת שחצן אבל יש בו טוב ואני בטוח שהוא שמח לראות סוף כל סוף את אחותו וזה מה שחשוב שנהיה המשפחה שאמא שלך חלמה עליה העיקר הוא שהקשבת לה ולא סיפרת לאף אחד על שמך , ש'ה מהססת רגע, היא באמת לא סיפרה?. ברגע הזה לא אכפת לה מכלום. לא מזה שאביה נטש אותה ,לא מזה שהיא כועסת על זה שהוא שיקר לה ,כלום. כל מה שמעניין אותה זה האם היא באמת לא סיפרה את שמה לאף אחד ?. סטן רואה זאת על פרצופה הוא מבין ,היא סיפרה למישהו והוא שואל אותה בחשש- מי ?, ש'ה עונה את השם סטן המום ואומר בראשו מכל האנשים בעולם היא ?!, היא ולא אחרת יודעת את שמה ואחריי שהן רבו אין לדעת מה היא תעשה!. סטן ממשיך לשאול עם עוד שאלה- למה? היא עונה לו בהרגשה של בושה- אני לא … אני הייתי קטנה …לא חשבתי על …לא הבנתי…את המשמעות של זה. סטן מחזיק בכתפיה ואומר בניסיון להישמע אמיץ ואחראי -הכל טוב …פשוט כל מה שצריך זה שהיא לא תגיד אותו ,ואת תהיה בסדר. סטן נלחץ הוא לא יודע מה לעשות שניהם מחלימים מפציעות ,שניהם יודעים כמה היא לא צפויה ושניהם מקווים שהיא לא…אבל היא כן. השתיים לא היו נוכחות בשיחה היא קיסמה במשך כל השיחה כדי למנוע את השתתפותן בשיחה.

פרק 3- להיפרד
ש'ה מופיעה במקום בו היא נכלא בפעם השנייה אבל הפעם מחוץ לכלוב , במקום בו ישבה המלאכית האפלה יושבת ומדוזה ובמקום לקרוא עיתון משעמם היא באה אל ש'ה בחיוך מרושע ואומרת- איזה כיף שאת מקשיבה לקולי , אני יודעת שבנושא הזה אין לך ברירה אבל אני חייבת להתעלות על המוניטין שיצרת קוטלת האלים שודדת הימים הגדולה זאת שתשים פרק שלם בהיסטוריה המפלצתית. ש'ה יודעת שמדוזה לא סתם קראה לה. היא רוצה משהו אז ש'ה שואלת- מה הפעם? מדוזה מתקרבת עם משקפי השמש ואומרת לה בשמחה- ממש כמו פעם עבודות קטנות, שקרים ובגידות אחת בשנייה אבל הפעם אני אקבע את הכללים בעסקה או יותר נכון בסחיטה, הרי אחריי שהפכת לחברתו של הרקיחה, אי אפשר להגדיר אותך את מרושעת אבל האהבה מורידה נקודות . ש'ה בחוסר רצון אומרת לה -נו מה את רוצה? מדוזה עונה לה הזמן שהיא מתקרבת -ישר ולעניין תמיד היית .בכל מקרה תשמחי לדעת שהסוד על השם שמור איתי אבל את יודעת המטרה מקדשת את האמצעים אז אם את לא תביאי לי את כדור הבדולח של הרה אני לא בטוחה שהפה שלי ישלוט בעצמו ואת יודעת שזה לא טוב לך. עסקה זאת עסקה ש'ה מסכימה בלי בעיה , היא חייבת אחרת אם האדס יגלה את שמה לא יקרו דברים טובים ,והיא לא יכולה להרשות לעצמה עוד בעיה. שנייה אחריי היא חוזרת למקום ממנו נשלחה על יד חוף הים. המקום האהוב עליה גם כשהיא שדה הים תמיד יהיה הבית שלה. סטן לא רוצה לקבל את הכניעה שלה אבל מבין את המצב הוא אומר לה שהוא יחכה לה בביתו עם אחיה. ש'ה לא יכולה להתרגל כל כך מהר לפני בערך שעה אולי היא גילתה שיש לה אח היא לא מתלהבת אבל גם לא מגיבה בעוינות כלפי העובדה כלומר לא יותר מהרגיל . ליאו חוזר להיות איתה אבל גם השתיים חוזרות. עוד הערה -את קולטת בכלל מדוזה צדקה את הרעה וזה לא ישתנה עדיף שיחזור לחייו ואת לחיינו . היא הפעם מסכימה ואומרת לו-ליאו עדיף שניפרד . ליאו לא מבין, הוא בא אליה בריצה ושואל- למה?. היא מתיישבת על סלע מול החוף ואומרת לו- עוד לא קלטתה? אני לא הטובה בסיפור ,אני לא איזו נסיכה שאיבדה את דרכה כי הדרך הזאת היא שלי אני הלכתי בה ולא רציתי לעצור וזה לא רק מה שאני עשיתי אלא אתה אני גרמתי לנער טהור לב להפוך לרוצח, בגללי אתה רצחת , אתה בכלל מבין אתה יכולת לחיות חיים של נער ימי עם אביך בלעדי וזה היה עושה לך טוב כל משהו שאתה עשית לא בסדר היה בגללי ,אני הבאתי לך את הברק, אני גרמתי לכך שתבגוד בחבר הכי טוב שלך. אתה לא קולט ?, אני תמיד אישאר ש'ה כי לא משנה איפה אהיה אתה תמיד עוקב אחריי מחפש מה שטוב בי אבל כל פעם מחדש אני מוליכה אותך שולל. אתה צריך להתאהב במישהי נורמלית לא בי , אני תמיד אהיה מה שאומרים שאני .אני שודדת, גנבת ,רוצחת ולא גיבורה או מישהי שיכולה להיות טובה בסוף זה דבר אתה צריך להפנים, אתה צריך ללכת. ליאו עונה לה -את … אני לא יודע מה לומר, אני אוהב אותך ואת לא תתני לזה לקרות כי את בטוחה שאת לעולם לא תשתני ,עזרת להרה ,ניסית להציל אותי. רשע לא מציל אחרים, את עשית דברים טובים למה את חושבת שלא תשתני?. היא מספרת לו הכל על העסקה ולפני שהוא מספיק להגיב היא אומרת לו שהיא לא תיתן לחזור ולנסות לעזור לה כי הוא צודק היא לא מאמינה שהיא אי פעם תוכל לחזור בה היא גנבה פגעה וים זכרונו לא הראשון ולא האחרון שרוצה במותה היא מודעת לזה כי היא חושבת כמו כולם היא בעיה ואסור להתקרב ולהסתבך איתה . ליאו צועק -לפני שנייה דיברנו ,הכל היה בסדר ,שיחה אחת עם מדוזה משנה הכל?! היא עונה בחיוב ואומרת- ברור שכן, מדוזה הזכירה לי מי אני באמת ,לא בת ים לא שדה אלא שודדת הימים הנערה שהפכתי להיות ואם אתה לא תעזוב או תנסה לעצור בעדי אני אחזיר אותך לאביך כמו שצריך להיות. אתה ויתרתה על כל כך הרבה בשביל להיות איתי, בשביל לחיות עם נערה מעורערת נפשית עם שודדת , רוצחת אחת שליבה לא מרגיש ואתה עדיין חושב שאפשר לשנות אותי? ליאו רוצה לענות אבל ש'ה לא נותנת לו ברגע שהוא מתקרב אליה היא מעלימה אותו חזרה לאביו. ש'ה לבד. עוד הערה- יופי לפחות משהו אחד את עושה במקום. ועוד אחת- אם היית בוחרת לא היית מעורערת נפשית כמו שכולם אומרים.. . ש'ה מתעלמת. היא צריכה לגנוב את כדור הבדולח ולהביא אותו למדוזה עד סוף היום אחרת מדוזה תספר להאדס והיא והעולם לא יהיו בטוחים יותר. כל הריב שהיה עם ליאו גורם לה לדבר טיפה עם השתיים בחזרה לבית של הרה אבל הדבר לא עוצר אותה משום שש'ה למרות כל מה שהיא עברה עם ליאו היא לא מוכנה לקבל את זה שמישהו בכלל מאמין או דואג לה. היא מחשיבה את זה כדבר רע כל מה שליאו עשה להרוג את ים, לגרום לזאוס למות, הכל הוא עשה בגללה. היא לא רוצה שעוד משהו יכנס לבור העמוק של הזבל המזוהם שהיא חפרה לעצמה ובגלל זה היא לא נתנה לליאו בכלל את האפשרות להמשיך ולדבר איתה היא מעדיפה את הלבד בעניין זוגיות. הלבד לא מפריע ,הלבד לא גורם לצרות ואת הלבד את לא דוחפת למטה וגורמת לו לעשות דברים שאת תמיד תתחרטי עליהם. והכי חשוב הלבד לא מחפש מישהו להניח עליו את הראש. ככה ש'ה אוהבת או לפחות חושבת שהיא מעדיפה. הלבד היה חברה הטוב ביותר ברוב זמנה בים והיא תמיד תרגיש שאין לה מה להפסיד אתו. היא מגיעה לבית הרה. עכשיו היא נכנסת בדלת ועושה מה שש'ה יודעת לעשות משביתה את כולם. הרה באה לדבר איתה אבל ש'ה הפכה את המתנה שהרה נתנה לה לנשק. היא עוצרת את הזמן. בניגוד לליאו ש'ה יודעת להשתמש במתנתה בכל זמן ובכל עת. כולם עוצרים. מיקה והרה שעמדו שם מול הכדור ויוני שבא עם דפים לשם הכל נעצר, ש'ה מודעת לכך שהיא חלשה והיא תוכל במקרה הטוב לעצור את הזמן לדקה אז היא צריכה למהר, היא הולכת כי עדיין כואב לה לא עבר יותר מיום אחריי שהכל קרה היא עדיין פצועה ולרוץ כואב לה היא עומדת מול השולחן וגם מול הרה שקפואה במקום. היא לוקחת את כדור הבדולח שהזמן חוזר היא נעלמת מיד הרה בקושי מספיקה לראות אותה עוזבת אבל היא יודעת שש'ה עשתה את זה.

פרק 4- קללת השם
בפעם השנייה ש'ה נקראת בערב על ידי מדוזה והן נפגשות על שפת חוף הים, שם ש'ה מניחה בידה של מדוזה את כדור הבדולח בלי לומר מילה. מדוזה מחזיקה בכדור ואומרת- דבר מצחיק זה שם ,לא כמו חפץ שאת יכולה לקחת אותו, אי אפשר להחזיר ,כלומר אם ברצונך להשתתף איתנו אני אשמח ,אני יודעת שלך יש אינטרסים אחרים אבל את ואני יודעות דבר אחד ,את לעולם לא תוכלי לחזור בך יש בך רוע ויש בך גם את החוזק, את הרגת אל ,אני חזקה והאדס מעריך אותך על כך שהרגת את אחיו. ש'ה מבינה את הכוונה ובכל זאת היא באה אליה ושואלת אותה- את רוצה שאצטרף אליכם? מדוזה לא עונה היא רק נותנת חיוך מרושע וש'ה מתחילה לדבר- אין סיכוי, אני לא הולכת להתערב עם האלים שוב, לא אכפת לי שהאדס חושב שאני גדולה, לכי ואל תחזרי אני רוצה לחיות את החיים הרגילים של משפחה ,אני רוצה כל מה שגזלו ממני ולא בא לי להתערב במריבות שטותיות. מדוזה לא נראית מופתעת. עוד הערה- תגידי למה אנחנו מנהלות איתה דיון בואי נלך מחכים לנו. ש'ה מסכימה איתן, אבל מדוזה לא. היא מתקרבת לש'ה ואומרת לה -זאת הייתה אמורה להיות הצעה, אבל ברגע שדחיתי אותה זאת הפכה להיות עובדה את בין היצורים הקסומים הכי חזקים בעולם. מעל האלים, מעל כולם, ואני לא מוותרת על הנשק הזה. ברגע שהאדס סיפר על קללת השם ידעתי שיכולת לעזור לי יותר ממה שבאמת עשית. מדוזה מוסיפה- יש לך עד השקיעה ואחריי את כפופה לנו . ש'ה לא יודעת איך להגיב סוף כל סוף היא חשבה שהיא תוכל לחיות עם משפחתה כמו כולם ועכשיו מדוזה לא תיתן לה, ש'ה יודעת בדיוק למה נשק חזק כמוה לא משאירים בבית כשאפשר לשלוט עליה אין סיכוי שהיא תוותר. מדוזה עובדת מאינטרסים. לא אכפת לה שש'ה והיא היו חברות ,לא אכפת לה מה היא עוברת. מה שחשוב לה הוא שהיא תשיג את מבוקשה. עכשיו אין לה ברירה בשקיעה ש'ה לא תוכל לעשות דבר מדוזה תספר להאדס והיא לא תוכל להתנגד לזה. ש'ה בבוץ גדול וטובעני וגם אם ליאו היה איתה הוא לא היה יכול לעזור. יורד הערב. ש'ה חוזרת לביתו של סטן והיא מספרת לו על הנעשה. פניו החווירו והוא מרגיש נורא ,אחיה שם. הוא בא אליה ואומר לה -את יודעת את לא חייבת לעשות את זה? נראה שתוום לא מודע לגודל הטעות שש'ה עשתה בכך שסיפרה למדוזה. הוא לא יודע שהשם שלה הוא סיפור מסובך ורק בדיעבד היא גילתה את הטעות . ש'ה באה לכיוונו של תוום ואומרת לו- קללת השם שמעתה עליה ? תוום מניד את ראשה לצדדים כסימן ללא. כתגובה ש'ה עונה לו- קללה גדולה שהאל פוסידון הטיל על שמי בעצם יותר נכון עלי כשגילו שאני קיימת לא ידעו בדיוק מי אני וגם שמי לא הוכר אבל הקללה הוטלה ביד האדם השני שידע את שמי אבל מי יודע מי זה , אני לא יודעת וגם סטן לא יודע, זאת אחת התעלומות הגדולות בנושא זה, לפי סטן ביום בו נולדתי הופיעה דמות מסתורית והטילה את הקללה וכמו השתיים גם אותה אין להסיר ,לפחות לא עכשיו. תוום מבולבל ,הסיפור מוזר אפילו בשביל ש'ה. נראה שהיה עוד אדם שידע את שמה אבל אף אחד לא יודע מי זה ולמה הוא הטיל את הכישוף מה שכן , הם גילו אחריי שנה שהיא נולדה שזה לא היה סתם כישוף אלא קללת השם . תוום עדיין לא מבין את משמעות הקללה אז הוא שואל -מה ? מה זה אומר בכלל שאסור לומר את השם שלך? רק סיפרת לי שיש קללה ואני עדיין לא מבין מה היא תעשה כבר אם יגידו … \ ברגע הזה ש'ה שמה יד על פיו כשהיא אומרת לו- שלא תעז ,השם שלי בגלל הקללה הוא הופך אותי לעבד אני אהיה עבד של זה שיומר את שמי כי זאת הקללה אני לא יכולה להתנגד לזה. עוד הערה- התנגדת לכל מה שאת עד עכשיו אז למה לא לזה? ש'ה עונה להן- כי זה לא אני זאת קללה זה לא משהו שאני יכולה להתנגד אליו. תוום עדיין לא כל כך קולט את הקטע שש'ה מדברת אל האוויר אבל הוא מנסה לא להתנהג כאילו זה מוזר כי סטן הסביר לו את מצבה והוא עושה כדבריו ולא מנסה להפריע הרבה .

פרק 5- להמשיך הלאה?
ליאו בבית הוא כועס למה זה כל כך קשה להראות לה שהוא אוהב אותה ושהוא מאמין בזה שהיא יכולה להיות טובה יותר? , למה זה כל כך קשה לגרום לה לא לחשוב שכל מה שהוא עשה לא היה כי היא דרדרה אותו אלא כי הוא בחר בזה?. טוב יש לזה תשובה פשוטה לכל מה שהוא חושב בראשו והתשובה היא שהוא טועה .לש'ה אומנם יש חלק טוב אבל היא לא מאמינה בו, אם היא לא מאמינה בזה למה שליאו יגרום לה להאמין בנושא השני ,ליאו שוב טועה ,כל הנפילות שלו היו בגלל אהבתו אליה ולכן היא אשמה והוא היה לא בסדר . אביו מנסה להסביר לו שהוא לא תמיד יוכל לעשות מה שירצה וכולם יומרו אמן .החיים שונים מזה , אביו אומר לו אני לא כל כך מכיר אותה אבל היא מבינה דברים שאתה לא היא אוהבת אותך או שבכלל זה שאתה דאגתה לך אחריי שאף אחד אחר לא גרם לה להיות איתך אבל זה לא משנה ,היא לפי מה שסיפרת לי עוברת הרבה יותר ממך ומה שהיא עשתה קשה לתקן ולך יש את ההזדמנות .ש'ה לא ניסתה לשאוב אותך פנימה היא נתנה לך את האפשרות לחיות את החיים שתמיד הגיעו לך איתי ועם החברים ובית הספר שלך הכל פה אתה צריך לשכוח ממנה ,היא לא רוצה אותך יותר בחייה ואולי זה סימן טוב, סימן של התחלה חדשה . ליאו לא מוכן לקבל את זה הוא עבר יותר מידי עם ש'ה בשנה האחרונה והוא לא מוכן לשכוח את זה גם אם היא לא חושבת שהיא מסוגלת ,הוא חושב שכן הוא ,בטוח בזה . ליאו חוזר אל החוף ויושב שם על שפת במים. הקרב בים כבר התחיל הוא רואה בני ים נלחמים זה בזו על השליטה אבל המלחמה עוד לא הגיעה לעירייה הקטנה שלהם והם מודים על זה, המלחמה רק בשלביה הראשונים ללא כל האקשן ההרוגים רק הערות שנונות אחד לשני אבל את ליאו זה לא מעניין הוא מסיט את מבטו מהמלחמה שבים ומסתכל על החולות הוא מנסה להבין מה לעשות וכלום .הוא גם לא יכול לעשות כלום. ש'ה לא רוצה שהוא יהיה איתה , במחשבתו בשעות שחולפות אולי אבא צדק והיא לא התאהבה בי אלא הרגישה שמישהו דואג לה וכך היא הגיבה מחיבה אבל זה לא הגיוני היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, התנשקנו . זה כלום בעיניה? . מחשבות מעורבבות בין מה שנכון למה שליאו רוצה לחשוב, בין מה שצודק ובין מה שלא. נדמה שהגסיסה של ש'ה גרמה לניתוק בקשר שלהם ליאו לא מצליח לראות יותר בעצימת עיניים את ש'ה מולו , וזה גרם לו לחשוב על מה שמיקה אמרה לו ,שהקשר עובד רק כששניהם אוהבים זה את זו , אבל אולי ש'ה כבר לא אוהבת אותו הוא לא יודע הוא רק מסתכל על הנוף ומחכה לשקיעה . ש'ה באמת לא חושבת על אהבה היא הולכת להפוך לעבד , החיים שיכלו להיות לה נעלמו ברגע , השתיים היו קצת יותר רגועות ביצרם הרצחני אבל הן עדיין שם היא חושבת שליאו הוא עוד דרך לעולם לראות לה שהיא לא יכולה להיות טובה ויותר מזה היא גוררת אחרים איתה ונדמה שכל זה השכיח מזיכרונה את ליאו, את האהבה שלה שהייתה לה אליו .השתיים לא אמרו עליו דבר והיא לא לחשוב על אהבתו כאילו האהבה שלה כובתה ברגע שהיא רצתה שילך. הלב שלה הפסיק לדפוק שוב גם כאשר חשבה על מה שליאו עשה בגלל גם כאשר חשבה על אביה , כישוף הלב הדומם חוזר למקומו בלי שטויות ובלי בעיות בדרך .

פרק 6- שבויה
ש'ה באה אל חוף הים. הגלים באים לקרבתה והיא מתייחסת אליהם בסימן פרידה ממה שהיא אוהבת למרות היותה חצי שדה היא תמיד תאהב את הים הוא היה לה לבית ,למכסה לחיים ,ועכשיו הוא סימן למקום שהיא לא תחזור אליו ,לעצב .היא מסתכלת על הגלים באים והולכים ובולעים בתוכן את קול השתיים בזמן שהיא מחכה למדוזה . מדוזה מגיעה ביחד עם האדס, שניהם שמחים היא לוחשת באוזנו והוא מחייך ,מה שכן זה היה מוזר מדוזה תוותר על הנשק שלה? ,על ש'ה בשביל האדס . אז זהו שלא הוא אומר לה תקראי לה ומדוזה אומרת את שמה וקוראת לה לבוא נדמה שכל פעם שקוראים בשמה לשם קריאה אין אחד מלבדה ששומע היא באה אליהם בלי שום בעיה כעבד בלי רגשות . מדוזה שמחה היא שולטת בש'ה והאדס יודע על הקללה אבל הוא לא הצליח להוציא את שמה ממדוזה . הם חוזרים אל ביתו של האדס בשאול המקום מלא בגולגולת עצמות ורוחות שמסתובבות ליד מפל בית בית ענקי , המקום יחסית חשוך והתקרה גבוהה מכדי שאפשר להגיע אליה בקלות מקום מלא אבק וקורי עכביש ,מלאכים אפלים מסתובבים בתקרה ועבדים שלא הצליחו להשיג את מבוקשו של האדס שם מנקים ,או נמצאים בכלובים ,או סובלים, זה הכל תלוי במידת האכזבה שלו עליהם. הבית מפואר אבל מוזנח כאחד נראה כאילו האדס לא מתייחס לזה כאל ביתו של אל אלא כאל בית החורבות שלו. ש'ה נכנסת ומדוזה מתקרבת ואומרת לה יכולת לעשות זאת מרצונך ולהיות איתי בפסגה אבל את הבאת את זה על עצמך שלי כנסי לחדר העבדים. ש'ה נושמת עמוק ועושה כדבריה בלי שנינות ובלי התחכמויות ,בלי בעיה אפילו השתיים שותקות כאילו שמה משתיק אותן ואין להם להגיב . מדוזה סוגרת ונועלת אחריה את הדלת והולכת להאדס. היא נכנסת ומתיישבת על הריצפה נדמה כי עיניה חיוורות כל כך עד כדי אפור .היא שותקת לא זזה וצופה על שאר העבדים הסובלים ודבר לא מניד אותה מבהייתה, כשהכישוף דומם הלב חוזר לקדמותו אדם יכול למות מול עיניה והיא רק תסתכל מבלי להרגיש דבר . ש'ה לא עוצמת עיניים היא רק יושבת שם ש'ה חצי מודעת, וחצי עבד היא מנסה להתיש את גופה כדי שברגע שיקראו לה היא לא תוכל לעשות דבר ,היא לא רוצה לעשות דבר . העבדים נראים סובלים חוץ מנער אחד הוא מסתכל עליה הוא בעל שיער אפרו חום כהה עד כדי שחור , עיניים חומות ועור כהה הוא לבוש כנער מהמאה ה- 20 בשנות ה-20 למרות שעברו כבר 100 שנים , הוא נראה בדיוק כמו אותם נערים מהמאה ההיא . כשמבטיהם נפגשים הוא לא מתקרב וגם היא לא .הם יושבים ומסתכלים אחד על השנייה ובעיניים לא רואים ניצוץ אחד , החדר ריק מלבד בקבוק אחד של מים וכיכר לחם . אבל הוא והיא לא נגעו בהם במשך כל היום שעבר . נדמה לראות כאילו הם מסתכלים במראה היא רואה את אותו מבט שלה אצלו וכך להפך הוא ראה את מבטו אצלה . ש'ה לא קורסת למרות שהיא מנסה ,היא קמה כל שעה מנסה לזוז אבל היא לא מתעייפת היא מרגישה את זה ,הגוף שלה עייף אבל זה לא גורם לה לקרוס . עברו יותר מ- 6 שעות ואף אחד לא פתח את הדלת היא מתחילה לקוות שמדוזה סתם עושה לה נקמה קטנה והיא משחררת אותה ,אבל אי אפשר לדעת. הדלת נפתחת איש קורא יואב בוא . הנער עליו הסתכלה ש'ה ,קם ויוצא הוא לא מסתכל עליה כשהוא יוצא. אחריי שעה הנער חוזר והפעם מתיישב לידה . הם לא מדברים , רק מסתכלים אחד על השנייה במשך יותר משעה .

פרק 7- נשיקת אהבת אמת
ביתו של סטן, תוום וסטן בסלון ומדברים .תוום מדבר עם אביו ושואל אותו זאת הדרך? פעם הראשונה בחיי שאני רואה את אחותי והיא הולכת להיות עבד של האדס אין דרך לתקן את זה ? סטן קורא לו לשבת ואומר אין מה לעשות קללת השם לא עובדת לבקשתך , הדרך היחידה לבטל אותה היא אתה יודע נשיקת אהבת אמת. תוום מופתע והוא עונה לסטן בשאלה אתה צוחק עלי? זאת בדיחה נכון? אין דבר כזה אהבת אמת ונשיקה של אהבת אמת , נכון? סטן עונה לו , בן יש דבר כזה אבל הוא לא יעבוד אצל ש'ה היא לא מרגישה יש על ליבה כישוף והוא לא קללה היא הטילה אותו על עצמה ורק היא יכולה להסיר אותו עד אז היא לא יכולה להרגיש . תוום ממשיך לשאול אתה הרי לא גידלת אותה איך אתה יודע כל כך הרבה על כל מה שעבר עליה? סטן לא מתעצבן הוא בא אליו ואומר לו מה שקרה הוא דיברתי עם הרה שתעזור לי שתשגיח עליה ותספר לי הכל וכך עשתה היא עזרה לי לראות את אחותך מרחוק , אחותך לא ידעה דבר על כך. תוום אומר ברצינות רבה רגע, ליאו הוא והיא לא ביחד? ולפי מה שראיתי הוא אוהב אותה, זה לא מספיק? סטן מפקפק בדעתו ואומר הוא בהחלט גרם לליבה לפעום יותר מפעם אחת אבל היא נפרדה ממנו היא סיפרה לי ברגע שהגיעה כשאתה יצאת החוצה כשהיא אמרה לי את זה ליבה לא דפק, עיניה לא דמו וקולה לא רעד .נדמה שכישוף הלב הדומם חזר אליה היא הוציאה הכל ושיחררה את ליאו ממנה אולי אהבתה אליו קצרה ואולי היא התאהבה בו בגלל שהיא הרגישה שיש מישהו לצידה אבל משהו השתנה היא כבר לא חשה את רגשותיה כלפיו ואין ביכולתי לעשות דבר וגם ביכולתך. סטן בטוח שאין שום דרך להוציא את ש'ה משם אבל תוום חושב אחרת הוא יוצא בחשכה ניבלע בתוך האנשים בשאול והולך לעשות את התוכנית שלו לשחרר אותה בלי שהוא בכלל חושב על תוכנית מסודרת ,יותר על קרב ספונטני ופריצה לכלא . תוום מעולם לא היה אדם של תוכניות הוא יהיר מידי . תוום הולך אל החוף ליד העיירה שבא ליאו גר הוא רואה אותו יושב שם מסתכל על הגלים , ניחוש מוצלח. תוום לא מכיר את ליאו כל כך כלומר הוא ראה אותו פעם אחת בבית של הרה וזהו .הוא הלך אל החוף כי הוא חושב שבתור ימי זה יהיה המקום האהוב עליו למזלו הוא צדק. הוא מתחיל לעוף עם כנפיים לכיוון עד שהוא נימצא לידו ומפסיק לעוף הוא עומד לידו וקורא לו ליאו , תגיד אתה יודע מה קרה לש'ה? ליאו מתעלם הוא לא יודע מה קרה וכבר לא אכפת לו, הוא מנסה את עצת אביו למרות כל מה שהוא חושב. תוום ממשיך לדבר אתה יודע שאחותי קוללה ? ליאו קם ושואל אותו מה אתה רוצה ממני ?היא לא רוצה שאהיה איתה יותר , היא לא רוצה שלאף אחד יהיה אכפת ממנה. תוום כועס עליו ואומר אתה טועה! היא זקוקה למישהו שיעיף את הקללה וזה אתה ,אני בטוח בזה אולי היא נראית לא נחמדה, אבל זה בגלל שהיא לא מרגישה , אבא אמר שאתה גרמת לה להרגיש, למה עכשיו פתאום הפסקתה ?! . הקשר נותק! הקשר מנותק כשלא אוהבים יותר אתה יודע מה זה אומר, היא לא אוהבת אותי יותר! אולי היא צדקה באמת עדיף לנו להיפרד ליאו אומר את זה בכעס הוא כל כך לא מסכים עם מה שהוא אומר אבל הוא מרגיש שהוא טועה ואין לו מה לעשות, היא לא אוהבת אותו יותר. תוום לוקח את ידו ומצית אש ואמור לו אתה רואה את האש הזאתי היא תכבה רק כמים יפגעו בה אבל תמיד אפשר להצית אותה מחדש ואם אתה רוצה לרחם על עצמך ועל החיים המסכנים שלך ועל זה שהיא אמרה לך שהיא לא רוצה אותך, אז תעשה את זה ,אבל עם אתה רוצה לצאת גיבור וחזק ואחד שלא רק הרג את זאוס אלא גם הציל את האהבה שלו מלהפוך לעבד אז בוא איתי . ליאו מהסס אף אחד לא מדבר אליו ככה נדמה למרות שתוום לא מכיר כל כך את אחותו הוא עדיין רוצה להציל אותה מבחינתו משפחה זה הדבר הכי חשוב ואין לוותר עליה גם אם זה נגד כל הסיכויים . ליאו מסכים הוא עושה כדבריו והם יושבים ביחד לדבר על התוכנית של תוום.

פרק 8- את אגדה
ש'ה יושבת לידו, הנער ששמו יואב והוא מתחיל איתה שיחה שלום… הוא מובך מאוד הוא בקושי את המילה שלום הוא הצליח לבטא נורמלי. היא עונה לו גם במבוכה היי… הגוף שלה עייף והיא בקושי הצליחה להוציא מילה אבל זה יצא . לוקח כמה דקות אבל הם מתחילים שיחה ,ש'ה מתחילה לדבר איך אתה הפכת לעבד? הוא שותק במשך כמעט דקה ואז מתחיל לדבר הסיבה הרגילה עסקה שהשתבשה, אני מצטער על מה שקרה לך אבל את יכולה לדבר פה לאף אחד אין מה להפסיד, זה אומר שזה מרחב נוראי לשיחה … כולם ימכרו אותך פה בשנייה למזלך את כבר מכורה . מה? היא עונה לו היא לא מבינה מה הוא מנסה להגיד ושואלת אותו אתה מנסה להתחיל שיחה? הוא מהנהן לחיוב ואומר אז על מה אפשר לדבר פה כולנו עבדים ,כולם פה לא יכולים לצאת . עוד הערה סוף סוף אני הרגשתי שתוקעים לי גרב בפה עכשיו איך יוצאות מפה ? ש'ה מגיבה לא יוצאים גם אם נצא הם יקראו לנו מחדש . יואב מסתכל עליה ואומר אני צפיתי בזה ,אבל לראות את זה קורה מול הפנים זה מטורף , אני מצטער לא התכוונתי להגיד דבר נורא, פשוט שודדת הימים בכבודה ובעצמה מולי את אגדה לכל גנב מתחיל ואם לא הזכרתי את שמי אני יואב, יואב כהן . נדמה שהוא לא פוחד ממנה אלא נרגש הוא מחשיב את ש'ה כאגדה . אגדה ?אני? ש'ה שואלת . השתיים חזרו לתחייה היא מפנה מבטה אליו אני לא נחשבת רוצחת גנבת שודדת מרושעת ? יואב פונה אליה בחזרה ואומר לה ברור את לא נותנת לאף אחד לעצור אותך את רצחת את פוסידון את גנבת מהאלים הגדולים ביותר ,היית עוזרת למדוזה למרות שהיא בגדה בך בסוף את חסרת רגשות ויש לך עוד שתיים על הראש שאת מתנגדת אליהן את חזקה ובמידה מסוימת גם גיבורה לפי ילדי החצי חצי. נדמה שאפילו את הריגוש שחש יואב הוא לא הוציא. כל מילה נשמעת כאילו הוא חסר רגש אז ש'ה הבינה היא מסתכלת אליו ושמה יד על ליבה ואומרת לו אתה גם הטלתה את הכישוף על ליבך , אתה לא סתם פה אם היית חלק מעסקה האדס היה גורם לך להוציא את הכישוף כי הוא אוהב את הסבל שחשים העבדים שלו, אז למה ? הוא עונה אני לא משקר את צודקת גם אני הטלתי את הכישוף אבל אני באמת עשיתי עסקה עם האדס וזה ת'אמת כלל אותך אני הייתי צריך לוודא שאת לא מוותרת על רצח פוסידון . ש'ה נשכבת על הרצפה ואומרת גם בלי השם בובה על חוט . אז יואב מה גרם לך לכשף את הלב שלך ? הוא עונה לה כשהוא עדיין יושב לצידה כשהתחלתי לעבוד עבור השטן הדברים הקשים של פגיעה בכאלו חסרי ישע גרמה לי להרגיש רע לא הייתי מסוגל לעשות את זה וסבלתי בגלל זה אז החלטתי לעשות מה שצריך לעשות לקחתי את ספר הכשפים שלי ואת השרביט והטלתי אותו, אני מכשף בזכות השטן אני בן אלמוות אבל זה לא מה שביקשתי ממנו .ש'ה לא שואלת מה הוא ביקש לא אכפת לה היא והוא דומים יותר ממה שנדמה להם , יואב שואל אותה שאלה אם את כזאת חזקה למה את לא משתחררת ? ש'ה קמה לישיבה ועונה לו השם שלי, מדוזה אמרה לי להישאר ואני לא יכולה לעשות דבר מול מי שקורא לי ממש כמו ג'יני שמחויב למלא משאלות. יואב אומר לה בלי להזיז את פניו לחיוך את יודעת אפשר גם להנות פה שאת עבד . עוד הערה סקרנת , אז מה הסיפור שלך את מקשיבה לו את לא מכירה אותו . ועוד אחת את צריכה להתרכז בלבחור ברגע שתבחרי אולי הקללה תוסר . ש'ה לא מקשיבה להן ושואלת אותו אז מה אתה עושה פה בשביל להנות ? הוא קורא לה לקום ואומר לה בזמן הקימה שלו אולי אני לא מרגיש אבל אני לא שכחתי את הטריקים שהייתי עושה לפני הרבה שנים , הוא מוציא את השרביט שלו מכיס מכנסו זה היה מכנס חקאי מלא בכיסים וחולצה מלוכלכת בדם גם ש'ה עדיין הייתה עם כתמי דם על חולצתה אבל התחבושת שהייתה מתחת הסתירה את רובם . הם באים לכיוון הדלת והוא אומר לה תראי , הוא מוציא את השרביט שלו ואומר מונוקוסמוס הכיסא עליו מדוזה מתכוונת לשבת נעלם והיא נופלת על הריצפה. ש'ה אומרת לו יפה , תכסיס טוב , תגיד איך היא עדיין לא איבנה אותך? הוא עונה לה כמו שהיא לא פגעה בך, היא זקוקה לי יותר נכון האדס זקוק לי. ש'ה קצת לא מבינה אז היא שואלת הוא זקוק למכשף ? בלי לפגוע כי אני יודעת שלא תיפגע ,יש עוד מיליון מכשפים ,למה אתה? יואב עונה לה אני בן 100 שנה יש לי ידע ,יש לי כישורים אני מומחה בהתגנבות וחדירה ,אני גנב מוצלח וקוסם יותר מוצלח ,אבל לעולם לא הייתי מצליח בצד השני בצד האור והאדס הבטיח לי מה שביקשתי שהייתי נער עוד מהשטן אבל זה השתבש בגלל כל מה שקרה איתך והמשימה שהטילו עלי וכל זה . ש'ה מבינה משהו הוא לא כל כך שונה ממנה בחשיבתו. מדוזה לא עשתה דבר ליואב למרות שהוא התגרה בה מידי פעם וביחד עם ש'ה הם השתמשו בכוחות שלהם דרך המנעול של הדלת לעשות תעלולים לגנוב אוכל ועוד נדמה לש'ה שהיא לא תצא משם אבל לפחות יש משהו מהנה בחדר , יואב וש'ה לא לבד בחדר יש עוד אנשים אבל הם היו יותר שקטים יואב מציע לש'ה שתספר לשאר את סיפוריה המפוקפקים כלומר אלו הסיפורים שהפכו את ש'ה לשודדת הימים . עברו שלושה ימים ולא נראה זכר ליציאה או כניסה של מישהו לחדר זה מוזר , מה הוא מתכנן? ש'ה חושבת לעצמה מדוזה לא אחת שמחכה, מה התוכנית שלהם?. לכל שאלה אין תשובה אבל היא מתנחמת בזה שקול השתיים בקושי מפריע לה היא מקסמת המון וזה משתיק אותן ,חוץ מהן יש לה גם ידיד חדש שותף לתא שדי דומה לה וחושב שהיא אגדה.

פרק 9- צוות הצלה
הבית של ליאו . ליאו נתן לתוום להיות בביתו עד שהם יוציאו את התוכנית לפועל אבל יש בעיה אחת , אין להם תוכנית . ליאו אומר לו אנחנו לא יכולים פשוט להתפרץ לשם . תוום מנסה לשכנע את ליאו שברגע שהכל מתחיל התוכנית לא רלוונטית אבל ליאו בטוח שזה מטורף פשוט לפרוץ לבית של אל השאול . ברגע שליאו נתן לתוום לישון אצלו הוא שאל אותו למה אני ? תוום ענה לה כי אתה אוהב אותה ,ולא יודע למה היא אמורה לאהוב אותך .תוום לא מוכשר במחמאות אבל היה לו יותר מזל בגלל שאביו חושב שהוא חזר לפנימייה , ליאו השתכנע שהוא צריך לבוא להציל אותה גם בחיים ובפנימייה הוא תמיד היה בר מזל כי הוא היה עושה צרות על ימין ועל שמאל ויצא מזה בלי בעיה. חוץ מזה שאין להם תוכנית .שעומדת בפניהם עוד בעיה ש'ה תעשה כדברי מדוזה ואם מדוזה תגיד להרוג היא תהרוג וזאת אומרת איך הם ישחררו אותה משם כשהיא לא יכולה להחליט על עצמה . שוב ליאו גורר את עצמו למאבק כוחות של כאלו החזקים ממנו אבל הפעם הוא לא ינסה לעשות את זה לבד הוא מציע לתוום רעיון יש לנו משהו שלהם אין ,מידע .להרה יש מידע נדבר איתה תחזור אליה ולה כבר יהיה רעיון חכם יותר . תוום מסכים לרעיון ולוקח את שניהם לשם אבל תוום לא מוכשר כמו ש'ה בקסמים הוא יודע לעוף להבעיר אש דברים וכשפים פשוטים של שדים לא טלפורטציה הוא עדיין מתאמן , כל פעם שהוא מנסה לקחת אותם להרה הם נופלים במקום אחר עם דגש על נופלים . פעם ליד הים , פעם בשאול ופעם אחת אפילו בשכונת בני אדם למזלם פורים וכולם שם מחופשים אז הם לא נראו כל כך מוזרים . אחריי יותר מ-10 ניסיונות כושלים תוום הביא אותם להרה . ליאו לא מושך זמן הוא בא להרה בהודעה ש'ה הפכה לעבד של מדוזה אנחנו חייבים תוכנית להציל אותה . אבל הרה לא הראתה סימן לכך שהיא מאמינה שאפשר היא עונה לו באכזבה תעזוב את זה , עשית את שלך אתה ותוום לא תוכלו להציל אותה היא לא תרצה שתבואו ואם תבואו תצטרכו מיד ללכת היא תפגע בכם בשניכם. אני מרגישה בזה הלב שלה דומם לגמרי שוב והרגש לא יעצור אותה הפעם , תחזרו לבתים שלכם ותעשו כדברי אחרת ההשלכות של המעשים שלכם יהיו קשות . נראה שהרה לא מאמינה שמישהו מהם יציל את ש'ה או שבכלל ש'ה סובלת היא לא מרגישה את הלב שלה ולא יכולה לעזור היא לא נכנסת לקרב חזיתית בהאדס הוא חזק ממנה ולהם יש ש'ה ועוד בני ברית חזקים , האדס תמיד היה האח החזק ,הוא חכם , הוא מתוחכם והוא יודע לשטות באנשים לגרום להם לבחור בצד שלו אבל אחיו מעולם לא הכירו בו כחלק מאנשי האולימפוס ולכן הוא גר בשאול בכעס על אחיו ועכשיו הוא רוצה ללכת לאולימפוס לקבל את מה שמגיע לו הכתר אבל הוא לא יודע שמדוזה מתכננת תוכנית קצת אחרת מלחלוק אתו את הכתר. ליאו לא אוהב לוותר אבל. מה הם כבר יעשו ? אף אחד לא מאמין שהם מסוגלים והכוחות שלהם מוגבלים ,מחוץ למים ליאו סתם עוד אדם עם זימים וריפוי ותוום לא ממש מוכשר כמו ש'ה בכל הנוגע לפריצה לחימה , התגנבות ועוד יכולות שש'ה רכשה. ליאו לא מוכן פשוט לא לעשות כלום הוא בא אל מיקה ומנסה לשכנע אותה שיש היגיון ובטוח אפשר למצוא דרך להציל אותה . מיקה משתכנעת ומשכנעת את יוני לבוא . תוום לא יכול להעביר אותם לבית של ליאו. אבא שלו יחשוב שהוא שוב מסכן את עצמו בשבילה ,והם לא יכולים ללכת לבית של סטן כי הוא שם חושב שהבן שלו בפנימייה אז הם מצאו פתרון אחר תוום שלח את כולם לפנימייה שלו , לא היו רעיונות אחרים? חשבה מיקה שהם נתקעו בתוך החדר שלו בפנימייה הוא מסריח יש שם מיטה שחורה ואש ליד הדלת על הריצפה חולצות מלוכלכות , אבל כל זה רק בחצי אחד של החדר החצי השני נקי ומסודר כאילו מעולם לא ישנו בו אפילו הסדינים עמדו בצורה מושלמת . למיקה לא היה אכפת היא ניגשה למשימה למרות שהיא חושבת שצריך להיות במקום אחר . היא מתחילה לכנס את כולם ולדבר תקשיבו קודם כל צריך לערוך מעקב לכתוב מגבלות לראות, לכתוב פתרונות בכללי ששום דבר לא יפתיע אותנו והכי חשוב להיכנס לראש האויב ,"ארס הקטנה" ככה ש'ה קראה לה ולא נדמה שזאת טעות היא חושבת כמו אבא שלה , היא גדלה במשך 15 שנותיה הראשונות אצל אמא שלה אבל כשהיא גילתה מה היא , מיקה יצאה למסע לאבא שלה והיום היא כבר מכירה כמעט כל טריק ,שיטת לחימה ואסטרטגיה שאביה לימד אותה . היא קיבצה את כולם ליחידות מליאו ותוום היא מבקשת לכתוב את כל המגבלות שיש לש'ה. מיוני היא ביקשה לעבור על הבית של האדס ולבדוק את האבטחה ולכתוב את כל מה שיש שם היא כבר תהפוך את המגבלות של כולם לתוכנית . מיקה מפקדת על כולם ובזמן שהם עובדים היא נועלת את הדלת ועומדת על המשמר כדי שאף אחד או אחת לא יפריע להם . לא עבר זמן רב עד שיוני חזר עם דף אבל הם חייבים להסתתר דופקים בדלת של תוום . ליאו מיקה ויוני הולכים מתחת למיטה , תוום פותח את הדלת ונערה נכנסת ואומרת לו פעם אחרונה שאני מכפה עליך ככה, כמעט השעו אותי שאמרתי שיש סיכוי שאתה בכלל ברחת עקב אי שפיות . תפסיק לעשות את זה! הנערה לא נשארה להרבה זמן היא לקחה את התיק שלה מליד המיטה המסודרת ויצאה מהחדר. הנערה לא הרחיבה יותר מהמשפט שאמרה וגם לא נתנה לו לענות לה היא פשוט באה והלכה. מיקה ליאו ויוני יוצאים מהמסתור . ומיקה קוראת להם שוב כולם עומדים מולה והיא מתחילה לקרוא את המגבלות ומספרת להם על הפתרונות.

פרק 10- הסבל שבעבד
ש'ה ויואב די נהנים ביחד הם רואים מלא קווי דמיון בין אחד לשנייה הוא והיא שניהם חסרי רגשות בגלל כישוף הלב הדומם ,הם יודעים שלא משנה מה יקרה הם תמיד יבחרו במה שיעשה להם טוב והם בטוחים שבצד של הטובים הם לעולם לא יהיו .הם הבינו את זה בשיחה שעשו אחריי שראו שעוד ילד שמה מת בחדר הריח נוראי אבל מתרגלים ש'ה שאלה אותו תגיד אם היו נותנים לך את כל מה שביקשת מהשטן והייתה חייב להרוג בשביל זה הייתה עושה את זה ? בלי לחשוב בכלל הוא ענה לה בחיוב ושאל אותה את אותה שאלה גם היא ענתה שניהם יודעים שאם הם צריכים להסגיר אחד את השני אין להם בעיה כי אין להם רגשות או מוסר שיפריע להם . נדמה שהידידות ביניהם גדולה כי אין להם מה לעשות פעם ביום קורים ליואב לצאת ואחריי כשעה הוא חוזר .ש'ה נשארת בחדר ולא יוצאת השתיים איתה אבל נדמה שהרגשות שלה כבויים אז גם הכעס של השתיים . היא לא לבד יש עוד ילדים ואנשים בוגרים איתה שם היא בגלל שיואב שכנע אותה לספר להם על הסיפורים שלה זה עזר לה לפחות לשכוח את העובדה שהיא תקועה בחדר כבר יותר מכמה משלושה ימים עם עוד ילדים שימותו עם הזמן היא והם לא אוכלים יותר מכיכר הלחם שהיא ראתה ביום הראשון ולא שותים יותר מבקבוק המים ששם בקצה החדר כמה שרדו כי ש'ה ויואב הצליחו לאסוף כמה שאריות אוכל ממה שאכלו מדוזה והאדס בקסם דרך המנעול . ש'ה והשתיים חושבות שאולי שכחו מהן והן יוכלו לברוח אבל זה משתנה בדיוק באותו יום שהיא חושבת על זה . מדוזה קוראת לה לצאת וכך היא עושה ,היא מתיישבת על כיסא בהתאם להוראות ולא היא ולא השתיים מדברות , מסתבר שגם השתיים נתונות לקללה בגלל שהן היא . מדוזה מתחילה לדבר בטח חשבת ששכחתי אותך , אבל הייתי צריכה לסדר כמה דברים התוכנית היא כזאת ,את שלי תשבי פה וכל מסתנן או מישהו שניכנס תתפסי ותזרקי אותו לכלא וכשאני אומר לך להרוג את תהרגי . ש'ה יושבת לא זזה היא רק מהנהנת לכן , פסל עבד זה מה שהיא הפכה להיות . כך היא עושה כל אדם הניכנס בדלת היא תופסת וזורקת לכלא שליד בלי מחשבה בלי רגש גם אם הוא ילד קטן, אדם פצוע אנוש או מישהו שמפחד מידי את כולם לכלא היא זורקת , ואף אחד לא מצליח להתחמק ממנה היא חזקה מידי בכוח שלה הקסום והפיזי הניסיון שלה להתיש את גופה נכשל היא בריאה וחזקה כמו שור ערנית כאילו לפני שעה קמה .למרות שכבר יותר משלושה ימים היא ערה, איבוד תחושת הזמן היה חלק מהתופעות שחלו עליה במקום כי היא הייתה בחדר ריק בלי חלונות ובלי ידע קטן לשעה או ליום בו היא נמצאת. היא לא יודעת מה היום ולא אכפת לה היא לא מצליחה להשתלט על עצמה הגוף שלה שנתון לקללה בוגד בה רק במחשבותיה היא מצליחה להיות חופשית. רק בראשה כי גם השתיים משום מה נתונות לקללה היא רוצה לברוח אבל הגוף שלה לא נותן לה היא יושבת שם במשך שעות ומבלי לזיז דבר אפילו לא מצמוץ. עבר כמעט יום שלם ומדוזה סוף כל סוף חזרה היא לא קמה לקראתה. מדוזה באה אליה ומדברת אליה אז אני רואה שאת הרבה יותר טובה בתור עבד מאשר בתור בת ברית, אני יודעת שאת כועסת עלי אבל את מכירה אותי, כמו שאת מכירה את עצמך אנחנו עושות מה שצריך כדי להגיע למטרות שלנו ,עכשיו שלי חזרי אל החדר ואני עוד אקרא לך יש לנו תוכניות בשבילך את לא חשבת שתהיה השומרת , לא, לך יש תפקיד גדול יותר , את תהיה מבוזבזת אם נהפוך אותך למאבטחת . ש'ה לא מסתכלת לכיוונה ולכיוון החיוך שלה היא נכנסת אל החדר בלי בעיה והדלת נסגרת אחריה וננעלת . היא אוחזת באזור הלב שלה ומוציאה משם אור היא מחזקת את הכישוף מה שקרה עכשיו רק גורם לה לחשוב שזאת הדרך הטובה ביותר שלה ,היא לא מרגישה ועכשיו היא חסרת רגשות לגמרי היא בחדר יושבת עם שאר העבדים יואב יושב לידה והם לא עושים שיחה .היא שותקת כמו דג ,והוא לא מוציא הגה כמו ביום הראשון . אין הרבה לעשות היא קיוותה לטוב וזה תמיד בגד בה היא החליטה שאין סיכוי שהיא נותנת לתקוות שלה לרגשות שלה לגרום לה שוב להיפגע ולפגוע באחרים לכן היא גם לא מדברת עם יואב עכשיו הוא הפך לידיד ,חבר לתא אבל היא יודעת שזה יתנקם בה אם היא תמשיך להתיידד אתו ,אז היא לא מוכנה שזה יקרה ש'ה הגבירה את לחש הלב הרדום וניתקה קשר עם כל הסובבים אותה אומנם רגשותיה כבר היו כבויים אבל עכשיו גם היחסים שלה אם אנשים נכבו היא לאט ,לאט מאבדת את עצמה בלי שהיא אפילו מבינה את זה. אפשר לקרוא לה אנוכית אפשר לחשוב שכל מה שהיא עושה זה כדי שאף אחד לא יהיה לצידה אבל אולי אפשר להבין אותה היא לא רוצה לפגוע באף אחד היא רק רוצה שקט ,היא רק רוצה שכל מי שסביבה לא יסבול את מה שהיא סבלה ,שלא יסבול בגללה ,אבל היא יודעת שלא משנה כמה היא תתאמץ היא לא יכולה להתעלם מזה שתמיד היא תפגע באחרים גם אם היא לא רוצה .אז היא כישפה את ליבה כדי שהיא לא תרגיש יותר את האשמה הזאתי את הכעס הכאב כל מה שייסר אותה כל חייה הכישוף הזה הוא ההגנה שלה הוא הביטחון שלה והיא לא תוותר עליו בקלות .

פרק 11- בעיות שנותרו בלי פתרון
ליאו מיקה ויוני החליטו ביחד שאי אפשר להישאר בחדר של תוום כי הם צריכים כל הזמן להתחבא והם לא יכולים לנהל תיכנון של התוכנית שכל חמש דקות השותפה של תוום לחדר נכנסת אז הוא העלים את כולם לחוף הים ליד העיירה של ליאו שמה הם יעברו על דרכי פעולה תוום חוזר אל החוף רק אחריי שהוא יטפל בבעיה שלו הוא נמצא בפנימייה ועבר החופש שהיה לו עכשיו הוא צריך לחזור ללימודים וזה משהו שהוא לא ממש חושב עליו אז בזמן שליאו , מיקה ויוני מתכננים איך כל תקלה בדרך שלהם תיפתר תוום הולך לחדר שלו לדבר עם השותפה שלו לחדר. הוא מתחיל בשלבים הראשונה הצדקה והתחננות אני לא יכול להישאר פה יש דברים חשובים יותר על הפרק ,את מבינה, אני רוצה להציל את אחותי. הנערה פשוט מופתעת ושואלת אותו בזמן שהיא מסרקת את שערה אחות? ממתי יש לך אחות? הוא עונה לה זה באמת משנה ? אני חייב שתכפי עלי .הוא מתחנן מבקש והנערה השדה והיא אומרת לו נו באמת , זה לא נמאס לך פעם ,זה בגלל שהיית חייב להיות עוד זמן עם אבא שלך כי החופש לא הספיק לך, לפני זה אתה ביקשת ממני שאכפה עליך בעבודה כי אין לך כוח לעשות את העבודה , זה מעצבן כבר תמצא מישהו אחר שיכפה עליך! . שלב שתיים הסברה . תוום מסביר אני אספר לך את האמת יש לי אחות תאומה והיא הפכה לעבד של האדס ואני ומי שמאוהב בה ועוד שניים מנסים להציל אותה ,אבל אני לא יכול לעזור אם אני תקוע כאן ! הנערה פשוט לא מאמינה לו. הסיפור שהוא סיפר נישמע כמו המצאה אבל הנערה עונה כשהיא מניחה את המסרק על מיטתה אם אתה אחריי "הצלה" שלך לא מראה לי את אחותך והיא אומרת לי שאמרתה לי את האמת אני מספרת על כל דבר שחיפיתי עליך למנהל . הנערה אומרת לו את זה ברצינות רבה עד שתוום קצת חושש הוא אומר לה שהוא מסכים לתנאי העסקה והוא עוד יחזור אבל הוא לא אומר לה מתי כדי לתת לעצמו טווח ביטחון למקרה ויכשל . הוא חוזר אל השאר כשהוא רואה את ליאו יושב שם בלי לעשות כלום רק זורק אבנים אל הים , תוום בא אליו ושואל אותו למה כל פעם מחדש אתה הולך אליה ? הוא עונה לו בגלל שכל פעם יש איזושהי תיקווה שהיא אוהבת אותי בחזרה אבל ברגע שהקשר נותק הבנתי משהו ,היא לא . ליאו קם על רגליו הוא זורק עוד אבן הפעם ממש חזק לתוך הים עד שהמים משפריצים על שניהם ,תוום אומר לו תירגע , אתה אוהב אותה ואתה יודע שהיא אוהבת אותך ,אבל אתה גם יודע שהיא לא רוצה להרגיש אני מכיר אותה בערך שעה .אתה איתה כבר יותר משנה ותאמין לי שאם אני מוכן להילחם על אחותי שאני בקושי מכיר אז אתה יכול להילחם על האהבה שלך, היא אוהבת אותך וזה מה שחשוב . ליאו שואל אותו בנחרצות אם הקללה מבוטלת בנשיקת האהבת אמת למה היא לא בוטלה? כבר התנשקנו אני וש'ה יותר מפעם אחת ! תוום עונה לו כישוף הלב הרדום היא צריכה להסיר אותו ואז היא תרגיש ואז הקללה תוסר , אני חכם . ליאו שואל עוד שאלה ואם היא לא רוצה לוותר עליו ?אם נוח לה שהיא לא מרגישה ,אני לא מכיר אותה כל כך טוב אני חושב שאף אחד לא מכיר ,היא השתדלה כל חייה להיות לבד שאין סיכוי שאנחנו נפגוש מישהו שמכיר אותה מספיק טוב כדי להבין מה המהלכים שלה ולמה היא עושה מה שהיא עושה, אחריי הכל אני לא כזה, אתה לא כזה ובטח לא מיקה ויוני אז מה התוכנית שלך עכשיו גאון ? אפשר לראות רק על פניו שליאו מתוסכל כל מה שהוא מקווה מקבל מכה של מציאות מכה של האמת עוד בעיה ועוד סיבה שגורמת לו לחשוב לוותר על כל זה על הרעיונות על הניסיון על האהבה שלו אליה . תוום מעיר אותו בכך שהוא אומר תפסיק כבר לחשוש ממה שיקרה לא משנה כמה תתכנן אתה לא יכול לדעת מה יקרה יש לנו שבוע זאת הערכה שלי האדס לא יחכה לאף אחד בשביל להתחיל בתוכנית , אולי היא מפחדת להרגיש אבל אתה החלשתה את הכישוף שלה פעם אחת, הפעם תשחרר אותה ממנו לתמיד ואז תוכל לעשות יותר מזה תשחרר אותה מהקללה, אתה יודע שאי אפשר לצפות מה יקרה חייבים להתאפס אתה צריך לבוא מוכן ולא חלש ,לא אחד שמרחם על עצמו . תוום נחוש בדעתו לא אכפת לו בכלל שליאו חושש והוא יודע שאם ליאו ימשיך עם זה הוא לא יצליח לשכנע את ש'ה שתאמין שהיא מסוגלת ואם הוא לא מאמין בזה גם היא לא . הבעיה הגדולה שלהם הייתה לגרום לש'ה לבוא איתם התוכנית שלהם יכולה להצליח לגמרי אבל ש'ה לא תרצה לבוא איתם היא נתונה לקללה וש'ה לא יכולה להתנגד לה .תוום חושב על רעיון ואז הוא ניזכר שכל מי שאומר את שמה ומצווה עליה היא תעשה כדבריו אז למה שהוא לא יעשה את זה? , זה הכיוון שאליו כיוון תוום אבל מיקה מנפצת את זה כשהיא אומרת לו אם מדוזה תגיד לה להרוג אותך אתה תגיד לה לא והיא לא תעשה כדבריך , היא אמורה לציית למי שקורא בשמה ויהיה מה וכל הקודם זוכה כלומר לפי מה שקראתי על הקללה זה הרבה יותר מסובך היא לא שומעת עוד קולות היא שומעת את מי שקרא לה והאדם השני ואף אחד לא יכול לבטל את הציווי של מי שקרא לה חוץ מאותו אדם שנתן את הפקודה זאת אומרת אסור לכם להיות עם מדוזה וש'ה באותו חדר. ליאו שואל עם הכל פסול מה נעשה? אני חושש שלהגיד לה אני אוהב אותך לא יוכל לעבוד כמו בפעם הראשונה ,בפעם ההיא מנעתי ממנה להרוג אותי אבל אז הייתה לה זכות בחירה עכשיו לא. מיקה מנסה להיות אופטימית אבל רואים את הייאוש על פניה נדמה שהבעיות של ש'ה נוצרו כדי לא להיפתר. אבל אף אחד מהם לא מוכן לוותר לפחות לא לוותר בלי לעשות כל מה שאפשר.

פרק 12- שינה טובה
יואב מחליט לדבר עם ש'ה כשהוא שואל אותה את יודעת מה הסיפור שלי? היא בחוסר רגשות עונה לו יחסית לאחד שגם אצלו הלב דומם אתה פטפטן ,הוא אומר לה אני אולי צעיר ממך בגיל אבל יודע מתי הלב דומם חלש ומתי הוא חזק ואת חיזקת אותו , וחוץ מזה אני פטפטן כי שקט ,אין עם מי לדבר פה אנחנו לא בחדר העבדים החזקים אנחנו בחדר העבדים הגוססים כולם פה עסוקים בלנסות לחיות אין להם כוח וסיבה להקשיב לי. ומאז שהחלטת לשתוק את גם לא מתפקדת כחיה אלא גופה נושמת . היא מבינה שהוא רוצה לספר לה על עצמו ונדמה לה שהוא לא שואל עליה כי קודם הוא סיפר לה שהמשימה שלו הייתה קשורה אליה לא במילים האלו אבל היא מבינה שהוא יודע דבר או שניים עליה. היא מחליטה לשאול אותו אז מה הסיפור שלך ?, יואב היה מרוצה מעצמו על כך שגרם לה לוותר ולשאול אותו . יואב מתחיל לדבר אני אתן לך כמה ראשי פרקים כי כל הסיפור ארוך מידי , אחד אני נולד ואבי עוזב את הבית ומשאיר את אמא שלי לטפל בי ובארבעת אחי. שתיים אני מייצר כישוף גדול ובעקבותיו אימי מתה , יואב אומר את המילים באדישות גמורה והוא ממשיך ,שלוש אני גונב למחייתי עד שקוסם גדול מלמד אותי את סודות הקסם שלי , ארבע אני מגלה שאני יכול לנקום חמש הנקמה שלי הושגה וכמו שאת יודעת הנקמה היא רק עוד דבר בדרך אחריי שהשגתה אותה צריך יעד חדש בחיים , שש אני פוגש את השטן לצורך עסקה , שבע השטן קולט את היכולות שלי ומבקש עוד ועוד טובות . שמונה השטן לא מקבל את תנאי העסקה ונותן לי חיי נצח במקום מבוקשי . תשע האדס חובר עלי ומציע את העסקה שלי במקום השטן, עשר אני פה . יחסית הרבה אפילו לראשי פרקים אבל הסוף של הסיפור לו גמור אפשר תמיד לברוח מפה. ש'ה ברגע הזה שומעת את קול אחת מהשתיים ששואלת אותו והשאלה יוצאת מפיה אליו אם אתה יכול לברוח למה אתה לא עושה את זה? הוא עונה לה באדישות רבה אין לי סיבה ללכת ,שלא כמוך אין לי משפחה לחזור אליה , אין לי אהבה, טוב הייתה אבל מעולם לא יכולנו לחיות ביחד בכל מקרה אין לי חיים אחריי הבית הזה. יש לי את עצמי ומבוקשי ואין אחד שיכול לתת לי אותו חוץ מהאדס אז מסתדרים . עוד הערה אתה שונה מכל מי שהכרתי יואב ,ועוד אחת אני לא יודעת מה לומר . מרגיש כי השתיים איבדו את מילותיהם מאז שהחלו לצוות על ש'ה ,והיא חיזקה את הכישוף הן דיברו פחות ופחות אבל עכשיו הן כמעט לגמרי השתתקו כנראה בגלל שש'ה חיזקה את הכישוף אז הקסם שפועל ומשתיק אותם עובד חזק יותר ומפחית את זרימת החומר לגוף אבל החומר עדיין שם רק שעכשיו הוא לא כזה מפריע . ש'ה נשענת על הדלת ואומרת לו תסתכל על זה ככה אם אין לך כלום אז גם אין לך מה להפסיד. היא מסתכלת על התיקרה המלוכלכת ולאט לאט היא עוצמת עיניים. זאת הפעם הראשונה מזה זמן רב היא נרדמת בלי כדור ומוצאת מנוחה טובה. יואב נישאר ער הוא מסתכל עליה ומשתמש בשרביט שלו כדי לגרום לדף ועיפרון להופיע ובמשך כל הזמן הזה הוא מצייר אותה המבט שלו לא מראה רגש אחד , הוא נראה מרוכז כל כך ששום דבר לא יעצור אותו מלצייר המצב גורם להרגשה שכאילו רק שניהם שם.

פרק 13- התוכנית המסודרת
מיקה מתכננת את הכל היא מתחילה בשלבים יום ראשון בבוקר שבע בדיוק שלב א' מיקה מתכננת להפיל את כל השומרים עם שיקוי שינה לא משהו רציני השבתה של שלוש שעות . מיקה עכשיו מסבירה את הפתרונות – בשלב השני יש צריך לעמם את מי שלא נירדם לא כל השומרים נתונים לשיקוי שינה ובשביל זה צריך משהו חזק יותר כוח פיזי אני ויוני נעשה את זה לכם יש משימה שבפנים , זה אומר ששלב שלוש הוא לגמרי שלכם אם אני ויוני נתגבר על כל השומרים שבחוץ נעזור לכם בפנים אבל אני לא חושבת שהאדס טיפש מספיק כדי לא לשים שמירה גדולה מחוץ לבית שלו עם כל האויבים שלו . אני נותנת לכם את השיקוי השני הוא שייך לסבתה שלי הוא לא מעלף את האנשים הוא מסובב אותם הוא גורם לבן אדם לא לשים לב לימינו ולשמאלו שימו לב מתי ועל מי אתם שמים אותו יש כאלו שלא שווים את השיקוי ולא יפריעו לכם . אל תסתכלו לאף אחד בעיניים ואל תסמכו על אף אחד , אין לכם זמן לעזור לעוברי אורך יש לכם מטרה לא באתם למבצע לחלץ את כולם ,תיזכרו את זה . כשהיא אומרת את זה היא מסתכלת על ליאו מבחינתה יש לליאו תכונה מעצבנת ומולדת לנסות להציל את כולם ואם היא תסמוך עליו הוא רק יתקע שם . מיקה מסמנת ליוני להמשיך היא לוקחת את תיק הגב שלה וקוראת לתוום לבוא איתה היא צריכה שהוא יחזיר אותה להרה בזמן שיוני יסביר לליאו מה לעשות במשך. יוני מתחיל לדבר עד עכשיו הוא שתק , בכל מקרה אתה מתחיל את שלב ארבע אנחנו יודעים שהקשר נותק אבל אתה חייב להבין אוהבים לא צריכים את הקשר אתה חייב להבין שזאת המטרה שלך להביא אותה והסיר את הקללה, פה זה כבר נתון לשיקולך דיברתי עם מיקה אין פתרון חד משמעי לעניינים שבלב אתה ותוום תיקחו את זה , יוני מושיט לליאו שרשרת ואומר לו יש רק שלושה כאלו בעולם כולו מיקה קיבלה אותה מאביה והיא אישרה לי לתת לך את זה השרשרת הזאת תעלים אותך אבל אתה חייב להיות חכם אל תלך עם נעליים ,אל תנשום בכבדות ואל תדבר .התוכנית צריכה להיות אצלך בראש שלא תצטרכו דיבורים תוום יהיה ניראה אבל בתור שד ,הוא יכול להתחזות כאחד מבני השטן שרוצים לחבור להאדס הוא מכניס 10 כאלו בממוצע ביום , פעם יותר פעם פחות כשאתם נכנסים יותר נכון אתה נכנס אתה מחפש איפה ש'ה ותוום מחכה עד שהשדים האחרים יגיעו והוא יהיה איתם כך שלא יחשדו בו השדים עצמם לא מכירים את כל חבריהם לקבוצה. ליאו ברגע שאתה מוצא את ש'ה תזכור היא נפרדה ממך כלומר אתה צריך לשכנע אותה שהיא רוצה להוריד את כישוף הלב הדומם ואם לא אז רק להחליש אותו היא לא תוכל לברוח מהרגשות שלה לעולם אבל אתה תדאג שהיא תרגיש ,ככה אתה תציל אותה. ליאו מפקפק במחשבותיו כשיוני אומר לו שהוא יציל אותה. מהזמן שליאו מכיר את ש'ה היא לא מחפשת מישהו שיציל אותה היא תמיד זאת שחילצה את עצמה והיא הגיעה להכל בגלל שהיא רצתה. אז איך הוא ישכנע אותה כל כך עקשנית .כל כך פחדנית , כשחושבים על ש'ה חושבים על אחת עצמאית שלא מפחדת מכלום אבל כזאת שמצילה את עצמה ,אבל אם היא הייתה אמיצה היא הייתה מתמודדת עם כל הרגשות שלה , אם היא לא פחדה היא יכלה להציל את עצמה באמת אבל הכל כבר ניגמר כל השקרים שהיא האכילה את עצמה במשך שנים התגלו כטעות אביה לא רצה לעזוב אותה הייתה לה משפחה , ליאו לא שיקר היא אהבה אותו מאוד אבל משהו בה פסק מלאהוב אותו היא יודעת שהיא לא מרגישה בו יותר וזה לא בגלל כישוף הלב הדומם כי הוא נחלש יותר מפעם אחת והיא הרגישה אבל האם זאת אהבתה האמיתית? האם הוא יציל אותה או שהיא תציל את עצמה ?בכל מקרה אין להם מה לעשות חוץ מלתכנן ולקוות שהגורל לא יצחק להם בפנים .

פרק 14- יום שבת =מנוחה
ש'ה מתעוררת מוקדם בבוקר יום שבת היא רואה את יואב מניח בצד את השרביט ונח יש לידו דף מקופל והוא לא זז יותר מידי .השתיים מתחילות לדבר איתה עליו ועל על זה שהן צריכה לבחור אבל היא לא מתייחסת אליהן בזמן האחרון היא מתנהגת כאילו השתיים לא מדברות אליה היא קמה על רגליה כשפותחים את הדלת והולכת לצד האחר של החדר ליד עוד אנשים זאת הייתה שעה סטנדרטית בה קוראים לו או לפחות זה הרגיש ככה אין להם זמנים ולכן ש'ה או כל מי שאיתה בחדר לא יודע איזה יום היום ? מה השעה? אבל בשלב מסוים זה כבר לא אכפת . ש'ה רואה איש מכוער הוא נראה כמו אחד שדרסה אותו רכבת וחבורת ציפורים עם לפידים תקפו אותו הוא עם גלימה שחורה וכובע נדמה שהוא מנסה להסתיר את מה שיש על פניו ,ראשו יורד מטה והוא קורא לו יואב קדימה זמן לקום! הקול היה תקיף אבל יואב לא קם הוא מסתכל אליו ומוריד מבטו שוב . האיש קורא לו שוב בוא כבר ! יותר חזק יותר תקיף אבל לא נראה שזה מזיז ליואב הוא מתנהג כאילו האיש לא נמצא שם. האיש כבר לא מחכה לתשובה והוא ניכנס לחדר ומושך אותו החוצה זה לא מפריע לו בכלל יואב לא זז ממקומו והוא ניגרר על הריצפה שהאיש אוחז בידו ויוצא אתו החוצה . ש'ה לא מבינה הוא הרי בכל פעם שקוראים לו הוא בא ,מה שונה היום הזה משאר הימים?. האיש סוגר את הדלת אחריו וזורק את יואב אל הכיסא ואומר לו בזלזול איך אתה עדיין שומר שבת?, אתה הרי בין האנשים שעשו יותר מידי רע בחיים ההוא שאתה מאמין בו לא יסלח לך . יואב עונה לו בהתנשאות אני לעולם לא אגיע אליו כך שאין לי שום בעיה לחכות לו, הוא יודע הכל אבל לעומתי לך יגיע הסוף והוא לא יאהב אותך. יואב בטוח בעצמו נראה שביטחון עצמי יש לו. האיש לא מחבב את יואב הוא רואה שהשרביט לא עליו , האיש קושר את יואב לכיסא חזק ויוצא מהחדר , עוברות 4 דקות בדיוק של שקט עד שמישהו נכנס לא סתם מישהו אלא האדס בכבודו הוא פותח את השיחה ביניהם בשמחה ואומר אז יום שבת , יום של מנוחה ויום של דוח שבוע. יואב פשוט קם מכיסא הוא השתחרר מהחבל עוד בדקה הראשונה ,יואב בא להאדס ,מסתכל למעלה אל פרצופו ואומר כמו שאמרתה יום של מנוחה, אתה יודע את זה כל שבת אותו סיפור. האדס לא נראה כועס עם כבר הוא יותר מחייך מזעוף פנים . השיחה הזאת כל שבוע מתבצעת ואותם הצעות ואותם תשובות. האדס מדבר אליו כשאש שיערו גוברת טיפה , אתה יודע שזה שטויות אנחנו לא כלי במשחק שלו, אני לא מעולם לא פגשתי אותו ואף אל אחר לא אז למה אתה ממשיך לחשוב שהוא קיים? . יואב ללא פחד הרי אין לא שום רגש אז פחד לא מפריע לו והוא אומר לו הרבה אנשים לא חושבים שאתה קיים ואתה עדיין כאן ,וחוץ מזה יש עוד דרגות מעל האלים ואתה אולי משחק בכלים של הדרגות הנמוכות אבל הוא משחק בך. האדס לא דוחף אותו הוא מתכופף אליו ואומר טיפ לחיים אל תפר עסקאות , אנחנו לא משרד עורכי דין אני לא אתן לך הערכה, תגיד לי את הדוח עכשיו ותחזור לחור שלך . יואב חסר רגשות לא אכפת לו בכלל. הוא אומר לו מה זה משנה הדוח? לא ישתנה מאתמול ולא משלשום . האדס מסביר ליואב מהתלמידות המעטות של מדוזה ומורשתה אפשר להבחין בפרט אחד משותף לכולן הן לא צפויות ויכול להיות שהיא תראה יחס טוב ומתחשב ואחריי תהרוג את האדם השני ,אין לדעת ואני לא מתכוון לפספס שום פרט אם אני לא יכול לשלוט בה בשמה אני צריך דרך לדעת אותה. התפקיד של יואב ברור הוא לומד את ש'ה ומביא את הממצאים להאדס. האדס משחרר אותו , יואב חוזר לחדר והדלת כבר ננעלת מעצמה . ש'ה יושבת ליד גופה היא מסתכלת על יואב שחוזר ויושב לידה הוא מציע לה לבוא אתו לקצה אחר של החדר כי הריח של הגופה חזק היא מתה היום . במשך היום הם רק יושבים זה לצד זה ומסתכלים כל פעם על משהו אחר מהחדר כמו הסתכלות בתקרה, אחד על השנייה ועל שאר הגופות והאנשים . השקט סורר במשך שעות אין אחד שמדבר . החדר מסריח ומטונף מדם ולכלוכים שהאנשים הסובלים הקיאו וזה מסביר גם את הריח .

פרק 15- ביקור אצל סבתה
מיקה חוזרת מהביקור אצל הרה ,היא לא הצליחה לשכנע את הרה שהמטרה שלהם חשובה אבל היא השיגה את השיקוי. בזמן היותה אצל הרה היא דיברה אליה אל תעשי את זה , את אולי חושבת שאת שולטת במשחק אבל האדס חכם הוא לא ייתן לכם להצליח אם הוא לא ירצה. הרה ניסתה להזהיר את מיקה אבל היא לא מקשיבה . בסוף הרה נתנה לה את השיקוי בידיעה שאם היא לא תיתן לה היא תיגנב על ידה. הרה אמרה בסוף תבטיחי לי שלא תכנסי לבית שלו, משפחה מעולם לא משנה לאלים, אולי אני שונה אבל האדס לא , אם תתני לו הזדמנות הוא השתמש בה לטובתו אל תהיה תמימה ותזכרי שסבתה תמיד צודקת , מיקה ברגע הזה אמרה אני לא את אבל למרות שזה קשה לך להבחין אני יודעת מה אני עושה , אני עוזרת בניגוד אלייך שרק עומדת ומסתובבת בביתך ומחלקת עצות. מיקה כועסת על סבתה כל מילה שאמרה הייתה בזעם היא לא ראתה את סבתה יותר מפעמים יוצאת מביתה כאילו משהו משאיר אותה בבית אבל מיקה חושבת שזה בגלל שהיא חלשה והיא מפחדת לצאת לקרב אז היא מסתתרת האמת רחוקה מכך אבל מיקה לא מעוניינת באמת מה שמעניין אותה הוא לקחת את הסיכוי לעזור לליאו . מיקה תמיד רצתה להיות גיבורה ולעזור למי שצריך רק חבל שהיא לא יודעת מה התמונה הגדולה לא תמיד הגיבור מנצח ולא תמיד כולם מנצחים . מיקה ותוום מגיעים למקום ליד החוף בפעם בראשונה נראה שכל הפעמים שהוא התאמן בטלפורטציה השתלמה . יוני מסתכל על השעון שעל ידו ואומר כולם הגיע זמן לישון השעה 21:30. הם הולכים לישון על האדמה של היער בגלל שעדיף ליוני מיקה ותוום לא להיסחף בגאות. ליאו ישן קרוב לחוף. לוקח זמן עד שהוא נרדם הגלים סוערים בלילה ובלילות האחרונים יותר מתמיד נדמה שהים איבד שליטה עקב איבוד פוסידון . הרוח נושבת חזק כמו הרעש לפני מלחמה . השמיים מלאים בעננים שחורים מלאים בכוכבים ושרק מחכים שהסתכלו עליהם .

פרק 16- בוקר רגיל
6 בבוקר יום ראשון , שום דבר לא השתנה אותן גופות, אותם גוססים יואב אחד וש'ה אחת שמסתכלים אחד על השנייה. הזמן לא זז הם אולי היו ערים כל הלילה או ערים רק בערב או אפילו בבוקר ש'ה ויואב לא בודקים זמנים . ש'ה לא מחכה לכלום היא שותקת ומקשיבה לשתיים . יואב לעומתה נראה מוכן כאילו הוא יודע משהו שהיא לא. הוא מסתכל על הריצפה וכתוב שם משהו למזלו אף אחד מהנוכחים לא יודע לקרוא את הכתוב . "שעה שבע זה מתחיל תעמוד על המשמר " על הריצפה המלוכלכת כתוב המשפט . נראה על פניו של יואב שהוא יודע בדיוק על מה מדובר הוא מסדר את חולצתו המלוכלכת כמו אחד שהולך לפגישת עבודה . הוא נוגע בשערו , מוריד את היד אחריי ש"התארגן" וחוזר לתנוחתו הרגילה. המשפט נעלם. עוד הערה תגידי מה אנחנו נצטרך לעשות? ועוד אחת למה שאני אדע אם היא בעצמה לא יודעת אבל בטוח האדס ימות בגלל מדוזה ועוד אחת ברור לזה אין ספק . השתיים מתחילות בשיחת יחסינו לאן רק שבניגוד לפירוש לשתי המילים האלו ביחד הן מדברות על מה שיקרה בתוכנית של האדס ומדוזה ודבר אחד חד משמעי בראשה של ש'ה מדוזה מתכוננת להפיל את האדס והאדס לא יחסוך באמצעים להגיע לראש האולימפוס . ש'ה יודעת יותר מהרבה אנשים שחושבים שהם יכולים לדעת מה מתחולל בראשו של האדס, זאת בגלל שש'ה בעצמה רואה משהו דומה בינה לבין האדס . היא מסוגלת לדעת הרבה פרטים בתוכנית של האדס מבלי שהוא יומר לה מילה על כך . לעומת זאת את התוכנית של מדוזה ש'ה יודעת בגלל שהיא מכירה את מדוזה יותר מכל אחד שפגש אותה. היא למדה ממנה המון ובגלל זה היא בטוחה שהיא יודעת איך התוכנית של מדוזה תיגמר .

פרק 17- אני לא אוהבת אותך
ארבע דקות לשבע תוום העביר את כולם למקום , מיקה מתחילה לדבר אנחנו פה , תיזכרו את כל השלבים בתוכנית, אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי לעזור לש'ה לצאת מהצרה הזאתי ואני בטוחה שנצליח ואם לא לפחות נישאר חיים . שיחת עידוד ממוצעת ומטה אבל מיקה לא אוהבת לעשות שיחות עידוד לדעתה זה סתם לגרום למישהו להיות שמח וזו גם הסיבה שהיא עשתה אותה היא לא יכולה שהם יבואו מיואשים היא צריכה את האמון שלהם ,את הרצון וזה מה ששיחת העידוד שלה אמורה להיות. עובר הזמן ליאו מוציא את השרשרת מכיסו ושם על עצמו הוא נעלם ותוום מחכה בצד הוא חסר סבלנות והוא אוהב לדבר אז עכשיו הוא מנסה להתרכז ולא לצלול למחשבות כמו שהוא אוהב לעשות , ליאו הולך לכניסה, תוום מחזיק בשיקוי החזק שמיקה הביאה לו ושם אותו בכיס בזמן שמיקה ויוני מסתתרים ומתחילים לשפוף את השיקוי של השינה מסביב לבית . כולם נרדמים . מיקה יוצאת מהמחבוא ואומרת בהפתעה זה היה קל מידי . שניים תפסו אותם , מיקה ויוני מתחילים להילחם בהם בכל הכוח שלה. ליאו ניכנס לבית הוא מרגיש שהבית ריק אין קול ואין עונה אין מלאכים אפלים על המפל ואין עבדים מתרוצצים , משהו פה מוזר, אבל ליאו לא מנסה לחשוב על זה אין לו הרבה זמן עד שמישהו יכנס וירגיש שהוא נימצא . ליאו עושה כל מה שיוני הסביר לו הוא בלי נעליים הוא לא נושם בכבדות ולא משמיע רחש אחד הוא רואה דלת עם מפתח הוא מתקרב לאט ובשקט הוא מתחיל לסובב את המנעול עד שהנעילה נפתחת והדלת נפתחת . ש'ה מסתכלת על הדלת שנפתחת היא לא רואה אדם ניכנס ברגע ההוא היא חשבה שקוראים שוב ליואב אבל לא , ליאו מוריד את השרשרת ובא אליה . ש'ה קמה . היא מופתעת מאוד והיא הולכת לקצה השני של החדר שפניה פונות אליו נדמה כי היא לא שמחה לראות אותו . ליאו מחייך מתקרב אליה ואומר לה חזרתי אלייך . ש'ה מבקשת ממנו תלך, ועוד פעם תלך! ליאו לא הולך הוא רואה אותה מסתכלת עליו במבט לא של אכזבה של כעס לא של אהבה הוא מבקש ממנה לבוא אתו החוצה שהם רק ידברו והוא ילך , ש'ה מסכימה . יואב מסתכל בנעשה וכותב על הריצפה יותר נכון חורט על הריצפה עם השרביט "השיחה התחילה" והכתב נעלם אחריי שהוא עוזב את העץ . מה שקורה מוזר מידי זה לא הגיוני אם היא לא רצתה להיות עבד למה היא לא שמחה שמנסים לעזור לה, שאכפת לאנשים ממנה? בראשו של ליאו זה לא הגיוני הוא הרגיש שהדבר הראשון שש'ה רוצה לעשות זה להעיף אותו הכי רחוק ממנה. הם התיישבו על כיסאות שהיו שם ליאו מתחיל לשאול כלומר הוא מנסה אבל הוא שוכח את כל אזהרותיו של יוני הוא בא לנשק אותה ושנייה לפני ששפתיו נוגעות בשלה היא דוחפת אותו לאחור ואומרת לא, אני לא אוהבת אותך יותר . ליאו שואל אותה אבל למה? מה גרם לך להפסיק לאהוב אותי ?לפני שבוע אנחנו התנשקנו לפני יותר זמן את אמרת לי שאת אוהבת אותי ואני אותך היה לנו את הקשר , ופתאום ביום אחד את מחליטה שעדיף שניפרד כי את פוחדת לפגוע בי . ליאו נסער מאוד וש'ה בלי רגש אחד שמופיע אומרת לו אני ניתקתי את הקשר , אני חיזקתי את הכישוף ,כי הבנתי משהו אני אהבתי אותך כי היה לי מי ליפול עליו, כי היה לי מישהו שיקשיב ויאהב אותי אבל אני לא רוצה בזה יותר ,אני לא אוהבת אותך יותר, אני לא צריכה מה שאתה חושב ,אני לא רוצה להסיר את כישוף הלב הדומם ,עוד הערה מפי אחת מהשתיים שיוצאת אליו דרך פיה של ש'ה אם באתה עד לפה לשמוע כמה אני התגעגעתי וכמה אני אוהבת אותך וכמה אני מעריכה שאתה רוצה אותי אז התאהבת בבחורה הלא נכונה , אני בהחלט מעריכה עקשנות אבל זאת טיפשות, נשיקת אהבת אמת היא לא מה שתציל אותי אני אישאר פה עד שהאדס יגיע לאולימפוס . ליאו שואל אבל למה לך ?, אני לא היחיד שבאתי לעזור אלא גם תוום אחיך ,את לא רוצה לחזור לבית של אביך ולחיות איתם? , לקבל שוב תקווה לקבל רגשות אלו שאת מסתירה ?. היא מבינה עכשיו ואומרת לו בזמן שהיא קמה אז זה העניין, אתה רוצה שהאסיר את הכישוף ! כדי שתנשק אותי והקללה תוסר אבל זה לא יעבוד אני לעולם לא אוכל לתת לך מה שאתה רוצה ואני לא אוהבת אותך יותר תבין את זה , אני לא עוזבת ואני לא צריכה את התיקווה שלך אני הסתדרתי שנים לבד אני אשרוד עוד שבוע עכשיו לך מפה! היא ממש לא רואה בעין טובה את זה שליאו הגיע אבל כן אפשר לראות שיש לה תוכנית ש'ה לא סתם אמרה " אני אשרוד עוד שבוע" אבל מה זאת אומרת ש'ה יודעת משהו או מתכננת משהו?. ליאו מראה פרצוף רציני נמאס לו והוא אומר בכעס את לא רוצה עזרה מאף אחד !אני באתי לעזור כי חשבתי שאת אוהבת אותי, כי שחשבתי שיש בך משהו טוב שלא רוצה לעזור להאדס ומדוזה אבל בדיוק כמוהם! ליאו לא מתכוון אבל ש'ה לא נעלבת היא מסתכלת לו בעניים ואומרת לו אולי אתה צודק ואולי אתה טועה אבל דבר אחד נכון אתה סוף כל סוף רואה את מה שנימצא מולך עכשיו תברח יש לך פחות מדקה עד ש… . לש'ה לא אכפת ממנו אבל נדמה שהיא יודעת מה הולך לקרות והיא מנסה להזהיר אותו. היא באה צעדים קלים עם קול העקבים שהיא החליטה לנעול עקב שמחתה , רעש קטן לאט הופך לקרוב יותר חזק יותר ומצווה יותר . מדוזה מגיעה באותו זמן שתוום מגיע עם השדים האחרים. ש'ה מתרחקת מליאו הוא חושב על המבט האחרון שהיא נתנה לו המבט הזה מלא בפחד כאילו היא יודעת משהו מסוכן והיא חייבת ללכת .היא רצה לדלת כשקול עוצר בעדה ,שלי תהרגי אותי ! מדוזה אומרת לש'ה ומצביעה על ליאו . ניגמר . ליאו שם את השרשרת הוא מבין ממה היא פחדה .הוא מתחיל לברוח ותוום יוצא מהשורה הוא עף למעלה וזורק על מדוזה חלק קטן מהשיקוי. ש'ה מסתובבת אליהם עיניה הופכות כל כך חיוורות עד כדי אפור מחדש היא מתחילה לבוא אליהם היא מתקרבת לליאו היא לא רואה אותו אבל היא יודעת איפה הוא. תוום מחליט לעשות מעשה ,הוא שופך את השיקוי על אחותו ובא אליה ושואל באוזנה יש לך תוכנית ? היא חצי מודעת היא מהנהנת בראשה ואז הוא מצווה עליה שלי תעשי הכל כדי להרחיק את ליאו ממך , ותשדרי לי את התוכנית שלך. ש'ה עשתה כדבריו היא נתנה לו דף אבל לבקשה הראשונה היא לא יכולה לציית אם היא מרחיקה אותו אז היא מבטלת את הבקשה של מדוזה . האדס ניכנס פנימה ואומר מספיק! מדוזה ! .מדוזה מחייכת ואומרת תן לי להנות. האדס כועס ואומר החזרתי אותם למקומם וזו לא התוכנית הוא מעלים את תוום וליאו בחזרה אל החוף ובא אל מדוזה ואומר לה הסבל בא בשלבים תבטלי את בקשתך אנחנו אמורים לגרום לה להבין שהיא איתנו ולא לתת לה לחזור לאחור. היא מורידה את החיוך ומבטלת את בקשתה ש'ה חוזרת לחדר ההוא יושבת על הרצפה ונשענת על הקיר ולא זזה ממקומה ולא אומרת דבר . יואב מסתכל עליה ולא מדבר.

פרק 18- ויתור
ליאו ותוום רואים מולם את יוני ותוום שואל איפה מיקה? יוני שואל אותו איפה ש'ה? ליאו עונה היא … היא לא…רוצה לבוא. יוני כועס ואומר אנחנו היינו סתם כלי במשחק שלו, האדס ידע שאנחנו באים . תוום שואל שוב אז איפה מיקה? יוני מנסה להתחמק במילים אבל לבסוף הוא נאנח ואומר האדס לא שיחרר אותה. ליאו ותוום הופתעו אבל תוום לא התעמק בעניין הוא מרים את הדף שנתנה לו ש'ה ומתחיל לקרוא ,ואומר בסוף איזה טיפשים אנחנו היא בדיוק כמו אבא , היא חכמה יותר ממה שחשבתי . ליאו בא אליו להסתכל אבל תוום מקפל ומכניס לכיס שלו את הדף כשליאו שואל אותו מה כתוב שם . תוום מתחמק ואומר כלום , בכל מקרה עדיף שתלך להרה וליאו יחזור הביתה אנחנו לא יכולים להילחם במלחמה הזאת . יוני בא אליו כועס ואומר לו מה ?! אתה כינסת את כולנו! אתה ידעת את הסכנות ! ואתה פשוט מוותר כי קצת קשה . תוום נושף עמוק ואומר אני לא מוותר מיקה נמצאת אצל הרה , ליאו לא יכול לעשות דבר כי ש'ה בחרה לא להיות אתו או קיי ,אני העביר אותך . תוום לוקח את ידו כשיוני שואל אותו איך אתה יודע ? , המשפט בלבל אותו והם נחתו ביער הגשם בברזיל , תוום שותק .ניסיון שני הם נוחתים ביוון בשדה התעופה . ברגע הזה יוני מוציא את ידו ואומר מפה אני כבר אלך ברגל . יוני הולך משם. תוום לא מנסה לשכנע אותו כי הוא גם כועס עליו . כשיוני מגיע לביתה של הרה הוא באמת רואה את מיקה שם יושבת על כורסה כששמיכה ירוקה עליה והרה מסתכלת עליו במבט כועס ואומרת לו האדס אמר לי שתבואו ושאסור לי לומר ניסיתי יותר מפעם אחת להזהיר אתכם אבל אינכם רוצים לראות את מה שמופיע מול הפרצוף , מעכשיו אתם מקשיבים לי . מיקה שואלת למה הוא שלח אותי לפה ? הרה עונה לה בניגוד למה שחשבת אני והאדס כן מדברים אמרתי לו שלא יפגע בך והוא הסכים הוא שלח אותך לפה כי הוא יודע שפה את לא תוכלי לחזור לשם . מיקה קמה השמיכה נופלת ואז מתגלה עוד משהו רגליה כבולות לרצפה . מיקה שואלת עוד שאלה הוא הביא אותי לפה בסדר, אבל למה לכבול אותי ?. הרה מסתכלת על מיקה באדישות ואומרת לה זה לא האדס כבל אותך זאת אני. מיקה שואלת אותה כשהיא מנסה למשוך את הרגלים ,למה? הרה באה אליה מלטפת את הלחי שלה ואומרת את לוחמת אבל אני לא אתן לך להילחם בקרב שלא שלך. מיקה צועקת עליה את חושבת שאת יכולה לשלוט בי ולנסות להגן עלי כל הזמן?! , אני כבר לא בת 17 אני כבר אישה ,אני מחליטה על החיים שלי ,לא את ! היא רצה ומושכת את הכבלים כל כך רחוק עד שהיא נופלת כי הם לא נותנים לזוז יותר מזה . יוני בא אליה לעזור לה לקום אבל היא קמה בעצמה ואומרת לה ביוונית אני מבינה למה אבא מעולם לא ביקר אותך את פחדנית ! ואז היא פונה ליוני ואומרת לו אנחנו חייבים לעוף מפה . יוני עונה לה מיקה אי אפשר לחזור לשם, תוום לא רוצה לחזור וליאו לא הצליח , תוום פיזר אותנו ,אני בטוח שהוא מסתיר משהו ,הוא ידע שאת פה והוא בכלל לא היה איתנו באותו מקום. מיקה נשארת עומדת היא , השלשלאות שמחזיקות אותה הכי מתוחות שאפשר . מיקה אומרת לו אנחנו נצא מפה ונגלה מה השד הזה יודע . היא והוא באים להתנשק אבל הרה מתפרצת ואומרת למיקה את לא יוצאת מפה אני מעדיפה שתשנאי אותי מאשר שתלחמי בהאדס. הרה נחושה לשמור על מיקה עם זה יגרור מצד מיקה זעם.

פרק 19- שיחה שלא התקיימה
ש'ה חוזרת לעצמה והיא אומרת לשתיים אתן חושבות שהוא יעשה כדברי? הן עונות לה כל אחת בתורה אני בקושי מכירה אותו אבל הוא חלק ממנו לא כמוה היא החלק שעדיף לך להתבייש בו , והשנייה אומרת אני לא סומכת עליו אבל זה תמיד החלטה שלך אז מה זה משנה מה אני אגיד . יואב בא אליה עכשיו שהיא חוזרת לעצמה ושואל אותה יש לך תוכנית לגבי האדס? היא עונה לא, למה שתהיה?. יואב מסתכל בעיניה ורואה שהיא משקרת לו ושואל עוד שאלה את לא סומכת עלי? . ש'ה מסתכלת בעיניו ואומרת לא . אתה שטינקר זה מהלך פשוט וחסר חכמה .רבים היו קולטים זה רק ברגע הזה אבל נו באמת אתה לא פצוע ,אתה לא מסכן, אתה לא עבד לא כמותם . ש'ה סיפרה לו ולפי ההבעה על הפנים שלה אפשר לראות שהיא לא מתמימות מספרת לו את זה , היא מתכננת משהו. יואב שואל איך גילית? ש'ה עונה לו זה הרי ברור שקוף כמו זכוכית , השתמשת בגישוש שלב א , קודם ניסית להתחבר איתי לספר לי חייך הלא פשוטים ולשאול אותי על חיי אחר כך לגשש האם אני רוצה לברוח את אלו לא אמרתה במפורש אבל ניתן לראות בין השורות אני לא אומרת שהסיפורים שסיפרת הם שקר כי הם לא , למרות הכישוף שלך עדיין אפשר לראות הבעות פנים דברים שגם בכישוף אי אפשר לשנות , אתה תמים מידי כי אתה בטוח שהאדס יחזיר את אימך מהמתים . הוא עוצר אותה ושואל איך את ? היא ממשיכה אתה סיפרת שאחיך נטשו אותך ונשארת לבד אבל גם סיפרת שאימך מתה בגללך , סביר להניח שאחיך נטשו אותך כי הם ואתה מאשימים אותך במוות שלך מה שלדעתך לא טעות אבל אתה עצוב כי לא רצית שהיא תמות היא הייתה היחידה שאהבה אותך . יואב אומר זאת טעות היא לא היחידה הייתה עוד אחת וגם היא לא בת החיים אבל ממנה אני נפרדתי . האדישות חוגגת ש'ה ממשיכה איתה ברור שהיא לא ,אתה נואש ובטוח שאם תחזיר אותה מהמתים חייך יהיו טובים וברור שלא אכפת לך שמישהו אחר ימות כדי שהיא תחייה זאת לא הבעיה , הבעיה שלך היא שאתה חושב שהאדס יחזיר אותה והיא לא תמות כמה שנים בודדות אחריי . יואב שואל אותה עוד שאלה למה את מספרת לי את כל זה? היא עונה כי יש לי הצעה בשבילך , חיים חדשים דף חדש בתמורה לכך שביום בו האדס משתלט על האולימפוס אתה תעזור לי ולא להאדס . יואב חושב לעצמו את כל כך טיפשה ,מה ניראה לך שאת מציעה לי לוותר על מבוקשי בשביל דף חדש אני לא מעוניין בדפים חדשים אני מעוניין במבוקשי. הוא אומר לה לא למה לי ? ולמה את חושבת שהאדס לא ישמע על זה . והיא עונה לו כי אתה לא תוכל לומר לו . יואב לא מבין ולפני שהוא קם ש'ה מעבירה את ידה מולו בסיבוב מול פרצופו ואומרת רוקו . יואב שואל אותה יש לך תוכנית? וש'ה עונה לא . ש'ה העלימה מזיכרונו את השיחה והתחילה אחת חדשה בה היא לא מספרת כלום . למה לעשות את זה ?, מה יעזור לעשות שיחה ולהשכיח אותה ? .

פרק 20- הדף של התוכנית
תוום חוזר אל החוף הוא רוצה להראות לליאו משהו לפני שהוא עוזב , ליאו עדיין שם . תוום מתיישב לידו ואומר לו תחזור הביתה . ליאו שואל את אותו הדבר ששואל יוני אתה ארגנת את כל זה ,למה אתה פתאום מוותר על זה? תוום עונה לו משום שאחותי חכמה ממה שנראה לעין אני שגיתי שחשבתי שאוכל להציל אותה . ליאו לא מתאפק ושואל מה גרם לך לשנות את דעתך? . ליאו סקרן מידי . ותוום בלי בעיה עונה היא שלחה לי מסר , זה לא חשוב איך ולא חשוב מה, מה שחשוב הוא שלא נפריע לה . ליאו ניזכר במשהו ואומר לו היא הביאה לך דף , מה כתוב בו? תוום מכחיש כלום זה סתם ציור שציירתי ,היא לא הביאה לי כלום. ליאו לוקח מכיסו ומתחיל לפתוח אבל תוום מוציא את הדף מהיד ואומר סיפרתי לך מה שאתה אמור לדעת , אני לא נישאר פה כדי שתיקח את הדף , אני לא מבין אותך למה כל כך חשוב לך לדעת ?. תוום לא נישאר שם לתשובה ומעלים את עצמו לביתו . תוום מגיע לבית שלו וסטן רואה אותו ואומר לילי באמת אמרה שאתה שוב ברחת מבית ספר אבל רגע אין אבל . תוום לא עונה ישר הוא בא אל אביו שקם מכורסתו השחורה והבלויה אליו . תוום מוציא מכיסו את הדף ומביא לאביו . סטן קורא כל מילה ואומר היא חכמה יותר ממה שחשבתי . אבל ההתלהבות הקטנה שלו מביתו לא שינתה את כעסו כלפי תוום שברח בפעם האלוהים יודע כמה מהפנימייה שלו. סטן שואל אותו אתה ניסית להציל אותה? תוום עונה לו בהצדקה כן אבל אני באמת חשבתי שנצליח אז שגילית מה התוכנית שלה. סטן לא מוכן לשמוע הצדקות ואומר לו מעכשיו אתה לא חוזר לפנימייה אני ארשום אותך לבית ספר קרוב לבית שתחזור כל יום ,אני חושש שהתעסקות שלך באחותך והפגיעה בלילי על כך שהיא משקרת בגללך היא כבר גדולה מידי ,חשבתי שאתה כבר בוגר אבל טעיתי , עד שאני רושם אותך לבית ספר חדש אתה לא יוצא מהבית . סטן לא מוכן לתת לעצמו לשכוח את בנו בגלל בתו . תוום נסער הוא מנופף בכנפיו עף לתקרה ובחזרה , הוא כועס שאחריי כל זה הוא בעונש בבית . טוב הוא לא היחיד שלא רוצים לתת להם להתעסק בדברים שלא חושבים שקשורים אליהם גם מיקה תקועה בבית של הרה כבולה לכיסא ויוני לא עוזב אותה והבא בתור להיות תקוע זה ליאו. האנשים הבוגרים בכל משפחה דואגים לצאצאים יש כאלו חרדים יותר ויש כאלה פחות אבל מיקה נפלה על הגרוע מכל כאלו שידאגו לביטחון המשפחה גם עם זה יפגע בהם בסוף , לעומתה תוום קיבל עונש בסדר למרות שהוא לא מגיב בצורה שנראית שזה בסדר .

פרק 21- תתאפס!
ליאו חוזר הביתה הפעם אביו חוזר אחריו , הוא אומר לו בצורה רצינית בן אני לא יכול יותר האובססיה שלך עברה כל גבול אתה לא למדת כבר יותר משנה בבית ספר , אתה חסר חברים, אתה מסכן את חייך כל הזמן ובשביל מה ?, בשביל מישהי שכל החיים שלה הם צרות! . אתה אמרתה בעצמך שהיא לא רוצה בך יותר ,תעבור הלאה ותתחיל ללמוד בבית ספר. כמו כל נער נורמלי בגילך . בניגוד לאחרים ליאו לא קיבל שום עונש הוא רק קיבל עוד הזדמנות לחיות חיים נורמליים של מפלצת . ליאו מעולם לא העריך את מה שיש לו , כל הזדמנות שאי פעם הייתה לו הוא זרק לפח אבל עכשיו הוא מתעלם מהסקרנות שלו לגבי התוכנית של ש'ה ומחליט להקשיב לאבא שלו. ליאו עונה בסדר . ליאו הולך לחדרו וחושב שם , הוא עכשיו צריך לעכל ולהבין משהו שקרה עוד לפני היא אמרה לו שבגלל שהוא היחיד שדאג לה היא התאהבה בו או במילים שלה " אני אהבתי אותך כי היה לי מי ליפול עליו כי היה לי מישהו שיקשיב ויאהב אותי אבל אני לא רוצה בזה יותר" היא אמרה לו מה שאבא שלו אמר לו, מה שהוא הרגיש שמנסים להראות לו וניסה להתעלם אבל אז הוא גילה שאבא שלו צדק היא לא ידעה אהבה מה היא, וזאת הייתה התגובה שלה אליו כי הוא נתן לה אהבה אבל עכשיו הוא צריך להבין היא הפסיקה לאהוב אותו כמו שמפסיקים לאהוב הרבה דברים או אנשים ,כי לא כל האהבות הראשונות נשארות לנצח ולא כולם אוהבים עד הסוף הטוב . זה מצב שביר אבל החיים לא יפסיקו כי אדון ליאו צריך זמן כדי לעכל את זה שמי שהוא מאוהב בה לא תאהב אותו יותר. דווקא ברגע הזה ליאו לא חושב שהוא זקוק לאביו אבל אז הוא ניכנס בדלת ומתחיל שיחה אתה יודע שאני הייתי צעיר אז הייתה לי חברה ראשונה והיא הייתה כמוני ימית אבל יום אחד היא פשוט החליטה שאני לא מפסיק בשבילה , אני הייתי מפורק שבועיים ישבתי על המיטה שלי וביקשתי מאמא שלי דברים , היא נתנה לי כל דבר כי היא כל כך דאגה בגלל שאני לא זז מהמיטה וניסתה כל דבר כדי להוציא אותי מהמיטה אבל שום דבר לא עזר, ניסיתי להתנהג כמו איזה גבר ולא לבכות ולא להישבר אבל אחריי השבוע הראשון אני התפרקתי לגמרי , הייתי שבר כלי כל דבר הזכיר לי אותה וחשבתי שאף אחד לא יוכל לעזור עד שסבתה שלך החליטה לעשות מעשה .היא גררה אותי מחוץ למים לשיחה , גררה ,יותר נכון משכה לי ברגל עד שיצאנו מהמים אבל בסוף הייתי בחוץ ואתה יודע מה היא אמרה לי? ליאו עונה בחוסר רצון לתשובה לא. ואבא שלו עונה היא אמרה אהבה ראשונה זה שם נרדף לאכזבה ראשונה ואתה לא תימצא את האהבה החדשה שלך על מיטת האצות . ליאו לא נראה מתעניין בסיפור או לוקח ממנו מוסר השכל אבל אבא שלו ממשיך לדבר . אתה יודע , מה דעתך על זה שנלך לסבתה לים? .ליאו לא מסתכל על אביו הוא רק בוהה בקיר של חדרו שהיה ריק במשך הרבה זמן בלעדיו ,הוא יושב על מיטתו המסודרת שנראה שאביו בא כל בוקר לסדר אותה שהוא לא היה וחשב על הדברים האלו במקום להקשיב למילותיו של אביו ולא שמע את החלק הטוב , אביו לוקח לו את היד וגורר אותו מחוץ לבית , דווקא בניגוד לאבא שלו ליאו הולך אתו, אומנם בהליכה איטית וחוסר הסכמה אבל הולך. לוקח להם דקות ספורות והם מגיעים לאוקיינוס.

פרק 22- הקללה הוסרה
ש'ה יושבת מול יואב וחושבת היא סופרת בראש עד עשר כשהיא מגיעה לעשר הדלת נפתחת ויואב יוצא . לא עוברות יותר מ10 דקות עד שהדלת נפתחת שוב וקוראים לש'ה לצאת. היא יוצאת מהדלת וסוגרת אחריה את הדלת. היא מסתכל על יואב ליד האדס ועל מדוזה במשקפי השמש שלה והאדס אומר לה יש לך תוכנית ? מה היא? היא עונה בהתחכמות אם הייתי אומרת כן או לא זה היה משנה את השאלה ? . האדס מסמן למדוזה לצוות עליה ושנייה לפני שהיא אומרת את הציווי ש'ה מרימה את ידה ואומרת סתמי קצת , מדוזה קופאת במקום . ש'ה בהנפת יד סביב שערותיה מורידה חצי משעורותיה עד כדי קארה עד הכתפיים. כל השיער של ש'ה שנפל עומד בצורת מעגל סביב ש'ה היא נושמת עמוק מאוד ואז היא פותחת במשפט קוראים לי , הקול שלה חלש ברגע ההוא אבל המילה האחרונה בקול גדול יוצאת מפיה כל כך חזק עד שכל השאול שומע את מילתה והיא צועקת –
שלי!
הקול הזה כל כך חזק שכולם שמעו אותו ואור גדול הופיע סביבה ונעלם ברגע . מדוזה קוראת לה בציווי שלי תספרי לי את התוכנית שלך? שלי ש'ה מסתכלת עליה מחייכת צוחקת כמו מטורפת ואומרת לה מה דעתך על לא , היא ממשיכה לצחוק אחריי המשפט ואחרי זה היא עונה לשתיים היא פחות חכמה ממה שחשבנו. האדס מנסה לדבר אבל היא משתיקה אותו בשנייה ואומרת לו אני אתן לכם נבואה אני אחזור ביום בו תפלשו לאולימפוס ומה שאומר ביום ההוא יגרום לכם לעשות איתי עסקה. לפני שהם מספיקים לענות היא מעלימה את עצמה. האדס מבין משהו ברגע הזה , היא לא שיחקה לידיים שלו הוא שיחק לידיים שלה. אבל משהו אחד הפריע בסיפור שלה למה היא צריכה לחכות כדי לומר מה שהיא רוצה?.

פרק 23- יש לך חבר?
מיקה ממשיכה למשוך את השלשלאות חזק ויוני מחכה עד שהרה תלך משם כדי לשחרר אותה אבל זה לא קורה . לפעמים מיקה חושבת שהרה תקועה בבית שלה ולא יכולה לצאת . מיקה מחליטה לשבת היא אוחזת בטלפון שלה הידיים שלה לא היו כבולות בהתחלה אבל עכשיו הן כן וזה מעצבן אותה. כשהיא אוחזת בטלפון היא מסמסת למישהו, ויוני עומד לידה ומסתכל . זה לא מפריע לה היא אפילו מראה לו מה כתוב . להרה הטלפון לא אכפת כמו המפלצות ובני הים היא לא מתעניינת בקדמה ,ואין לה מושג כלוש מה פיסת הפלסטיק הזאת יכולה לעשות. עברה כמעט שעה אבל ההודעה עבדה . ארס נכנס בדלת ,הוא לא זה שקיבל את ההודעה אבל התגלגלות האירועים הזאת שתיכננו מיקה ויוני עבדה אבא שלה פה. ארס נראה כמו גבר מימי הביניים יש לו חליפת שריון, הוא חובש קסדה ופניו חדורות מטרה ודאגה , \ארס מתעלם מהרה שולף חרב ומוריד איתה את השלשלאות שעל מיקה . מיקה שמחה לאור ראות אביה , אביה תמיד היה בשבילה מודל לחיקוי והוא תמיד דאג לה כמו כל ילדיו האלים .הוא בא אל הרה ,נוזף בה על התייחסותה כלפיי ביתו , הוא מעולם לא סבל יחס מזלזל או כליאה ופגיעה של בניו ובנותיו. הרה מנסה להסביר לו למה היא עושה את זה אבל ארס לא מתעניין . הוא בא לביתו ואומר לה קדימה הגיעה שתגיעי לאולימפוס. מיקה באה לתת לו את היד אבל לפני היא אומרת לו יוני יכול לבוא איתנו? ארס מסתכל בשאלה על האיש הקטן ביחס אליו (ארס בתור אל , הוא גבוה מאוד וביחס ליוני הוא ענק ) ושואל את ביתו יש לך חבר ? , היא נותנת מבט קצת כועס ואומרת לו אני בת 27 הוא בעלי . רגע מה? חשבתי שאתם בני זוג , טוב תאשימו את המספרת שצריכה לגלות דברים תוך כדי סיפור כי לא מספרים לה . ולא רק אני מופתעת גם ארס מופתע , כנראה שהיחסים ביניהם היו קצת רופפים בשנים האחרונות אבל הכעס נעלם כי הדבר היחיד שמשנה לה הוא לברוח מהרה . הוא שואל אותה מתי הספקת להתחתן ? היא עונה לו באדישות לפני 3 שנים אתה הוזמנת לבוא בצורת אנוש. באותו זמן שמיקה התחתנה ארס התערב בנושאים אחרים ולא יכל לבוא. מיקה יוצאת עם יוני וארס מחוץ לבית של הרה בשתי תחושות , הראשונה היא מרוצה מעצמה והשנייה היא כעס כלפי ארס ששכח שהיא נשואה אבל אי אפשר להאשים אותו הוא מתעסק כל הזמן בדברי העבודה שלו בתור אל ואין לא זמן לבדוק מתי ביתו התחתנה ובכל מקרה מיקה מעולם לא התעמקה בכעס שלה היא אחריי יום תמיד שוכחת אותו וממשיכה בחייה . מיקה באה אל אביה ואומרת לו יש לנו עוד דבר שאנחנו צריכים לקחת לפני האולימפוס . מיקה ויוני לא יודעים מה אבל הם בטוחים שהם רוצים לדעת מה מסתיר מהם תוום. ארס מסכים הוא קובע איתה בעוד יומיים בבית שלה ומשם הם ילכו אל האולימפוס. מיקה מסכימה ויוני גם . יוני טיפה מפוחד זאת הפעם הראשונה שהוא רואה את אביה של מיקה במציאות והוא לא ממש נראה נחמד ,יותר מאיים .

פרק 24- משוגעת או גאונה?
ש'ה יושבת במערה ומדברת לעצמה . איך שהמערה נראית נראה שאף אחד לא גר בה .כמו כל מערה ביום הגילוי אבל משום מה שלי ש'ה מכירה אותה היא מרגישה בזה המערה הזאת נמצאת מתחת לאדמה ועם יחפרו עוד יותר בתוכה יגיעו אל האוקיינוס , אבל ש'ה לא רוצה להגיע לאוקיינוס ולחלופין היא לא רוצה לעלות על פני הקרקע . ש'ה רוצה להתנתק מהכל נדמה שהפעם בניגוד לפעמים האחרונות בהן היא נכלאה ש'ה רוצה לנוח , שקט ולהתכונן לתוכנית . שלושה כפה אחד. זה מה שהיא מתכוונת לעשות . היא חייבת את השקט הזה כדי להוציא את התוכנית לפועל , לא סתם שקט , השקט שלפני הסערה. או ככה זה לפחות מרגיש מילים נזרקות באוויר כאילו אין קשר ביניהם
האי
חיים
האדס איתי
קנאה היא נשמעת כמו מטורפת , כמו אלו שהחכמה שלהם עלתה על השפיות . היא מדברת עם השתיים כמעט בלי הפסקה על כל דבר שעולה על דעתה והיא מנסה להתחיל לדבר כאילו היא מרצה בפני אנשים אבל היא לבד .בערך לבד. היא והשתיים מדברות כפה אחד או לפחות מנסות. אחריי זמן רב בו היא נלחמה בהן היא מחליטה להיות הן והיא כאחד. בתוך מערה ריקה מחי או צומח, אפילו העטלפים לא יורדים כל כך עמוק .מתקרת המערה נוטפים מים וזקיפים יפים חוסמים את היציאה או הכניסה למערה העמוקה. אין כמעט קרן אור וחשוך עד כדי כך שקשה לראות במערה אבל זה לא מעניין אותה ש'ה לא מתנהגת כאילו היא לא חייבת שמש כדי לראות היא לא מתרכזת במה שהיא רואה אלא במה שהיא אומרת . הלילה הוא הזמן האהוב אליה ביום זה הזמן בו היא יכולה להתחבא ואף אחד לא יפריע לה . בזמן שהיא מדברת עיניה כמו סירנה של משטרה מחליפות צבעים לרגע אחד שתי עיניה אדומות והשדה והיא מדברות כאחת ולרגע שני עיניה כחולות והיא ובת הים מדברות כאחת ,כמו פינג פונג בין כחול לאדום. אבל ש'ה מאמינה שהיא מסוגלת, היא הצליחה עד עכשיו אין סיכוי שהיא תפסיק. כשהיא לבד היא לא חייבת לאף אחד , היא לא צריכה להתחשב או לחשוב על האחרים יש לה את עצמה וזה מרגיש לה עכשיו מספיק. אחריי כמה שעות השמועה על בריחתה התפרצה כמו אש בשדה קוצים. כולם כבר ידעו לפחות בשאול כולם ידעו כולל תוום וסטן .

פרק 25- מכתב הסבר
תוום יושב בחדרו הוא מתחיל לכתוב על קלף , וכשהוא מסיים הוא משתמש באש שלו כדי להפעיל את הקלף. ברגע שהאש פוגעת בקלף הוא נעלם אל האדם שאליו הוא רוצה לשלוח את ההודעה. ההודעה נשלחה אבל לא לאדם אחד אלא לשלושה אנשים. למיקה, לשלי ולליאו. ההודעה הזאת היא לא סתם הודעה או התנצלות זאת הודעה של משימה ניסיון הסבר כלשהו. לקח לתוום זמן עד שהוא כתב אותו הוא פחד מהתגובה של אחותו ושל אבא שלו . שניהם לא רוצים שהוא התעסק בתוכנית שלה אבל תוום לא מוכן לא להיות חלק מהאקשן ,כנער בעייתי בבית הספר הוא מעולם לא התעלם ממה שלא נראה לא והוא לא יתחיל עכשיו ,הוא חייב להיות בטוח שכולם יפעלו לפי התוכנית וגם להיות חלק במשהו גדול . באמצע הריכוז או באמצע שיחה עם סבתה או אפילו בבית של מיקה זה לא משנה איפה או מתי הקלף נישלח אל כולם . כשהקלף מגיע אל ליאו הוא מקפל אותו ושם בכיס מכנסיו ומקווה שהמים לא יהפכו את הקלף לפירורים. כשהקלף מגיע אל מיקה ויוני הם בבית מחפשים דרך להגיע לתוום וכשהקלף מגיע הם ישר פותחים וקוראים . ש'ה מקבלת את הקלף באמצע דיבוריה לעצמה וזה טיפה מפריע לה, אבל היא מפסיקה מתיישבת על ריצפת המערה ומתחילה לקרוא. כולם כאחד קוראים בסופו של דבר . ומה כתוב במכתב הינה-
אני כותב אליכם כדי להסביר , אנחנו צוות גם אם זה לא נראה לכם , אני טעיתי בכמה דרכים שלקחתי אותכם. אבל אני צריכים את עזרתך כי התוכנית לא תפעל בלעדיך . צריך שתקשיב\י לי ,יש אי באמצע האוקיינוס האטלנטי בגודל כמעט של יבשת .אליו יגיעו האנשים שזקוקים לו ואנחנו נבחר אותם .
ברגע הזה מופיעה פסקה נסתרת רק לש'ה ובה כתוב ברגע שהכל יגמר אני יודע שאנחנו לא נוכל להפוך למשפחה כי את הרי לא רוצה משפחה את רוצה חברים ואנשים שיעזרו לך להגשים את מה שביקשת, אבל אנחנו המשפחה שלך ומשפחה זה חבורה של אנשים עם קשר דם שעוזרים אחד לשני וסוף כל סוף אני לא בן יחיד ויש לי אחות אז את לפחות יכולה לנסות להיות משפחה כי לא משנה איפה את אבא דואג לך ואני אוכל לעזור . אחריי זה ש'ה מניחה את הקלף על ריצפת המערה היא כבר יודעת את ההמשך ,והיא לוקחת קלף חדש וכותבת בו –
אני רציתי משפחה , זה נישמע כמו חלום שלעולם לא יתגשם , אני יודעת כמה אתה רוצה בזה אבל אני חוששת שגורלי הוא סבל ולא משנה מה אעשה תמיד תצוץ בדרכי בעיה חדשה עדיף היה לכם לשכוח אותי כי זה גורלי הסבל הזה הלבד הזה. ביום בו אני ארגיש שוב ,אני אחזור כי אני בטוחה שהגלגלים ישובו לזוז והכל יסתדר, מבטיחה. ומעבירה אליו את הקלף בקסם אל תוום בחזרה.
והאחרים ממשיכים לקרוא מהנקודה שהפסקתי אז ההמשך הוא-
האנשים שיבחרו חייבים להיות חלק מהקריטריונים הבאים ואם הם לא אז לפחות שיעזרו להביא אחרים והקריטריונים הם .- רצון לפתוח דף חדש , כאלה שמוכנים לשכוח את העבר , מי שמוכן לחיות עם כל היצורים הקסומים ביחד באותו מקום . וכל השאר לא חשוב העיקר שהרצון שלהם הוא לפתוח דף חדש, עידן חדש איתנו .אז אם אתם מוכנים תכתבו על הקלף ותשרפו אותו ,התשובה כבר תגיע אלי. מיקה ויוני מנסים להבין מה פשר המכתב זה כאילו הוא ענה להם ,אבל לא ענה. הוא בעצם נתן להם משימה ולא הסביר למה ומדוע וזה גורר מצד מיקה ויוני הרבה סימני שאלה ,כמותם גם ליאו מבולבל . תשובה כזאת היא כמו עוד חידה בפאזל הגדול שש'ה יצרה עבור כולם. תוום לא עשה את המכתב סתם ככה, הוא רוצה שכולם ישתתפו בתוכנית של ש'ה והוא בטוח שהם יסכימו למרות שהם והוא לא מבינים את התמונה הגדולה שש'ה רואה ומתכננת בשביל האדס ומדוזה ביום הפלישה. תוום מקבל את ההודעה מאחותו ולא פותח אותה הוא מפחד ממה שכתוב , ובזמן שהוא מניח בצד את הקלף של אחותו הוא מקבל את הקלף של מיקה ויוני ורואה בתשובתם סימני שאלה רבים. הוא לא יכול לספר את כל התוכנית שלה הוא מרגיש שאסור לא והוא בעצמו לא מבין את כל מה שכתוב על דף שאותו נתנה לו ש'ה. מה שהיה כתוב על הדף לא ממש ברור מילים מסביב, כתיבה לא רציפה , רשימות וטבלה ומילים של כשפים ודעות . יחסית למשהו שהיא יצרה בקסם ברגע היא השקיעה בו הרבה מחשבה. תוום החביא את הקלפים מתחת למיטתו כדי שסטן לא ידע שהוא ממשיך להתעסק בזה . אחריי מה שעבר סטן לא רוצה משהו יותר משקט ושלווה אבל הוא יודע שכל תוום ושלי הם חור שחור של צרות בנפרד אז ביחד זה פיצוץ ולא במובן הטוב . עכשיו הוא פשוט מנסה להתרגל לשקט כי הוא צריך מנוחה, אבל תוום לא חושב ככה ,סטן עבר הרבה מידי כדי לוותר על הבת שלו ותוום לא מוכן שהוא אישאר אדיש לעניין והחליט לצאת מחדרו ולספר לו אבל זה יותר מסובך ממה שזה נשמע , לספר לאבא שלך שאתה בקשר עם אחותך שאמרה לו שהיא לא יכולה להיות איתם כי היא לא רוצה שהסבל שלה יקשר אליהם .תוום לא חושב שיש לאביו כוח סיבולת בשביל להבין כשהוא בכלל לא יודע שסטן הצליח לקום גם שש'ה רצתה לרצוח אותו וגם שפוסידון השמיץ את שמו ושמה .כלומר הבנה ויכולת לקום משבירה הוא מסוגל .תוום יוצא מחדרו מתיישב על הספה ומתחיל לספר הכל , בהתחלה סטן קצת כועס על תוום שלא סיפר לו אבל בסוף הוא מחבק אותו ואומר לו החיים שלה יהיו טובים יותר אם נעזור לה , עכשיו תביא לי את הדף אם מישהו יכול לפענח מה בדיוק התוכנית שלה זה אני. תוום מביא לסטן את הדף והוא יושב ובוחן את הדף והמילים שבוא.

פרק 26- שוק הקוסמים
למיקה ויוני נותר עוד יום עד שהם עוזבים עכשיו הם צריכים דרך לדבר עם תוום אבל איך ?, מיקה מציעה כמה רעיונות ,הודעה בטלפון, להגיע לשאול ועוד כמה אבל יוני קוטל את כולם הוא מציג את המציאות בפניה וזה מעצבן אבל היא מתרכזת ברעיונות ושום דבר .עד הרגע שבוא יוני מציע רעיון אני יודע אנחנו בעיר האלים ביוון הרי מה הבעיה למצוא פה עוד קלף אש. היא זורקת עליו ואומרת לא מאמינה שלא חשבתי על זה . הם מתחבקים ויוצאים למצוא קלף . כמה מסובך זה כבר יכול להיות? אז הם יוצאים לשוק הקוסמים שעה הליכה מהבית אבל אין זמן לבזבז יש בערך 24 שעות פלוס מינוס עד שהם הולכים עם ארס, אז הם לוקחים אוטובוס ותוך 5 דקות הם שם בשוק המכשפים הגדול . למיקה יש כמה מכרים בשוק והיא מדברת איתם שיעזרו לה לחפש הם חצויים כמוה רק שבניגוד אליה רובם גם חצי מכשפים או פיות או אחרים ,בכל מקרה זה לוקח שעות ויוני גם מתפתה לקנות איזה חליל "קסום" מאיזה רוכל אבל הם מגיעים לחנות שבה יש את כל כלי הקשר השונים שיש הם מחפשים רק קלף אחד או כמה בשלב מסוים יוני מתלהב מידי מהמקום זאת בין הפעמים היחידות בהם מיקה הביאה את יוני לשוק וכל פעם מחדש הוא מתלהב מידי וזה קצת מסיח את דעתו ממה שהם רוצים לקנות באמת אפילו כשהם מגיעים לחנות יוני אומר למיקה אחריי כל זה אנחנו חייבים לחזור לפה . מיקה מתעלמת מהצעה הטיפשית מבחינתה ומושכת אותו פנימה אל החנות. מיקה גוררת את יוני ובאה אל המוכר שנראה כמו אחד שרק מחפש את מי לרמות יש לו שיער בלונדיני ועיניים וחומות הוא מחייך אל מיקה והיא באה אליו עם מבט רציני ואומרת בתקיפות יש לך קלף אש? האיש מחייך ואומר גברת קשוחה אם את רוצה יש לי קלף אש אבל זה עולה עשרים אלף מטבעות זהב טהור . מיקה מכירה מוכרים כאלו שינסו לגרום לה לקנות במחיר הכי גבוה , היא כבר יודעת מה לעשות היא מוציאה מכיס מכנסייה מטבע אל אחד ואומרת לו אתה רוצה להתעסק עם ארס? . האיש נרתע לאחור והיא ממשיכה לדבר באיום חצי שקרי חצי אמת ואומרת לו אתה יודע שברגע שאני מביאה מטבע של אבא שלי למישהו אחר אז זה אומר שהוא פגע בי ואבא לא אוהב שפוגעים בי . היא ניסתה לשחק אותה ילדה קטנה של אבא אבל במציאות רוב הבעיות שהיא נכלאה אליהם היא יצאה בכוחות עצמה . האיש טיפה רועד וחושש לחייו כולם בשוק או כל מכשף מתחיל יודע שאסור להסתבך עם האלים , אז המוכר מציע לה את המחיר הרגיל כדי לצאת ברווח מסוים וגם לא לאבד את כבודו , שלושים מטבעות כסף ,מקובל? . מיקה מסכימה ומביאה לו אותם והוא מביא לה שלוש קלפים כבקשת יוני .הם יוצאים משם ומיקה אומרת לו כשהיא אוחזת בידו צמוד אליה , אנחנו חייבים להפסיק לבוא לפה. מיקה לא אוהבת את המקום כולם רוצים לרמות אותם שמה היא נפרדת מחבריה מהשוק והם חוזרים לעסקיהם חבריה שמה זאת הנחמה היחידה שיש בשוק הזה לדעתה של מיקה. הם יוצאים מהשוק וחוזרים לבית , יוני כותב ,הוא ביקש ממנה בדרך לכתוב כי הוא טוב בניסוחים והיא הסכימה . הם שולחים עוד כמה שאלות ובסוף בקשה לשליחה חזרה עם תשובה עד מחר בבוקר . ליוני ומיקה אין יותר מזה לעשות, עכשיו הם מחכים .

פרק 27- בחירות
כולם מנותקים, זה מזה וזאת בעיה לכולם ,סטן נותן לתוום לצאת רק בליוויו ובהתאם לתוכנית, מיקה ויוני עומדים לעזוב וליאו מנסה לשכוח את זה נדמה כי לאף אחד אין מה להפסיד אם יפסיק לנסות לעזור לש'ה , ליאו לוקח את המשפט ומיישם אותו למציאות ,אבא שלו גרם לו לחשוב מחדש על החיים שלו והוא אפילו לא חושב על לשלוח בחזרה את הקלף , הוא רק בוהה בו ולא עושה כלום חוץ מכמה הרהורים אני באמת רוצה את הצרות האלה שוב? מה זה בכלל אומר ?ולמה אני צריך את זה שוב? ,אני באמת רוצה לסכן שוב את חיי בשבילה? .הוא באמת אוכל את כל זה ?,כל מה שסיפר לו אביו כשהוא במצב קשה גורם לרצות לא לחשוב על דבר שקשור אליה וכל השטויות או ההיגיון ניכנס לו חזק הוא מרגיש שהוא מתגבר עליה אבל דבר אחד הוא לא מצליח לשנות את הסקרנות שלו , את האדרנלין, את הרצון הזה לכתוב שהוא מסכים למכתב . הוא כל כך רוצה אבל משכנע את עצמו שלא כי הוא צריך לעשות מה שאביו אומר , הוא תמיד חשב על אביו כמודל לחיקוי ועכשיו הוא פשוט הופך אותו לסיבה שהוא עושה דברים רק בשביל שאביו לא ידאג לו יותר . ואם זה שווה את זה או לא זה רק ליאו יגיד. הוא לא מדבר הרבה הוא מנסה לחשוב מה הדרך הנכון לעשות ואין לא מושג הוא תקוע בין הרצון לחיות חיים נורמליים של מפלצת עם אביו או לעזור לתוום בתוכנית של ש'ה . יש כאלו שהתשובה ברורה להן אבל הוא לא חלק מאותם אנשים. הבחירות שלו לרוב באות מתוך רגש ועכשיו זה השתבש , הוא כבר לא יודע מה נכון ומה לא .

פרק 28- שלושה כפה אחד
בניגוד אליו ש'ה חדורת מטרה היא הולכת מצד אחד של המערה לשני מתרכזת ומדברת וכזה לא עובד היא צועקת אל הריק שלושה בפה אחד! היא צועקת את זה מספר פעמים , ולפעמים היא מוסיפה למה אתן לא מקשיבות לי? . ש'ה מתוסכלת מה שהיא מנסה לעשות קשה יותר מכל לחש שהיא הטילה. היא מנסה לשלב שלוש בנות שונות זו מזו ועם זאת דומות זו לזו . רק שחילוקי הדעות בין שלושתן מפריעה לשלי לעשות את זה . כל דבר אחר היא מצליחה בקלות כשהיא עובדת על הכשפים שהיא תטיל הם עובדים כמו שעון בדיוק בזמן ובול למטרה. גם כישופי הזמן שלה , היא לא השתמשה בהם כבר הרבה זמן . היא לא רושמת יותר לאחיה , היא מעדיפה להתרכז במה שהיא תעשה מאשר במה שהוא . היא לא יוצאת מהמערה עד שמגיע הבוקר. בבוקר היא יוצאת אל העולם כי היא יודעת שאפילו שתוום הציע למיקה ,יוני וליאו לעשות את זה הם יתלבטו ,ידחיקו לא יעשו את זה בזמן הקרוב וש'ה יודעת דבר אחד על החיים אם לא תעשה את זה אף אחד לא יעשה . היא לא בטוחה בצורתה הרגילה. נכון שכבר לא רודפים אחריה אלים, אבל היא לא לוקחת סיכונים והיא משנה צורה. שיערה עד כתפייה נישאר כשהיה רק האדס ,יואב ומדוזה ראו אותה אתו וזה לא יסגיר אותה לידי מי שרודף אחריה ,כי בתור שודדת הימים היא רכשה יותר מאיוב אחד או שניים . עורה משתנה לחום עיניה לירוקות ובגדייה כטייץ שחור וחולצה לבנה .היא נראית כמעט אנושית רק שיש לה כנפיים, היא החזירה לעצמה את כנפיי השד . היא במשך היום שעובר הולכת בעיירות של מפלצות ומדברת עם האנשים . האלו שיושבים ברחוב , הערפדים שנמצאים בצילי הבתים וכל שאר המפלצות שהיום והלילה לא משנים להם . באחת הפעמים היא פונה לתאומים אח ואחות שנראה רק מפי עיניהם שאיבדו אל כל היקר להם , ש'ה יודעת מה זה לאבד הכל , למרות שבפעמים האחרונות היא כבר חושבת שאין לה יותר מה לאבד . כשהיא פונה אליהם היא רואה שהם ערפדים ביום שמש ,וזה מסוכן להם ,אז הם בסמטה חשוכה והיא אומרת להם היי אתם לא צריכים להיות פה , יש לי מקום בו תוכלו לחיות בלילה בלי פחד של העבר שרודף אתכם . הנער שנראה סובל ,מסכן ומפוחד עונה לה בחשד כמה זה יעלה? . ש'ה מבינה שהם מכירים עסקאות והיא מנסה עם בחיוך מזויף לאיר את פניהם ,כי הרי לא מסוגלת להרגיש כמעט כל הזמן ועונה להם זה לא יעלה דבר . רק צריך לבנות אותו . הנערה קמה על רגליה שבקושי נושאות את גופה הצר והרעב ,ושואלת אותה מה זה אומר? . ש'ה מתיישבת כדי להראות רצינות וביטחון, גבה זקוף והיא מושיטה את ידה שם מופיע פתק ועליו כתוב "ארץ חדשה" ומידה השנייה היא מוציא שתי השרשרת ועליה סימן של שמונה והיא אומרת להם ברגע שתיגעו בפתק ותקראו אותו אתם תגיעו לשם ואלו שרשראות האינסוף .ברגע הזה ש'ה משקרת להם על הימצאות השרשראות היא אומרת להם קיבלתי אותם במתנה משני ערפדים שהחליטו שהם לא זקוקים יותר להגנתם מפני השמש , השרשראות האלו יצילו אתכם מהשמש אשר נמצאת באי אליו תגיעו ובלילה תוכלו להסירה . המוצא האמיתי של השרשראות הוא מזוג ימיים שכל כך שנאו את הערפדים ועשו דבר נורא הם גנבו לערפדים האלו במהלך היום את השרשראות ובכך הערפדים מתו ואחריי ש'ה הגיעה וגנבה את השרשראות מהימיים כי היא חשבה שתהיה להן תועלת אז הגונב ומגנב פטור ,לא?. בכל מקרה רק בפרצופם נראה שאין להם זמן להתלבט הנער והנערה הצעירים מסתכלים לצדדים , רודפים אחריהם, ש'ה שומעת את הצעדים ממרחק והתאומים לוקחים את השרשראות ואת הפתק שמים על הצוואר ונעלמים , אומרים במהירות את המילים כששניהם אוחזים ידיים ונעלמים משם ש'ה גם היא נעלמת בחזרה למערה היא העבירה כבר יותר מ-10 אנשים היום ואין לה זמן לבזבז , היא והשתיים חושבות בצורה לא הגיונית כשהיא שומעת אותם עכשיו המשפטים איבדו קשר למציאות היא לא חושבת על המשפחה או החברים ולכו אין להם מה להעיר אבל עכשיו הן אומרות דברים כמו כשהגלגלים מחוברים את מבינה? או תסתכלי על עצמך ,שבורה, עושה הכל בשביל שהגלגלים יחזרו למקומם אבל הם לא . ומשום מה לשלי עדיין קמצוץ של שפיות , לא כשהיא מדברת עם השתיים ולא עם עצמה אבל כשהיא פוגשת אנשים ועוזרת להם זה גורם לה להבין דברים . היא כבר במערה ומתחילה שוב לדבר , הקנאה תלווה לנצח, אין דבר העומד בפני האמת כי שובר אותו ,עסק…עסקה ,תרופה תמורת כבוד של מלך. נישמע לא הגיוני ומה קשור המשפטים אחד לשני , הם קשורים יותר ממה שזה נראה אבל רק ש'ה מבינה את הקשר ביניהם ,היא מבטלת את הקישור בכך שהיא יוצרת משפט אחד לכל ראש נושא רק שזה לא משנה זה עדיין לא נישמע הגיוני כשהיא אומרת "אותו" או שהיא אומרת "הקנאה תלווה לנצח" את מי היא תלווה? שום דבר לא מובן ולפעמים זה מרגיש שהיא בעצמה לא מבינה מה שהיא אומרת . היא מנסה להתרכז מחדש וכלום היא מותשת , אם אתם חושבים היא כבר שינתה צורה לעצמה אבל הדמות החדשה הזאתי צריכה עוד שינוי כמו שהיא תמיד עושה ,היא אף פעם לא חוזרת לאותה צורה שהיא יצרה . היום היו לה כמה מרדפים , כאלו שהיא השתתפה בהם וכאלו שהפכו אותה לשותפה. אבל בסוף היום לא אכפת לה מכלום חוץ מהמילים שיוצאות מפיה . כל מילה חסרת משפט כל היגיון כושל זה מה שמעניין אותה .

פרק 29- ארץ חדשה
עובר יום תוום שולח למיקה ויוני את ההסבר של למה ואין לעזור לאנשים מאותם קריטריונים . בערך כמו ההודעה הראשונה גם זאת לא הייתה בתשובה חד משמעית ולא גוררת שאלות אבל היא ברורה יותר כי סטן כתב אותה בשמו של תוום ובהסכמתו כמובן . בהודעה כתוב על הפתק שבו כתוב "ארץ חדשה", על אמצעי הגנה , על אי ומי בדיוק אפשר לשלוח רק שבניגוד להודעה הראשונה יש עוד משימה להשתמש בפתק כדי שגם הם יגיעו לשם ויבנו את האי מהתחלה. גם זה גרם לשאלות ,איזה אי? מה פשוט לכתוב את הפתק כמו שהוא ואנחנו כבר נגיע ? הם חושדים אבל מנסים , מיקה מחליטה שהיא רוצה גם לעזור לאביה ,היא לא רוצה לוותר על הקרב על האולימפוס , אבל היא גם לא מוכנה שתוום יתמודד עם הכל לבד היא כבר בוגרת והיא מחליטה שהיא ויוני התפצלו . בהתחלה יוני מנסה לשכנע אותה אבל הוא מבין שזה או שהוא יישאר ויעזור או ששניהם ילכו לאולימפוס ויוני עדיין לא מוכן לאולימפוס הוא יישאר פה ויעבור לאי והם יכתבו על הקלפים ובטלפון , יש מספיק אמצעים בשבילם והם נפרדים בחיבוק ונשיקה . יוני כותב את צמד המילים ואומר אותם ארץ חדשה. ולפני שמיקה משנה את דעתה הוא נעלם. מיקה לא רוצה לעזוב אותו ,היא מתחרטת , היא לא אוהבת להיות נפרדת ממנו. ברגע האחרון כמה דקות לפני שארס מגיע היא כותבת על דף עליו כתוב לאן היא הולכת ולמה. היא חושבת שאבא שלה קצת מגונן מידי ואין לה כוח עכשיו לשיחה ארוכה היא כותבת על פתק אומרת את צמד ונעלמת גם היא. כעבור כמעט 3 דקות ארס מגיע בצורה אנושית רואה את הדף והולך הוא לא מתכוון לעסוק בזה יותר מלקרוא, הוא אל המלחמה ויש לו תפקיד חשוב בשמירה על האולימפוס מפני האדס. מיקה פוגשת מחדש את יוני והם שמחים אבל זה לא ניגמר בזה הם תקועים בבעיה , יש מלא "פליטים " שהגיעו על ידי ש'ה , מיקה ויוני לא יודעים שש'ה הביאה אותם אבל הם לא נותנים לחוסר הידיעה לשנות את זה שהם רוצים לעזור הם מגלים שהמקום כבר מתחיל להתקיים הם לא היחידים שעוזרים לבנות עוד מפלצות ומכשפים בונים ובונות בית על האי הענק הזה . יוני בא עם תיק שבוא יש מים ואוכל אבל לא הרבה מזה . מיקה ויוני ישר רצים לעזור, הם באים לבנות איתם ומתאקלמים מהר מאוד לאוכלוסייה של אלו שעוזרים לבנות אבל התושבים שהגיעו לפה כדי לפתוח דף חדש הם פחות חברותיים , הם אנשים שעברו הרבה בחיים והם עדיין מנסים לקלוט ולבחון את המקום. מיקה באה אל אחד מהם היא מנסה להתחיל שיחה אבל היא בבעיה בניגוד לש'ה היא לא יודעת איך מדברים עם "אנשים כאלו" היא אומרת לו אז איך הגעתה לפה? היא מתיישבת לידו והוא זז טיפה לצד . הם יושבים בתוך אי ענק הריצפה היא אדמה קשה וצמחייה רבה . מי שהיא פונה אליו צעיר מאוד רק ילד הוא עם זוג כנפי פיה שבורות ומבט אבוד בעיניים והוא עונה לה נערה עם עיניים ירוקות . מישהי שישבה במרחק לא רחוק מהם באה ואומרת , גם אני פגשתי אותה , היא גם ילדה היא נראית כבת 11 פלוס מינוס היא לובשת סרבל כתום ויש לה צלקות על הידיים, היא אוחזת בשרביט שנראה שניסו לחבר אותו בדבק חם. היא נראית כאילו היא ברחה מהכלא . הילד ששם פונה אל הילדה ושואל אותה שיער שחור חלק עד הכתפיים ? הילדה עונה כן . מיקה שואלת אותם איך היא נראתה? הילד והילדה נראים פחות מפוחדים מהרגע שהם הגיעו והילדה עונה לה עיניים ירוקות שיער שחור חלק עד הכתפיים וכנפי שד חוץ מהכנפיים היא נראית די אנושית . הילד מהנהן להסכמה ואז היא נזכרת שש'ה מסוגלת לשנות צורה ומבינה שהיא זאת שהביאה אותם לכאן . הם מתחילים לדבר זה עם זו ומיקה קצת גלגל שלישי , אז היא הולכת משם לספר ליוני בזמן שהוא עוזר לבנות בית שמה. היא ויוני מרגישים טיפה כמו מתנחלים או פליטים בתקופה שהחלו לבוא לאמריקה אנגלים , רק שפה המקום לא מיושב על ידי אדם מלבד האנשים שהגיעו לכן דרך הפתק . האי הזה נימצא בשום מקום או ככה זה מרגיש , כי אם בני האדם היו יודעים שהאי העצום הזה קיים הם היו מיישבים אותו באנשים. מיקה מסתכל על זוג הילדים הקטנים שהיא פגשה ונוגעת בבטנה היא רואה גבעה קטנה שמה ואומרת ליוני אחריי הסיפור על הילדים ,יון-יון אני חושבת שהמקום הזה יהיה נפלא למשפחות שיגורו פה. יוני עדיין לא קולט ואז היא אומרת לו נכון שרצינו לפני שנה להקים משפחה ביוון ? הוא עונה בחיוב והיא לוקחת את ידו ושמה על בטנה , והיא אומרת לו ניראה לי שלא צריך להתלבט יותר. אז יוני מבין היא בהיריון והוא והיא כל כך שמחים.

פרק 30- לא מתפקדת
ש'ה בוהה בקיר שמה היא מסתכלת על הנעשה בכישוף איתור היא מצליחה לדעת איפה כולם ומה הם עושים .אבל השמחה שלהם לא משנה את העובדה שהיא כועסת, היא לא לחוצה ,היא פשוט לא בעצם לא מצליחה לתפקד היא צועקת על השתיים, מנסה לסדר את הראש אבל הכל מעורבב היא בטוחה במה שהיא רוצה לומר אבל הכעס שלה על השתיים גדול יותר. היא מנסה שוב שלושה כפה אחד וזה לא עובד רק שתיים וזה לא יעבוד יש לה תוכנית והיא לא תעבוד אם היא לא מצליחה לעשות את זה .למזלה הכעס שלה יכול להיבלע בשנייה עם כישוף הלב הדומם וזה מה שהיא עושה ,בגלל זה היא הטילה אותו מהתחלה כי היא לא רוצה לחוש שום רגש כי היא יודעת שזה יפגע בה ונמאס לה להיפגע . ש'ה עוצמת עיניים שוכבת על הריצפה ושואלת אתן רוצות להפעיל את הגלגלים מחדש? עוד הערה אבל את רוצה לוותר אלינו ואנחנו את . ועוד אחת כבר הרבה זמן לא דיברנו על הגלגלים שיזוזו אבל אני לעולם לא הסכים איתה. שלי קמה לישיבה ועונה להם אנחנו אותה אחת אנחנו תמיד נכעס ונאהב זו את זו את זו . עכשיו המטרה שלנו ברורה . עוד הערה שלושה כפה אחד? ושלושתן ביחד כשעיניה הופכות סגולות והיא קמה על רגליה והיא והן עונות בקול שלושה כפה אחד. עיניה סגולות כפרח זוהר העיניים שלה והמילים שהיא צריכה יוצאות במקום כמעט ל5 דקות רצופות אבל זה ניגמר. הן לא מצליחות להיות יותר מזה מתואמות ,העיניים של ש'ה חוזרות להרגלן עין כחולה עין אדומה חצי בחצי. היא כבר עומדת עיניה פתוחות והיא מתחילה להתאמן ,ההצלחה הזאת לא תהיה היחידה ככה חושבת ש'ה . המוטיבציה חוזרת והיא בטוחה שהעסקה שלה תיסגר . אחריי שעה של ניסיון לחזור לאותו מקום בו היא מצליחה במה שהיא מנסה ,שלי מפסיקה. למרות שאימונים חיוניים היא מודעת לעובדה שגם מנוחה היא חלק חשוב בהכנה שלה.

פרק 31-להתחיל מחדש
עבר כבר שבוע ועוד הרבה אנשים וילדים הגיעו לאי ,לתוום ושלי יש חלק רב בהבאה שלהם ומיקה ויוני מתעסקים באי עצמו רק ליאו לא חזר אל תוום והוא מבין שזה לא סתם שליאו לא שולח לו תשובה . התשובה היא שליאו לא מצליח להחליט ש'ה גורמת וגרמה לו לכל כך הרבה סבל והוא אהב אותה אבל שווה לו להקריב את עצמו שוב בשבילה שהוא עדיין לא יודע מה המחיר ועכשיו ליאו כבר בטוח שהיא לא אוהבת אותו יותר כבן זוגה . אבל מה לגבי לעזור הוא אפילו לא ממש יודע מה התוכנית והוא יודע שתוום לא יספר הכל גם אם הוא יתחנן. ליאו מנסה לעשות כעצת אביו וחוזר לבית הספר הוא מניח את הדף במגירה בחדר שלו ומתעלם ממנו. באחד הימים בבית ספר פנתה אליו ביתה של המחנכת אשת העכביש בשאלה למה את עצוב? הוא מכחיש ושואל אני לא עצוב , למה את חושבת ככה? היא מתיישבת לידו ואומרת כשאמא שלי אמרה לי שאני לא יכולה לעזוב את העירייה עד גיל 200 היה לי בדיוק את אותו פרצוף , אז מה מעציב אותך ? הוא מספר לה כמה חלקים מהסיפור אבל לא הכל עכשיו הוא מבין למה ש'ה לא מספרת הכל על עצמה יש דברים שעדיף להשאיר בלב.

פרק 32- קצה חוט
יואב כבר יותר משבוע עוקב אחרי ליאו ואחריי תוום בפקודת האדס הסיבה לכך די מובנת האדס בטוח שהוא יוכל להוציא מאחד מהם את התוכנית שלה אבל יש להם שתי בעיות הראשונה נוגעת לשניהם גם תוום וגם ליאו לא יודעים בדיוק מה התוכנית של ש'ה . הבעיה השנייה נוגעת רק לליאו הוא לא רוצה קשר יותר לש'ה כי אביו דואג לו והוא לא רוצה לקבל את העובדה שהתוכנית של ש'ה נודעת ליותר מרק יחסיה עם הסביבה אלא נוגעת לעידן חדש שהיא יוצרת . שונה מכל מה שהיא וכל העולם מכיר עד היום . יואב מגיע אחריי השבוע לאותה מסקנה הוא מנסה לעשות הכל כדי לשכוח את מה שעבר זה לא רוי שישב עם ים לפני שנה וזה לא אותו ליאו שלא הסכים לצאת מהבית של ש'ה ללא תשובות זה ליאו אחר ועדיין לא החלטתי אם השינוי שלו הוא טוב או רע. לגבי המעקב אחריי תוום יואב מגיע לאיזשהו קצה חוט ומספר אותו להאדס הוא אומר לו חלק מאנשי השאול גם קשורים לעניין אני ראיתי שתוום וסטן מביאים להם פתק והם נעלמים. אבל חוץ מזה אין ליואב עוד קצה חוט . עכשיו הוא מנסה ליצור את קצה החוט, הוא מציע שיגיעו ישירות למקור הוא מוציא מכיסו שערה שחורה אחת ואומר אני כבר אמצא אותה. יואב לקח באותו יום כמה משערות שנגזרו מראשה של ש'ה . יואב כבר יודע מה לעשות ואיך שהאדס מכיר את יואב הוא נותן לעשות מה שנידרש כדי שיגלה את התוכנית אם הנבואה של ש'ה נכונה הוא אמור להיכנע אולם היא לא אמרה את זה אבל כשש'ה אמרה שהיא תגרום להם לעשות איתה עסקה זה לא אומר שהיא מתכננת לעזור להם להילחם באלים האחרים . האדס רוצה לצאת לפלישה בעוד יומיים והוא חייב לתת ליואב את כל האמצעים ויואב עושה ימים כלילות כדי למצוא את קצה החוט שיוביל אותו לתוכנית שלה, כמו שאמרתי יש לו פתרון הוא מנפנף בשרביטו מעל השערה אומר את הלחש והשערה מתחילה לזוז , יואב בעקבותיה, עוזב את השאול ומגיע אל הארץ , זה לוקח שעות הוא רץ ורץ וכמו ש'ה המקורית גם השערה מהירה מאוד. הוא כנראה לא נחת ביבשת הנכונה כי השערה הולכת על המים והוא מכשף את רגליו שלא יוכלו להתמזג עם המים ,כלומר שלא יבזבז זמן על שחייה. זה לוקח עד הלילה הוא עדיין לא מגיע למקום . מתחמק מהגלים החזקים נסחף ויוצא ממערבולות ועדיין עומד על רגליו , כלומר רץ , מהר מאוד . זה מרגיש שהשערה של ש'ה נהיית מהירה יותר בכל רגע . יואב מקווה שהיא מהירה יותר בגלל הקרבה, אבל לשווא. הוא מנסה עוד כמה כישופים כדי להיות מהיר יותר אבל להצליח גם לעקוב אחריי שערה קטנה וגם להטיל כישוף דורש ריכוז שאין לו אז הוא לא מצליח . הוא כמעט מאבד את הקשר עין עם השערה יותר מ10 פעמים כל פעם מסיבתה שלה כמו גל ענק או ניסיון כושל להטיל כישוף . האור של היום הבא יוצא והוא עדיין במים הוא עובר ליד אי ורואה אנשים בונים שמה ורגע של חוסר תשומת לב לשערה הוא קולט את מיקה ויוני קמים משינה, אבל אין לו הרבה ברירות זה או שהוא ילך לראות מה הם עושים ואולי לקבל קצה חוט או להמשיך לרוץ בעקבות השערה, אין זמן לחשוב . הוא ממשיך לרוץ בעקבות השערה אבל הוא בהחלט רושם בראשו את העניין הזה . המשימה שלו זה לרגל ולגלות את התוכנית ולדעת מה מיקה ויוני עושים באי באמצע שום מקום זה פרט חשוב לפי דעתו .הוא מאמין שהוא עוד יחזור לשם לבדוק את העניין .

פרק 33- שלי יודעת ויואב סובל
הגיע הזמן . ש'ה יושבת על ריצפת המערה ואומרת בדיוק בזמן . עוד הערה דקות ספורות מפה יחכו לו ועוד אחת אנחנו אומרות לו היום, שלי עונה להן לא היום ,הוא צריך להבין, זה לא היום. הקול שלה כל כך רגוע כאילו כל מה שהיא עברה נעלם מראשה והיא בטוחה ורגועה, אבל זה הודות הכישוף . היא מלאה ברגשות בפנים שלא ראו אור יום שנים רבות. היא בטוחה בעצמה .עוד שתי דקות , היא מסתכלת אל קיר המערה מצד שמאל והוא מופיע (יואב) רץ קרוב לאדמה . יואב רץ בכוחותיו האחרונים אחרי השערה שלה והיא רק מחייכת את אותו חיוך מטורף שהיה לה ביום בו היא הסירה את קללת השם . היא לא דיברה עד עכשיו עם אף אחד שהיא כבר די מכירה פנים אל פנים והתנהגות שלה היא שונה מאנשים רגילים לעיני אחרים, היא מטורפת , זה שהיא מדברת אל האוויר לא גורם לתחושה של שפיות ועכשיו המשפטים והמילים חסרות הקשר או ההיגיון שיוצאות מפיה לא עוזרות להראות שפיות אבל כשהיא מביאה ילדים ואנשים לאי היא מתנהגת בצורה כל כך נחמדה שאפשר אפילו להאמין שהיא שפויה. היא זה בא . הוא יוצר חור בתקרת המערה ומגיע לשם היא מפנה אליו את גבה ואומרת לו בדיוק בזמן, כמו שעון. הוא בא אליה בתקיפות בלי לראות שום סימן לרגש כמותה גם לו קל מאוד להסתיר את רגשותיו הודות לכישוף הוא שואל אותה מה התוכנית שלך? היא מרימה אצבע ואומרת לו בבוא היום ובבוא השעה הגלגלים יתחברו . הוא לא מבין ושואל מה זה אומר בכלל? היא עונה בלי להסיט מבט אליו דרישות לא יתקבלו , ועסקה אחת תקרה . הוא שואל שוב בתקיפות רבה מה לעזאזל התוכנית שלך?! אני לא באתי עד לפה כדי לחזור בידיים ריקות .היא עונה עבד בהסכמה, מצחיק ,לא? . כל הדרך לאכזבה וגלגל אחד לא מסתובב . יואב לא מבין אותה היא מדברת שטויות חסרות היגיון לדעתו, אבל ש'ה יודעת מה היא עושה היא הרי יודעת הרבה ממה שחושבים . הוא מטיל לחש ואומר לה תפסיקי עם החידות ! מה התוכנית? היא מסתובבת אליו ומעלימה את הכישוף שלו בשנייה ואומרת ערך חזק ,אבל אני יותר ממנו ,הערכה טיפשית , כמו כולם . האדס יקבל את מה שמגיע כמו גלגל מסתובב . היא זורקת לכיוונו כדור אש קסום וחזק והוא אומר מגנו ומנפנף בשרביטו ,מגן מופיע והיא במילה אחת ונקישת אצבעות שוברת את המגן . יואב מופתע הוא יודע שהיא חזקה אבל זו כבר רמה אחרת . הוא לא חזק באופן הכישוף כמוה הוא מנסה ליצור כישופי חזקים מולה אבל היא עוברת לידם כאילו מעולם לא היו שם. הוא נכנע מהקרב ואומר לה אני לא מבין, למה את לא יכולה לספר לי את התוכנית שלך ?,מה יצא לך מזה? את הרי תספרי אותה . היא עונה כל פעם זה עובד , קנאה חזקה, רצון לקבל , הכל וכלום לא יקרה , חיים כמו הגלגלים , סיבוב ועוד אחת ,עבד. היא פונה אליו במילה "עבד" הוא אדיש לעניין ואומר כאילו הוא מרגיש משהו תפסיקי לקרוא לי ככה!. היא שואלת אותו שווה ?מה אתה שווה? הקרקע קוראת בשם ואתה איתה. עבד . הוא מתקרב אל פניה ואומר אני שווה יותר ממה שאת תהיה, אני שפוי . היא נותנת לו ליטוף על הלחי ומחייכת בחיוך של מטורפת והוא מוריד את היד שלה ,היא אומרת לו חכמה ושפיות , אינג ויאנג , זה מחסום שאין לעבור . הוא חושב שהוא מבין ואומר בייאוש את ידעת שאני מגיע , נכון ? היא עונה בצורה אחרת למילה כן ואומרת כמו שהגלגלים מסתובבים . לפני שהוא יוצא הוא שואל מה הקטע שלך עם הגלגלים? היא מסובבת את גבה אליו ואומרת גלגל תמיד מסתובב , תמיד חוזר למקום , תמיד גלגל בניגוד לאנשים . ברגע הזה יואב מבין היא יודעת מה בדיוק היא אומרת ושום דבר לא יוצא סתם כי היא מדברת עם מילים לא קשורות אלא היא מתכוונת לכל מילה. הוא מרגיש את זה היא משקרת לו כי היא לא רוצה לומר לו את התוכנית שלה. יואב לא מנסה יותר משום מה הוא מחליט לוותר וללכת משם . יואב לא חוזר בידיים ריקות הוא לוקח את צעדיו אחורה לאזור בו הוא ראה את מיקה ויוני והולך לתצפת . זה לוקח לו הרבה זמן והוא חייב לחזור להאדס , יותר משלושה ימים לא באחריות האדס גורמת להאדס לחשוב שיואב מנסה לברוח ומעניש אותו . יואב לא רוצה לחשוב על העונש בכלל הוא חוזר בדרך הכי קצרה שהוא מוצא כדי לחזור. זה לוקח כמעט יום וחצי אבל הוא מגיע בחזרה אל השאול. עבר יותר זמן ממה שיואב חושב . עברו כבר 4 ימים ,הימים והלילות התהפכו לו בזמן שהוא רדף אחריי השערה. הוא חוזר לביתו של האדס במחשבה שעברו שלושה ימים והאדס לא יכעס . אבל האדס מוקפד, בלי מאזן האימה שלו ,לא יכבדו אותו ואת כוחו. הוא כועס ושואל אותו בכעס מצאתה אותה? ויואב עונה לא. יואב משקר ברגע הזה אבל מוסיף גיליתי איפה ביתו של ארס והאיש שאיתה(חשוב לציין לא כולם מודעים לעובדה שמיקה ויוני נשואים ). האדס מפנה אליו את הגב ואומר יש לך פרט שיכול לגלות מה הם עושים על אותו אי? . יואב מסתכל לצדדים ואומר לא . האדס לא מרביץ לו הוא זועף מסתובב אליו ושם על כתפו חרק קטן . לא עוברת שנייה ויואב צועק מכאב עד השמיים . החרק הזה הוא לא סתם זה יצור שיגרום לך כל כך הרבה כאב שאתה תאבד את ההכרה כי הגוף לא יכול לשאת בכאב יותר. וזה מה שקרה , יואב חזק אבל הכאב הזה החזק כל כך גורם ליפול על הקרקע ולא להצליח לזוז ואחריי זמן לא רב גם לאבד את הכרתו .יואב יודע מה העונש ובתחילת שירותו אצל האדס הוא לא ייחס לעונשים חשיבות אבל אחריי תקופה ארוכה של עונשים הוא הבין שעדיף לו לעשות כדבריו . יואב יודע גם שהמצב הכואב הזה יגרום להאדס את האפשרות לשאול אותו את אותם שאלות והוא לא יזכור את זה וזאת בעיה הוא שיקר כבר פעמיים והסבל שלו יהיה חזק יותר עם האדס יגלה את זה. הוא לא יכול לחשוב על כלום יותר, הגוף שלו כבר קרס. כשהוא קם יום למחרת , הכאב חלש יותר אבל הוא תקוע הוא ישוב בקשרים על כיסא בבית האדס . הוא יודע להשתחרר אבל הוא לא עושה את זה , העונש שהוא קיבל מספיק לו . הוא לא מוותר בקלות אבל חייבים להבין שהדברים האלו קורים לו במשך עשורים . הוא שותק אפילו לא מנסה לחשוב או להיזכר מה קרה אחריי שהוא קרס. בין זה שהגוף שלו קרס לבין איבוד ההכרה יש טווח זמן ואותו הוא לא זוכר בכלל , יכול להיות שהוא סיפר את האמת ויכול להיות שהוא שתק רק האדס יודע והוא לא יספר ליואב . ש'ה רואה את יואב והיא יודעת מה שהוא עבר , היא סוגרת בקסם את מה שהיא רואה. ושואלת את השתיים אתן חושבות שהם יספיקו? עוד הערה זה משנה בכלל העסקה שלך תיכשל ועוד אחת אם היית בוחרת בי לא היית צריכה לברוח לשום מקום. היא עונה להם התוכנית הזאת היא בשביל אנשים כמונו, אני יודעת שכישלון זה אופציה אבל הוא יבוא אתו והיא תפסיד לא יהיה הרוג אחד במלחמה הזאתי . עוד הערה לפחות נפטרת מהימי ההוא .ועוד אחת היא צודקת לולא עשית מה שאת חושבת ואמרת לו את האמת , התוכנית לא הייתה יוצאת לפועל . הרגשה טיפה רעה היא לא באמת שלמה עם העובדה שהיא נפרדה מליאו היא באמת אהבה אותו. היא באמת כבר לא מאוהבת בו אבל להגיד את זה בקול זה קשה יותר מלשמור בבטן . מלברוח מלעשות מה שהיא תמיד עושה . שלי באמת חושבת שליאו יכול לתרום להם בתוכנית אבל הוא החליט והיא לא הולכת להתחנן . היא חייבת לחזור להתאמן אין זמן לחשוב מה היה קורה אלא אם .צריך לחשוב על מה יקרה. היא אחריי השיחה הקצרה עם השתיים חוזרת לאימוניה שלושה כפה אחד . כמו כל יום היא עושה את זה עד שהיא קורסת בסוף היום. ש'ה משתנה עם הזמן גם אם זה לא ניראה , שיקול הדעת שלה השתנה מאז הייתה באוקיינוס לעומת התוכנית שקיימת בראשה כבר שנים ורק עכשיו היא יודעת שזה הזמן שהיא תצא לפועל . התוכנית היא לא קרב אחד גדול שידרוש הרוגים ויקבע עתיד העולם . לא , זה משהו שהיא חושבת שיעשה טוב אם לא בשבילה אז בשביל אחרים , היא רוצה לתת עתיד לילדים ואנשים שבזבזו את כל הדרכים הטובות שלהם ,כאלו סבלו הרבה וכאלו שכולם כבר הפסיקו להאמין בהם . התוכנית הייתה שונה בהתחלה אבל בסוף שלי מאמינה שהיא תצליח או לפחות חושבת . ש'ה לא מקווה לכלום וכשהשתיים אומרות שהיא לא תצליח רק גורם להמשיך . תוום ,מיקה ויוני כולם באותה מטרה אבל אף אחד מהם לא יודע מה באמת המטרה של ש'ה . אבל כולם מאמינים שמה שהם עושים הוא למטרה טובה .

פרק 34- חסרת תועלת
מיקה יוני עכשיו עם הרבה מוטיבציה אחריי שהם גילו שמיקה בהיריון הם כל כך שמחים אך הם משתדלים להצניע את רגשותיהם המתלהבים היות וכל אלו שמגיעים לא ממש מתלהבים או נראים שהיה להם טוב עד עכשיו . כמעט כל מי שמגיע חשדן, הם לא כאלו שקיבלו הרבה אהבה או אמונה ונחמדות מהסביבה שלהם . הם עדיין מתרגלים לעובדה שדואגים להם . בדיוק כמו שש'ה הייתה בהתחלה . הרבה מכשפים , פיות ועוד יצורים עם כוחות קסם משתמשים בכוחותיהם כדי לזרז את תהליך הבניה של הבתים. מיקה מנסה כמה פעמים לעודד ולעלות את מצב רוחם של הילדים שבאים אבל נדמה שהם אדישים לעניין. מיקה באה ליוני מיואשת ויוני מנסה לעודד אותה ולומר זה ייקח זמן , הם ילדים ורק לפי הפרצופים שלהם תסתכלי הם עדיין מנסים לעכל. מיקה נשענת על כתפו של יוני ולא עונה. אפשר לחשוב שמיקה בעצמה ילדה היא מרגישה חסרת תועלת כלפיהם הם עברו יותר ממה שהיא עברה בכל החיים למרות שאפילו חלק מהם צעירים ממנה. הם לא תמיד צריכים מילים , יוני כבר מכיר את כל הפרצופים של מיקה ועכשיו הוא רואה ייאוש . מיקה אחריי כמה דקות שקט שואלת אותו אתה חושב שאנחנו עושים את הדבר הנכון ? יוני מלטף את שערותיה ואומר מי יודע? אבל כבר התחלנו ואני לא רואה שום סיבה לזה שאנחנו בונים בתים לילדים ובוגרים שאיבדו את הכל ונותנים להם הזדמנות זה מעשה לא נכון. ותכלס יוני צודק והוא מבין יותר מכולם יותר ממה שהוא חושב את התוכנית של ש'ה . יוני הוא שונה בגלל שהוא דומה הוא בן אדם לא יצור קסום. הוא היחיד מהחבורה בלי כוח קסם קטן אבל הוא אף פעם לא מרגיש חסר תועלת לפי דעתו כוח זה לא קסם זה מה שאתה עושה ואומר . הוא מאמין להכל הוא לא חושב שיש גבול לדמיון אפילו שהיצורים הקסומים חושבים שיש גבול. הם יושבים שם. תוום מופיע . רגע אחד יש שקט וברגע השני תוום מגיע . הוא בא אליהם ואומר אין לי הרבה זמן . הוא נראה ממהר , תוום כנראה נעלם לסטן והוא חייב לחזור. סטן מהרגע שתוום חזר לביתו לא מוריד ממנו את העיניים הם כן יוצאים להביא שדים ויצורים מהשאול מאותם קריטריונים אבל הם לא נפרדים כי סטן לא רוצה לשים את שני ילדיו בסיכון . תוום עדיין כועס על אביו שמחליט לוותר על לחפש את ש'ה ולא מבין שסטן עושה את זה כי הוא בטוח שש'ה לא צריכה אותו או את תוום בקרבתה . וגם הוא בטוח שהיא שוב תיתפס בגללו כי עד עכשיו כל פעם שהם נפגשו היא נתפסה מחדש . הוא לא מוותר על ביתו אבל הוא רוצה להיות בטוח שהיא התוכנית מצליחה והאדס או מדוזה לא רודפים אחריה יותר כי כל זמן שהיא עם עוד מישהו, המישהו שאיתה בסכנה. שלי מסתדרת בעצמה , גם אם נדמה שלא. תוום ממשיך ואומר להם הפלישה של האדס תתקיים בעוד יום , מחר עם עלות השחר הוא יתחיל . יוני שואל אותו איך הוא יודע את זה . ותוום עונה במהירות ש'ה כתבה על דף את כל הדברים שיקרו ועד עכשיו זה קורה. אבא שלי לא מוריד ממני את העיניים אני חייב לחזור לשאול לפני שהוא ישים לב. אז זה מה שכתוב ,טוב לא רק כתוב עוד דברים בדף מה שתוום אמר זה רק קצה הקרחון. תוום נעלם משם לפני שיוני ומיקה קולטים מה הוא אמר להם עכשיו . מיקה קמה, מקימה את יוני ואומרת לו אבא שלי לא יודע מתי הם מגיעים תביא את הקלף . היא מושיטה את ידה לכיוונו של יוני והוא מוציא מכיסו קלף וגם עט ומביא לידיה . היא מתחילה לרשום לאביה על הקלף . משפט אחד חד וברור . "האדס מגיע בזריחה תהיו מוכנים" היא שורפת את הקלף והוא מגיע לאביה . מיקה מקווה שהקלף יגיע לפני שיגיע המחר והאדס יבוא. אבל איך ש'ה יודעת את כל זה ? היא הרי לא נביאה. זה באמת מוזר , בעצם למעט הכישרון הקסום והפיזי שלה , לש'ה יש את הדרך להבין את הצעד הבא של אנשים כמוה לא תמיד היא צודקת אבל הפעם היא בטוחה שהיא צודקת כי היא לא סתם נשענה על דלת הקיר כל הזמן ככה היא הקשיבה לכל מה שאמרו הדלת בחדר ההוא עשויה עץ ואין בעיה עם צמודים אליה מספיק לשמוע את כל מה שאומרים מחוץ לחדר. כלומר היא לא הייתה צריכה לחזות כלום אם היא שמעה את כל התוכנית של האדס. אחריי שעה מיקה מקבלת תשובה מאביה על אותו קלף . הוא מודה לה על אזהרתה ומציע לה את האפשרות האחרונה להצטרף אליו ללחימה . מיקה לא בטוחה מה לעשות וגם אין לה הרבה זמן לחכות עם החלטה. היא מכניסה את הקלף לכיס הג'ינס שלה . וכשיוני שואל ארס כבר שלח תשובה? היא עונה לו לא עוד לא. היא משקרת לו ,היא רוצה לחשוב עם עצמה אם היא עוזבת לאביה או לא בפעם האחרונה היא התחרטה בגלל שהיא רוצה להיות אתו אבל יש לה עוד הזדמנות להילחם ולהוכיח כמה חזקה , להמשיך את מורשת אביה , מלחמה עד הסוף . יש עוד כמה דברים מונחים על הכף כמו יוני והעובדה החד משמעית אחריי שמיקה עשתה בדיקה כדי להיות בטוחה שזה נכון. היא לוקחת את היום לחשוב על זה . היא מסתובבת על האי ויוני והיא נתקלים זה בזו . יוני בלי שהיא שמה לב בכלל מכייס את הקלף מכיסה ומתחיל לקרוא בלב . כשהוא מסיים הוא שואל את מיקה למה לא סיפרת לי שארס חזר אלייך? מיקה מכחישה ואומרת הוא לא חזר אלי .אבל אז היא רואה שהקלף אצלו ואומרת אני פשוט רציתי לחשוב על זה , הוא רוצה לתת לי עוד הזדמנות להיות חלק ממנו , להילחם בצורה משמעותית יש כל כך הרבה יתרונות . יוני חרד וכועס ואומר את באמת רוצה לסכן את חייך בשביל להוכיח כמה את חזקה? מיקה משפילה מבט ואומרת לא רק זה , אני לא מרגישה חלק מהאי הזה , אתה לא מבין .אני לא כמוהם . ויוני מתקרב אליה ואומר לה אני לא מבין , אני בן האדם היחיד פה, את צריכה לתת להם את הזמן הם עברו הרבה ואנחנו צריכים להתחשב בזה. אבל יש לי שאלה . יוני מסתכל שוב בקלף בחזרה ולא רואה בכלל שום יזכור להיותה בהיריון . יוני מכיר את אביה הוא ראה אותו יותר מפעם אחת רק שארס לא כל כך זוכר אותו , יוני יודע שארס לא יפספס הזדמנות לברך את ביתו על היותה בהיריון והשאלה שיוני שואל את מיקה היא את סיפרת לו שאת בהיריון? מיקה מסתכלת בעיני יוני והם אוחזים ידיים ואומרת לו אנחנו רק בהתחלה רק לפני כמה ימים בדקו וגילינו שמה שחשבנו אמיתי אבל זה לא אמור למנוע ממני להחליט החלטות , אני רוצה להשתתף בקרב הזה , גם אם זה לא מוצא חן בעיניך . היא נותנת לו נשיקה ואומרת אתה הרי יודע אני אחזור, אני תמיד חוזרת . יוני מבין . אבל הוא עצוב , הוא לא רוצה שהיא תעזוב אבל אם ישאיר אותה כאן רק כדי לא לסכן את עצמה הוא יעשה בדיוק מה שהרה עשתה לה והוא לא רוצה שמיקה לא תלך אחריי החלום שלה בגללו . הוא אומר לה בואי נקבע כמו בפעם הראשונה. מיקה מחייכת ואומרת בשתיים בצהריים מול כולם ואף אחד לא קיים יותר .הם מתנשקים ומיקה מחזירה תשובה חיובית לאביה . עוברות 10 דקות בדיוק ואביה מגיע כדי לקחת אותה והפעם היא באה אתו. היא מסתכלת לאחור לפני שהיא נכנסת לשער ממנו בא אביה , מחייכת ליוני ואומרת לו בפעם השנייה אני אחזור , אני תמיד חוזרת .מיקה הולכת עם ארס לתוך השער ונעלמת כשהוא נסגר אחריה.

פרק 35-הפלישה
לפנות בוקר, עוד כמה דקות עולה השחר של היום הבא וכולם מתכוננים מיקה כבר מוכנה עם שריון , ועם עוד כמה אמצעי לחימה .תוום מנסה בכל יכולתו לגרום לסטן לתת לו ללכת . ושלי מחליפה בגדים , מסרקת את שערותיה ומתכוננת . היא מתכוננת כאילו היא בדרך לארוחת חג וקרב יחדיו והיא מלובשת מכובד . חולצה בצבע סגול כהה עם נצנצים על כתפי החולצה ,ומכנס ירוק זית .צבאי. כמותה גם בבית האדס מתכוננים , יואב לא אכל ולא שתה מאז שחזר , הוא עדיין תקוע על הכיסא . האדס ומדוזה מתעלמים ממנו לחלוטין . האדס מתכונן לקרב , הוא ידוע כאחד הנוטר טינה ,אבל יואב יודע שאין סיכוי שהוא לא יבוא אתו לקרב. מדוזה התעללה ביואב ביום האחרון אבל היום , מדוזה צמודה להאדס כמו מסטיק לנעל . היא מניפולטיבית , זאת כנראה הסיבה שהאדס עדיין איתה. הוא בקושי מתייחס אליה הוא לובש את בגדי הקרב ומסתכל כל כמה דקות בחלון . כשהוא רואה שהאור הראשון קרוב הוא קורא לחייליו . ומתחיל בנאום חסר השראה שהוא אומר שכל מה שהם עושים זה כדי לתקן את העוול שנגרם לו על ידי אחיו . אבל תכנית כל הנאום הוא אנוכי ועדיין מאות חיילים בעקותיו. הוא מחליט שהעונש של יואב מספיק ומשחרר אותו .הוא הרי לא הולך לשום קרב בלי העבד הכי נאמן שלו. מילה מוזרה נאמנות . הרי האדס לא מאמין שיכול להיות מישהו שנאמן לו אחריי כל כך הרבה עונשים ופגיעות . אבל האדס יודע משהו , הוא יודע שיואב לא יבגוד בו. הוא שומר על מאזן האימה כמו חגורה הדוקה ושומר את שונאיו מפוחדים ואת הנאמנים לו הוא מזעזע באימתו או פוגע במי שצריך כדי לשמור על נאמנותו . כלומר לא משנה מאיזה צד את\ה, האדס כבר יודע מה לעשות כדי שתהיה בצד שלו. האדס שם בכיסו שקית קטנה עם שני חרקים. יואב רואה אותו עושה את זה ומזהה מיד איזה חרקים אלו .אלו מאותו סוג של החרק שהאדס שם על יואב. יואב מקבל כוס מים ולא שותה, הוא בולע בשנייה את כל הכוס . יואב קם על רגליו ועומד כעוזר ליד האדס ומחכה לפקודה . האדס מתכופף אליו לפני היציאה ואומר לו אני יודע שראית את השקית, הם בשבילך אם לא תמלא פקודות. אני לא אתן לנערה הזאתי להרוס לי את הפלישה . יואב שותק ומהנהן להסכמה .למרות שבליבו הוא מקלל את האדס וחושב ששלי היא הרבה יותר מניפולטיבית ממדוזה והרבה יותר חזקה מהאדס אבל אין לו האומץ להוציא הגה עכשיו. עדיין כואב לו והוא חלש. הוא מעדיף לשתוק . וזו גם החלטה הטובה ביותר עכשיו. הם יוצאים ועוברים דרך שער לאולימפוס . יותר נכון דרך שלושה שערים . בגלל גירושו של האדס ,הדרך לאולימפוס קשה יותר . הם עוברים דרך ארוכה והשחר עולה. למזלם כל האמצעים שלהם כדי לבטל את הגירוש עובדים והם מצליחים להגיע .

פרק 36- העסקה
שלי באותו זמן עושה את דרכה לאולימפוס בדרך המקובלת , היא מגיעה ליוון ועושה את אותו הכישוף שעשתה שבאה עם מדוזה אל האולימפוס. קערה שחורה גדולה כמו של המכשפות והמצרכים וכשפיהם בסדר הזה
זנב ארמדיל – לויניואה ריר של כלב עם כלבת- ונקיבוס אבן ענבר – ענבליה אבקת אלפים- ונטיטי שן דרקון – סינקה עין פרה- מריוני מים ממעיין הנשמות(בשאול)- אלי מון וטיפה אחת של דמעה עשויה כולה עצב – סינו
השער ניפתח והיא נכנסת אבל אף אחד לא שם לב שהיא נכנסת כולם מוכנים למלחמה ומחפשים את אנשי האדס שקרובים לאולימפוס יותר מאי פעם היא מחכה לרגע הנכון להופיע .השחר עולה ושער נפתח. האדס מגיע ולצידו הימני יואב ,ולצידו השמאלי מדוזה . הוא בא להילחם. ארס רואה אותו ומסמן לשאר האלים , לילדיו, למיקה ולכל מי שנישאר להילחם . אבל משהו קורה ארס עומד במקום. גם האלים, וגם ילדיו. ולא רק הם גם חיילי האדס עומדים במקום כאילו מישהו עצר אותם או אולי מישהי .היחידים שלא קופאים אלו האדס ויואב . האדס מופתע לנראות . מסתכל לפנים ורואה אותה ש'ה עומדת מולו ואומרת-חזרתי. היא מסתכלת אליהם ישר בעיניים ואומרת- כמה רחוק אתה מוכן ללכת בגלל הקנאה שלך?. היא אומרת את זה בטון שופט. האדס נותן לה מבט שואל שנראה כאילו הוא לא יודע על מה היא מדברת. היא ממשיכה לדבר כשהיא הולכת לכיוונו , היא אומרת- הקנאה שלך באחיך כמובן, שאפילו מהקבר שולטים בך!, גורמים לך להיות מה שהם אמרו שאתה!, מחשיבים אותך כקטן ואתה כמו ילד קטן שאחיו עבדו עליו , אתה מאמין להם!. האדס בא אליה שערו עולה באש עולה באש הכחולה עוד טיפה ואומר- את לא יודעת כלום עלי! אני חזק מהם!. היא עונה בהתנשאות- ברור שתהיה חזק מהמתים .והיא חוזרת לדיבור אדיש ורציני ואומרת- אתה תמיד הייתה האח החזק אבל אחיך סירבו להאמין וגרמו לך לאבד את אמונתך. אם אתה חושב שאתה חזק מהם, מאחיך המתים , למה לא הרגתה אותם במו ידיך וחיכית לשלי ?!. אם אתה כל כך בטוח בעצמך למה אתה צריך מכשף שיוודא שהתוכנית שלך עובדת ?! אם אתה בטוח כל כך בכוח שלך מה מונע ממך לבוא בעצמך ולהילחם במקום להביא מאות חיילים במקומך?! . האדס זועם הוא שנייה מלפגוע בה עם האש שלו אבל אז היא אומרת -אני יודעת למה , כי אתה מפחד. כי אתה מאמין לכל שקר שאמרו לך אחיך, כי אתה חושב שאם תשב על כס המלכות תרגיש שניצחת אבל יש לי חדשות בשבילך, זה לא יקרה ולא כי אני אלחם בך , אני נחשבת רעה בדיוק כמוך וארס גם רוצה במותי אני אומרת לך שאתה לא תשב על הכיסא כי אתה תמות אם תשב עליו. היא רצינית אבל האדס מפקפק בליבו וגם יואב לא מבין איך היא הגיעה למסקנה הזאת . האדס שואל בפקפוק- ממה נראה לך שאני אמות אם אני אשב על הכיסא?. היא לא מתייחסת לצחוק או לפקפוק בקולו ואומרת- אם תשב עליו תמות מרעל נחשים. רוצה לנחש מי שמה לך אותו? הצחוק בליבו של האדס פוסק והוא מסתכל לאחור אל מדוזה הקפואה ואומר- למה נראה לך שהיא תבגוד בי אחריי שננצח ? עוד חיוך מזויף על פניה של שלי והיא אומרת לו -אתה תמים, מדוזה רוצה להיות לצידך רק בשביל להפיל אותך. נדמה לך שהיא כבר לא כועסת עליך ואתה צודק היא כבר לא כועסת ,היא זועמת . כל רצונותיה יעלו ברגע שגם אתה תמות . עוד לא הבנת? אתה כלי המשחק לא היא או אני . אני למדתי ממנה הרבה , במיוחד איך לשלוט בכלי המשחק ועכשיו אני עושה הפסקה ועוזרת לך להינצל כי התקווה היחידה שלך היא לא להישאר פה ולהילחם אלא לעשות משהו שאף אחד לא האמין שתעשה. הוא אומר לה בכעס -נדמה לך שאני אקשיב לנערה קטנה שלא מבינה דבר או שניים מהחיים שלה? אני לעולם לא אהיה הטוב! , אני האדס אל השאול ה… שלי ממשיכה את מילותיו ואומרת- האיום והנורא , הפוגע בנשמות אבודות ומנצל אותן, וכמובן המנודה. אני מכירה את הסיפור אבל אתה לא מכיר את שלי אני כמוך , כמו יואב אבל אתה מסרב להאמין לי גם בי קנאה לאחי הוא האח שקיבל כל מה שרצה ואני נשארתי לבד, בחרתי את הבחירות הלא נכונות עשיתי דברים איומים .עיניה של שלי נהפכות סגולות ומנצנצות והיא ממשיכה . -כולנו עשינו דברים שאנחנו מתחרטים עליהם לכולנו יש עבר דומה וכולנו הוצבנו על ידי המציאות המלוכלכת של העולם התחתון אבל דבר אחד משנה הכל. יואב פורץ מדבריה ואומר -את לא דומה לי ! היא קרובה אליהם מאוד והיא לוקחת עוד צעד ואומרת- אני עד היום מאשימה את עצמי במות אימי הרי בלעדי אמא שלי עדיין הייתה חיה ואתה מאשים את עצמך באותו מצב. למרות שאני למדתי שאני לא צריכה להיות תלויה במישהו כדי להשיג את מה שאני רוצה אתה עדיין חושב שהוא יחזיר לך את אמא שלך .זו טעות והאדס יודע את זה. הוא לא נותן לאף אחד להחיות את המתים הוא לא נותן גם לנתינים הנאמנים ביותר שלו אז לך אתה חושב שהוא ייתן?. אז הוא לא ואני מעדיפה לספר לך את זה עכשיו ותכעס מאשר שתעשה כל מה שהוא יאמר ולא תקבל תגמול אחד. האדס מנסה להכחיש- את לא יודעת על מה את מדברת אני האל של המתים מי יכול להעיר אותם אם לא אני?! . היא עונה לו -אף אחד. אנשים לא קולטים שהמוות סופי ואין להחזירו אבל יש כאלו שמנסים לשנות את הכללים בלי הצלחה. וגם אם היית יכול להחזיר אותה כמה שנים היא הייתה יכולה לשרוד ?. האדס בא לענות אבל היא לא נותנת לו וממשיכה- 7 שנים לכל היותר עד היום לא נוצר היצור שיוכל לחיות אחריי המוות יותר מ7 שנים ואף אחד לא יכול להחזיר מתים פעמים. האדס יודע , יש אמת בדבריה . הוא שואל על מדוזה כי הפקפוק בנערה דואך ככל שהיא מדברת נדמה כי היא יודעת על מה היא מדברת . והאדס שואל -איך את כל כך בטוחה שמדוזה שמה את רעל נחשיה בכיסאו של זאוס? האדס מנסה לא להראות שהוא חושב שהיא צודקת , הוא מנסה לשדר ביטחון ועוצמה אבל שלי רואה מעבר, היא חיה כחסרת רגשות כבר זמן רב והיא יודעת מתי האיש השני מרגיש חוזק ומתי פחד ואת האדס היא קוראת כמו ספר פתוח. לשאלה היא עונה כמה שניות אחריי -אני יודעת כי היא אמרה לי שהיא תפיל אותך, ואתה באמת חושב שמי שתכננה איתי איך להרוג את שלושת האלים פתאום תרצה לעזור לך . האדס אומר באנחה של הבנה- אם את רוצה להרוג אותי למה לא עשית כמו עם שני אחי? את שונאת אותי עוד מהיום הראשון שנפגשנו, מה פתאום את רוצה לעזור לי? . היא עונה- אתה צודק ביום הראשון שראיתי אותך רציתי לרצוח אותך אבל השתנתי מאז, ראיתי צדדים אחרים בסיפור ואני יודעת שגם לך יש אחד ואתה הופך לעבד של הקנאה שלך בכל יום שעובר . אם אני נוטרת טינה זה ישנה משהו? ,לא. אני עדיין אהיה פחדנית כמוך וכמו יואב. היא מסתכלת לכיוון יואב שעומד בשקט ומסתכל בנעשה. יואב לא שותק ואומר -אני לא נוטר טינה ואני לא פחדן!. היא מסתכל עליו ושותקת לרגעים בודדים. היא פונה אליו -אתה עבד, אתה אולי לא נוטר טינה אבל אתה מפחד, אתה לא מתעמת עם האדס כי הוא פוצע אותך ומכאיב לך, אתה לא נלחם כי אתה חלש. אבל למרות שאני יודעת שזה קשה אתה צריך לחבר את הגלגלים מחדש ולבוא איתי אתה יודע שאתה מסוגל אבל אתה מונע את זה מעצמך כי אתה בטוח שאמא שלך שאהבה אותך תחזור אז יהיה טוב אבל זה לא יסב לך אושר, אתה תוכל לקבל אהבה וטוב אם תפתח דף חדש, תשכח את העבר או לפחות תתעלם ממנו כי אני הבנתי משהו בשנה האחרונה אין דבר כזה טוב ורע ,אין דבר כזה שנגמרו ההזדמנויות אנחנו פשוט לא רואים אותם ורוב הזמן ,לא רוצים לראות . אני מבינה אם תסרב גם אני הייתי מעדיפה לסרב וללכת למי שיעזור לי עם התוכנית שלי. יואב מהסס והאדס מונע ממנו ללכת אליה . האדס ממשיך בשאלותיו -למה את צריכה אותי?. שלי עונה- אני לא מאמינה שאתה חלש כמו שאומרים אני מאמינה שאתה חזק יותר מאחיך ולוותר זה להוכיח את זה הצעד הראשון בקבלה של עצמך. אתה עושה את כל זה בשביל להוכיח שאתה חזק יותר מאחיך והינה הוכחתה. אתה חי והם מתים, אבל אתה הולך בדרכם היהירה, הם חשבו שהם שולטים במצב אבל הייתה להם בעיה אחת. פניהם של האדס ויואב מלאות בשאלות כמו אחת חשובה שאצלי בראש איך היא עוצרת את הזמן לכל כך הרבה זמן אבל אני יודעת שהיא התאמנה על זה ועכשיו היא חזקה והזמן יוכל לעצור ולהמשיך כדבריה אז לסיפור .שלי מסתכלת עליהם בפרצוף יודע וממשיכה- הבעיה היא שאחייך ואתה משחקים שח מט ואתם טועים במשחק .אם אנחנו כלי המשחק אז אנחנו לא בשח מט אנחנו במלחמה. אתה מצד אחד צריך לקרוא את היריב ומהצד השני תמיד יש סיכוי שג'וקר יופיע וישנה את חוקי המשחק. ולפעמים המזל משחק לצד השני, אבל שני דברים תמיד אפשר לשנות, את השחקנים ואת הקלפים. אני מציעה לך האדס את האפשרות שתגרום לך להירשם בדפי ההיסטוריה ולא בתור אל השאול האיום והאכזר אלא בתור אחד שוויתר על להוכיח את עצמו בפני אלים שלא ראויים לזה והחליט להיות מישהו שעוזר ולא פוגע יותר, בניגוד לאחייך אתה חזק ולקח לך זמן עד שהחלטת לוותר על עצמך בשביל להיות האל הזה מי שכולם אומרים שהוא. אתה מנסה להתאים את עצמך, אבל למה לך ? אתה לא צריך להתאים את עצמך למשבצת, אתה צריך לעשות מה שיעשה לך טוב ולא מה שיגרום לאחיך לצחוק מהקבר. אני לא רוצה להרוג אותך כי אם אהרוג אותך אתן למדוזה את מבוקשה, ואותי יכירו בתור זו שהרגה את שלושת האלים ועוד אנשים ירצו במותי ,זה לא שעכשיו לא רוצים אבל אני לא רוצה להיכנס ללופ הזה שוב ואני בטוחה שגם אתה הייתה רוצה לשכוח את עברך ולא רק אתה גם אתה יואב. אם תקשיבו לי ותסמכו עלי אני אוכיח לכם שזו לא טעות ,וחוץ מזה שניכם ביחד חזקים ממני אז אם הייתי חושבת שתהרגני אתה כבר הייתה מת וזה לא קרה וזה לא יקרה כי אתה יודע כמה אני חזקה וכמה אני חיונית. האדס פונה אליה ואומר- אני לא מבין בכלל את רוצה עסקה? היא נוגעת בענני האולימפוס ועולה בחזרה לעמדתה ואומרת- אז צדקתי את באמת קל הבנה , אם תחליט לעשות אותה איתי אני מבטיחה לך להיות השליט שתמיד רצית. אתה לא תהפוך לגיבור בין רגע ,אני לא מנסה למכור לך תקוות שווא רוב האנשים שאני מציעה לך להיות שליטם איבדו את עצמם והרבה דברים וחלקם גם באשמתך אבל אם תראה להם שאתה מסוגל להשתנות אולי ייקח להם זמן אבל הם יבינו שכל אחד יכול, גם אחריי שהפסיקו להאמין בו . בי הפסיקו להאמין לפני שנים והאמונה שקיבלתי נתנה לי כוח אבל גם היא נעלמה בניגוד לשניכם בשנה האחרונה קיבלתי יותר הזדמנויות להיות אדם טוב יותר ואת כולן דחיתי כי הרגשתי שאני לעולם לא אצליח אבל כשהרגשתי הכי לבד הבנתי איך כל הגלגלים מסתדרים והבנתי שאתה לא כמו אחיך, לך גזר דין מוות הוא בצדק אבל גם לי ולכן אני מציעה לך הזדמנות לא לקבל אותו כי אם תישאר תמות בידי אל אחר או שמדוזה תהרוג אותך. זה באמת מה שאתה רוצה? לכבוש את האולימפוס ואז מה ? האדס חושב לעצמו אבל תשובה אין בפיו הוא עומד מולה חסר מילים ויואב מתחיל ואומר- שלי איך את יודעת שהם יקבלו אותי?. היא עומדת מולו ממש קרוב ואומרת- כולם הם בדיוק כמוך אין לך סיבה לחשוב שהם לא יבינו או לא ידעו מה אתה עובר בליבך ,היא שמה ידה על ליבו והוא לא עוצר בעדה ואומר -אני לא יודע מה לומר, אני רוצה לקבל את אמי אבל את מציעה דבר גדול בהרבה ואבל\ היא שמה ידה על שפתיו בכדי להשתיק אותו ואומרת -גם אם תקבל את מבוקשך אתה לא תאהב את זה, היא תחזור לעולם שונה מהעולם שלה והיא תסבול מאותם כאבים שגרמו לה למות אתה חייב לשחרר אותה, תאמין לי שאני יודעת מה זה לשחרר אמא שנפטרה, אני הייתי מאכילה את עצמי סרטים שאולי היא לא מתה והיא תחזור יום אחד אבל אחריי הרבה שנים הבנתי שהיא לא תחזור יותר ואני לא השלמתי עם זה עד שהבנתי באמת ושחררתי אותה כי אימך נמצאת בליבך כי היא חלק ממך ואתה תמיד תוכל להיזכר בה אבל להחזיר אותה לשנים בודדות לא ייתן לך מה שאתה רוצה אם תסכים. היא מעבירה את ידיה אל ידיו והאדס מזיז אותה לאחור ואומר- איך אנחנו יכולים לדעת שאת לא מבטיחה הבטחות שווא ורק רוצה להוליך אותנו שולל?! היא נושמת עמוק עיניה בוהקות יותר בצבע הסגול והיא עומדת קרוב אליהם ואומרת -אתה לא חייב לבטוח בי אני לא הייתי בוטחת בי ,אבל אני יכולה להבטיח דבר אחד, אני אתן לך כל מה שאני מבטיחה רק אם תיתן לי מה שאני רוצה ואין סיכוי שאני מוותרת עליו העסקה הזאת היא כל מה שאני אוכל לעשות בשביל עצמי אתה יודע כמה אנוכי האדם ואני רוצה להשתמש בזה בהסכמתך כדי לעזור לי ואני בתמורה אעזור לך ,אתה מוכן? האדס מנסה למצוא את המילים אבל השקט ששלי השאירה נשאר במשך כמה דקות בודדות, האדס עדיין בשוק, אף אדם או יצור קסום מעולם לא דיבר אליו ככה או חשב על לתת לו רחמים או בכלל לא להילחם אתו ולתת לו את המקום ולא להישפט על מעשיו. הוא מתלבט כי יש אמת בדבריה, אבל הוא לא יכול לשתוק עוד, שלי מושיטה לו את היד להסכם והוא שואל אותה- מה את מבטיחה לי בדיוק? היא הולכת כמה צעדים אחורה ואומרת אני מבטיחה לך להיות שליט, להוביל ולהנהיג. לזכות להיות אל שבוחר להיות חלק מהעם ולא סתם עם, עם אנשים מהסוג הקשה ביותר כמונו, אנשים שאיבדו כל תקווה ואתה תחזיר להם אותה. האדס מסתכל בעיניה ואומר -הם ישנאו אותי! כולם שונאים אותי. ואני בטוח שלא מעט מהם איבדו הרבה בגללי. היא לא מנסה לשקר לו ואומרת את האמת לאמיתה -אתה צודק הם ישנאו אותך, אבל כשאתה תעמוד מולם ותגיד להם מה אתה רוצה להיות ובמילותיך תחזיר את האמונה שלהם הרוב המוחלט יאהב אותך ויקבל אותך. אל תטעה זהו תהליך ולא בטוח שבהתחלה יאהבו אותך ,הרבה לא קולטים את זה אבל זמן הוא חשוב ואני נותנת לך אותו יהיה לך זמן וגם הם יתנו לך אותו אבל הם חייבים להאמין שהאמונות שלך, המילים שלך, כוונותיך יהיו אמיתיות ונכונות אני לא מנסה לשפוט אף אחד זה לא תפקידי, גם אם הייתי רוצה השפיטה הזאת היא משהו שאני לא מסוגלת לעשות אני פועלת על אינטרסים ,ואם פוגעים בי או ביקרים לי מקבלים מכה חזקה ואתה יודע איך זה מרגיש להיות לבד. כל כך הרבה אנשים שמאמינים שאתה נועדת לשלוט באולימפוס ואף פעם לא הרגשתה שייך או חלק מהם. כי אתה לא , אתה גם לא צריך להיות. אתה האדס ומגיע לך שסוף כל סוף שייגמר הסיוט שרודף אותך ,אחייך . מגיע לך מה שגזלו לך לפני שנים, אמונה ,אהבה ,חיים אמיתיים ולא הוכחה כנקמה בכל מחיר. אתה חזק מזה ואתה יודע את זה פשוט אתה צריך מישהו שיאמר לך את זה מישהו שייתן את הדחיפה הראשונה ואתה תעשה את השאר. אז אתה מוכן לסיים את המשחק הזה ולפתוח דף חדש בלי החוקים הישנים? היא מתקרבת בחזרה עיניה מתחילות להשתבש מחדש והיא נאבקת בהן בראשה אבל לא מראה סימן אחד מבחוץ למאבק הזה . היא מגיעה ועומדת מולו ושוב מנסה לתשובה חיובית. היא מושיטה את ידה. יואב עומד במקום הוא רואה את החשש והחשד שעולה מתוך ראשו של האדס. הוא מהסס אבל מושיט את ידו המכחילה וארוכה לעבר ידה הנראית אנושית כל כך של שלי. הם לוחצים ידיים. היד של האדס כל כך קרה. לגעת בה זה כמו לגעת במת. הוא לא מחייך לאור העסקה וגם שלי לא הוא ויואב מסתכלים מסביב והאדס חושב ששלי טועה היא חזקה יותר משניהם אף אחד עם קסם מעולם לא הצליח לעצור את הזמן לכל כך הרבה זמן. היא שותקת עיניה חוזרות לצבען האדום והכחול. היא מסתכלת אליהם במבט של ציפייה כאילו היא מחכה שהם ידברו. והם מסתכלים אליה באותה הבעה.
פרק 37- הנוגדן
שקט ורועם, כזה של אחריי הסערה. כל צד מחכה שהצד השני יתחיל לדבר אבל אף אחד לא עושה דבר. עד שהאדס שואל אותה מה את רוצה לקבל כחלק מהעסקה? היא מסתכלת למעלה אל פניו ואומרת -זה לא מסובך אתה רק צריך להביא לי את התרופה. האדס שואל בתמימות שקרית- תרופה? תרופה למה? האדס שואל את השאלה באופן שנדמה תמים ולא מודע לבעיות של שלי אבל הוא יודע הכל הוא הרי היה שם כשזה קרה. שלי לא מאמינה לתמימות המאולצת שלו ומתנהלת באדישות כשהיא עונה ומבהירה את כוונותיה- השתיים, אני רוצה להיות חופשיה מהן . האדס ממשיך בתמימותו ושואל -למה נראה לך שיש לי את התרופה לשתיים?. עוד הערה- את צריכה להרוג אותו לא לשחק במשחק שלו. ועוד אחת- את חייבת להחליט זה או העסקה או אנחנו . היא מסתכלת עליהן ובלי שום היסוס אומרת להן- אני בוחרת בעסקה. והן כועסות וצועקות עליה עוד ועוד קללות וכעסים כמו- את תאבדי את עצמך בלעדינו חתיכת *#$% ! את חייבת להבין אותנו אנחנו את, ואם את מוותרת עלינו את מוותרת על עצמך!. הן חוזרות על דברים כאלו ומנסות לשכנע אותה שאם היא תוותר עליהן היא תוותר על עצמה אבל שלי כבר לא מקשיבה להן הן כמו זבוב מעצבן באוזן שלא זז ולא יזוז והיא אחריי כמה דקות של דיבוריהן היא פונה להאדס ואומרת לו -תרופה יש לך, אין אדם שרוצה להפיץ מחלה בלי שיזריק לעצמו את הנוגדן. האדס עדיין מתנהג בתמימות ולכן היא ממשיכה – אם אתה חכם אתה יודע שאני יכולה בשנייה לשנות את חוקי המשחק ואתה יודע שאם הייתי מספיק חזקה אז החומר לא היה ניכנס אלי אבל אני רק התחלתי ללמוד את היכולות ועכשיו אני כבר חזקה ואני יודעת שאם אתם חכמים אתם הזרקתם לעצמכם את הנוגדן או לפחות החזקתם אותו קרוב . היא מסתכל לכיוון היד הסגורה של האדס והוא מתחכם – אם את כל כך חזקה למה את צריכה עסקה כדי לקבל אותו?. היא מסתכלת אל האנשים הקפואים ואז אליו ואומרת -אני רוצה שאתה תיתן לי אותה ובשביל זה אני חייבת את העסקה אני אשתחרר מהשתיים ואתה תקבל כל מה שהובטח אז תביא לי אותו! היא מושיטה את ידה ,פותחת אותה ומסמנת עם עיניה את מה שהיא אומרת היא מסתכלת עליו ואז על ידה כסימון. יואב לא נע ולא זז הוא מתנהג כמו האנשים הקפואים בזמן, הוא חושש ומעדיף לא להגיב מאשר להתמודד עם אחד מהשניים הוא מרגיש כמו חייל בלוח מלא במלכים ומלכות. האדס ממשיך להתחכם- אין לי שום תרופה , את מכירה כבר את הדרכים אז בפעם הבאה שאת סוגרת עסקאות תוודאי שאת יודעת על מה את סוגרת אותם! הוא נחרץ אבל אפשר לשמוע רעידה קטנה בקולו כמו גמגום כמו חוסר ביטחון . שלי מבינה את זה ואומרת לו -חצי אמת זה לא מספיקה בשבילי. שלי רואה משהו מעבר -היא מאמינה שמה שהוא אומר הוא לא כולו שקר. והיא ממשיכה באיום- אתה תספר את הכל בלי לחסוך שום פרט אחרת אני משכיחה ממך את הכל ומעירה את כולם מפסק הזמן שיצרתי ותאמין לי אולי לא תזכור את זה אבל אתה תצטער על זה במשך שארית חייך הקצרים שיהיו לך אם לא תקשיב לי . סגרנו עסקה עכשיו אז אתה נותן לי את חלקי עכשיו! הטון שלה תקיף וברור . היא לא באה לשחק אתו משחקים ומוסיפה למשפט הזה -עכשיו תגיד לי איך אני מוציאה אותן ממני כי תאמין לי שאת השפיות איבדתי מזמן אז אם אתה רוצה גם את העסקה אפשר לפרק אבל אני לא אסבול מזה אלא אתה! האדס מקשיב ומחליט להתקרב אליה פותח את היד והקרה ומכחילה שלו ונמצאת על ידו שקית קטנה ושקופה עם אבקה כחולה ומנצנצת שזוהרת מתוך השקית והוא אומר לה- כל דרך שתלכי בה כדי להציל את עצמך מהן כולל להבין את עצמך ולקבל אבל אם את היית מקבלת את עצמך לא היית עומדת פה מולי כמו כל אדם רע יש בך פגמים שאת לעולם לא תודי בהם וזו. הוא מסתכל על השקית עם האבקה וממשיך– זו לא סתם אבקה אבל היא לא תעשה בשבילך את העבודה את תעשי. אם אני עושה את זה יש אך ורק שתי דרכים אחריה, הראשונה היא המוות והשנייה כבר תלויה בך אני מקווה מאוד שלא תמותי כי אחרת הלכה לי התוכנית אבל אני כבר יודע מה לעשות בזמן שאת לא פה. יואב מסתכל על פרצופו ויודע בדיוק למה הוא מתכוון האדס, רוצה לנקום במדוזה על כך שהיא רוצה להרוג אותו . ושלי אומרת לו בטון רציני כפקודה- אני כבר אטפל במדוזה ,כל רצח נוסף רק יוסיף לך אבל, תיפגע בה כמה שבא לך היא מעולם לא הראתה לי שיש דרך אחרת אל שום דבר היא לא תתחרט כבר. כששלי אומרת את זה אפשר לראות שההבעה שלה משתנה היא חושבת על ליאו היא בטוחה שחייו טובים יותר והוא לא מתחרט וגם היא אבל עדיין כואב לה לחשוב עליו היא לא מרגישה מלבד רגשות שדולפים ממנה החוצה וזה אחד מהם הכאב שהיא חשה על מה שהיא עשתה הוא אהב אותה בכל ליבו והיא דחתה אותו, שלי יודעת שזהו המעשה הנכון כי האהבה שלה אליו נפסקה והיא לא רוצה להוליך אותו שולל אבל לא תמיד המעשה הנכון מרגיש כמו המעשה הנכון. ליאו עשה כל כך הרבה בשבילה ,הציל אותו ממוות אהב וקיבל אותה ועדיין היא מרגישה את זה אותו הדבר כמו ביום שהיא נפרדה ממנו הרגשה רעה אבל היא מתעלמת ממנה היא ממשיכה בשלה ומתנהגת כמו שהיא אמורה להתנהג חסרת רגשות ,היא עומדת ואומרת להאדס אני מוכנה להכל ורק כאשר אני אהיה בלעדיהן ההסכם יתממש. האדס לא אוהב את הרעיון להיות תלוי בנערה הזאתי אבל הוא עושה את זה. הוא עומד מולה פותח את השקית השקופה ולוקח מספר גרגרים בודדים ואומר כשהם בידו אל תקשיבי לשום קול חוץ מקולך האמיתי ואל תעזבי שום שביל. האדס פותח את ידו עם הגרגירים ונושף עליהם. שלי נושמת אותם ולוקח לה רגעים בודדים אבל היא מאבדת הכרה ונופלת כחסרת אונים אל ענני הקרקע של האולימפוס . היא נראית זרוקה ומסכנה והדבר גורם ללב של יואב לייצר פעימה אחת והוא רץ עליה ומנסה להעיר אותה הוא קורא שלי? שלי?! תתעוררי! הוא מנער אותה והיא לא נעה ולא זזה הנשימה שלה מעטה מרגע לרגע ויואב מפנה מבטו להאדס ושואל אותו מה עשית לה?! האדס מחייך חיוך מרושע ואומר -לא ידעתי שיש לך רגשות אליה? יואב מסתכל עליו במבט רציני ואדיש ואומר לו אני לא מרגיש כלום . הוא אומר את זה באדישות גמורה אבל כשמצב מגיע לקצה הרגשות האמיתיים נחשפים. הוא אפילו לא מסתכל אליה הוא מתיישב ליד יואב ואומר לו אם היא מתה התוכנית שלנו חוזרת לקדמותה ואנחנו נלחמים ואתה עדיין העבד שלי שלא תשכח את זה. יואב ממלמל לעצמו עבד בהסכמה. הוא חושב ששלי טועה הוא לבד עכשיו והוא לא יכול לעשות כדי להתגבר באמת על האדס מלבד התחכמויות שרובם עלו לו במחיר של כאב. הוא שותק ויותר ממה שהוא אמר הוא לא מגיב יותר. האדס מתיישב לידו ואומר לו -היא ביקשה את זה גם אם המחיר גבוה. אם אין לך כלום אז גם אין לך מה להפסיד זה אחד מהמשפטים ששלי אמרה לו והוא חושב שזאת הסיבה שהיא הסכימה והוא צודק חלקים כי האמת שלי לא מאמינה שהיא לא מסוגלת להתמודד עם זה אבל היא יודעת שאם היא תיכשל בזה אין לה מה להפסיד .

פרק 38- קבלה עצמית
שלי קמה מסתכלת מסביבה ורואה עולם מוכר ולא מוכר. היא לא מזהה את המקום אבל הרגשה מוכרת. מסביבה עולם סוראליסטי ומוזר חלק ממנו נראה עשוי מים וחלק אחר נמצא בשאול בעוד כל שאר החלקים נראים שונים זה מזה אבל היא עדיין לא מבינה איפה היא נמצאת. ואז היא שומעת קול מוכר היא מסתכלת לאחור ורואה ילדה קטנה מחוץ לשביל עליו היא עומדת והילדה הזאת היא בת ים קטנה עם שיער שחור חלק וקוקו, יש לה עיניים כחולות וזנב סגול כהה. הילדה הזאתי היא שלי הקטנה וכששלי מסתכלת עליה היא רואה ששלי הקטנה בכלל לא מתייחסת להסתכלותה היא מסתכלת לצד ושוחה עם זנבה לצד ונעלמת מעיניה של שלי . היא מנסה להתקרב אליה אבל אז עוד קול מוכר מופיע קולה שלה שמזהיר אותה והקול אומר- אל תעזבי את השביל בשום מצב!. הקול תקיף והוא שלה אבל לא שלי משמיעה אותו ואז היא מבינה איפה היא נמצאת. היא בתוך הראש שלה ,הוא פיזר עליה את אבקת החלומות. היא חייבת להתרכז, האדס לא אמר הרבה לגבי מה שהיא צריכה לעשות אבל הוא אמר דבר אחד "אל תקשיבי לשום קול חוץ מקולך האמיתי ואל תעזבי שום שביל" . אז אם הקול הזה שלה אומר לה לא לעזוב את השביל כנראה שזה הקול האמיתי עליו דיבר האדס, ולכן היא מקשיבה בקולה וממשיכה בשביל. היא רואה הרבה זיכרונות שעברו עליה לפני גיל 15 והיא רואה בת ים קטנה ומחויכת. היא מחייכת אליה חיוך אמיתי כי בראש שלה כישוף הלב הדומם לא פועל והיא מרגישה כשהיא באזור של שמחה ונוסטלגיה, של זיכרונות אבודים ושמחים שהיא כבר שכחה מזמן. כל הזיכרונות שלה כילדה כל הדברים הטובים וקצת פחות אבל בכי של ילדה קטנה לא משתווה לכאב שהיא הרגישה בשנים האחרונות . בראיה כזאת היא רק שמחה לראות את בת הים הקטנה והתמימה שרק משחקת עם אמא שלה, ולא יודעת מה מחכה לה. ברגע ששלי רואה שלט על השביל שבו כתוב גיל 15 היא עוצרת . ולא רק בגלל מה שקרה באותו גיל אלא כי היא שומעת את קולה קורא לה לעצור בנחרצות ואז הקול ממשיך כשהיא עוצרת ואומר- הגענו לתחנה הראשונה חכי רגע ,אל תיכנסי ישר תסתכלי ,תבחני ,הרגשות שתרגישי יהיו חזקים שם כי שם הכל קרה . שלי מבינה אותה ועוצרת, היא מתיישבת שם ובוהה בשלט מבלי להיכנס דמעות חונקות את גרונה הכל מוצף כמו מפל ענק שנחסם ועכשיו הוא נפרץ. להיזכר בכל מה שקרה לה זה קשה רוב חייה היא הכחישה את קיומה של אמתה היא ניסתה כל חייה לשכוח שיש לה משפחה, שהייתה לה אמא שפעם היה לה טוב אבל רבדים גדולים של כעס סבל, והדחקה גרם לכך שהיא הפסיקה לחשוב על זה, על מי שהיא הייתה ונתנה לש'ה את המקום להיות שם אבל היא עמוק בלב יודעת שהילדה בת ה15 הייתה היא והיא עדיין עמוק בתוכה. אבל היא מתקשה לקבל אותה. שלי ש'ה כבר שנים נותנת לעצמה לשכוח מי היא ועכשיו היא מבינה שזה מה שקרה לה. אבל היא חייבת לעשות את זה לקבל את בת ה15 ולהבין שאלו החיים. היא קמה אחריי כמעט 10 דקות של בהייה בשלט והמון מחשבות. היא נכנסת לאזור הוא נראה שונה מהחלקים האחרים כמעט כולו מוסתר בסדין כאילו אפילו במחשבותיה היא לא מסוגלת שלא להדחיק או להסתיר. היא עוברת אחריי הימים הראשונים בשקט עד שהיא מגיע ליום אחד, ליום בו הכל קרה . שלי מנסה להמשיך ללכת אבל היא לא מצליחה לזוז . הגוף שלה ,יותר נכון הראש עוצר בעדה וקולה אומר לה-זאת התחנה הראשונה את חייבת לקבל את מה שקרה ורק אז תוכלי להמשיך. שלי מבינה שהקול הזה אולי נישמע כמו קולה אבל זאת הדרך של אבקת החלומות לעבוד ולהדריך אותה. היא רואה את התאריך ה- 4\4 היום חשוב ביותר כמעט כל דבר שקרה לה אחריי קרה בתאריך הזה זאת גם הסיבה שהיא מחשיבה את התאריך הזה כיום הולדתה של ש'ה . היא לא חוגגת אותו אבל היא יודעת ומייחסת אליו כיום שונה משאר הימים. היא רואה את הסדין מלא האבק שמסתיר את הזיכרון ומושכת אותו אליה. שלי זורקת את הסדין וכמו סצנה הורדת הסדין היא כמו שהבמאי עושה סימן כדי להתחיל את הסצנה והזיכרון מתחיל לפעול . היא מסתכלת על הנעשה ומתיישבת כאילו היא צופה בסרט אבל של החיים שלה. שלי רואה את עצמה הולכת לאמא שלה אחריי שהיא שיחקה ואמא שלה בפחד וחשש באה אליה ואומרת לה לברוח . ברגע שכל זה קורה מחדש היא חיה את זה והיא לא מסוגלת לעצור את הדמעות הן זולגות בלי סוף והיא לא מדברת. העצב חונק אותה. כל כך הרבה רגשות מופעלים עכשיו . בעיקר פחד ועצב כי היא יודעת משהו ששלי הקטנה לא יודעת ,היא לא תראה אותה יותר ,וזה מרגיש נורא יותר לדעת מה יקרה מאשר להיות שם בחוסר הוודאות והכאב שהיא חשה כשהיא צופה בזה קשה וקול של האבקה חוזר לראשה ואומר זה קרה ואין מה לעשות כל מה שאת צריכה זה לקבל את זה, לקבל את עצמך ולזכור שלמרות שזה קרה שלי לא מתה וש'ה קמה אלא שתיהן נשארו בחיים. שלי מקשיבה לה בחצי כי החצי השני מקשיב להמשך הזיכרון היא רואה את אביה הולך ומשם והכעס עליו חוזר ואז היא שומעת את קולה שלה שאומר הוא אדם נוראי ואסור לך להאמין שהוא אבא שלך. זה שקר אבל היא שומעת את זה והיא מתרכזת במה שהאדס אמר ,אסור לה לסמוך על קולות אחרים רק על הקול שלה האמיתי ,הקול המנחה . הקול המנחה , קולה , קול האבקה איך שלא תקראו לזה ממשיך להשמיע את קולו בהתעלמות גמורה מהערה של הקול השני ואומר הוא אבא שלך ויהי מה ואת יודעת מה הוא יעשה למענך הוא יאהב אותך לא משנה מה תעשי הוא תמיד ידאג לך וזה שהוא ברח זו רק מעמורה בדרך אם תקבלי את זה תוכלי להמשיך. אבל שלי לא רוצה להמשיך . היא יודעת הכל ועדיין היא לא מסוגלת לקבל את זה שזה קרה, אמא שלה מתה ואבא שלה עזב. היא יודעת את כל הסיבות וזה לא גורם לדמעות להפסיק לרדת או לכעס להיעלם. היא חייבת להשלים עם היום הזה לקבל אותו ולהבין שהוא חלק ממנה ואמא שלה אהבה אותה ואבא שלה תמיד יאהב אותה אבל זה קשה יותר ממה שאפשר לכתוב אי אפשר למחוק רגשות ברגע מהצד השני אין לה הרבה זמן היא אולי לא יודעת את זה אבל אם היא לא תשלים עם עצמה עד התחנה האחרונה בסוף היום היא תמות וכישוף הזמן שלה יחדל מלהתקיים. הזמן יחזור והאדס ילחם ,היא חייבת לשלוט על עצמה ולהבין את המצב. אבל היא חייבת עזרה והפעם היא לא מתכוונת לעשות את זה לבד היא קוראת לקול לחזור וצועקת היי!, קול! איך אני אמורה לקבל את זה שאבא שלי ויתר עלי! איך אני אמורה להבין שבגללי אמא שלי מתה .הקול עונה את צודקת הכל זה בגללך ואת יודעת למה? שלי מבינה ועונה לה -כי זאת אני ולא אוכל לעשות דבר. היא מבינה שמה שקרה לה ביום ההוא היא לא יכולה לשנות והיא מקבלת את זה. הקול לא ביקש ממנה לסלוח לאביה כי היא לא צריכה היא אמורה לקבל את עצמה מול אחרים זה כבר סיפור אחר וגם לא שלה ,לפחות לעכשיו. היא מסתכלת על הסדין ורואה אותו נישרף ונעלם היא קמה ורואה את שאר הסדינים עושים כמותו ונעלמים כי מפסיקה להכחיש את השנה הזאתי היא מבינה שהיא קרתה ועכשיו היא יכולה להמשיך הלאה. התחנה השנייה (המוות של שלי) התחנה השנייה תעבור מהר יותר כי שלי היא ש'ה במשך שנים והיא לא מכחישה אותה אבל הבעיה שלה היא להבין ששלי זאת ש'ה ולהפך. זה מסע קשה יותר אבל שלי תעבור אותו כמו שהיא תמיד אומרת או לפחות אני מאמינה שהיא תעבור. התחנה השנייה היא בגיל 17 ביום בו שלי החליטה שהיא מפסיקה לבקש טובות מאנשים ומתחילה להשיג את הדברים בעצמה בדרך הלא נכונה. זהו בעצם הפשע הראשון שלה הפעם לפניה שלט גבוה שנראה שנילקח מרחוב בעיר וכתוב בו "הלידה של שודדת הימים" לא הפשע הראשון וזה גם מראה איך הראש של שלי עובד כי היא מדרגת בראשה. היא מסתכלת על התאריך 4\4 כמו שאמרתי מקודם זהו לא סתם תאריך היא מרגישה שהוא רודף אותה, למרות שזה נישמע מופרח. היא נכנסת לאחריי השלט כמו לרחוב בעיר והיא נכנסת . והיא רואה את עצמה בגיל 17 לוקחת כמה אצות וקושרת לקוקו כי היא חשבה שזה יפה. הזיכרון אליו היא מגיעה הוא זיכרון קשה ומלא באדרנלין, שלי הקטנה לא אכלה שבוע ורק בזכות שהיא מנסה לא לזוז הרבה ולעשות כלום הגוף שלה לא קורס . היא רואה את הילדה הקטנה הזאתי מנסה לגנוב אוכל ממשפחת בני ים מרובת ילדים היא מתגנבת אליהם אבל הם מגלים אותה ולא נותנים לה כלום ודוחפים אותה. צריך להבין שבני ים שונים זו מי זה . היא חיה באוקיאנוס ליד יבשת אנטרקטיקה ושם אין הרבה וכשיש שומרים כל אחד לעצמו . שלי מסתכלת על הניסיון הכושל וחושבת שהזיכרון נגמר אבל מסתבר שהוא לא . הילדה בזיכרון מנסה עוד שלוש פעמים ולמרות שהיא בקושי שוחה על זנבה היא מצליחה אחריי שלושה כישלונות. שלי לא מצליחה להגיב היא לא שמחה ולא עצובה ולא כעוסה ולא מאוכזבת כי אין לה מה להרגיש. שלי הקטנה הייתה רעבה היא לא תאכל ותגווע למוות כי המעשה הנכון הוא לא לגנוב? שלי מקבלת אותה בלי בעיה אבל היא לא מצליחה להבין למה היא לא יכולה לזוז ולהמשיך ואז הקול המנחה מופיע ואומר- למה קוראים לרחוב "הלידה של ש'ה"? . שלי לא מבינה היא מסתכלת למעלה ואומרת -אני לא יודעת! והקול המנחה אומר -אז את צריכה להבין, איפה שלי הייתה ביום הזה? שלי מסתכלת על הילדה עם העיניים הכחולות ושהפכה בין רגע לגנבת. אומנם זה לא השלב שהדביקו לה את הכינוי שודדת הימים אבל ככה זה מרגיש ושלי קולטת מה פשר השלט ועונה- הסיבה האמיתית היא שאני לא רציתי להיות יותר שלי ביום ההוא. השכחתי את קיומה של שלי מאותו יום, אבל היא תמיד הייתה שם? היא שואלת ולא מצפה לתשובה כל המסע הזה הוא כדי שש'ה תשלים עם עצמה ועם שלי כי כולן היא -בת הים , שלי, השדה ושודדת הימים היא חייבת לזכור שהיא לא איבדה אף אחת מהן וכולן היא. זה מוביל אותנו לתחנה השלישית ואתם חושבים לעצמכם כמה תחנות יהיו? אז זאת התשובה שתשמעו ותכעסו, כמה שצריך יהיו . כי אני עדיין מספרת ולא מספרים לי כלום . התחנה השנייה הייתה פשוטה זה כמו שאלון , הקול שואל אותה שאלה והיא מנסה לענות ורק כשהיא מבינה התשובה יוצאת והיא צריכה להשלים עם עצמה. התחנה השלישית . כל תחנה שונה מקודמה והפעם הסביבה מאוד ברורה . עמוק באוקיינוס בין אלפי אצות ושמסתכלים על השביל החום והמפותל מלא הלבנים, רואים כמעט וכלום ,היא מרגישה שהיא צפה. אבל היא מנסה בכל כוחה להשאיר את רגליה על הקרקע ללא הצלחה היא לא רואה זיכרון היא רואה חפצים מסתובבים , ספר הכשפים שהיא קיבלה ממדוזה, השרשרת של מלודי , ואפילו גומייה עשויה מאצות אותה אחת שהיא הכינה בעצמה לפני שנים כשהייתה קטנה. זה לא זיכרון אחד אלו מלא זיכרונות. אבל אחריי כמה רגעים שלי מרגישה שהיא מאבדת את הנשימה. היא דורשת מהגוף שלה יותר מידי, והוא מתחיל לקרוס. היא שוחה למעלה הכי שהיא יכולה אבל היא לא מצליחה וקול האבקה קורא לה ואומר- הרגשות שלך, אם תזכרי ברגש אמיתי את תצליחי לצאת מפה. היא נאבקת על חייה ועכשיו היא גם צריכה לחשוב על הדברים הקשים ביותר שהיא מתעלמת מהם, הרגשות שלה.
בחוץ יואב מסתכל עליה ורואה שהנשימה שלה מואצת היא על הגבול הדק בין החיים למוות , האדס כבר לא שם. הוא מנסה לפתור את הבעיות שלו עם מדוזה ולנסות להבין את עצמו . אז הוא בשלו ולא שומע דבר. יואב מחזיק בידה ולוחש באוזנה את מסוגלת לעשות את זה אם את תמותי אני אישאר עבד ומה שאת מתכננת ייכשל . את ניצחת אלים ! הוא מגמגם וקצב נשימתו הולך וגובר הוא מזיע והלב שלו נותן פעימה אחת והוא ממשיך ללחוש לה את מסוגלת! את עשית כל כך הרבה דברים את היית חזקה והוצאת את עצמך מכל מצב את תשרדי את זה ! הוא לחוץ ,אבל כל מילה נאמרת באדישות כי הוא עדיין עם הכישוף והרגשות שלו והתגובות שלו מכובות או לפחות אמורות להיות .שלי מרגישה באחיזה שלו ושומעת אותו ואז לנגד עיניה היא רואה את דמותו של יואב והיא נזכרת גם בדמותו של ליאו. המים מתחילים להתאדות והקול אומר- עברת את התחנה השלישית עכשיו הרביעית היא ההשלמה עם החלטות שלך מה את באמת רוצה? ואת מי את באמת אוהבת?. נידמה כי הדרך לצאת מהמים היא להיזכר בשניים ועדיין זאת מלכודת כי בעצם התחנה השלישית גוררת אחריה את התחנה הרביעית . עוד קול שלה אומר- תעזבי אותם, תעזבי את השביל. היא שומעת את הקול ומקשיבה ומתחילה ללכת בכיוון מחוץ לשביל. הקול שלה השני מזכיר את קול הסירנות כי לא משנה מה הן אומרות הקול שלהן מהפנט והיא ממשיכה ללכת . אבל מתחיל לכאוב לה ופצעים ושריטות היוצרות דם היוצא מגופה מתחילות להופיע והיא קולטת את זה וחוזרת אחורה אך כשהיא חוזרת אל השביל ,שלי מגלה שהפצעים והשריטות עדיין עליה ועדיין כואב לה אבל היא כבר יודעת שכאב לא עוצר אותה . היא קמה ומסתכלת קדימה לעבר דמותם של יואב וליאו. היא מסתכלת עליהם וכל רגשותיה מתחילים לפעול מחדש, הכאב שהופך למציאות כשהיא רואה את ליאו ורגש הלא ידוע הזה עם התחושה בבטן כשהיא מסתכלת על יואב. עדיין כואב לה מהפצעים והשריטות והגוף הגוסס שלה והיא בקושי קמה על רגליה. היא מסדירה נשימה ושואלת מה אני (נשימה עמוקה) אמורה (נשימה עמוקה) אמורה לע(נשימה עמוקה) לעשות איתם? הקול המנחה מתחיל להסביר- את צריכה להיות כנה עם עצמך, תעמדי מולם ותגידי את האמת גם עם היא קשה זאת את. שלי צריכה לוודא שהיא מבינה את עצמה, לא לשקר לעצמה כמו שהיא תמיד עושה . והם ליאו ויואב הם כמו הסמלים של האמת והשקר שלה . מלא שקרים שהיא שיקרה לעצמה עליהם ועליה. היא מתחילה לשמוע קולות מצד שמאל ,יותר נכון זיכרונות שלה עם ליאו. כולם פועלים בו זמנית ושומעים מילים בודדות שנזרקות לאוויר ,כל דבר קטן שהם עברו ביחד מוצף כזיכרון מהצד. נוסף עליו מופיעים מהצד השני זיכרונות נוספים הפעם עם יואב. כל שיחה שקרתה בחדר ועד לעכשיו . כולם ביחד מתערבבים ומשפט אחד חוצה את הרעש "אני אוהב אותך" הרגש הוא כל כך כואב ונעים בוזמנית והמשפט השני שנקלה לאוזנה קשה יותר כי היא אמרה אותו " אני לא אוהבת אותך יותר". היא מרגישה את הלב שלה שדופק. עם ליאו היה לך כל כך טוב הם אהבו זה את זו וסיכנו את עצמם בשביל השני אבל היא מעולם לא הרגישה שהוא מבין אותה והוא מעולם לא הרגיש שהיא באמת רוצה להיות אתו ושני אלו התנגשו והאמת יצאה. שלי מתחילה להתקרב אל ליאו . יורדת לה דמעה. קולה רועד והיא אומרת -אהבתי אותך אבל אני לא יכולה לתת לך מה שאתה רוצה, אושר . תמיד ירדפו אחריי ותמיד אהיה בסכנה. כשהבנתי את זה הבנתי למה עדיף שניפרד ועכשיו אני יודעת שטוב לך. היא מנסה לחייך אבל העצב מושך את החיוך לאחור והיא ממשיכה ,יש לך חיים טובים , חברים חדשים ואתה לא חושב עלי יותר כי זה עדיף לך. היא נושמת נשימה עמוקה ואומרת -אני שיקרתי לך שאמרתי שאני לא אוהבת אותך יותר אבל זאת הייתה ההתחלה של זה. כל רגע איתך היה כמו שקר בשבילי, הייתי צריכה לשנות את עצמי כי חשבתי שבגלל שאני מנסה להשתנות אתה אוהב אותי ואני לא רוצה יותר להשתנות , אני רוצה להיות שלי וש'ה והשדה ובת הים כי לא משנה מה עשיתי אני לא השתנתי לגמרי ואני כמו שאתה חייתה בשקר שהחלטתה לשכוח ולהדחיק את היותך ליאו אני לא רוצה יותר להיות מישהי אחרת ולנסות לשנות את עצמי בשבילך. אני יודעת שאהבתה אותי אבל בסופו של דבר אנחנו לא יכולים לחיות ככה או לפחות אני לא יכולתה לחיות ככה. אני לא בטוחה כבר לגבי כלום ,אני לא מכירה את עצמי יותר מאז שנפגשנו ועדיין אני יודעת שתמיד יישאר שם בלב של שנינו קמצוץ של דאגה ואהבה אחד לשני. אנחנו לא נחזור כי אני יודעת שזה הדבר הנכון שנעשה גם אם אתה לא שומע אותי בכלל אני מצטערת. יורדת לשלי עוד דמעה היא מלטפת את פניו של ליאו ויודעת שהמראה שלו הוא רק זיכרון והיא מדברת לעצמה אבל היא מרגישה שהיא חייבת לפרוק והיא צוחקת טיפה כשהיא אומרת- אני מדברת לזיכרון .ואחריי שלי פורצת בבכי וליאו נעלם מחוסר האונים שהיא מרגישה היא נופלת . רגליה בוגדות בה . היא מנסה לקום אבל היא מצליחה רק להתיישב ולבכות. היא מקפלת את גופה . ראשה פונה מטה ורגליה נסגרות מתחת לידיה . ראשה שפונה מטה נשען על הרגליים והיא לא שומעת יותר את הזיכרונות שלה עם ליאו רק את הצד של יואב ואת הבכי שלה. היא יודעת שזה מה שהיא מרגישה עכשיו ואין לה מה לעשות אז היא עוצרת ונותנת לדמעות לרדת לגוף לשחרר ולהוציא את מה שהיא מרגישה באמת החוצה. היא כל חייה מתאמצת להתחמק מהרגשות שלה אבל בשנה האחרונה הסתבר לה ששום כישוף לא יוכל להפסיק לגרום לה להרגיש. היא חייבת להוציא את הכל כי רק כשהיא תקבל את האמת של עצמה היא תוכל להשלים עם עצמה. העיניים שלה דומעות והיא מרימה את ראשה . ומסתכלת לצד השני . היא מנסה להבין למה בעצם דמותו של יואב פה. היא מנגבת את דמעותיה, היא עדיין לא נרגעת לגמרי אבל היא ממשיכה לנסות להמשיך . היא מנסה להתנגד לגופה הקורס ולקום . היא בקושי זזה אבל היא מצליחה לשאוב כוחות ולקום . היא מסתכלת עליו נוגעת בגופו הלא אמיתי ולמרות שהוא לא אמיתי היא עדיין מרגישה את לחיו הרח והנעים שמשרה לה רק הרגשה טובה ותו לא . כמעט כל הזיכרונות המופיעים שלו איתה זה השיחות שלהם רק שלה ושלו . כמעט כל שיחה שלהם לא הייתה עם עוד מישהו. זה רק היא והוא. היא מחייכת כשהיא מסתכלת על הזיכרונות הראשונים, הם כמו אור קטן באפלה שהיה לה . היא מרגישה שהוא מבין אותה והיא אותו. הוא נותן לה הרגשה כאילו הם מכירים שנים מרוב שהיא קוראת אותו והיא יודעת שהוא מעריץ שלה עוד מהפעם הראשונה שהוא אמר לה שהיא אגדה. היא מרגישה כל כך בטוחה וכל כך טוב כשהיא לידו אבל אחריי ליאו היא בעצמה כבר השתבשה והיא לא יודעת אם זה אמיתי מה שהיא מרגישה או שמא היא משלה את עצמה. היא כל כך הרבה זמן חייה בעולם של כאב וסבל , של בדידות. לראות משהו טוב ,להרגיש אושר או רגשות אמיתיים וטובים. טוב היא שכחה כבר את ההרגשה ועכשיו כשהיא באה היא לא יודעת מה היא מרגישה. משהו ביואב נותן לה תקווה . שזה טיפה מוזר ,מצחיק ואפילו אירוני הוא עבד והוא לא מאמין שהוא מספיק חזק בכדי לעמוד מול האדס, משהו בחוסר התקווה שלו נותן לה תקווה. אי אפשר להסביר במילים את המצב הזה היא מרגישה טוב לידו והיא לא מראה את זה, היא מאמינה שהוא יכול להיות חזק כמותה והיא רק רואה את דמותו והדמעות דועכות. וכעבור זמן קצר גם חיוך תופס את מקום העצב. הקול מנסה להחזיר אותה למטרתה- אסור לה לבזבז זמן. כל דקה שהיא פה היא מאבדת את עצמה שם וכשהזמן ייגמר היא חייבת להיות אחריי כי אם לא היא לעולם לא תחזור . הקול קורא לה- .הדמות מייצגת רגש אצלך את צריכה להפנים אותו. שלי מתעלמת מהכאב והחולשה ומנסה לצעוק אל הקול -אני לא רוצה רגשות! שלי נסערת . היא מפחדת מהרגשות שלה. עד היום הם רק פגעו בה והקול חוזר ואומר- את יודעת שרגש הוא חלק ממך ואת לעולם לא תוכלי לוותר עליו ! הקול נשמע כועס למרות שטכנית זה גרגר ומטרתו לעזור לה ,וכשהיא תסיים הוא ייעלם כמו שהגיע . שלי מבינה שזאת המטרה של גרגירי האבקה ואין לגרגר שום דרך לעזור לה. היא מסתכלת עליו ומנסה למחוק אותו ברגשותיה לומר שהיא לא מרגישה כלום אבל זה לא עובד דמותו עומדת כפסל לראווה. היא מסתכלת לצד ורואה את אחד הזיכרונות שלה עם יואב. הזיכרון שהיא ראתה אותו מקבל מהאדס את העונש והיא מתביישת בעצמה ואומרת- אני אדם נוראי הוא סבל בגללי. כולם סבלו. פתאום לנגד עיניה מופיעים עוד ועוד זיכרונות שגרמו לאנשים לסבול בגללה . והקול אומר לה -כל אלה ,כל מי שפגעת בהם, חלקם יאהבו אותך לא משנה מה תעשי וחלק ישנאו אותך אבל אלו החיים ואת צריכה להבין את זה ואם תסתכלי על זה יותר קרוב תדעי מה שינה אותך יותר המוות של אמא שלך ,נטישת אביו או הכישוף . הגרגר כנראה השתלב בראשה והוא כבר לא רק קול מנחה אלא גם שותף למחשבות ולזיכרונות שלה. היא פגעה בכל כך הרבה כשהיא חושבת על זה מה שבא לה זה לוותר אם היא תמות העולם לא יפגע הוא יינצל . ואז היא שומעת קול מלמעלה קול מחוץ לראשה שאומר את צודקת אי אפשר לוותר על דף חדש, את חייבת לעשות את זה הזמן חוזר ואם את תעזבי את תמחקי תקוות של עשרות שהבאת לאי!. שלי חושבת במחשבה הראשונה איך הוא יודע על האי? והיא שומעת את ההמשך הוא לוחש את זה ואומר אני עקבתי אחרייך בשנה האחרונה זה שאת לא סיפקת תשובות לא אומר שלא השגתי אותם, את מסוגלת. היא מרגישה בידה את חום גופה . כאילו הוא זה שמחזיק בה עובר למקום בו היא נמצאת והיא חשה בזה ואומרת- אם אני בעלת לב טהור לא ,אבל הדף החדש הזה שלא יבוא לי בקלות לא ייגמר פה אני מרגישה אלייך משהו אני עדיין לא בטוחה מה זה יותר ממאה שנים לא חשתי בתחושה הזאתי אפילו לא עם ליאו. אני מקווה שהתוכנית תצליח יותר נכון אני לא מקווה אני יודעת. אני לא יודעת כמעט כלום על עצמי רק על אחרים ואני לא יודעת למה אבל להיות כנה עם עצמי על … טוב עצמי זה מסובך . אבל עכשיו זאת האמת אני שנייה מלקרוס ואם אני לא אתעורר, מלחמה תתחיל אז זאת האמת עשיתי דברים איומים ופגעתי בהרבה אנשים ואין לי דרך לתקן את זה אז הכנתי את התוכנית הזאת עוד ש… שהרגשתי וראיתי את האי הזה וכישפתי אותו דרך המים כשחשבתי שמים זה כוחי היחיד והאי היה הסוד שלי והחלטות שלי לגביו בהתחלה היו אנוכיות לגמרי אבל אז פגשתי אותך והבנתי משהו, אני לא היחידה בעולם הזה שעברה משברים לכל אחד יש סיפור מטורף אחר וסבל אחר אז שיניתי את התוכנית וקיבלתי אור קטן מלצרף עוד ועוד קסומים מכל גיל ואנשים שמקשיבים ומוכנים לעזור וככה התוכנית נוצרה אבל היה לי עוד פגם קטן, אתה והאדס אתם לא אותו אדם זה בטוח לכל אחד מכם הסיבות שלו וחשבתי שאם אצרף אותכם חייבת להיות לי תוכנית לא נתתי לך אותה כי ידעתי שאם תדע תספר אבל נחזור לעיקר אני מקבלת את זה את כל הפגמים, הבעיות השטויות והטמטום שאני. אני עכשיו בכנות לא אוותר סתם ככה על הכישוף . אני עדיין לא מוכנה ויש לי עוד דבר אחד לעשות. הקול שואל- מה? בהפתעה. לחזור הביתה ולשכוח הכל. או זה מה שהיא רוצה שלי לא מרגישה שאחריי כל זה היא רוצה להיזכר בעברה. היא רוצה ורצתה לשכוח את העבר אבל עכשיו היא אומרת חד וחלק אני מקבלת את עצמי . וכלום לא קורה היא נופלת על השביל . ולא מצליחה לקום היא שומעת את הקול שאומר לה- אני את אני לא הגרגרים , אני הקול הפנימי שלך ואני האמת הגרגרים הם רק דרך להגיע אלי ואת לא יכולה לוותר על העבר הוא זה שעיצב אותך את לא צריכה לחיות בעבר את צריכה לזכור אותו ולהבין שאין דרך לשנות אותו הוא עבר וניגמר ואת כבר לא מי שהיית את יותר מזה, את חזקה, את לא מוותרת, ואת לא מחכה לשום תקווה ואת תיקחי את עצמך בידיים ותסכלי על הזיכרון הזה. שלי מרימה בכוחותיה האחרונים את ראשה ורואה את עצמה כילדה והקול אומר להסתכל ימינה והיא רואה את עצמה באותו שוד ראשון והזיכרון נעלם ומופיע במקומו אחד חדש הזיכרון בו היא מטילה את הלחש . הקול אומר לה להסתכל שמאלה ושם היא רואה את עצמה כשדה ועכשיו היא מבקשת ממנה לקום ולהסתכל מאחוריה והיא מסתובבת , מתעלמת מכל הכאב שלה ורואה משהו אחר לא זיכרון , לא רגש . מראה . היא מצליחה לקום על רגליה ולראות מי נמצא שם. זאת היא אבל באופן מוזר לא רק היא . רואים מחלק אחד של המראה את זנבה ומהלק השני את קרניה וכנפיה ומהחלק האמצעי רואים אותה כמו שהיא והיא רואה בחלק האמצעי את חצי מכל עין סגולה וקול שואל אותה- מה את רואה?. היא מתלבטת מה לומר מצד אחד היא רואה חצי שדה וחצי בת ים אבל מהאמצע היא רואה נערה מבולבלת שלא יודעת מימנה ומשמאלה, שאם כמה שהיא חושבת שהיא מבינה משהו היא לא באמת יודעת כלום וכל הבטחותיה להאדס הן הבטחות שהיא לא יודעת אם יצליחו או לא אבל היא לא מנסה לחשוב על זה על שום תוכנית שלה היא לא באמת חושבת עד הסוף היא פשוט עושה ולא חושבת בכל צורה שלה. היא מבינה דבר אחד -אני הן היא אומרת והקול חוזר ושואל אותה -אז מה את רואה? .שלי קולטת ואומרת- אותי . המראה משתנה היא רואה שם רק את עצמה בלי כנפיים וקרניים או בלי זנב ושיער ארוך רק נערה שנראית אנושית ושלמה . עיניה סגולות כמו סיגלית בטבע . היא מרגישה שהזמן ניגמר הגוף שלה והחומר נלחמים עכשיו היא צריכה להישאר חזקה ולאמין בגוף שלה רק ככה הוא לא יבגוד וייפול. היא עומדת על רגליה מוכנה. היא לא יודעת למה לצפות אבל היא מוכנה לכל מקרה שהוא או לפחות ככה זה מרגיש לא משנה איך היא נראית ,לא משנה עם כישוף או בלי היא תמיד משדרת לסביבה שלה ביטחון ועוצמה, והיא כל כך מאמינה בזה שהיא מסוגלת שזה לא משנה מה היא חושבת הרגש של הביטחון והאדרנלין גובר על הכל גם מהבלתי צפוי. היא רואה את זה קורה החומר גומר את העבודה. הוא מגיע לראש ושום כישוף לב דומם יעצור אותו כי את הלב הוא כבר תפס. שלי מרגישה בזה החומר חודר לראשה וגופה מתחיל לתת למוות את המקום שלו. קולה הפנימי צועק -מה באמת את מרגישה ?! הקול הפנימי יודע. היא רק מתנהגת בחוזק אבל היא לא חושבת מה שבאמת היא מרגישה. שלי מנסה להתנגד לחומר ,לקום אבל מפה היא כבר לא יכולה לקום. היא צריכה להגיד מה היא מרגישה זה הקרב על החיים שלה וזה תלוי באמונה שלה ובידיעה שלה, היא צריכה להבין מה היא מרגישה עכשיו. שלי מרגישה את חוסר האונים וצועקת שהחומר כבר תופס אותה- אני מפחדת! קולה רועד והיא מתחילה להרגיש את הפחד חודר אליה אבל אז היא רואה שהחומר מרפה. היא מבינה הקול הפנימי כיוון אותה להבין שיש בה גם פחד גם חוסר אונים. היא לא חזקה ,יש עוד צדדים בעצמה שהיא חייבת להכיר. החומר נסוג והיא מנסה להשתמש בכוחותיה אבל הם לא עובדים בתוך הראש אז היא משתמשת בראש יותר נכון בדמיון שלה. היא עוצמת עיניים וחושבת על הכל ומה לעשות . בשנייה אחת מופיעות מולה עם כמה שליות אחת בשם ש'ה אחת בשם השדה ואחת בשם שלי הקטנה ועוד כמויות כל אחת מזיכרון אחר בזמן אחר וביחד הן מסתערות על החומר . הוא רק נוזל והן חזקות פי מאה . אחת מהן משתמשת בזרמי מים משום מקום והאחרת יוצרת כדורי אש . כל אחת תורמת אבל זה לא מה שמביס אותו החומר חזק והמטרה של החומר עכשיו היא להשתלט על הגוף ולהרוג אותה. שלי קוראת לכל הזיכרונות ואומרת להן – אנחנו לא לחוד יותר כולנו אותה אחת אנחנו נחזיק ידים ונעשה מה שכל הגיבורים עושים. ש'ה שואלת אותה- מה ?. שלי מחייכת באמת ואומרת -קסם אור . ש'ה שואלת -איך אנחנו לא בעלות לב טהור. שלי אומרת- את צודקת לא לנו ,לה .שלי מצביעה על שלי הקטנה והקטנה לא מבינה בכלל למה היא מתכוונת אבל היא לא צריכה. שלי ישר מסבירה ואומרת יש לי ,לה את התמימות הזאתי הכוונה הטובה והחיוביות אז אם נחבר את הכוונה שלנו ואת הכוח שלה ביחד ננצח. הן מחזיקות ידיים ואז היא שומעת עוד כל מבחוץ " היא לא תשרוד את זה, תקום ותתכונן כי יש לה משימה חשובה " עוד קול מושמע "מהי?" הקול של האדס היא עכשיו מזהה והוא אומר לו "תוודא שהיא לא תקום!". זה נותן לשלי מוטיבציה להמשיך הן כולן חושבות על אותה מטרה חוץ משלי הקטנה שחושבת על דברים טובים ותמימים ובכלל לא מבינה מה המטרה הן מרכזות את הכוח שלהן לכדור אחד גדול עם אש ומים וחושך , ביחד עם אלו הקטנה מביאה את האור שלה וכולן חוץ משלי האמיתית נסחפות אל תוך הכדור והופכות לכוח אחד גדול בצורת עיגול. שלי מחזיקה את הכדור בקסם עוצמת עיניים ודוחפת עם הקסם שלה, את הכדור לעבר החומר . החומר כמו גל צונמי עולה על הכדור הגדול אבל הכדור ממיס את החומר. שלי חושבת שהיא מנצחת אבל אז היא מרגישה שדם יורד מידה כאילו מישהו לוקח חרב ומתחיל לחתוך את גופה שמננו עכשיו החומר יוצא. היא רואה שהיד שלה נחתכת ומסומנת כמילה זה שורף לה , וכואב מאוד אבל היא כבר גססה פעם אחת. היא מסוגלת היא צורחת מכאב כי היא מרגישה את הלבד אבל היא מתחילה להתעורר והיא מסתכלת כשהיא עדיין בראשה על ידה המלאה בחריטות של החיתוך מהעולם האמיתי והיא רואה שהחריטות יוצרות לא רק דם נורא אלא גם משפט "האדס צריך לשלם" יואב מנסה למשוך את הזמן כמה שיכול אבל עד שהיא תתעורר ,אבל האדס חושד בו , שניהם שומעים אותה צורחת , כי למרות שהיא צורחת מתוך הראש ,הגוף שלה מגיב ותגובה הפנימית שלה ומוציא אותה החוצה שהיא עדיין רדומה. היא מדממת מאוד אבל לא למוות . האדס פוקד על יואב לעשות עבודה טובה יותר הוא בעצם פוקד על יואב להרוג אותה. זאת לא פעם ראשונה שהוא הורג אבל זאת פעם ראשונה שאכפת לו. הוא מנסה לעשות את זה לאט ככל שניתן אבל הוא לא יכול לעשות את זה ליותר מזה להאדס נגמרת הסבלנות. הוא לוקח ליואב את הסכין מהיד ובא להרוג אותה.
פרק 39- לא מתה
אבל ברגע הזה שהוא מניף את הסכין שלי מתעוררת ועוצרת אותו כשהיא אומרת אתה באמת חושב שזה יגמר ככה? היא אומרת לו- אתה תצטער על זה . היא אומרת ג'וקרו ודוחפת באוויר לכיוון שלו והוא עף אחורה . היא אומרת לו -אתה ממש טיפש ,אה? היא מדממת והיד שלה מושבת מכאב אבל בכל זאת היא קמה ואומרת -זאוס אחיך פצע אותי בבטן ,ואחיך השני פוסידון תקע לי את הקלשון בגב עד לבטן נראה לך שמה שתעשה יוכל להרוג אותי?! אני חזקה יותר. היא קמה ידה מושבתת אבל היא מסוגלת להשתמש רק ביד אחת. האדס אומר לה- את חלשה אני מרגיש בזה . והיא אומרת שוב -ג'וקרו. ומעיפה אותו אחורה . שלי באה אליו ואומרת- אתה לא יכול להרגיש חסר רגש. כשהוא קם היא נותנת לו אגרוף ואומרת -אני לא מבטלת עסקאות אבל עכשיו המחיר של העסקה עלה. כל מילה שלה יוצאת באדישות ומוכנות לקרב והיא אפילו לא שמה לב ש… שהשתיים לא שם . היא נהגה להתעלם מהן שפשוט שהן לא שם היא כבר לא מתייחס לזה וטוב אין לה הרבה זמן להתייחס לזה כי טוב היא קמה ישר לקרב. הזמן חוזר ושלי רואה את מדוזה זזה וישר מעלימה אותה . האדס שואל -לאן? ושלי לא עונה לו. היא באה ליואב שיושב שם במקום בו היא קמה ואומרת לו -תודה. היא מודה לו כי הוא ניסה לעזור בדרכו שלו . האדס זורק כדור של אש כחולה וזה פוגע בה אבל היא אומרת- מיומי. והאש הופכת למים . לשלי לוקח רגע להבין והיא שואלת אותו- אתה לא מוכן להודות שאני צודקת , אבל בליבך אתה יודע שיש אמת בדברי , אבל אתה רוצה ,יש גורל גדול רע יותר מהמוות, אבל … אני לא מפרה עסקאות אתה תסבול עכשיו על מה שעשית אבל לא תמות ,הבטחה שלי. שלי לא קוראת ליואב היא יודעת שכל סבל שהיא תגרום להאדס הוא יעשה ליואב. יואב גם לא מציע . כי שניהם יודעים שהיא לא עוזבת.

פרק 40 – עובדה בשטח
הכישוף ניגמר . כולם חוזרים לעצמם . ושלי מקבלת מתנה מארס . חרב שהיא מתחמקת ממנה ברגע והיא עוברת ממש לידה. היא מסתובבת ואומרת- מצד אחד אני מבינה אותך כן, כי טוב זה ברור הבאתי למות אביך, אבל רציני? אתה שמעתה את הסיפור אני לא הרגתי אותו אני הרגתי את דודך ולמיטב ידעתי אתה לא נוקם בשביל דודך רק על אביך וילדיך. מיקה צצה מתום האלי האולימפוס ובני האלים ואומרת- אני לא מתה עליה אבל היא צודקת היא לא הרגה אותו וטוב גם זאוס זיכרונו לא היה כזה נחמד. הם מתקרבים כל צד ובאים להילחם אבל שלי אומרת להם -מה יעזור לכם מלחמת הדמים הזאתי ! ארס תהרוג את האדס ומה יקרה אז תשב ותחכה למשהו הבא?. והאדס מה אתה תעשה תמלוך על אלו הלא רוצים שתמלוך? לכל אחד יש מקום ומקומך כנראה הוא לא באולימפוס . אתם תלחמו עד המוות ועל מה ?, על נקמת בן בדודו ועל קנאה אח באחיך . לאף אחד לא מגיע המוות ואת זה לימד אותי אדם חשוב תמיד יש עוד פתרון ואני לא הקשבתי לו ואתם יודעים מה קרה?, קיבלתי את נקמתי וכלום לא קרה ,אמי לא חזרה לחיים והיא לא תחזור . חשבתי שאני יודעת מה אני עושה אבל כשזה נוגע לעצמך לנקמה ,קנאה ואפילו אהבה כולם עיוורים. אני לא מנסה להטיף אני מנסה להזהיר אתכם כי לא משנה באיזה צד אתם חושבים שאתם תמיד יש עוד צד שלא נבין. אם אתם מסכימים נעשה הסכם. עיניי כל היצורים והאלים באולימפוס פונים לשלי בשאלות אין ספור ורק אחת באה וקמה אליה ואומרת- אני תמיד רציתי להילחם כי אלו הגנים שלי אבל מה שאת אומרת זה לא הגיוני שיהיו עוד הרוגים. ואם נמשיך אותו זה לופ שלא ייגמר. מיקה אומרת את זה. המילים של שלי מאוד שינו משהו במחשבה שלה היא מצטרפת לשלי ואומרת אולי צריך להפסיק מלחמה לא באש אלא פשוט לא להתחיל אותה . שלי מנסחת מחדש כי היא מבינה שלא כולם באותו ראש איתה ואומרת -אני לא פה לשפוט אתכם כי אני לא יכולה עשיתי דברים איומים אבל אתם משני הצדדים יכולים להבין אין פה אחד שלא חטא, אין מפלצת שלא פגעה אבל דבר אחד משנה שלא משנה כמה רע עשית אם אתה בסופו של דבר לוקח את עצמך בידיים ונלחם על מה שחשוב, להיות אתה. לי לקח הרבה זמן וסבל עד שהבנתי את זה אבל אני מבקשת מכם להקשיב לי האדס ילך מהאולימפוס ואתן תחיו את חייכם וחיילי האדס את שלהם. זה הכל , לא מסובך, אני רק צריכה שתסכימו לזה. מיקה שואלת -למה באת לקרב הזה? שלי עונה לה ולוחשת באוזנה- האדס מסוגל להשתנות , כשזה יקרה אני צריכה להביא לו מה שהבטחתי. מיקה שואלת עוד שאלה -את עשית עסקה עם האדס ?! זה כמו לעשות עסקה עם השטן !? היא אומרת חזק מידי ושלי משתיקה אותה ואומרת -שתקי! לארס אסור לדעת מזה את ואני יודעות שזה לא הקרב שלי וההתערבות יותר ממה שאמרתי להם תיצור סכסוך גדול כמו של זאוס, פוסידון והאדס. היא אומרת לה את זה בשיא השקט ואומרת לה דבר נוסף- תשכנעי את אביך לא להילחם ואני אוציא מפה את האדס. מיקה נפעמת מהנחרצות בקולה ואבל עונה לה מנגד- אבא שלי זה אל המלחמה איך אני אמורה לעשות את זה ,לומר לו אבא אל תילחם בהאדס כי ש'ה רוצה שלא תלחמו. שלי אומרת כמו פקודה- בסדר, תעכבי אותו ואני כבר אטפל בצד השני. זה אולי נישמע ארוך אבל השיחה הזאת לקחה פחות משתי דקות. הן באמצע האולימפוס שמצד אחד עומד ארס ושאר האלים וילדיהם ומהצד השני עומד האדס עם יואב וחייליו. הן מתפצלות כל אחת לדרכה. כששלי מסתובבת היא לא רואה את יואב עומד לצד האדס אלא יושב בצד. היא שואלת את האדס בכעס -למה עשית את זה? הוא אומר לה בחיוך -מפרים פקודה משלמים. עכשיו תעופי מפה ותני לי להילחם . היא אומרת- מילו והוא עוצר במקומו היא יודעת שמקסימום שאפשר לעצור אל בכישוף הזה הוא דקה אבל היא חייבת להעמיד את האדס על מקומו. היא אומרת לו -אתה מציית לי ולא להפך ! לא אכפת לי כלום אתה יודע שאין לי מה להפסיד אני מוכנה לעשות הכל ואין לי שום בעיה להרוג אותך. אז תקשיב לי טוב אם אתה רוצה שיהיו אנשים בעדך ושיאהבו אותך כמו אחייך אתה צריך להתחיל בלנסות! תתחיל בלהקשיב לי אחרת אתה תמות פה והעסקה תבוטל, עכשיו אתה תלוי במילה שלי אז אתה איתי או שאתה רוצה להצטרף לאחייך. קולה חד וברור היא נשמעת כמו מטורפת ושפויה יחדיו פרצוף רציני על פניה והיא אומרת לו -עוד דבר אחד אם לא ידעת לא רק ארס יכול להרוג אותך ,גם אני יכולה ובלי לגעת בשערך הבוער בכלל . אז אתה איתי או לא ? הקול שלה לא מסגיר שום פקפוק בעצמה היא נשמעת בטוחה מאוד בעצמה, קולה כפקודה , הוראה ולא כאל דיבור חברי. שלי סיימה להיות נחמדה ,עכשיו היא מציבה בפניו ההצעה שלה בפעם האחרונה והסופית . הוא משתחרר ואומר לה -אני לא מוכן שתחליטי עלי! הוא נותן לה אגרוף והיא לא זזה משם היא אומרת לו בשיא הרצינות כשאלה -אתה תוותר על חיים טובים יותר כי אתה לא מוכן להודות שמישהו אחר צודק ? אז מחכה לך רק סבל . יורד לה דם מהפה בזמן שהיא אוחזת בידה הפצועה ומשתמשת בקסם כדי לדלל את הדם היוצא מידה. היא מחזיקה בידה והאדס והיא מסתכלים אחד לשניה בעיניים . עיניו של האדס ריקות מתוכן הן שילוב של אש כחולה וצבע אפור של מתים שכבר עבר שבוע ממותם . עיניה של שלי סגולות בגוונים וזוהרות מאוד לא רואים בהן כלום מבעד לסגול כאילו גם העיניים משולבות בכישוף הלב הדומם ומונע מהן להביע אבל זה לא נכון היא מצליחה להסתיר את כל מה שהיא מרגישה ואמורים לראות בעיניה. תפסיק להתנהג כמו ילד קטן וטיפש שחושב שהוא יודע הכל על הכל אבל אתה לא אתה ,חזק אני בטוחה ואתה חכם , אבל גם החכם ביותר לא יודע הכל גם כשזה נראה שכן אני חושבת שיש לך פוטנציאל ולהחליט לא לקבל אותו כי אתה לא רוצה להקשיב לנערה צעירה זה טמטום, אבל החלטה שלך .היד שלה כבר בסדר הדימום מפסיק לאט והיא מסוגלת להזיז אותה. היא מסובבת את גבה אליו ומתחילה ללכת . האדס מתחרט ואומר לה- חכי! היא מסתובבת ואומרת לו -אתה מוכן ללכת מפה מבלי לפגוע באף אחד? האדס שואל בכדי לוודא- כל מה שאת מבטיחה יקרה?. היא עונה- את הדחיפה הראשונה אני אתן, השאר כבר תלוי בך . הוא מסכים הפעם בלי התחכמויות. הם לוחצים ידיים.
פרק 41- שיחות שלום
מיקה באותו זמן עם אבא שלה בזמן ששלי עושה את ההסכם מחדש ,מיקה לא מצליחה להוציא מילה . ארס מדבר אליה והיא בקושי שומעת. היא חושבת על הכל ובעיקר על זה שהיא משקרת לאביה ולא מספרת לו שהיא בהיריון והיא מרגישה את הבטן שלה. היא מתיישב על כיסא שארס נותן לה ומתחילה לדבר כשקולה רועד , היא לא בטוחה עם מה להתחיל במחשבות שלה מלא משפטים רצים כמו " אני בהיריון אבא" או " אנחנו צריכים לוותר על הקרב הזה עוד מלחמה ועוד אחת לא תעזור" ואף שזה נשמע לאנשים מסוימים פשוט להחליט מה לומר לה עדיין המחשבות רצות. היא בסופו של דבר מתחילה בדבר הכי אקטואלי ואומרת- המלחמה הזאת נועדה לכישלון, אנחנו לא צריכים להילחם בהאדס, הוא יעזוב מרצונו ולא יתרחש שום פגיע או רצח משום צד. ארס מופתע ושואל -זה לא הגיוני , למה שהאדס יוותר ? היא עונה בגמגום כי היא בעצמה לא בטוחה איך שלי תשכנע אותו (מיקה לא יודעת ששלי כבר הצליחה) היא אומרת- היא… מאוד משכנעת. ארס מתייחס ברצינות לדבריה ואומר- צריך יותר מסתם שכנוע כדי לגרום לאל השאול לוותר על מלחמה בכדי לקבל את מקומו. מיקה פונה אליו- אני לא מכירה אותה הרבה אבל עד עכשיו כל מה שהיא תכננה הצליח ,יש לה איזשהו כישרון שגורם לה לא להיכשל בתוכניות שלה. אני חושבת שאם היא רוצה את זה היא תשיג. ארס קצת כועס ואומר- היא רצחה את פוסידון למה את בעדה? היא מסוכנת. מיקה קמה ואומרת נחרצות- אולי אני לא מכירה בכל דעותיה אבל יש אמת בדבריה והיא צודקת הפעם ,אנחנו יכולים פעם אחת לא להילחם ולנסות להגיע להסכם. ארס לא כל כך מאמין לה והוא אומר -את והיא ילדות קטנות אתן עדיין לא מבינות את העולם . היא מפחדת לפנות ולצעוק עליו אבל בליבה היא צורחת " אני כבר אישה!, אני לא ילדה קטנה ! יש לי בעל ועוד מעט משפחה .אבל היא לא אומרת דבר מאלו מהחשש לתגובתו. במקום אלו היא אומרת- אם האדס או שלי יבואו לפה ויגידו שהם לא ילחמו אז אתה תאמין לי ולא תילחם? ארס עונה בייאוש- קודם שיגיעו אז נדבר. הוא הולך משם לדבר עם שאר האלים. מיקה מסתכלת לכיוון צבאו של האדס ורואה אותו מתקדם לכיוונם. היא לא באה לכיוונו זה לא הקרב שלה ואין לה שום דבר שיועיל למצב. היא נשארת במקומה. אחד מהאלים רואה אותו ומודיע לארס. ארס קם אליו ובא לכיוונו. מיקה מסתכלת מהצד היא לא חלק מזה והם רחוקים מכדי שתישמע. האדס וארס רבים ביניהם. גם מרחוק אפשר לראות את זה. שלי מצטרפת אליהם לשיחה.

פרק 41- שיחת השלום הראשונה
שלי עומדת ביניהם, בין שני אלים ענקיים ואומרת להם אתם יודעים מה הבחירה הנכונה עכשיו אתם רק צריכים לבחור מלחמה או לא. הם מתווכחים ומנסים כל אחד להוריד במחיר החלטה של השני. אולי לשלי אין מחיר כבר אבל לכל עסקה מגיע מחיר והם מוכנים לקבל את העסקה בתאי למחיר לכל צד. אחריי דקות של ויכוחים בין השניים והסתכלות של שלי על המצב הם לוחצים ידיים ומסיימים בכך שארס מוריד להאדס אצבע מידו ואומר לו אם תחזור לפה לאותה מטרה כמו היום זאת לא תהיה האצבע היחידה שתחסר לך. האדס כועס אבל הוא מסתכל על המבט הפוקד של שלי לא לעשות כלום ולא עושה דבר כנגדו רק אומר- אתה תכריז על זה ואני אפקוד על חיילי לחזור למקומם . הם לוחצים ידיים בפעם האחרונה, ולא מסתכלים אחד על השני יותר הם מסתובבים כל אחד לצידו. האדס מודיע את הודעתו ומתווכח עם חייליו בזמן שארס חוזר ומדבר עם מיקה ושואל אותה- יש עוד הפתעה שאת רוצה לספר לי עליה? מיקה שואלת- אתה יודע? ארס עונה -אני יודע שאת מסתירה משהו. ארס חכם הוא יודע לקרוא אנשים והוא יודע שלמיקה יש סוד . היא לא בטוחה עם לספר עכשיו ואומרת- אני באמת שרוצה לספר, אבל זה לא הזמן. אתה אבא שלי ואתה אל שיודע מלא דברים, יש כמה דברים שאני רוצה לשמור לעצמי ,עד שאני אחליט. ארס לא מיואש הוא מבין אותה ואומר- אני אל המלחמה אבל אני לא חולם על לריב עם בני ובנותיי עכשיו קחי את הקלף שלך ותחזרי לבעל שלך, אני לא מכריח אותך להישאר פה ולהפוך לאלת המלחמה. יש לך כבר חיים , רק תבטיחי שגם תבקרי פה מידי פעם שלא תשכחי את אבא שלך. מיקה מחייכת ומחבקת את אביה והוא בחזרה. היא אומרת לו אתה אבא מדהים. היא נותנת לו עוד חיבוק ומתחילה להיפרד משאר אחיה והאלים. כל אל מתחיל לתת לה עצה. למשל אפרודיטה נותנת לה עשה לגבי חיי האהבה שלה ואיך לגרום לה לנצח בכל ריב בינה לבין בעלה, אפולו נותן לה מגילה עם סיפורי מעשיות של האלים שתספר לדורות הבאים כדי שאנשים לא ישכחו אותם. כל אחד עושה איתה שיחה קצרה על העתיד היא אולי לא גדלה באולימפוס אבל זאת לא הפעם הראשונה שהיא שם, כולם באולימפוס מכירים אותה ואוהבים אותה למרות שהיא רק חצי אלה . גם אחיה ואחיותיה נפרדו לשלום ממנה והיא הולכת שכל האלים מנופפים לה לשלום היא הולכת אל עמודי האולימפוס וארס יוצר שער שהיא נכנסת אליו ומגיעה חזרה אל האי. האדס מעביר את כל חייליו בשער אל השאול. שלי באה אל יואב ומוציאה את החרק מהכתף שלו. החרק הוסתר אבל שלי יודעת לחפש. היא מתנהגת באדישות כלפיו והוא לא מגיב כמעט בכלל, יש לו מזל שהוא לא איבד הכרה כמו בפעם שעברה. שלי מקימה אותו והוא קם בחוסר כוח וגוף כואב. היא סוחבת אותו כשידו בעזרתה נשען עליה, אבל אחריי כמעט דקה הוא חוזר לעצמו ולא נותן לה לסחוב אותו. הוא חזק והוא לא רוצה שמישהו ייסחב אותו. היא חוזרת להאדס שנשאר לבדו עכשיו ואומרת לו- שער 44 כניסה 4 . זה מצחיק אבל רק אלים יכולים לעבור בין אולמות בקסם בלבד אבל הם לא היחידים שעוברים אותם והכי חשוב מסתבר שלכל מקום יש מספר שער ומספר כניסה וככה זה עובד. הוא מפעיל את כוחותיו ויוצר שער שלושתם עוברים. כל אחד אדיש פנים ורציני. שלי נכנסת ראשונה אחריה האדס ואחריו יואב. הם באים ישירות לאי , שלי ישר משתמשת בכוחותיה והופכת את האדס לאדם אחר. האדס כועס ושואל- למה עשית את זה? שלי עונה בשקט -אתה יודע שאם תבוא לפה סתם ככה אתה מבקש משאלת סבל. אתה חייב להיות מוסתר ורק אחריי שכולם יבינו מה אתה רוצה באמת אז נוכל להראות אותך כי בינתיים גם באוכלוסייה המרושעים או הסובלים ונלחמים אתה לא חביב הקהל. האדס כבר מתחיל להתחרט על זה שהסכים ,אבל הוא כבר שכנע את חייליו לוותר ואין הרבה מה לעשות. כסימן לכעס הוא שותק. היא עוצרת אותם בדרכם ואומרת -יואב , אני צריכה שתאסוף את כולם, תגיד למיקה את זה והיא כבר תעשה את השאר. יואב שואל- מי זאת מיקה? שלי עונה -הבת של ארס אתה תזהה אותה מיד, שיער מטולטל סגול, עיניים חומות ובגדים שלך יראו מוזרים ,עכשיו לך. הוא הולך לאט אבל הולך. שלי פונה להאדס שעדיין מנסה להבין את צורתו החדשה . בצורה החדשה יש לו עיניים ירוקות, שיער אפור ומראה של סוכן ביטוח עם גלימת מכשפים. הוא נראה מצחיק . היא לא מחכה שהאדס יתרגל לגוף החדש שלו כי היא אומרת לו- אתה לא תישאר בגוף הזה עוד הרבה זמן, השאר יאספו את כולם, אתה נשאר פה יש עוד שני אנשים שצריכים להיות פה. היא נעלמת ברגע. והאדס נישאר לבדו. שלי הולכת לשאול לבית מספר 13 . היא לא דופקת על הדלת היא פשוט נכנסת . תוום יושב על הספה ומשחק בטלפון. סטן יוצא עם אותו דף שנתנה שלי לאחיה תוום. כשהוא יוצא מהאזור המטבח והולך לסלון הוא רואה את שלי. הדף נופל מידו והוא שמח כל כך ושואל בתקווה- זהו? שלי עונה- רק עוד דבר אחד. תוום קם מהספה ושואל -אחריי הדבר הזה את תחזרי להיות איתנו ,המשפחה שלך? .שלי מהססת בתשובתה ואז עונה -נדבר על זה אחר כך. היא נמנעת מתשובה ותוום מתבאס מזה. וסטן שואל אותה- מה זה הדבר האחד הזה? שלי עונה- תבואו איתי אל האי ותעזרו לי לשכנע את כולם להאמין באחד האנשים שאיש לא מאמין שיש בו טוב. סטן שואל בסקרנות- מי? שלי עונה -אני לא מצפה מכם להבין, אבל תבטיחו לי לשמור על קור רוח. תוום עומד ליד סטן ופניהם מלאות בסקרנות אבל הם לא אומרים מילה. שלי אומרת לכם כמו מפקדת ברצינות עזה- תבטיחו לי! . תוום אומר- בסדר. וסטן לא ממהר להבטיח ואומר -רק לפי הדיבור אני מבין שזה לא סתם אלמוני ,תגידי ואני כבר אחליט. שלי בייאוש אומרת -בסדר ,אין הרבה זמן עד שכולם יאספו ,השם של מי שאני מדבר עליו הוא… . שקט סורר. זה לוקח זמן לומר משהו כזה אבל היא ממשיכה -שמו הוא האדס. פרצופיהם נראים כאילו הנחיתו עליהם את הדבר הכי מטורף והכי מפתיע שהם שמעו. הם בשוק. שלי לא הולכת למשוך זמן היא בצורה חדה וברורה אומרת להם -הוא לא מלאך אבל גם אני לא, אני יודעת שאתם לא מבינים את העניין אבל. אביה עוצר אותה ואומר- לא מבינים את העניין?! אני אביך ואני מבין יותר ממה שנראה לך, את כבר שכחת שהוא כלא אותך? יותר מפעם אחת, את שכחת מה הוא עשה לי? את מתנהגת בטיפשות ויהירות לא הייתי צריך לתת לך ברגע שברחת ממנו להיות לבד! אני לא אתן לך לחזור אליו, את עושה יותר מידי דברים שלא קשורים אליך, הוא פגע בנו ואת רוצה לעזור לו? את לא הולכת לשום מקום, את נשארת פה עד שנוציא לך את השטויות שאת מאכילה את עצמך!. אביה בהחלט לא שומר על קור רוח, הוא זועם ,והוא לא ייתן לביתו לחזור עכשיו ובכלל אפשר לומר מגונן מידי אבל לזכותו יאמר שיש לו סיבות טובות לכעוס על האדס וגם הוא יודע שלבקש משלי שתישאר לא יעבוד לו. שלי מנסה ללכת אבל משהו עוצר אותה . שטן שם על ידה צמיד שחור ועבה, הוא מנתק ממנה את כוחות הקסם שלה. סטן אומר לה באכזבה- אני חשבתי שאת… ,שאם אספר לך ואזכיר לך את מה שקרה את תביני אבל נדמה שהדבר היחיד שאת מבינה זה כוח. היא מנסה לשחרר את הצמיד אבל הוא לא משתחרר והיא אומרת לו -אתה לא יכול לעשות את זה! אני הבת שלך ,לא האסירה שלך!. תוום עומד מהצד ולא עושה דבר . שלי אומרת לו- אני לא צריכה קסם כדי לחזור, אבל אני יודעת דבר אחד, שאתה ,אתה לעולם לא תבין אותי כי אתה מעולם לא הבנת שאני רק רציתי שתבואו. אני לא צריכה דבר ממך. זה פוגע בסטן אבל כמו הבת גם הוא נשאר יציב ומנסה לא להראות שהוא נפגע ופונה בהתעלמות משלי לתוום ואומר לו -תשמור שהיא לא תלך לשום מקום ולא תפגוש את האדס. סטן יוצא מהבית ונועל את הדלת. תוום בא אליה ואומר- אני מצטער ,אבל את לא רוצה להתעסק עם אבא כשהוא כועס. היא אומרת לו- פחדן ,זה מה שהוא , סטן גידל אותך כמותו אני צריכה לפגוש את האדס כי סגרנו עסקה ואין לנו הרבה זמן, אני כבר אטפל בעניין אבא אבל עכשיו אנחנו חייבים ללכת, שחרר אותי. תוום מהסס- אני לא בטוח שזה רעיון טוב. שלי אומרת- פעם אחת ובצורה חדה אני אגיד את זה שתבין, אם אתה לא תשחרר אותי כל מה שאתה מכיר ייהרס, אבא יסבול כי למה לא, ואתה תהיה האדם שלא עזר לי למנוע את זה. אני מבקשת את זה, לא שתרחם עלי אני מבקשת שתשחרר אותי כאחותך, אנחנו אחים, לא ? אחים לא עוזרים אחד לשני? תוום מהסס ואז מביא סכין חדה ,קורע את הצמיד ואומר -זה בתנאי שאת נותנת לי קרדיט על היותי אח של שודדת הימים . שלי עונה -לא ,אני נותנת לך קרדיט בתור תוום אחי הקטן. הוא מתעצבן טיפה ואומר- אני לא אחיך הקטן. שלי אומרת -אני די בטוחה שכן ,אבל זה לא העניין סטן יחזור בקרוב ואנחנו חייבים לחזור. היא מעלימה את שניהם והם חוזרים אל האי. היא רואה שכמעט כל האנשים כבר התאספו מול הבמה שהתחילו לבנות. זה מקום טוב להודיע הודעות זה הדבר הראשון שעולה לה לראש. היא חושבת שלבחור את מיקה ויוני למשימה זה רעיון מצוין עד עכשיו הם לא אכזבו אותה. למרות שטכנית היא מעולם לא צירפה אותם. וגם היציאה שלה על "אחי הקטן" זה שטויות היא סתם אמרה את זה, כי למרות שרוב הזמן היא אומרת דברים נכונים בזמן הפעם לא הצליח לה. בכל מקרה שלי אומרת לתוום להיות ליד מיקה ויוני ולהתקן אותם בפרטים. וזה מה שהיא אומרת- תוום תקשיב אתה תוודא שאם אבא מגיע הוא לא יעצור אותי ותדבר עם מיקה ויוני ותגיד להם וליואב הוא גם חלק. היא אומרת את זה כי , טוב תוום לא מכיר את יואב. היא ממשיכה – אתה תעזור כתוכנית ב' אם האנשים לא ישתפו פעולה עם הרעיון שלי אני כבר אעביר לך מסר לתוכנית ב' אם נזדקק לה. עכשיו אני הולכת להאדס ואתה הולך למיקה, יוני ויואב. שלי הולכת לחפש את האדס ותוום הולך למצוא את מיקה ויוני כי הוא לא חשב לשאול את שלי איך היואב הזה נראה. הוא מוצא את מיקה שמסתכלת על הנעשה בזמן שיוני מדבר עם האנשים עם עוד נער. הוא בא לדבר עם מיקה ואומר לה -דיברתי עם אחותי, אבא לא רוצה שהיא תהיה אפילו בקרבה של האדס ואנחנו חייבים לעזור לה בזה כי לפני כמה דקות הוא שם עליה צמיד שחוסם את הכוחות שלה, אני לא יודע מה הוא יעשה לי ולה אחריי שהוא יגלה שברחנו משם. מיקה אומרת לו בנינוחות וביטחון- אל תדאג אם הוא יבוא אני כבר אעכב אותו. יש עוד משהו שהיא אמרה? תוום עונה לה -היא אמרה שאם הם לא ישתפו פעולה היא תשדר לי את תוכנית ב' אבל לא הרחיבה. מיקה מבינה ואומרת- או קיי אני האתקן את השאר. היא קמה ומספרת ליוני וליואב. הם באים בחזרה לתוום ויוני אומר לו -תכיר זה יואב ,ידיד של שלי . תוום שואל -מותר כבר לומר את השם? יוני מחייך ואומר -הקללה אוסרה באמת ואפשר כבר לקרוא לה ככה, יואב סיפר לנו . תוום מנסה להבין מי זה? ,ומתי היא הספיקה להכיר אנשים? . אבל לא נותר הרבה ספק כי יואב מתחיל לומר לו תשובה בלי שהוא צריך לשאול- אני הייתי איתה באותו מקום , שנינו היינו אסירים של האדס . הוא מושיט את ידו להיכרות כמו שמביאים יד לסגירת עסקה ותוום בהתחלה לא מבין אבל אחריי כמה שניות לוחץ את ידו בחזרה. הוא והם מתחילים לעשות מה ששלי ביקשה כולם נצמדים לתוכנית ומדברים עם השאר כדי לאסוף את כולם כדי ששלי תדבר איתם על מה שהיא רוצה מהם.

פרק 42- עידן חדש
שלי מוצאת את האדס ואומרת לו- קדימה נלך לאזור שבו כולם נמצאים, בשביל להיות שליט אתה צריך להיות איתם ולא לבד. אני אדבר איתם ואתה תשנה צורה שאני אומר לך. האדס ממשיך לשתוק והיא שואלת אותו- מובן ? הוא ממשיך לשתוק והיא אומרת לו- אין לי זמן לעצבים שלך, תהיה בטוח בעצמך שבחרת נכון שהלכתה איתי אבל זה לא יעבוד אם אתה לא תקשיב לי, עכשיו מובן? הוא מהנהן בראשו אבל לא מדבר . היא מתקדמת לכיוון השאר והאדס מאחוריה . הם הולכים . האי מלא בצמחיה ואדמה יבשה , אבל אין הרבה חיות מלבד ציפורים בודדות ודו חיים שבאים מן הים. האדמה עכשיו לא רק אדמה ועצים אלה גם בתים רבים שנבנו בימים בודדים. הרבה אנשים קסומים ומיוחדים שמסתובבים באזור ועכשיו מתאספים מול במה חצי בנויה. שלי מבקשת מהאדס להיות מאחורי הבמה ולא נותנת לו להתווכח ,למזלה, הוא לא רוצה לדבר. הוא מרגיש מושפל , בתור אל שעושה מה שנערה קטנה מבקשת ממנו. די אפשר להבין אותו, רק בגלל נערה שמציעה לו עסקה הוא מוותר על להוכיח שהוא חזק מאחיו ומסתתר בגוף שלדעתו מטופש מאוד. לדעתו אל כמותו לא אמור להסתתר, אנשים אמורים לפחד ממנו ולעשות כדבריו ולא להפך שהוא צריך לזכות באמונם. זה כמו שמלך יקבץ נדבות זה מבייש אותו ונותן מראה מובך בפני הנתינים שלו. האדס שותק ומסתתר מאחורי הבמה החצי בנויה. שלי רואה שכמעט כולם שם ומטילה לחש על האחרים שלו שם . מורטימוס- היא לוחשת והשאר באים. הלחש הזה בעצם גורם למי שלא שם להרגיש שהוא צריך לבוא. משהו כמו הפנוט אבל בעל השפעה מאוד קצרה. מספיקה לדקה במקסימום, אבל פועלת מספיק טוב כדי שכולם כבר יבואו . שלי לא תיתן לאף אחד לפספס את דבריה. היא באה לכיוון הבמה אבל אז היא רואה שאביה בקהל והולכת מהבמה לכיוון מיקה , יוני , יואב ותוום . היא באה ישירות לתוום ואומרת לו- הוא פה, אני לא יכולה לעשות דבר שיש לי רעשי רקע. מיקה שומעת אותה ואומרת לה -תקשיבי אנחנו ניקח אותו מכאן ,רק תוודאי שמה שאת מתכננת יקרה כי אני כבר שמעתי מה האדס עושה למי שמפר עסקאות. שלי לא מפחדת מלהפר עסקה, אבל היא לא רוצה לוותר על התוכנית שלה רק בגלל שאבא שלה לא חושב שהדרך שבה היא משתמשת היא לא הדרך הנכונה, והאנשים אליה היא פונה הם לא האנשים הנכונים. היא חוזרת לאחורי הבמה. מיקה מבקשת מתוום ויואב דבר אחד- תדאגו שברגע שאנחנו ניקח אותו ,אתם הופכים אותנו לבלתי נראים כדי שאנחנו לא נמשוך תשומת לב, סביר להניח שאבא שלך לא מהאנשים שיגידו להם בוא איתנו ,כי אנחנו לא רוצים שתפריע לבת שלך והוא פשוט יבוא איתנו. מיקה מסמנת ליוני ללכת לכיוון הם משתלבים בהמון ומחפשים את סטן מיקה ויוני ראו אותו כבר פעם אחת ומיקה טובה בזיהוי פנים. היא מזהה אותו תוך חצי דקה . מיקה ויוני כבר מסונכרנים בניהם. מיקה באה מקדימה לסטן ומתחילה אתו שיחה- היי ,מה אתה עושה פה? סטן לא עונה לשאלה הזאת ומגיב בשאלה אחרת -ראית את הבת שלי? הוא רציני מאוד . היא עונה -לא ,לא ממש ראיתי, אני חושבת שהיא בכלל לא פה. סטן לא מאמין לה .אבל לפני שהוא מגיב יוני שם לו שק על הראש ,ומיקה מנטרלת אותו. עם מכות במקומות אסטרטגים כדי שגופו לא יוכל להתנגד. יואב ותוום רואים שהם מתחילים ואומרים- רנו מוניטין . יואב מזיז את שרביטו מעלה ומטה, תוום משתמש בידיו ועושה כמו יואב רק במקום בשרביט ביד. הכישוף שהם משתמשים בו משולב , רנו זה היעלמות והכישוף הזה לא עובד לבד, כלומר עם מטילים אותו מעלימים את האנשים הרלוונטיים אבל אם תפסיק לכשף הוא יפסיק. מוניטין זה כישוף אחר זה בעצם נותן להם לראות אותם באים, ולדעת מתי להפסיק אותו. להטיל כשפים משולבים זו דרך די מוכרת שהתחילה לפני מאה שנים. עכשיו אחריי שחפרתי נמשיך בסיפור. מיקה ויוני מביאים את סטן . כן זה הולך עם התנגדות אבל, זה מצליח. תוום ויואב רואים איך הם מתרחקים מכולם ומתקרבים אליהם, אז הם מפסיקים את הכישוף. מיקה לוקחת את סטן לאחת הבקתות וקושרת אותו. הוא שואל אותה -מה הבעיה שלך? ,את מעדיפה להתעסק עם האדס? מיקה עונה-לא. בזמן שהיא מושיבה וקושרת אותו על כיסא . מיקה אומרת לו -אתה בדיוק כמו סבתה שלי ,אתם לא יכולים להגן על עלינו לנצח. שלי יודעת מה היא עושה. סטן חושב שהן טועות ואומר -אתן עדיין ילדות קטנות שלא מבינות את החיים. זה הקש האחרון מיקה כועסת עליו ,היא מהדקת את הקשר ומוסיפה ברזל שיש בבקתה ואומרת -אני לא ילדה קטנה, ושלי לא טיפשה ואתה חושב כמו כל ה"בוגרים" שאתם יודעים הכל על החיים האלה אבל אתם לא , אתם פשוט לא יודעים לפתוח את האוזניים ולהקשיב למי שעומד או עומדת מולך. מיקה באה ליוני כשהוא עומד ליד דלת הבקתה ולוחשת באוזנו- תדאג שהוא לא יצא מפה, אני אעמוד פה. יוני נכנס ושומר. מיקה מסמנת ליואב ותוום שהוא נתפס . יואב בא ללכת לספר לשלי אבל תוום עוצר אותו ואומר- עדיף שאני אומר לה. יואב לא מתווכח יותר מידי ונשאר שם. תוום הולך לאחורי הבמה ורואה שמה את שלי ששותקת כמו דג מול האדס המחופש. תוום אומר לה -תפסו את אבא . שלי אומרת באדישות- מצוין תחזור לקהל ,נתחיל. היא מייצרת מראה ומסתכלת לרגע אחד על עצמה ורואה נערה עם עיניים סגולות שיער כרה ופרצוף אדיש . היא מוכנה המראה נעלמת והיא עולה. ברגע שרואים מי עולה על הבמה כל מי שמכיר אותה יודע בדיוק על מי מדובר ומתחילים התלחשויות. היא משתיקה את כולם כשהיא מתחילה -חלקכם מכירים אותי לשני הצדדים וחלקכם בכלל לא ,אבל מכירים בצורה אחרת .היא משנה את עצמה כמה פעמים כל דמות שהיא עשתה כדי לדבר איתם.- אני באתי אליכם בתחפושת כי ידעתי שעדיף לי ככה ,אבל עכשיו אני יכולה, יכולה לספר לכם הכל על המקום , אתם נבחרתם לפה כי אתם כמוני, כל הזדמנות שנתנו לנו ויתרנו כי לא הרגשנו שאנחנו מסוגלים, העדפנו לעשות את הקל והמתקבל או ללכת לבקש עזרה ולהיכשל או לפנות ישר לגניבות ושקרים, את חיי ביליתי בלגנוב , בלקחת לבני ים את היקר להם . אני עשיתי דברים שאין כדוגמתם ,ואני בטוחה שגם אתם , כל אחד ואחת מכם מצטער ומצטערת על דברים שהוא עשה ואני מציעה לכם את המקום הזה כדי לבנות חיים חדשים, העבר תמיד ירדוף אותנו אבל אני מציעה שהעתיד ינצח אותו, שאתם לא תחשבו על העבר יותר. הגעתם לפה כי אתם מיוחדים ומיוחדות , כולכם רבי כוח וחכמים , לכולכם פוטנציאל אדיר. אני בדיוק כמותכם גם מבולבלת אני כבר לא יודעת מה אני, אבל גם אתם לא. לכל אחד פה יש תגית ששמו עליו הסביבה. אני היא מבחינת הסביבה שודדת הימים אבל מישהו יודע מי אני באמת? או מי אתם באמת? ,מישהו שפגשתם ואכזבתם אותו יודע מה עברתם בכדי לעזור?, יודע מי אתם? סביר להניח שלא וגם אם כן אתם מעולם לא הרגשתם שהוא מבין או מבינה אתכם כי אנחנו כאלה, עשינו דברים שאנחנו מתחרטים עליהם פגענו באנשים שאנחנו אוהבים והרחקנו אותם כי הרגשנו שזה הדבר הנכון ובסוף נישאר לנו או רק עצמנו או האדם הקרוב ביותר. אני מזמינה אותכם לבנות עידן חדש שבוא לא תפחדו ממה שיקרה לכם עם תיפגשו מישהו ותאהבו אותו למרות שהוא לא הולך אדמה או לא עף בשמיים או אפילו לא שוחה. אני לא רוצה שנשים פה מגבלות, אני רוצה ליצור איתכם עידן חדש שבו כולנו חושבים על כולם ולא לחוד. בהתחלה הרעיון הזה היה אנוכי, חשבתי שברגע שאני אצא מהמים לאדמה אני אחייה פה אבל הבנתי לפני זמן לא רב שזאת טעות, חשבתי שאני היחידה שמרגישה ככה ואני כמה שזה אנוכי, אבל אתם לא יכולים להאשים אותי, אני חייתי לבדי כמו זאב שהופרד מהלהקה, הרגשתי שאף אחד לא יכול להבין אותי כי זאת הייתה האמת, אתם אולי שונאים אותי אבל מבינים כי גם אתם מרגישים ככה מהסביבה. ברגע שהבנתי שיש עוד כמוני הבנתי שהתוכנית צריכה להשתנות , אחריי זמן לא רב מאז שברחתי מהשאול התחלתי לאסוף רבים מכם כדי לתת לכם את ההזדמנות שאף אחד לא נתן לכם, לחיות מחדש עם אנשים שמבינים אותך, כי אנחנו צריכים אותם .כמה פעמים הרגשתם שרק רוצים שתשתנו ולא משנה כמה סבלנים הם מתנהגים שהם אתם יודעים שהם רק רוצים שתשתנו כבר ואתם, אנחנו מאכזבים אותם. בגלל דברים כאלו ויתרנו עליהם, על המשפחה שלנו, על החברים, על האהבות על החיים בעצם. ולמה זה?, כי הם פשוט לא מבינים, אני לא יכולה להאשים אותם כי מי שלא עובר אותם דברים כמונו לעולם לא יוכל להבין את המאבקים ביננו לבין עצמנו. אנשים כאלו לעולם לא יוכלו להבין מה נמצא מעבר לחלטה שלנו ללכת לצד ה"רשע" ו"הדרך הלא נכונה" אבל הם טועים . אנחנו עשינו טעויות ובחרנו לא נכון לדעתם אבל מי הם שיחליטו מי אנחנו ומה לא נכון אנחנו עושים, אנחנו היחידים שיכולים להחליט על זה . ואם אתם שואלים אותי למה אני עושה את השיחת מוטיבציה הזאת היא מסיבה אחת , יותר נכון שתיים. הראשונה להסביר לכם למה אתם באמת פה והסיבה השנייה היא להכין אתכם, יש עוד מישהו אחד שעשה טעויות יותר מכולנו , פגע באלפי אם לא מיליוני אנשים , הקנאה שלו סחבה אותו רחוק כמו שאת רובנו מסע נקמה סחב. המישהו הזה יהיה אולי חלוק בדעות שלכם אבל גם לי , בפעם השנייה שראיתי אותו רציתי להרוג אותו ולא עשיתי את זה, ואתם יודעים למה? כי אני לא אהרוג עוד מישהו ואחזור אל הלופ שאליו נכנסתי מההתחלה כי כבר עכשיו הרבה רוצים להרוג אותי כל הרג יוצר לופ חדש ואני מנסה לעצור את הלופ ולתת למישהו הזה הזדמנות כזו שאף אחד לא נתן לו מעולם , הכל תלוי בכם ,כי אם אתם לא תוכלו להאמין שהוא מסוגל לעזור אז זה אומר שאף אחד לא מסוגל להאמין בו כמו שאף אחד לא האמין בכם. אני לא מאמינה שאני עומדת פה מול כולכם והוא לא פגע בחלק מכם, אבל יש דבר שאתם צריכים להבין והוא לא הסליחה שלכם אלא הקבלה שלכם כי אם כמה שזה נשמע מוזר שאני מסתכלת עליו ומסתכלת עליכם אני רואה את אותם פנים מיואשות. אותם עיניים שבהן אפשר לראות רק כעס ואכזבה או פרצוף שיש לכל אחד מאיתנו אחריי שהוא נכשל ואותה הבעה שיש לכולנו שאנחנו מבינים שאף אחד כבר לא מאמין בנו, אני מדברת ככה אבל לי יש משהו שאתם לא קיבלתם ,קיבלתי אפשרות למשפחה וויתרתי עליה , קיבלתי אהבה וויתרתי עליה, קיבלתי אפשרות להתחיל מחדש וויתרתי על זה ולמה? אני כבר בעצמי לא יודעת, אני תמיד הייתי לבד ולקבל כל כך הרבה מוזר לי וגם לדעתי כי לא האמנתי שאני מסוגלת למרות שכולם חושבים שאם הם יגידו שהם מאמינים בי זה יקרה , אבל זה לא קרה . אני לא מאמינה בכם אני לא זאת שצריכה להאמין כל אחד ואחת פה צריך להאמין בעצמו ובעצמה כי אתם כמוני לא מאמינים שהאמונה תגיע משמיים, אנחנו מאמינים בעצמנו ולא באף אחד אחר. אני יודעת שאם תראו אותו תכעסו ואני באמת מבינה אבל אם תתנו לו צ'אנס הוא יהיה מנהיג טוב ואני מבטיחה לכוון כל אחד לדרך שלו למרות שאני יודעת שכל מה שצריך זאת דחיפה אחת ואתם כבר תעשו את השאר. היא לא יורדת מהבמה ואומרת להם -האיש הזה הוא לא איש הוא אל ולא סתם ,אל השאול. אבל כמו שאני לא רוצה שיציגו אותי בשמי הציבורי שודדת הימים אני אציג אותו בשמו אני מציעה לכם שמי שיעזור לכם פה להקים עידן חדש על האי הזה הוא האדס. היא מסמנת לו לצאת מהתחפושת והוא בא בצורתו המקורית אל הבמה . הם מסתכלים עליו פעורי פה. שלי מסתכלת אל הצדדים ורואה ושומעת קול צועק היא רואה את יוני צועק מהצד- הוא יצא! שלי אומרת להם -אתם מוכנים לשתף אתו פעולה? ולהפוך את האי הזה למשהו אחר? היא נראית ממהרת מאוד ולוחשת באוזנו של האדס – אני חייבת ללכת . האדס לא מבין למה היא צריכה ללכת אבל הוא עונה לה בכך שהוא אומר- אני אתחיל לדבר . היא נעלמת משם ופוגשת את סטן ואומרת לו- אתה באמת לא מאמין לי? סטן נותן לה כאפה ואומר- את מנהגת בפזיזות ,הוא רוצח ! ,חסר רחמים מה נראה לך שאת מנסה לעשות ?? שלי עונה במבט מאוכזב- גם אני חסרת רחמים, גם אני רוצחת , מה ההבדל?, שלי יש אבא שלא מאמין למה שאני מסוגלת , שיש לי אח שעוזר? . אני לא צריכה את המשפחה שלי כדי לעשות מה שאני רוצה, עד עכשיו אתה לא הייתה שם בשבילי מה פתאום דחוף לך ? לא אכפת לי כמה רחוק תלך כדי לעצור אותי אני תמיד את הפרצה ואברח ,מבחינתי כל רגע שאתה מנסה לשמור אותי קרוב ולנסות לגרום לי להשתנות הוא עוד יום שאתה מתרחק ממני סטן. הרבה פעמים היא קוראת לו בשמו ולא אבא אבל הפעם זה כואב יותר כי היא מחדירה לו את האמת פנימה כמו רעל מהיר ,קצר וקולע. היא אומרת לו שהיא לא רוצה יותר שהוא ינסה להגן עליה ולשנות את דעותיה שמבחינתה הוא לא אביה יותר. היא משאירה אותו לבד ליד הבקתה איפה שהוא ברח והולכת לכיוון הבמה. האדס עומד מולם ואחריי דקה של שקט הוא מתחיל לדבר – אני מצטער … אני יודע שכל מה שעשיתי אי אפשר להצדיק , אני את חלקם מעולם לא רציתי להצדיק , אני מצפה מכולם לפחד ממני והמצב הזה לא נורמלי מבחינתי , לבקש את אמונתכם, אני לא מאמין בתקווה ,כי לי הוציאו אותה לפני מיליוני שנים ואז עשיתי זאת לאחרים, אני לא מתבייש , מעולם לא התביישתי אבל הפעם הציעה לי השודדת הקטנה הזאת, הציעה לי לפתוח דף חדש כמותכם. לוותר על להילחם באלים על לשלוט באולימפוס ,ומשום מה אני הקשבתי ובאתי איתה, אני הבנתי ממנה שאני לא יכול לשלוט באלה הלא רוצים שאשלוט ועכשיו אני בא ברעיון אחר במקום באימה לשלוט, באמון לשלוט וביחד איתכם כאחד העם כעידן חדש. אז אתם מוכנים לשים את העבר שלנו מאחור ולהתחיל דף חדש? שקט ,אין קול ואין עונה. האדס אם כמה שזה מפתיע אמר רק את האמת והוא אומר להם כהמשך -אני כבר לא אל השאול כי האל הזה הוא מפלצת שאני יצרתי ואני לא חשבתי שיש לי דרך חדשה, אני האמנתי לאחיי אמונה עיוורת בכך שנתתי להם למעוך אותי , להגיד לי שאני הכי חלש , לא לתת לי להיות חלק מהם, ואחריי כל זה אני הקשבתי להם ועשיתי והפכתי בדיוק למה שהם אמרו שאני. חייתי בהכחשה עד שהנערה הזאת צעקה לי לאוזן והעירה אותי מסיוט שניקרא החיים שלי, אני בטוח שחלק מכם לעולם לא יסלחו לי ואני לא אכעס כי אני יודע מה עשיתי ואני יודע שיכולתי להפסיק. אבל אם תנסו להרוג אותי זה יעזור לכם? אני רק מציע שתאמינו בי ובעצמכם וככה נבנה את מה ששלי מתכננת לכולנו. זה כאילו יצא הגיבור ממנו או יותר נכון האמת והרצון להשתנות, כי האדס סוף כל סוף מאמין למילים שלו וכל מילה שיוצאת גורמת לו להרגיש טוב יותר. שלי עולה מחדש על הבמה ואומרת- למה אתם שותקים עכשיו? עד עכשיו תמיד אמרתם את דעתכם ועמדתם על שלכם, תענו לנו בכן או לא אתם איתנו? שקט מתפרס על 4 דקות. ואז קול. מופיעים זוג ערפדים אח ואחות עם שרשרות מיוחדות שנותנות להם להישאר בשמש והאח מתחיל לדבר -אנחנו איתך, את הצלת אותנו ואנחנו… האחות משלימה אותו -מאמינים בך ואם את אומרת שהאדס יכול להשתנות אז אנחנו איתך. עוד נערה שלובשת סרבל כתום ומחזיקה בידה שרביט שבור אומרת- אני מאמינה לך . זה ממשיך אחריי שניהם עוד ועוד מצטרפים כמו בסרטים כולם בסופו של דבר מסכימים לקבל את זה . ברגע שהיא רואה שהם מסתדרים לבדם, שלי יורדת מהבמה אל תוום והם הולכים לאזור חוף הים והיא מתחילה אתו שיחה- שאלתה אותי מקודם אם אני אחזור להיות חלק מהמשפחה. תוום ישר שואל- נו , אז את חלק? שלי עונה כפניה יורדות כלפי מטה ואומרת- אני לא אהיה חלק מהמשפחה, לא כל עוד אבא לא מקבל את החלטות שלי, הוא ילך אחריי עד סוף העולם כדי "להציל אותי" בכך שהוא יאמר שאני טועה . אני לא רוצה לחיות בבית עם משהו שרוצה שאשתנה ,סטן לא אבא שלי הוא אבא שלך. זה קשה לומר את זה אבל ככה היא חושבת. היא לא רוצה לתת לעצמה להשתנות מהסיבות הלא נכונות כמו לרצות את אבא שלה. תוום שואל אותה -למה את לא מכירה בו כאביך? שלי אומרת לו באדישות- סטן מעולם לא היה אבא שלי, הוא רק הביא אותי לעולם ותו' לא , חוץ מזה אני לא צריכה הורים יותר. אני כבר בת…\ תוום משלים אותה ואומר- 118 שלי שואלת 118 ? מה התאריך היום? תוום עונה -קודם תעני לי על השאלה . שלי שואלת כתגובה- מה השאלה? תוום שואל – אנחנו עדיין אחים גם אם אבא לא אבא שלך? הוא צוחק איתה אבל היא לא צוחקת כי היא לא מרגישה ובמקום היא מחייכת אליו חיוך מזויף. שלי דוחפת אותו בכוונה לאחור ואומרת- אולי זה מוזר לי אבל אתה תמיד תהיה אחי. אז תוום דוחף אותה בחזרה עם הכתף ואומר- 4\24 זה תאריך היום הולדת שלנו. שלי עכשיו רוצה להיות לבד ואומרת לו כרמיזה- אני רוצה קצת לשחות בים אולי תחזור למיקה והשאר . תוום מבין את הרמז והולך משם . הוא מסתובב באי ואז רואה את אביו יושב על אבן גדולה רחוק משאר הבקתות והאנשים . הוא הולך אליו ומתיישב לידו על הריצפה . הם לא מסתכלים אחד בפניו של השני ,ולא אומרים מילה במשך 14 דקות רצופות , עד שסטן מתחיל לדבר ולומר לא משנה כמה אני מנסה לעזור לה ,אני הופך להיות האבא הכי גרוע שאפשר . תוום אומר לו אתה אבא שלי וזה מספיק , שלי לא השתמשה במילה אבא כבר שנים אפשר לראות את זה על הפנים שלה, היא רק מאוכזבת, כי היא ציפתה ממך להבין אותה ולא הצלחתה . סטן יורד מהסלע ומתיישב ליד בנו ושואל אותו היא לא תחזור ,נכון ? תוום מנסה לא להביט בעיניו של סטן שהוא מתחיל לדבר ולומר לא, היום בטוח לא. אולי בעתיד . סטן מחבק את בנו ואומר לו אני לא רוצה לוותר על ילדי ,אני יודע שאתם כבר גדולים אבל אני לעולם לא אפסיק לנסות לתקן . תוום מחבק אותו בחזרה ואז יוצא מהחיבוק ואומר אולי נחזור הביתה? סטן שואל אותה בפליאה אתה לא רוצה להישאר עם אחותך? תוום קם לאט ואומר לא , היא מסתדרת לבד, אנחנו נחזור לפה אבל לא היום. סטן מסכים אתו וקם .אם כל מה שסטן עשה , תוום לא מוכן לוותר עליו כאבא הוא מאמין שאבא שלו רק רוצה לעזור לשלי אבל זה יצא עקום מידי ועדיף לעזוב אותה היום. יש זמן לכל דבר והסליחה של סטן לביתו לא תגיע בקלות אם כמה שהיא לא מרגישה ,היא פגועה ומבפנים היא מאוד כועסת אבל היא החדירה את זה כל כך עמוק שאף אחד לא רואה את זה. תוום ראה את זה בעיניה כי בתור תאומים תמיד יהיה להם איזשהו קשר מיוחד של אחים. אבל לקבל את אח שלה שהיא לא מכירה הרבה זה קל יותר מלקבל את אבא שלה אחריי כל מה שקרה בזמן האחרון.

פרק 43- שלום…,היי…
שלי יושבת לבדה ולא מחכה לדבר היא יוצאת לשחייה . היא קופצת למים ומנסה לשכוח מהכל היא הופכת לבת ים ושוחה שמה במשך כמעט שעה רק כדי להעביר לעצמה את הזמן ואת השקט שלה היא מנסה לעשות הכל כדי לשכוח, אבל המחשבות שלה לא מפסיקות לרוץ . על מה היא חושבת , טוב על הכל . על מה שהיא עשתה עכשיו, על הלב שלה, על החיים שלה , על אבא שלה ועוד מיליוני מחשבות אחרות כי היא לא מצליחה להתמקד במחשבה אחת או לחילופין לא לחשוב בכלל. היא יוצאת בסופו של דבר מהמים ומסתכל על כל שאר האנשים, על יוני ומיקה שמאושרים ,על האדס שמתחיל את דרכו החדשה כמנהיג ועל שאר הקסומים שמדברים וממשיכים לבנות בתים וליצור עולם חדש, כל מה שהיא קיוותה לו ,חוץ מדבר אחד להיות שם היא עדיין לא מרגישה חלק מזה כי למרות שהיא יצרה את התוכנית הם אלו שישתמשו בה ולא היא . העולם לא תמיד נחמד כמו שאפשר לקוות אבל תמיד אפשר לעשות טוב ואולי לקבל חלק מזה בחזרה. עוד מעט שקיעה אחריי מה שקרה היום הזמן התחיל לעבור מהר וכל הזמן שנותר לה ביום הזה היא מבזבזת על לבהות בים ולהתענג על השקט. מאז שהיא קמה אחריי החומר השקט תמיד חמק ממנה ועכשיו כשהשתיים אינן היא דווקא נהנית ממנו. רק להקשיב לקול הגלים , לקול הציפורים וקול הרוח על העצים, לקול האנשים ולליבה השקט כמו לב אבן . היא עדיין לא הסירה את הכישוף כי אין היא רוצה להסיר אותו, אחריי כל זה היא עדיין מפחדת להוציא את הרגשות שלה החוצה ולהסיר את הכישוף אפשר רק שרוצים להסיר אותו והיא לא ממש רוצה. כשהיא מחפשת בעיניים את יואב היא לא מוצאת אותו עם כולם יותר נכון היא לא מוצאת אותו בכלל. יכול להיות שאחריי כל זה הוא מנסה לברוח או שהוא מעולם לא האמין לה . בסופו של דבר ליואב אין לאן ללכת ולכן שלי לא מאמינה שהוא פשוט הלך. היא נשארת לבד כמו תמיד ועכשיו היא פשוט רוצה לפתוח דף חדש , אבל היא לא ממש יודעת איך , היא לא מוכנה להתחבר בחזרה למשפחה שלה, היא לא רוצה להתעלק על אף אחד וכל החיים היא חייה בבריחה כשסכנות עורבות מכל כיוון עכשיו כשהשקט מגיע הוא לא ממכר כמו שזה נשמע , אחריי יותר מידי זמן זה משמעם , צריך חברה זה לא כיף להיות לבד כל הזמן. לרוע המזל היא לא מוצאת בראשה אפילו חבר אחד שיהיה איתה בזמן הקרוב. שלי כבר לא יודעת מה היא רוצה מעצמה היא עשתה הכל ובסוף היא מרגישה שהיא לא קיבלה כלום עד שהירח עולה והיא שומעת קול מאחוריה שנישמע מובך- שלום…בקושי המילה יוצאת מפיו בצורה נורמלית, היא מסתכלת לאחור ורואה את יואב ועונה לו במבוכה היי… הוא מתיישב לידה על האבן והיא עושה לו מקום ושואלת -איך אתה הפכת לעבד? שקט מקסימום לדקה ואז הוא עונה -הסיבה הרגילה עסקה שהשתבשה ,אני מצטער על מה שקרה לך אבל את יכולה לדבר פה, לאף אחד אין מה להפסיד פה אז זה מרחב נוראי לשיחה… כולם ימכרו אותך פה בשנייה למזלך את כבר מכורה. שלי משעינה את ראשה על כתפו ושואלת- מה? אתה מנסה להתחיל שיחה? היא מסתכלת בעיניו והוא בעיניה, הוא מהנהן בראשו לחיוב ואחריי אומר לה- אז על מה אפשר לדבר פה כולנו עבדים ,כולם פה לא יכולים לצאת. שלי ממשיכה לזרום בשיחה ומוסיפה- לא יוצאים, גם אם נצא הם יקראו לנו מחדש, יואב שם את ידו על גבה ומחבק אותה ביד אחת , הוא נותן לה את המבט המבין ואומר לה- אני צפיתי בזה אבל לראות את זה קורה זה מטורף, אני מצטער, לא התכוונתי להגיד דבר נורא פשוט שודדת הימים בכבודה ובעצמה מולי את אגדה לכל גנב מתחיל ואם לא הזכרתי את שמי ,אני יואב, יואב כהן. שלי שואלת בפליאה- אגדה ? אני?. היא מסתכלת ואומרת- אני לא נחשבת רוצחת ,גנבת , שודדת מרושעת? יואב משאיר מבטו עליה ונותן את ידו השנייה בידה ואומר- ברור את לא נותנת לאף אחד לעצור אותך, את רצחת את פוסידון ,את גנבת מהאלים הגדולים ביותר היית עוזרת למדוזה למרות שהיא בגדה בך בסוף, את חסרת רגשות ויש לך עוד שתיים על הראש שאת מתנגדת אליהן את חזקה ובמידה מסוימת גם גיבורה לפי ילדי החצי חצי. כל מילה מרגשת יוצאת באדישות ואתם כבר יודעים למה וזה לא מפסיק פה הם ממשיכים, שלי שמה יד על ליבה ואומרת לו -אתה גם הטלתה את הכישוף על ליבך ,אתה לא סתם פה אם היית חלק מעסקה, האדס היה גורם לך להוציא את הכישוף כי הוא אוהב את הסבל שחשים העבדים שלו, אז למה? הוא עונה כשהיא אוחזת בחזרה בידו ואומר- אני לא משקר, את צודקת גם אני הטלתי את הכישוף אבל אני באמת עשיתי עסקה עם האדס וזה ת'אמת כלל אותך, אני הייתי צריך לבדוק שאת לא מוותרת על רצח פוסידון. יואב נשען על ראשה כמו שהיא נשענת על כתפו והם ממשיכים תוך כדי שהם לא מסירים אחד מהשנייה את העיניים, שלי ממשיכה ושואלת- אז יואב מה גרם לך לכשף את הלב שלך? יואב עונה- כשהתחלתי לעבוד עבור השטן הדברים הקשים של פגיעה בכאלו חסרי ישע גרמה לי להרגיש רע ולא הייתי מסוגל לעשות את זה וסבלתי בגלל זה אז החלטתי לעשות מה שצריך לעשות, לקחתי את ספר הכשפים שלי ואת השרביט והטלתי אותו, אני מכשף. בזכות השטן אני בן אלמוות אבל זה לא מה שביקשתי ממנו. יואב מלטף את שערותיה החלקות והיא את שיערו . יואב שואל אותה- אם את כזאת חזקה ,למה את לא משתחררת? היא עונה בפשטות ובמהירות- השם שלי, מדוזה אמרה לי להישאר ואני הפעם כן יכולה לעשות אבל… \יואב שואל אחריי שהיא שוברת את השיחה- אבל מה? שלי קמה ושואלת אותו- למרות שאתה מפחד אתה מוכן לעשות את זה? יואב מבין ומסכים- אני מוכן , השאלה היא אם את מוכנה? היא ממשיכה בשאלות כשהיא מחזיקה בידו ושואלת -אם אתה מוכן למה לא עשית את זה עד עכשיו? יואב עונה – כי… אני גם מפחד, זה גורם לי להגיש לא אנושי ועדיין זאת הצורה הבטוחה ביותר שלי. שלי לוקחת את ידו השנייה ושניהם אוחזים ידיים וקמים , שלי אומרת -גם אם זה מפחיד ,זה מסע שנצטרך לעשות בסופו של דבר, אבל למרות שאני יודעת שאני אצטרך לצאת למסע כדי להבין את מה שיקרה אחר כך אני עדיין לא מצליחה לקחת את החלטה לעשות את זה. יואב אוחז בידיה ומסתכל בעיניה ואומר לה -לפחות תתנחמי בזה שלא תצטרכי לעשות את המסע הזה לבד. שלי שואלת -אתה מתכוון ש? והוא עונה באותה אדישות שלה ואומר- כן , אני מתכוון לזה , אנחנו נעשה את זה ביחד ונסגור את הכל וברגע שנחליט לנוח ננוח אבל עכשיו הגיע הזמן שלנו להסיר אותו, נעשה את זה ביחד יד ביד כישוף ביד וכישוף בשרביט. שלי אומרת לו מעולם לא דיברתי על הפחדים שלי עם אף אחד . יואב שואל אותה בנעימות- אז אני הראשון ? שלי עונה בגיחוך שהיא מצליחה להוציא . שלי מסתכלת עליו ואומרת כן , בערך . היא והוא נראים כל כך סובלים בגלל שהם לא מרגישים ומהצד השני כל כך רוצים להרגיש, הם עומדים מול החוף אחוזים יד ביד הכי חזק ,כל אחד בכוחו. יואב מצמיד את השרביט לחזהו ועוצם עיניים . הוא מתחיל לחשוב על כל מה שעבר עליו. שלי עומדת לידו אוחזת חזק מהפחד ומתחילה גם היא מתחילה לחשוב על הכל. היא שמה את ידה השנייה על ליבה. זה נראה כל כך אמיתי למרות שאלו רק זיכרונות . שלי ויואב עם עיניים עצומות. עומדים מול הים בקצה של האי בכל רגע גאות יכולה להגיע אבל זה לא מעניין אותם . הם עומדים כחסרי פחד אל מול המצב ומתחילים בצמד ובסנכרון מושלם להתחיל להסיר את כישוף הלב הדומם, אני אתחיל להגיד את מה שהם אומרים אחריי שאסביר על הסרת כישוף הלב בעצם כדי להסיר אותה צריך לרצות להסיר אותו , הכישוף להסרתו לפעמים משתנה באדם ובמצב וההסרה שלו ארוכה מאוד במילותיה. הדרך להסיר את הכישוף היא להתכוונן לכל מילה שאומרים והמילים שהם משתמשים אלו מילים רגילות ולא מילות כישוף. הם שותקים כי הכישוף לא מתחיל במילים אלא מתחיל בראש. קודם כל הם צריכים לחשוב על הכל מאז שהם הטילו את הכישוף ורק ברגע שהם מוכנים הם מתחילים אותו. שלי מתחילה את המסע שלה, היא רואה בדמיונה את היום בו היא עשתה את זה היא רואה ומתחילה להרגיש את הכאב שהיא חשה באותו יום, זה מפיל אותה והיא מתעוררת מהמסע , זה מעיר את יואב מתחילת מסעו והוא עוצר הוא עוזר לה לקום ושואל- מה קרה ? היא מנשפת כאילו היא רצה 24 קילומטרים ואחריי התנשפויות היא עונה לו- הגוף שלי , אני כנראה עדיין לא מוכנה. יואב לוקח את ידיה ,אוחז מסתכל בעיניה ואומר את מוכנה. את פשוט מפחדת ,אם תקבלי את זה הגוף שלך ייתן לך להסיר את הכישוף. היא אומרת לו כשהיא מתיישבת -אני לא אמורה לפחד, אני לא אמורה. יואב מקים אותה ואומר- פחד הוא חלק ממך ,כמו אהבה , שנאה ועוד מלא רגשות אבל את לא חזקה אם את לא מודה שאת צריכה אותם. יואב מנשק את הלחי שלה ואומר את אמורה לפחד, כי זה מפחיד, אני די פחדתי לעשות את זה ואם לא היית מפסיקה כנראה שאני הייתי מפסיק, אבל אחריי שהפסקת הבנתי שהפחד הזה שמחלחל בי עוד בהתחלה הוא נורמלי. שלי אומרת לו- פעם נראה לי הראשונה בחיים שלי שאני פוגשת מישהו שמבין בדיוק מה אני עוברת, אתה צודק ננסה שוב. אותה תנוחה , זה מוזר שלי בדרך כלל מצליחה בפעמים הראשונות בטח שבכישוף, הפעם זה יותר קשה כי זה מפחיד. שניהם מפחדים, הפעם הראשונה שבכלל שלי מודה שהיא מפחדת כי כלפי חוץ כולם חושבים שהיא מלאת ביטחון וחסרת רגשות ונראה שהמוניטין שהיא ניסתה ליצור הצליח אבל עכשיו הגיע הזמן שהיא תתעמת עם המציאות והרגשות שלה…, שלי ויואב מתחילים מחדש . יואב רואה את אותו היום בו הוא עבד עם השטן והוא נדרש לרצוח, בתחילת היום הוא ניסה להתחמק אבל השטן לא טיפש ולא נתן לו לחמוק, הוא מתרכז במחשבה שזה קרה ועבר ועובר לזיכרון הבא תוך כדי שלחץ ,פחד וזיעה חודרים לגופו עמוק. הוא אוחז חזק בידה של שלי. יואב כבר התחיל אבל שלי לא היא רק נושמת עמוק, ומנסה להתרכז . כעבור 4 דקות היא מצליחה לחזור לאותו מצב . היא מתחילה לחזור לאותו יום מחדש , לחוש את הכאב לאחוז חזק בידו של יואב כמו שהוא אוחז בידה .היא עוצמת בכוח את העיניים ומתחילה לשאוף ולנשוף כדי להרגיע את גופה . הלב משמיע פעימה והריאות של שניהם משתוללות , זה לחץ שאין כמותו . יואב ושלי כמעט קורסים בכל פעם שהם עוברים לזיכרון אחר, כל הרגשות שלהם תוקפים אותם, פשוטו כמשמעו כי האגירה של הרגשות שלהם יוצאת החוצה ככאב שהם משתחררים, הכאב ברובו רק בראש אבל הוא מרגיש אמיתי יותר מכל כאב שהיה לשלי וליואב בכל חייהם. יואב עובר לזיכרון הבא הזיכרון שבוא הוא החליט בלי רגשות לקרוע עסקה עם השטן וללכת להאדס הרגש החזק ביותר שחל באותו יום הוא זעם ופחד, אני לא ארחיב במסע הפנימי שלו כי ליואב יש סיפור ארוך על עברו בערך באותו גודל כמו של שלי ואז כבר יהיה סיפור חדש על יואב. באותו זמן שלי מקבלת את הזיכרון בו היא גנבה ממשפחה שדורותיה חיילים את השרשרת העלמות. באותו יום היא גם לא נתנה לשום רגש להשתלט עליה ופגעה במשפחה של חייל רק בשביל השרשרת והרגש שלה שמופיע הוא בושה ,היא כשהיא רואה את מה שהיא גורמת ולא אכפת לש'ה בכלל היא מרגישה גם אימה ממה שהיא עשתה בעצם היא מתחילה להבין למה כל כך מפחדים ממנה. זה כמו להסתכל במראה ולהצטער על כל רגע שם. היא יודעת שהיא לא יכולה לשנות את זה ונותנת לרגשות לעבור עם כמה שזה קשה והדבר היחיד שבא לה לעשות זה לחזור ולשנות את הדברים ,למרות שהיא יודעת שהיא לא יכולה לשנות דבר. שלי ממשיכה לעבור בין זיכרון לזיכרון , ליפול ולקום , לצעוק ולכאוב . אותו הדבר קורה ליואב, כל זיכרון מביא עוד רגש בעייתי שמביא לעוד חרטה שמביאה לעוד כאב. למזלם הדרך קצרה היות ושניהם לא עברו יותר ממאה שנים עם הכישוף. להסיר את כישוף הלב הדומם כמו שאר הכישופים שקשורים לנפש, ללב ולראש הם לא הכישופים הכי קלים להסרה ,כי הם נוגעים לדברים הכי רגישים פיזית ונפשית. יואב עובר את שלב הזיכרונות ומחכה לשלי שתעבור גם היא. שלי ויואב רוצים לעשות את זה ביחד. הם רוצים ששניהם יוכלו לעזור אחד לשנייה אם הם יפלו. שלי עוברת את שלב הזיכרונות ופותחת עיניים , מסתכלת על יואב וכך הוא עליה. הם סופרים עד 3. אחת …שתיים…. שלוש. לעצום עיניים , לנקות את הראש ,להחזיק חזק ולזכור את כל השורות, לעמוד יציב, להקשיב לסביבה, לנשום את הנשימה הכי עמוקה ולנשוף , הגיעה הזמן להתחיל. שניהם פותחים את הפה בדיוק ברגע בו הירח מתחיל לעלות. שלי אומרת לפני משפט- אם זה לא יצליח , נישאר חסרי לב. ויואב עונה לה- אנחנו לא יכולים להיות חסרי לב הבנתי את זה ביום שפגשתי אותך פנים אל פנים. הם עוצמים מחדש עיניים ומתחילים לדבר ,מדויק וביחד. -אני מאמינ\ה שהרגשות שלי לא נועדו להיכלא יותר והגיע זמנם לצאת אל העולם האמיתי, אני חושב\ת שאני מסוגלת להתמודד עם רגשותיי לא משנה כמה כואבים וכמה חזקים הם יהיו, אני ארסן את כוחותיי ואתן לרגשות את מקומם הראוי. אני מאמינ\ה שלרגש שלי יש כוח ואני לא מוכנ\ה לשמור אותו יותר בליבי . אני מקבל\ת לתוכי את החשש, הפחד והחרדה ,את האושר והתרגשות ,את הזעם והקנאה, את הכל רגשות הטוב והרע התקועים בליבי. אני רוצה שרגשותיי יצאו לחופשי מתוך כלא ליבי ויגיעו אל נשמתי, אני לא אתן שוב לרגשותיי להיכלא על ידי הפחד מהם ,אלו רגשותיי וזה אוויר נשימתי ,חיבורי לעולם החיים. אינני אטיל את הכישוף בשנית ,ולא אני אפגע על ידי גופי שלי, ודרכי חזרה לעולם החיים תהיה רצופה בסבל ומנותקת מרגשותיי אשר אליהם אני עושה דרך בחזרה היום. אני מקבל\ת את רגשותיי כחלק ממני ולא כחלק נפרד ומביש שלי. אני מקבל\ת על עצמי את כל מה שבא ביחד עם רגשותיי לטוב ולרע . אני לא אמנע יותר מעצמי להרגיש וכל עוד את הכישוף אני אסיר בכל לשון של בקשה כי זאת בקשתי החשובה ,אני מוכנה לכל אתגר שיציב לי גופי ונשמתי עד שאקבל את מבוקשי, אני מאמינ\ה שלא צריך להסתיר את הרגשות כי הינם צריכים להיות גלויים ואין להסתירן ,טעות עשיתי וכך אני מבקש\ת לתקן אותה ולהסיר את הכישוף לנצח ולאלתר כי יש ברשותי את זכות הבחירה על עצמי ולכן החלטתי לקחת אותה ליישם אותה בכדי לבחור לבטל את החלטתי הראשונה. כי אין ברצוני לקחת את רגשותיי לכלוא אותם לעולם ולכן אני מסירה את הכישוף מרצון ואני יודעת את ההשלכות שיבואו אחריי שאסיר את הכישוף ואם ארצה להטיל אותו שוב זה רק יסב לי סבל .אני יואב כהן\שלי מוציאים את רעל הכישוף שהכנסתי לליבי ואני א\יוציא אותו בלב שלם והחלטה ללא שום הסתייגות. זה מרגיש כמו השבעת אמונים ת'אמת. אור חזק מאיר את ליבם של שלי ויואב. והם נופלים על יד הסלע וראשם פוגע באדמה הקשה, פצעים יבשים ולא יותר מידי דם.

פרק 44- הניצוץ
שלי מתעוררת כעבור מספר דקות כשהיא לא ממש יודעת איפה היא, היא לאט לאט קולטת שהיא קשורה לעמוד תומך בתוך בקתה שנראית בסגנון ישן, הבקתה לא מלאה ברהיטים , רק שני כיסאות ושולחן , אפילו ספה או מנורה לחדר אין. רק לפי זה אפשר להבין ששלי עדיין על האי. על השולחן כוס עשויה עץ מלאה מים. הבקתה קטנה מאוד ,רק חדר אחד כל הבקתה ולמרות זאת היא נראית כאילו גרו בה לפני שנים ונטשו, אבל מהצד השני הבקתה חדשה מידי כדי להסיק יותר מידי על מי שגר בה. שלי באה לכשף את עצמה החוצה אבל היא רואה את הצמיד חוסם הקסם עליה ואומרת -צפוי. היא מתחילה לשחרר את אחיזת הקשר לאט ובעדינות כדי לא לעשות רעש אבל היא מפסיקה היא שומעת רעש של נעלי ריצה בלויות ,מישהו נכנס ,בעל הדירה. היא עדיין בוחנת את סביבתה ולרוע מזלה , אין לה הרבה עם מה לעבוד, עכשיו היא יכולה רק להסיק שזה קשור ליואב או שזה קשור אליה וסביר להניח שתי התשובות מובילות לנקמה בה על עוד משהו שהיא עשתה בעברה. בראשה היא חושבת לעצמה- אני לא יכולה שמשהו יסתדר בלי תקלות?. האיש ניכנס . היא מסתכלת ורואה שהיא צדקה , נעלי ריצה בלויות על רגליו. היא רואה מכנס עבודה ועל ידו של האיש יש סכין חדה כפגיון במילים אחרות אולר. לפי היד שמחזיקה הוא צעיר בסביבות על פי הקמטים המעטים והאחיזה המרושלת באזור גיל ה-130 פלוס מינוס. מסתכלים למעלה ורואים פנים שפונות אל הכיסא, מהפנים אפשר להסיק אותו הדבר על גילו של האיש כמו הידיים, הפנים שלו עם זיפים כמו קוצי קיפוד קטנטנים ופנים זעופות מעט. האיש שותק כמו דג ,יושב על הכיסא , ומשחק באולר שלו בלי להסתכל בכלל על מה שהיא עושה. האיש אחריי דקות בודדות שואל כשהוא מסתכל על האולר שלו- תגידי איך זה להרגיש מחדש? איך זה להיות אדם חדש אחריי כל הרוע שהשארת מאחוריך, אחריי ששכחת את כל האנשים שפגעת בהם? האיש מוציא מכיסו חתיכת עץ ומתחיל לגלף. שלי כבר משוחררת מהאחיזה אבל היא לא מראה לו שהיא השתחררה. היא שותקת ,מקשיבה לו ובוחנת אותו. הוא קם מהכיסא מניח את העץ המגולף על השולחן ומתקרב אליה עם האולר. הוא פותח את הסכין ממנו מראה לה אותו קרוב לפנים שלה ואומר את באמת חושבת שתספורת ורגשות ישנו את העובדה שאת חלאה? הוא שואל את זה כשאלה רטורית . שלי לא זוכרת כל אחד שהיא פגעה בו, זה לא שיש לה איזה יומן מוכן שכתוב בו במי היא פגעה ואיך, עכשיו היא שומרת על זכות השתיקה בזמן שהאיש מקרב אליה את הסכין מהאולר אל הצוואר שלה . הסכין כל כך קרובה שכל שנייה היא יכולה לחתוך אותה. שלי כבר משוחררת היא רק צריכה את הטיימינג הנכון כדי להשתחרר באמת. האיש מתחיל שוב לדבר ואומר לה- זה מצחיק ,את בפעם האחרונה שנפגשנו התנהגת כאילו כל חייך תשתקי ותפגעי באחרים אבל תראי אותך שנים אחרי את מתחרטת על כל רגע אבל "לשכוח את העבר" המוטו החדש שלך לא יעבוד איתי, אני אכאיב לך ואנקום בך על כל דבר רע שגרמת למשפחה שלי. לא עוברת שניה ושלי אומרת לו- אז נקמה. ותוך כדי זה היא פשוט מזיזה את ידיה והחבלים נופלים היא מזיזה את ראשה לצד ותוך פחות מדקה האולר עם הסכין הופך מלהיות צמוד לצווארה להיות צמוד לצווארו. היא מחייכת הפעם חיוך אמיתי ומחזיקה בידיו חזק כשהוא מנסה להיאבק ואת רגליו היא מחזיקה ברגלה האחת ואומרת לו- שיעור ראשון בנקמה דע את האויב שלך ואצלך זה כבר אבוד מראש. עכשיו ספר לי מה עשיתי לך?. האיש שותק , שלי קושרת אותו לאותו עמוד תומך עליו הוא קשר אותה. הפוני של האיש מסתיר את העיניים וכשהפוני עף טיפה אפשר לראות את עיניו המשולבות בצבעים חודרים של כחול ,וצהוב. היא מסתכלת לו בעיניים ושואלת- מה פתאום שתקת? עד עכשיו היה לך פה. אם אתה רוצה אני אלמד אותך שיעור בנקמה, שקט זו שיטה טובה אבל לא למישהו שרוצה להזכיר לניצוד שלו למה הוא ניצוד. תוך כדי שהיא מדברת היא מרגישה שהלב שלה פועם בקצב, והחיוך שלה הוא לא מזה שהיא השתחררה אלא מזה שליבה פועם והסרה של הכישוף הצליחה. היא רואה שהאיש לא מדבר ואומרת לו- אם כך אתה לא מוכן לספר, אני פשוט אלך מפה. שלי משתמשת באולר כדי להוריד את הצמיד והולכת אבל אז האיש מתחיל לדבר ולומר- סינה ,אני הבן של סינה. שלי עוצרת וכעס עולה לה והיא אומרת לו- אז למה לא אמרתה, היא מתקרבת ונותנת לו אגרוף , ואומרת -אתה נוקם בי?, מגיע לה כל מה שהיא קיבלה. היא מסתובבת והולכת משם . ואומרת בלחש עם קול רוטן- סירנות. האיש עדיין בהכרה והוא אומר לה שראשו פונה מטה מהכאב -את גרמת לה למות, ואותו הדבר אני אגרום לחבר שלך ולך. לוקח לשלי לקלוט למי הוא מתכוון אבל אז היא מבינה שהוא מחזיק ביואב ושואלת אותו -איפה ? האיש שותק .שלי מחזיקה באולר ומקרבת אותו לצוואר של האיש ושואלת שוב- איפה? האיש שותק והיא אומרת לו- חכם שיעור מספר שתיים שקט, אבל חבל שאני יכולה למצוא אותו בעצמי, יכולתה לקבל כמה דקות של דיבור. היא לא רוצחת אותו היא משאירה אותו בבקתה קשור והולכת משם. יואב קם קשור גם הוא אבל הוא קשור בחבלי ברזל ,הוא תקוע על שפת המים . עדיין לילה , יואב ברגע שהוא קם הוא ישר משתחרר מחבליי הברזל ועולה אל החוף. נדמה שהאיש לא כל כך טוב בקשירה כמו שהוא חושב או ששלי ויואב פשוט מיומנים מידי, ושתי האפשרויות האלו לא לטובתו של האיש. הוא רץ לכיוון הבקתות שהכי קרובות אליו כדי למצוא את שלי. אבל יואב נמצא בחלק הקרוב לים והחלק השני בו שלי נמצאת של הבקתות הוא מאוד רחוק כלומר באמצע האי איפה שכולם, אך לילה כולם ישנים. מיקה ויוני אחריי היום הזה הלכו לישון באיזו בקתה באזור, שלי רצה כדי לחפש אותו אבל המחשבות שלה מתחלקות לשלוש , אחת כל מחשבה על סינה והבן שלה, שתיים על זה שהיא לעולם לא תוכל לשכוח את העבר ושלוש יואב ,צריך למצוא אותו. היא לא רצה היא הולכת וחושבת . בשלב מסוים היא רואה את יואב רץ אליה ואז היא רצה אליו. הם מתנשקים ולא אומרים מילה , כל המחשבות של שניהם פשוט נעלמים ברגע שהם רואים זה את זו . כל החרדות נעלמות באים במקומם פרפרים בבטן והתרגשות כאילו זאת הפעם הראשונה מזה שנים שהם פשוט מאושרים. הם מנסים למשוך את הרגע אבל הם יודעים שמי שקשר אותם, לא יעצור רק בגלל שקשרו אותו. אבל היא לא מצליחה להפעיל את המחשבות מחדש היא רק מאושרת, רק חיוך על פניה ואושר. גם יואב לא מסוגל להתחיל לחשוב הם נשארים ביחד עם האהבה שלהם אחד לשנייה עד הבוקר. שלי בבוקר מתחילה לחזור לחשוב וכל המחשבות שהטרידו אותה חזרו. היא אומרת ליואב -קום, צריך לבדוק שאנחנו עדיין ביתרון. יואב סיפר לה אתמול בלילה שהוא נקשר ושלי הבינה אבל לא ייחסה לזה חשיבות כי היא לא חשבה על זה באותו זמן. עכשיו היא מייחסת לזה חשיבות והיא חוזרת בקתה. כשהיא נכנסת היא רואה ילדה או לפחות נראית כמו ילדה, היא רואה את גבה ואת לבושה, יש לה שמלה כחולה ופשוטה ,השיער שלה חום היא בעלת עור בהיר והיא משחררת את האיש . הילדה הזאתי היא נערה ולא ילדה, היא מסובבת את פניה לכיוון שלי כשהיא משחררת את האיש ועיניה הזהובות נחשפות כמו דבש יש בעיניה יפה ודביק. היא לא מחייכת היא כועסת אבל לשלי אין זמן לבחון את המראה יותר מזה כי היא יודעת בדיוק מי זו והיא בורחת משם. היא תופסת את היד החמה של יואב ומתחילה להריץ אותו. הוא שואל אותה- ממה את בורחת ? שלי עונה- לא ממה ממי. יואב ממשיך לרוץ. כששלי עוצרת. הוא שואל אותה בזמן שהוא מתנשף- ממי… את… בורחת ? שלי עונה- היא הכי חזקה שראיתי עד כה והכוח שלה , לא צפוי בדיוק כמותה. היא רואה שיואב עדיין לא יודע מי זאת והיא ממשיך לדבר ולומר -אחותו הקטנה של האיש שקשר אותנו. יואב שואל אותה בלעג- מה האחות הקטנה הזאת כבר יכולה לעשות?. שלי עונה במילה אחת- ניצוץ . יואב מבין ,ניצוץ הוא בין הכוחות הכי חזקים בעולם הזה ורק לנערה אחת יש אותו מרוב שהכוח הזה הוא נדיר. והכוח הזה מתעלה מעל כל כוח שאי פעם שלי יצרה. שלי מכירה את הנערה אחרת איך היא יכולה לדעת מי היא . שלי לא מנסה להדחיק את העבר שלה כי היא יודעת שזה לא יעבוד לה עם יואב הוא קורא אותה כמו ספר פתוח. יואב אומר- שמעתי סיפורים עליה אבל לא ציפיתי שהיא תראה כל כך אנושית. שלי עונה בהנחה ברורה- ככה זה סירנות , יותר נכון ככה זאת סינה. מה כבר קרה אתכם? יואב שואל אותה כי הוא מסיק שהיא לא סתם אומרת שמות. שלי עונה לו- אני והיא עשינו עסקה והיא הפרה אותה ובניגוד להיום, כשניסו להפר איתי עסקה זה לא היה נגמר טוב , לפחות לא לצד שניסה להפר אותה. יואב מגחך- אני מבין שלפני שהיו לך אנשים בחיים היית פחות רכה. יואב צוחק איתה והיא מגחכת טיפה ומסכימה אתו . אבל זה לא מוריד את החרדה והעצב מפניה . היא שואלת אותו -אכפת לך שאני אהיה לבד עכשיו? יואב אומר לה -בואי רגע. הם חוזרים אל הסלע בו היו יום לפני והוא אומר לה -תנסי להיזכר איך הרגשת פה לפני שהגעתי, אני מבין שאת רגילה להיות לבד, אבל את באמת רוצה להיות לבד, לחשוב על עוד דרך לנצח את האויבים שלך או לדבר עם מישהו על זה?. שלי טיפה מתחמקת ושואלת אותו -למה אתה לא רוצה לספר כלום? יואב שואל אותה- את רוצה ספר שלם כי זה ייקח נצח לספר את כל מה שעברתי ועשיתי, ברגע שיבואו להתנקם בי אני כבר אאתקן אותך בפרטים . שלי שואלת אותו כשהיא והוא מסתכלים אחד לשנייה בעיניים- תגיד אתה תמיד מספר בדיחות גרועות או שפשוט הוציאו לך אותם עם הלב? הם מתנשקים ומתחילים לדבר על העבר שלהם. כלומר יואב משכנע את שלי לדבר על הסיפור עם הסירנה. -איך זה התחיל? , לפני איזה 30 או 40 שנה , אני התעסקתי בגניבת חפצי אלים וכלים קסומים בכדי להתנקם בפוסידון היא הציעה לי עסקה, היא אמרה לי שהיא רואה בי כוח גדול ואם אני אציל את הבת שלה היא תלמד אותי לשלוט באופן מלא בכוחותיי, כמובן שאני צחקתי לה בפנים מטפורית ולא נעניתי לעסקה שלה זה לא זמן רב כל כך מאז שבגדתי במדוזה, אז לעזור לעוד מישהו זאת לא הייתה התוכנית שלי. לא משנה בכל מקרה אני לא מאמינה שבכלל אני מספרת לך, אני ידעתי שאני עושה טעות שאני מחזירה לעצמי את הרגשות אבל עיוורת אותי. יואב לוקח את ידה ושם על הלב שלה ואומר- אני השתמשתי בכישוף הזה כדי לשתוק, כדי לגרום לעצמי לומר שטויות ולעשות שטויות כמו לנסות להתנגד לאדונים שלי, עכשיו אני מרגיש חופשי כי האדס לא רוצה ממני כלום ועדיין יש לי חור בלב והרגשה שלא עשיתי מה שהייתי צריך לעשות בזמן ,שלא הצלתי את אמא ,כי אם היא הייתה בחיים אני לא הייתי הופך למי שאני, אותו הדבר את ,אני רואה את זה בעיניים שלך שאת מנסה להסתיר את האשמה שלך ואת הרצון לחזור אחורה לגרום לאמא לא למות אבל החיים לא כאלו, שנינו יודעים את זה ועדיין יש לנו בראש בועה שקרית שאנחנו ניפחנו ואין לנו כוונה לנפץ , אני רק רוצה להיות ולעזור לך להילחם במי שרוצה לפגוע בך גם אם זה מוצדק ואיתי את לא צריכה לחשוב שאת מדרדרת אותי כי אני כבר מדורדר , אני רצחתי יותר ממה שאת רצחת ואני פגעתי בערך במספר אנשים זהה לשלך. היא נאנחת-אני לא אהיה פה, אני פשוט גוררת אותך לשטויות כמו את… , לא משנה . יואב מתיישב על הסלע ואומר לה -אז זה העניין , את מפחדת לאכזב אותי כמו החבר הקודם שלך . שלי טיפה מופתעת היא מעולם לא סיפרה לו עליו ואז היא נזכרת שהתפקיד שלו היה לעקוב אחריה. שלי שואלת אותו -אתה לא הולך לוותר בקלות, אה? . יואב עונה אני לא הולך לוותר בכלל, ויתרתי כבר פעם אחת על האהבה שלי , זה לא יקרה שוב , רק לפי הפרצוף שלך אפשר להבין שגם לך זה קרה. שלי אומרת לו- עם הרגשות שלנו, ואנחנו ביחד , אני מתרגלת זה עדיין מוזר לי ש…\הוא עוצר אותה ומשלים את המשפט- שלמישהו באמת אכפת ממך ,טוב זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה זאת פשוט הפעם הראשונה שאת באמת עושה עם זה משהו. שלי מתיישבת גם על הסלע ואז אומרת- אולי תספר לי משהו על עצמך שאני לא ארגיש שרק אני נשענת פה. יואב עונה בחיוב אבל לפני שהוא מספיק לומר מילה. אור חזק, פיצוץ אדיר , שניהם יודעים מה קורה כאן ושלי מחליטה להעביר אותם למקום הראשון שעולה לה לראש. הם נעלמים מהאי. ומגיעים למערה. למערה שבא שלי התגוררה אחריי שברחה מהאדס. יואב שואל אותה- אז למה גברת הניצוץ כועסת עליך?. שלי מנסה להגיד לו שזה לא הזמן אבל זה לא ממש עובד ושלי מתקצרת- תקציר הפרקים אמא של השניים האלו עבדה עלי, אז אני התנקמתי בה , ובין לבין בטעות הערתי באחות את הכוח שהיה בה. יואב שואל -מה? , דברי נורמלי. שלי מסבירה מחדש -אני אנסח את זה שתבין פרק 1 אני פוגשת סירנה שמבקשת עזרה ,פרק 2 אני לא מסכימה לעסקה שלה והיא משכנעת אותי ,פרק 3 אני עוזרת לבת שלה כי הסירנה אמרה שהיא גוססת , פרק 4 אני מגלה שהסירנה עבדה עלי ואני פוגעת בה פיזית ומילולית, פרק 5 הסירנה מתה והבת שלה מתעסקת יותר ויותר בכוח הניצוץ שהערתי אצלה ואחיה מנסה לפגוע בי ,פרק 6 האחות מנסה להפוך אותנו לחברות אבל אני מסירה את הרעיון והיא מתחילה לקנא בי ולנסות להיות חזקה ממני עד היום, הבנתה?. יואב אומר לה -כן , זה עדיין טיפה מעורפל כי יש כמה דברים שאת לא מספרת , שומעים את זה בקול שלך. זה קצת מעצבן את שלי שהוא אומר לה מה שהוא מגלה עליה בעוד הוא לא סיפר לה הרבה על מה שהיא גילתה. למרות שזה די נחמד לה שיש מישהו שיכול לדבר בזמן שהיא רוצה לשתוק. אבל היא לא יכולה לשתוק אם היא רוצה שיואב יעזור לה אחרת יגררו הרבה שאלות. היא לא צריכה להתחיל שיחה כי יואב מתחיל אותה בשאלה- תגידי היא חזקה כמו שאומרים? ויש לה שם? יואב נישמע טיפה מתלהב ,כמו שהוא דיבר על שלי בשיחה הראשונה שלהם רק הפעם הוא יכול להישמע נרגש, יואב לא מפורסם כמו שלי ולכן המרושעים והמפורסמים עדיין מלהיבים אותו כמו בן אדם שמגלה שיש דבר כזה קסם או שהם פוגשים את המפורסם שהם מעריצים. שלי בניגוד אליו עדיין לא מתלהבת וכמו שאר הדברים שקורים בזמן האחרון היא עדיין מתרגלת להכל ,להיות בלי השתיים, להרגיש, לאהוב באמת. שלי עונה לו בפשטות -קוראים לה ניצוץ וכן היא חזקה מאוד, אפילו עלי היא מתעלה ואם נפגוש אותה אתה לא אומר לה את זה ,ואני לא בשיאי בכלל ,ועשיתי יותר ממנה כל חיי. נדמה שיש לשלי קצת בטן מלאה על ניצוץ ואפשר להבין אותה, אם נבין את כל הסיפור. וכל הסיפור יסופר מאוחר יותר. יכול להיות שיש קמצוץ של קנאה בשלי על ניצוץ. אפשר להגיד שזה מוזר הרי לשלי יש כוחות קסם חזקים, היא מסוגלת לעצור את הזמן, יש לה כוחות של אש ומים וכוח פיזי ונפשי חזק מאוד, אז מה יש לה לקנא במישהי שיש לה כוח אחד ויחיד ? זה מסובך כמו שאמרתי , יש לשתיים עבר בתור מרושעות חזקות מאוד בנפרד וביחד, כמו כמעט בכל מקום יש כמעט לכל אחד ואחת בעולם יריבים וזאת של שלי. אחריי מה שקרה עם אמא שלה כמו שלי גם ניצוץ פנתה לעולם התחתון. יש בין השתיים יריבות וזאת לא הפעם הראשונה שהן נפגשות. אבל הפעם הזאתי בבקתה לא ראיתי בתמונה שום יריבות. ראיתי פחד. שלי מפחדת להיכנס לעימות חדש איתה ואני כמוכם עדיין מנסה להבין למה. שלי מנסה להיות "חיובית" אם אפשר לקרוא לזה ככה והיא אומרת ליואב- אל תדאג ,אם היא תגיע אני כבר יודעת מה לעשות. היא ויואב מתנשקים וזה משתיק את כל הדאגות שלה כמו תמיד. כשהיא לידו היא מרגישה בטוחה בעצמה, חזקה ומאושרת . אבל כמו שאתם יודעים לשלי החיים לא מאירים פנים ,כל פעם שהיא מרגישה מאושרת היא יודעת שיבוא הדבר שיעצור את זה והפעם זה העבר שלה. שלי עומדת עם יד על הדופק ולא רק מטפורית לא משנה על מה הם מדברים המחשבות שלה מתחילות לפעול והיא חושדת שבכל רגע ניצוץ ואחיה יופיעו , למרות כל הפעמים שהיא שוכחת המחשבות האלו בסופו של דבר תמיד חוזרות, מה שהיא מניחה לטוב הוא שניצוץ לא מסוגלת לעשות טלפורטציה כמותה ולא יכולה ברגע לחזור זה ייקח לה לפחות כמה ימים, אם היא בכלל יודעת איפה שלי. זה באמת לוקח כמה ימים, זמן מעולם לא עניין אותה, היא לא יודעת איזה יום היום או מה התאריך אבל זה גם לא מעניין אותה. בימים שעוברים היא מספרת ליואב מה שהוא צריך לדעת עליה, הוא יודע שהיא לא מספרת הכל אבל הוא גם יודע גם שככל שהם יהיו יותר ביחד היא תרגיש יותר בנוח לספר כלומר הוא בטוח שבשלב מסוים היא גם תספר לו את השאר למרות שלדעתו הרבה יותר סביר שהוא יגלה עם הזמן כשניצוץ תגיע. רוב מה ששלי מספרת ליואב זה החולשות והחוזקות של ניצוץ ולא על העבר שלהן. שלי אומרת על זה דברים כמו היא שמאלית ,והכוח הפיזי שלה פחות טוב מהכוח המילולי שלה, היא טובה במילים ועם הכוח שלה כלומר היא מניפולטיבית, שאר הדברים כמו עימות פיזי אתה לא תראה אותה מגיעה, היא יודעת כמונו איך להשתחרר מבתי כלא וגם כמוני היא מסוגלת להסתדר גם בלי הקסם שלה, היא בת של סירנה תזכור את זה, כמובן שבמונחים של בני אדם ושאר היצורים החיים היא נחשבת סכנה ממשית גם בלי הכוח הנוסף. היא ממשיכה להגיד דברים על המניפולטיביות שלה ועל הכוח הפיזי שלה ולא יותר מזה. בזמנם הפנוי שלי ויואב מתעסקים בדברים אחרים כמו להשיג ארוחות . יואב ושלי קצת רבים על הדרך, שלי מוכנה פשוט ללכת ולגנוב אבל יואב מציע דרך אחרת, את הדרך לבקש הוא לא השתמש בה שנים אבל נראה לו שעכשיו הוא מוכן לנסות שוב. שלי אומרת לו -אני חייבת לזוז ,אם אתה רוצה לבקש אוכל לך, לי יש עוד דברים שאני צריכה לקחת בדרך שלי. יואב שואל אותה- מה את כבר צריכה לקחת? והיא עונה לו בתשובה- שכל אישה ונערה עונה כדי שגבר יפסיק לשאול ואומרת לו -עניני נשים . היא חוזרת בערב עם חתיכת לחם בעוד היא מוצאת את מערתה השוממת כמעין בית פשוט ומיוחד במראהו, שלי טיפה מופתעת ממראה המערה שלה שנראתה עכשיו כבית משנות ה-20 , הפרצוף המופתע שלה, ומה שהיא רואה משאיר אותה ללא מילים. שולחן עץ, שני כסאות עץ יפים, נר דולק המפיץ אור בתוך המערה החשוכה, שתי צלחות ,סכו"ם, ואפילו כוסות ומים . לא הרבה כמו בבקתות על האי אבל זה יותר ממה שאי פעם היה לה, היא מרוב התלהבות לא מצליחה למצוא את המילים, לא רק מהתלהבות אלא בגלל שהיא איננה יודעת מה הם חפצי הערך האלו הנקראים צלחות וכוסות. אפילו האוכל שנראה טוב ולא עשוי מזבל של אחרים מלהיב אותה כל כך שהיא אפילו לא מתיישבת לאכול היא רק מסתכלת. את יואב זה טיפה מצחיק ההתלהבות שלה, אבל בעיקר חיוך מופיע על פניו כשהוא רואה את האושר שזה נותן לה לראות את הדברים האלו. הוא אומר לה- יש כמה מכשפות בנות גילי שעדיין זוכרות אותי ושמחו לעזור לי להכין אוכל ולתת לי כמה חפצים פשוטים. עכשיו חשוב לציין שהוא מדבר על מכשפות לא בעלות חיי אלמוות והן מבוגרות מאוד, עכשיו שהבנתם בלי חיי האלמוות יואב אמור להיראות כאדם זקן ומלומד וזהו אבל אתם יודעים מה קרה. שלי חסרת המילים באה לנשק אותו והוא אותה. אלו דברים שנראים כל כך מובנים מעליהם שאי אפשר להעריך אותם עד שאתה מאבד אותם או מעולם לא מקבל אותם. הימים שחולפים עוברים בשקט וזה נחמד להם, אחריי הרבה זמן הם מרגישים בנוח בחיים שלהם למרות שהם גרים במערה. הזמן מרגיש כאילו הוא עוצר מלכת אבל זה לא באמת, שלי מרגישה את זה האחים עומדים לבוא והיא לא מוכנה שוב לברוח, כי כל פעם ששלי בורחת זה רק פעם אחת ואחריי התייצבות מול האויבים שלה. היום כבר מאוחר. ערב , לפחות ככה זה נראה מבחוץ, יואב בא לשאול את שלי שאלה והוא שואל -אולי תלמדי אותי להילחם? שלי מנסה לא לצחוק לא בפנים אבל אפשר לראות שיש חיוך של צחוק על פניה. ואחריי שהיא מסיימת היא אומרת לו- אתה רוצה להילחם? יש צליל של פקפוק בקולה ויש בו היגיון עד עכשיו שלי לא ממש רואה את יואב בצורה שהוא מסוגל להילחם באויבים, לא רק בגלל הכוח הקסום הבינוני שלו אלא בגלל שאדונים שלו פירקו לו את החוסן הנפשי וזאת הבעיה. יואב אומר לה- כן , אם לא תלמדי אותי איך אני אצליח ללמוד? שלי קצת מתנשאת מעליו ואומרת -לבד , אני לא למדתי מאף אחד את הכוח הנפשי שלי , את הקסם שלי הכל הבנתי לבד ומהספרים שמדוזה הקריאה לי , גם כוח פיזי למדתי בכוחות עצמי ,אתה לא צריך מורה אתה צריך ניסיון ואתה… וזה שאתה צעיר ב-18 שנים ממני לא משנה את העובדה שאותך כבר שברו ,ואם שברו אותך אז, אז למה שלא תישבר גם היום?. יואב משנה את דעתה כשהוא אומר- עכשיו אני אדון לעצמי אם את רוצה למחוק את העבר שלך אז תמחקי גם את שלי, אל תלמדי אותי תלחמי בי . זה כבר דיבור של לוחם וזה גורם לה להשתכנע. היא מתחילה בפשטות ,כוח פיזי ותו' לא . היא נותנת לו אגרוף והוא מתחמק וככה הם מתחילים, יואב יודע שהיא מוותרת לו אבל הוא בסדר עם זה כי כשהיא לא ויתרה לו הוא בקושי הצליח להילחם בה. אז זה בסדר שהיא עושה את זה מדורג . אין להם הרבה זמן, עברה שעה מאז שהם התחילו ועכשיו שלי יוצאת מתנוחת הקרב ואומרת לו -נפסיק להיום. הקול שלה מחשיד היא יודעת משהו. שלי מסתכלת לצדדים ואז היא שומעת מהתקרה קול לוחש שאומר- זה היה קל משציפיתי, הקול נשמע מאוד מרוצה ,הקול נשמע של ילדה . שלי יודעת בדיוק מי זאת , היא אומרת ליואב- קדימה בו נזיז את כל הדברים האלו לצד מחכה לנו קרב. הם מתחילים להזיז את השולחן והכיסאות לצד המערה. יש רעש מלמעלה של המערה. היא נפרצת, אם כמה שאפשר לפרוץ גג מערה מתחת לאדמה. הרעש ניגמר תוך דקה. רק מישהי אחת נכנסת .בעלת שיער חום כהה מאוד ועיניים זהובות כדבש, ניצוץ פה. היא מחייכת אליהם. אפשר לחשוב שזה אותו חיוך שהיה לשלי כשהיא דיברה עם יואב במערה בפגישתם הראשונה מחוץ לחדר הכלא. חיוך של אני יודעת יותר מכם. היא לא מפנה פניה ליואב ואז ישירות לשלי .היא מתחילה לדבר ואומרת- לה תראו ,תראו שודדת הימים הפכה לרכה. קשירה פשוטה ואגרוף, אני יודעת שזה אחי אבל יחסית למה שאת עושה למי שרוצה לפגוע בך זה מוגזם, חשבתי שאת מסוגלת ליותר מזה. שלי עומדת כאילו היא מוכנה לקרב ועונה במהרה -לא כי את , הניצוץ ,החזקה מכולם עדיין מנקה אחריי האח שלה ,חשבתי שעברת את שלב האמא. בעקיצה עונה לה ניצוץ ואומרת -לפחות אותי לא נטשו, אותי אהבו עד יום מותם, לא כמו שלך לא ניסו לשנות אותי. זה כואב לה לשמוע את זה ורואים את זה על פניה כשהיא מנסה להחזיר ולומר- מה נגמרו לך האויבים? ,שאת הולכת אלי או שפשוט אח שלך ביקש ממך עוד טובה. אותו מצב העקיצות שלהן אחת לשנייה כואבות לשתיהן ורואים את זה אבל אף אחת לא תודה בזה. הן ממשיכות בעקיצות ניצוץ אומרת לה- בניגוד אליך את כל האויבים שלי חיסלתי , ולא הפכתי לחברה שלהם. היא מתכוונת ליואב שעבד כנגדה, להאדס ולמדוזה. זה מתחיל להשפיע על שלי והיא אומרת לה- קודם כל ,שלחתי את מדוזה לעולם המראות, ואני עשיתי יותר ממך בשנה אחת, הרגתי את פוסידון ,תזכירי מתי הרגת אל?, אה נכון אף פעם. ניצוץ עונה- אולי לא הרגתי אל אבל לפחות לא הפכתי לgood" . girl את מנסה לשנות את העתיד אבל די שכחת את העבר ויש בעיה עם זה כי את הופכת לרכה, אף אחד לא יכבד או יזכור אותך, את איבדת את זה, כי מה שווה כל הכוחות שלך שאת מבזבזת אותם על, טוב כלום. את מתבזבזת על כשפים פשוטים שיש כל כך הרבה פוטנציאל, אמא שלי צדקה סך הכל אבל טעתה שהיא חשבה שאת באמת מסוגלת להיות גדולה, אותך מכירים באוקיאנוס, אותי מכירים כולם. הסתובבה השמועה שאת גורמת לגדולים להצטער על מעשיהם ובאמת הצטערתי לשמוע נכון. את הרי יודעת שאחי הוא לא היחיד שלא מאמין לפוזה שלך בתור ילדה טובה אז לפחות תילחמי בו ואל תברחי, כי גם אם תנצחי אותו יבוא עוד אחד, בניגוד אלייך ממני מפחדים ולא מעיזים לפגוע בי. שלי מנסה שלא לתת לשום עלבון להיכנס פנימה אבל היא יודעת שניצוץ טובה בזה ושואלת אותה -מה האינטרס שלך היום? ניצוץ מחייכת ואומרת -מה לא ברור , אני מתעלה על המורה ועושה את שיעור מספר שלוש עם שינוי קטן. שלי מתיישבת על ריצפת המערה כשהיא שואלת- את צריכה יותר ממילים ריקות בשביל לעשות את השיעור שלי. יואב מבולבל, הוא שואל- מה זאת אומרת המורה מתעלה על התלמידה? העיניים של ניצוץ לא ממוקדות והיא עונה לו מה החברה הרכיכה שלך לא סיפרה לך? , היא לימדה אותי את כל השיעורים על נקמה, מה שהיה מאכזב שאת פשוט לפי אח שלי השתמשת רק בשיעור ראשון ושני. כמובן שזה אחי ואני לא אתן לטיפה משערו ליפול אבל קצת עמוד שדרה, אבל מה אני מתפעלת, כבר אז את לא ניסית להרוג את המזיקים והמפריעים לך, תמיד היית חלשה ממני, עיוורת ממני. אגב את יודעת שלהפעיל את הרגשות שלך זה היה הדבר הכי טיפשי שעשית ,ככה לא צריך להתאמץ כדי להיכנס לראש. יואב מוסיף הערה כשאלה- את עיוורת ? ניצוץ עונה לו בצורה שנשמעת מוזר ואומרת- הרי ברור, אבל מה הוא עיוור אם לא האדם הרואה, עיניים הן חסרות עניין, כשאלה אליך שודדת הימים, איך זה להרגיש חלשה, שהגוף שלך בוגד בך, כי הוא רואה את הכישלון שאת הפכת להיות? שלי מתחילה להרגיש חולשה אבל היא נשארת עומדת . ניצוץ ממשיכה- את יכולת לעשות הרבה ולמרות היותי צעירה ממך, אני יכולה ללמד את המורה כמה תרגילים .היות והיא כבר מרגישה את הקנאה שלה זורמת בעורקיה, איתה הפחד שנכנס עמוק לתוך התודעה כשהגוף מרגיש חלש ולאט לאט מוותר על עצמו ,כי הוא יודע שאת כבר ויתרת על הכבוד ,אז למה לך לחפש אותו , הגוף שלך מרגיש שכוחך לא שווה דבר ,שאת לא שווה דבר, חוסר ביטחון שתמיד יתכסה בקשיחות מזויפת ולגוף נמאס, למה לא להקשיב לו ,עדיף להיכנע. שלי מרגישה חולשה המילים נכנסות עמוק וזה גורם לה לפקפק, עמידת הקרב יורדת ושלי מתחילה לאבד את הריכוז כשניצוץ מתקרבת אל שלי גופה בוגד בה והיא נופלת לברכיה ואומרת -את יודעת ש'ה החלק הפשוט הוא הכישרון שלי והרצח… זה סתם בונוס, עכשיו תהיה ילדה טובה כמו שאת ותתני לי לעשות את מה שאת יודעת שמגיע לך. שלי על ברכיה יורדת לה דמעה והיא לא עושה דבר בכדי לעצור אותו, מילותיה של ניצוץ הן כמו ארס שחודר אל הגוף ומשבית אותו לאט. היא מוציאה מרגלה פגיון חד ומקרבת לצווארה ואומרת- יופי, ילדה טובה. ומתחילה לעשות דבר שאף אחד לפניה לא הצליח היא מתחילה להרוג אותה. שלי לא עושה דבר כדי לשנות את זה ,היא נכנעת. היא קורסת . יואב קורה בקול אורס! ומכוון את שרביטו אליה וזה פוגע בידה . ניצוץ אומרת לו -אוי אתה באמת חושב שאתה יכול להציל אותה?, הרי גם אתה יודע שזה לא מגיע לה. המילים הנעימות שלה מתחילות לחדור אליו אז הוא מכוון את השרביט לאוזניו אומר -ליסיו . הכישוף גורם לו לא לשמוע למשך שעה וניצוץ אומרת- אל תישמע , בכל מקרה זה יכאב. היא חוזרת לשלי ומתחילה מחדש את החתך שהיא התחילה בצווארה, הדם מתחיל לרדת ויואב ניזכר במה ששלי אמרה .היא לא טובה בעימות פיזי. הוא רץ אליה ומתחיל להרביץ, היא מתחמקת ,אבל לא מכולם ואומרת -טוב, אם אי אפשר להעלים אותם צריך להיפטר מהם. היא מכוונת אליו את הניצוץ שלה והוא צועק- שלי! תתעוררי ,את מסוגלת כל מילה שלה היא שקר! הוא צועק בקול הכי חזק, כי הוא בעצמו לא שומע דבר, אבל שלי מתחילה לשמוע והיא קמה ומברכיה ואומרת- זהו להיום. היא מעלימה את שניהם בזמן שהניצוץ של ניצוץ מתחיל לעבוד. היא כועסת ואומרת- אני צריכה אותה לבד, אחרת אני לעולם לא אצליח להרגה . הם מגיעים לאזור מרוחק ביער. יואב מסיר את הכישוף ושואל את שלי -איך היא עשתה את זה? אין לה כוח אחד? שלי עונה- בת של סירנה , זה הכוח שלהן, איזה סתומה שעמדתי ונתתי לה לדבר. שלי מתוסכלת היא מתיישבת על אדמת היער ושמה את ידיה על פניה. יואב מתיישב מולה ,מזיז את השערות שנפלו על פניה ואומר- סירנות יכולות לפגוע בכל אחד ,זה לא אומר שאת סתומה. אבל עכשיו אני מבין ממה הפחד שלך נבע. שלי מכחישה-אני לא מפחדת. יואב אומר לה בהבנה- את לא חייבת לומר, אני שומע את זה. הוא מסתכל על הצוואר של שלי ואומר לה- צריך לחטא את זה אחרת זה יהיה גרוע מאשר רק חתיכת דם קטן, אני מכיר מרפא, אגיד לך לאן ללכת והוא יטפל בצוואר שלך שיגיע . הוא מסתכל בצווארה ואומר בפליאה- זה ממש מוזר, דבר שקרה בפחות מדקה לא אמור להיות חמור כל כך. הוא שם את ידו ליד ורואה עוד משהו סימן של שמונה קוים לא סימטריים שמצטלבים לצורה שדומה לכוכב שנראה בצורה הזאתי (ארבעה קוים שמצטלבים יחחדיו ויוצרים 8 קווים) . שלי נוגעת באזור מרגישה את הסימן וישר מעיפה את ידו של יואב ואומרת לו- אל תיגע בזה!. קולה מבוהל ותקיף. היא ממשיכה למשש את הסימן ואומרת לו -היא משחקת לפי החוקים שלה וזה אחד מהם, בפעם הבאה שנפגוש אותה תטיל על שנינו את הכישוף של החירשות. יואב שואל -מה זאת אומרת בפעם הבאה?, את מתכוונת לעמוד מולה שוב? שלי מורידה את היד מהפניה ואומרת -אני לא בורחת מקרב ,ובכל מקרה אני מסומנת זאת אומרת שניצוץ סימנה אותי כמטרה היא לא תוותר עד שהיא תראה אותי בקבר. תבדוק שהיא לא סימנה גם אותך ,גם אם היא לא לגמרי סירנה היא מסמנת את הקורבנות שלה בדיוק כמותן. יואב מחפש על גופו ומוצא על ידו את אותו סימן בדיוק. יואב שואל בתקווה- היא אי פעם פספסה את הקורבנות שלה, ולא הרגה אותם? התקווה הקטנה הזאת של יואב מצחיקה את שלי. שלי מלטפת את פניו ואומרת- תמיד יש פעם ראשונה. שזו דרך אחרת לומר היא מעולם לא ריחמה על שום קורבן ואין אחד שיצא מזה אבל תמיד אפשר לנסות. זה לא הכי מעודד אבל שלי לא טובה בעידודים היא טובה במעשים והיא מתחילה כשהיא אומרת לו -תקשיב , כל מה שצריך זה ללמוד אחד את השנייה ואחת את השני בלי לדבר, אם נתאמן בזה זה יעבוד, אם אני אשמע אותה אני איכנע ואני יודעת את זה כי היא מספרת אמת. יואב אומר לה -היא לא מספרת שום אמת ושום בטיח ,את לא צריכה להיות רעה בשביל שיכבדו אותך ,את חזקה ואת יצרת עידן חדש שבוא האדס הוא אל טוב שעוזר , אז למה לך לרצות לוותר על זה?, היא סירנה היא אומרת את כל מה שאת לא רוצה לשמוע ,אבל עמוק את קוראת לדברים האלו האמת , שודדת הימים מתה וקמה במקומה שלי והיא הרבה יותר חזקה. שלי מחייכת אליו ואומרת- אתה גאון, אני יודעת מה אפשר לעשות אנחנו נדבר עם היחידות שיכולות לעזור לנו בענייני סירנות וככה נלמד לשלוט בזה, אבל אין לנו הרבה זמן בתור מסומנים אנחנו בסכנה מתמדת אין לדעת מתי היא תשתמש בסימון כדי להכאיב לנו, אבל כמו שאני מכירה אותה היא אוהבת להתעלל קודם בקורבנות שלה ואז להרוג אותם. ממש מעודד, בואו נודע על האמת אחריי מה שהיא אמרה עכשיו אני מפחדת ואני לא מסומנת בכלל. בואו נחזור לסיפור. שלי מעלימה את שניהם והם מגיעים לחוף הים ליד העיירה. יואב ממשיך ללכת עד שהוא רואה את מיקה ויוני על סירה קטנה ואומר- שלי, מיקה ויוני פה . שלי מופתעת בדיוק כמוהו ושואלת בקול- מה הם עושים פה? . הם מגיעים אל החוף ומיקה רצה אל שלי ושואלת אותה בדאגה -מה קרה לך? .מיקה נראית טיפה שונה היא עכשיו עם קוקו וצבע שערה דוהה היא בעלת שיער שתני בכלל רוב השיער שלה עדיין סגול אבל עכשיו יש בראשה עכשיו גם צבע שטני. היא לובשת חולצה אדומה וטייץ שחור. יוני לובש ג'ינס כחול וחולצה שחורה. אז מה קרה פה הרגע?. אז אם חשבתם שהעולם עוצר ומחכה ששלי תבוא והוא יפעל אז זאת טעות, עכשיו אני אספר לכם איך מיקה ויוני קשורים לעניין.

פרק 45- הצד שלהם ונמשיך…
לפני שבוע ימים פלוס מינוס התרחש הפיצוץ באי. מיקה ויוני קמו וראו שהיה פיצוץ באזור החוף. מיקה ישר הקימה את יוני. הם שמעו בעודם יוצאים מהבקתה את הרעש שעבר אחריי מה שקרה. מיקה לא בזבזה זמן. היא החלה לתחקר אנשים מהאי. מיקה עברה מאיש לאיש, מכל קסום לקסום ורובם ענו בתשובה אחת לשאלה "אתם יודעים מי גרם לפיצוץ?" והתשובה הייתה אותה אחת "הניצוץ". כשמיקה ויוני הבינו שזה מה שיש להם, השם הזה. הם חייבים לחקור, ומי יודעת הכי טוב על דברים כאלו, שלי. אבל אז הם גילו ששלי לא באי בכלל. יוני התחיל לבדוק אנשים ופנה בפעם הראשונה לאדם זאב ושאל אותו- אתה ראית את שלי? איש הזאב לא הבין על מי היא מדברת אז יוני ניסה להסביר- שודדת הימים ראית אותה? האיש זאב התחיל לספר ,(כאילו שחסרים מספרים) ואמר -ראיתי את זה, מטורף!, הניצוץ היא הגיעה העירה היא רדפה אחריה ואחריי החבר שלה. היא כיוונה אליהם את הניצוץ שלה ללא רחמים וכשהיא סיימה הם כבר לא היו שם, אם אתה שואל אותי זה או שהם הצליחו לברוח או שנגמר הסיפור ועם הניצוץ הרבה יותר הגיוני שנגמר הסיפור. יחסית קצר אבל קולע. יוני סיפר את הכל למיקה והיא התחילה לחפש דרכים למצוא אותם . אבל אחריי שהיא תחקרה את כמעט כל מי שעל האי לא בטוח שהם יסכימו לעזור לה, מיקה היא יותר אגרסיבית ותקיפה מיוני. האדס לא יעזור לה. תוום הלך. הם היו צריכים למצוא דרך אחרת לצאת מהאי לחפש אותה. יוני הציע לה רעיון -מה דעתך על רעיון פשוט יותר? נשוט בסירה. וכך בתוך יומיים הם בנו סירה, מיקה הסכימה כי היא יודעת להשיט וזה הרעיון היחיד שלהם. מיקה ויוני יצאו אחריי היומיים ומיקה לימדה אותו כל מה שהיא יודעת על להשיט סירה שהיא למדה מאמא שלה. הם לא היו בטוחים איפה שלי ויואב נמצאים אבל היה למיקה רעיון ללכת למקום שבו הכל קורה, החוף. וככה זה התחיל. הים געש. מיקה כמעט נפלה למים. יוני כל הזמן התחרט. הוא נזכר שמיקה בהיריון והציע לחזור אבל מיקה הייתה נחושה בדעתה. היא אמרה לו דברים כמו – אתה כל כך פחדן. או – אתה הצעת את הרעיון מה הבעיה שנדבוק בו? אחריי כמה ימים של ריבים, השלמה וטירוף מצד שניהם. הגיעו מיקה ויוני הגיעו לחוף. חזרה להווה , מיקה לא יודעת מה באמת קרה ולכן היא קצת מפחדת , היא כמו הרבה יצורים קסומים לא יודעת למה באמת ניצוץ מסוגלת והיות וכל הקורבנות שלה מצאו את מותם די מהר. שלי שואלת את מיקה בהפתעה כשהיא באה אליה -למה באתם לפה? כל הדאגה של מיקה יורדת והיא אומרת לה- לבדוק אם אתם חיים. היא ישר קולטת את הצוואר של שלי והדאגה שלה חוזרת והיא אומרת לה- אוי, את צריכה טיפול שם ,וצריך גם לדבר עם ידיד שלי הוא מומחה בסימני גורל, אולי הוא יכול לעזור לך. שלי ישר מורידה את ידה של מיקה מהצוואר שלה ואומרת -תקשיבו אני לא יודעת למה להילחם כל כך מדבר אליכם אבל אתם תיפגעו מאוד אם היד שלכם תיגע בסימן הזה. יש לכם עניינים אחרים על הראש ואתם יודעים את זה, אז תתעסקו בהם אחרת לא יהיה לכם העתיד שאתם חולמים עליו. שלי רואה על פי הדאגה שלה שמשהו ברגשות שלה משתבש והיא בהיריון וככה היא רומזת להם שזה שהיא בהיריון זאת עוד סיבה למה אסור להם. מיקה לא משתכנעת. יואב מתחיל לדבר כי הוא מבין את הכוונה של שלי ואומר- היא צודקת, תביאו לנו את המקום של מי שיעזור ואנחנו נלך לבד. יואב מנסה לשכנע את מיקה אבל זה לא עוזר .שלי מנסה לגרום לה ללכת ואומרת לה -תקשיבי זה לא הקרב שלך, אם את תישארי איתנו את תהיה מסומנת כמונו ותאמיני לי שאת לא תאהבי את זה, הדבר הזה נראה כמו סתם קעקוע אבל הוא משאלת מוות ואת יודעת שאין לך חיי נצח אז לפחות תנסי לחיות את מה שיש לך. מיקה בראשה חושבת זה לא בטוח שאין לי חיי נצח אבל באמיתי היא אומרת -איך את יודעת שתתגברי עליה? שלי אומרת- את האמת אני לא באמת יודעת, אני אמצע דרך, עכשיו אם הבנתם הזהרות לכו מפה ואל תחזרו עד שאתם בטוחים שהיא לא בסביבה. קולה של שלי מזהיר אותם . ניצוץ היא אויבת שונה מאויביה האחרים של שלי. היא לא מבינה ולא תבין דיבורים, רק את שלה. שלי לא רוצה לבזבז את הזמן שלה על לגרום להם לחזור כך שהיא פשוט מבקשת את המקום בו נמצע הידיד שלה והיא נותנת לה. ואחריי זה, היא פשוט שולחת אותם בחזרה לאי. יואב לא מתווכח ,גם לדעתו הם לא צריכים להיות מעורבים בעניין. שלי מסתכלת על הפתק והוא כתוב בעברית. שלי לא יודעת לקרוא שום שפה מלבד מילים בודדות ביוונית עתיקה של מכשפים, לא עברית זה בטוח, וגם זה מעט, בקצת הזמן שלה עם מדוזה היא למדה בקושי לקרוא ,ועדיין היא לא ממש טובה בזה אז לקרוא עברית?, זאת בעיה. יואב מבקש ממנה את הדף והיא מביאה לו הוא מקריא- מולי פול רחוב הרצוג 12 באר שבע . הם מתחילים ללכת וכשמחשיך הם עוצרים. שלי לא מכירה את המקום וזאת המגבלה של העלמות שלה היא חייבת לדעת איך המקום נראה כדי להגיע אליו. הם עוצרים לישון. יואב נרדם מיד אבל שלי עדיין לא עייפה או יותר ,היא לא מנסה לישון בכלל הראש שלה עסוק במחשבות. ולרגע היא שומעת את קולה של ניצוץ באה אליה. היא עומדת מולה כשיואב עדיין ישן. ניצוץ עומדת מולה ואומרת לה- באתי להציע לך עסקה . את יכולה לדחות את מועד המוות כמה שאת רוצה אבל …\ שלי עוצרת ואומרת לה- אני לא עושה עסקה עם סירנות . ניצוץ עונה לה- צודקת אל תעשי אבל זה יעלה לך , את מרגישה את זה הרחש של הגלים שבולע את המילים שלך ולאט לאט את מאבדת את השליטה את מרגישה איך זה להיות חסרת אונים, מסכנה. שלי מתחילה להתנשף היא מתנגדת למילים כמה שהיא יכולה ,אבל היא מרגישה את החנק הזה שתוקף אותה , את הפחד שמשתלט עליה והיא עוצמת עיניים וצועקת כשהיא שמה את ידיה על האוזניים ליסיו. ניצוץ שמה לה קופסא עם כפתור ביד ואומרת כששלי לא שומעת כשיבוא לך לחזור להיות מישהי עם כוח תלחצי על הכפתור. ניצוץ הולכת משם . ושלי כל כך רוצה להרביץ לה אבל היא משום מה היא לא עושה את זה. היא לא רוצה להרוג אף אחד למרות שזה מאוד מפתה אותה, עם אחת שמנסה להרוג אותה. היא הולכת לישון לצד יואב ומבקשת ממנו לעמוד על המשמר ולבדוק שהיא לא מגיעה שוב. בגלל שהיא רק רוצה לישון עכשיו ,היא שוכחת לספר לו על הקופסא שניצוץ נתנה לה. יואב יושב על המשמר ומוצא על יד שלי את הקופסא , הוא לא שואל אותה ,כי הוא יודע שהיא לא שומעת עדיין. הוא שומע במה שהיא אמרה לו שהיא לא מחכה לתשובה שלו. יואב לוחץ על הכפתור וניכנס למלכודת של ניצוץ ולא מלכודת פיזית אלא נפשית. הוא מתחיל לשמוע את קולה של ניצוץ והקול אומר אם את שומעת את זה , זה אומר שהקשבת לי ואת מוכנה להצטרף אלי ולוותר על כל התדמית המזויפת שלך בתור ילדה טובה, הרי בזמן שדיברנו אמרת לי שאת מרגישה נורא וזה מחליא אותך להיות טובה והרי לא תהרגי אותי כי את יודעת שאנחנו חזקות ביחד .אם את שומעת את זה, זה אומר שהחלטת לעזוב את העבד החסר תועלת שלך ולפגוש אותי. ניפגש מחר בבוקר ליד החוף . יואב מסתכל על שלי ולא יודע למי להאמין . הוא אומנם אוהב את שלי אבל הוא יודע על העבר שלה כמו רוב האנשים , היא לא נותנת אמון באף אחד אז למה שהיא תיתן לו הוא הרי הוא לא ממש מועיל . זה גורם לו לפקפק בעצמו ולחשוב מחדש מה באמת שלי רוצה ממנו . את רוב חייו הוא בילה כעבד לגדולים והיא גם אחת הגדולות אז אולי יש לה אינטרס בזה שהיא אתו? אולי היא בכלל לא אוהבת אותו? ככה זה סירנות הן משבשות את המחשבה. ונדמה שעד עכשיו היא מצליחה. שלי קמה בבוקר וישר מרגישה כאב חד בצוואר אחד מתוך שישה הפסים של הכוכב שעל צווארה זוהר , זה לא סימן טוב. שלי אומרת ליואב בוא נקום, חייבים להגיע לידיד של מיקה היום. יואב בהחלט לא נראה שהוא מוכן להמשיך בדרך הוא רוצה לפתור את מה שהוא שמע בלילה ,הוא שותק והפרצוף שלו אומר הכל. שלי מבינה שהוא רוצה לדבר אבל היא מרגישה שכל מילה שהיא תגיד הוא יתפרץ עליה. היא מרגישה את המתח מאז שהיא התעוררה. זה לוקח כמה דקות אבל אז הוא מתחיל כשהוא אומר את זה בצורה הכי רגועה שהוא מצליח לומר תגידי את פגשת אותה אתמול ? הקול שלו כועס אבל הוא מצליח להשתיק אותו טיפה . שלי עונה לו כן , לא משקרת לו. יואב שואל אותה בחשדנות ומה היא אמרה לך ? שלי קולטת את החשדנות ושואלת אותו אתה חוקר אותי? יכולת פשוט לדבר , פתחתה את המתנה שלה? וחשבת שאני מסכימה לעסקה שלה, והאמת אני לא אמורה להצדיק את עצמי! ואם זה כל כך משנה לך אני הטלתי את הכישוף על האוזניים אחריי שהיא אמרה את המילה עסקה, אבל איזה כיף שאתה מאמין. זה מכעיס אותה שהוא חושד בה. שלי אומרת לו מה היא אמרה כבר, המניפולטיבית הזאתי ,שהסכמתי לעסקה שלה? שאני אפגוש אותה? יואב טיפה מתפלא ושואל בחשדנות איך את יודעת את כל זה? שלי עונה בזעם אני יודעת איך המוח שלה עובד, היא מנסה לסכסך ועד כה שהיא פשוט מנסה להראות לי שלא משנה מה אני אעשה תמיד יחשדו בי. עכשיו אם אין לך טיפה של אמון בי אז לך מפה! לך מפה! היא כועסת עליו יותר מתמיד היא נותנת לו כאפה והוא מנסה לכפר על מילותיו ולומר אני מצטער, פשוט זה גרם …גרם לי לחשוב שאת …\ היא שואלת אותו בקול תקיף שאני מה? הוא מתחיל לגמגם ולומר ש…ש… שאת …רוצה …אותי בגלל אינטרס ואת לא באמת אוהבת אותי . היא מתקרבת אליו ואומרת לו אני רוצה שתהיה איתי כי ,כי אני אוהבת אותך ולא משום סיבה אחרת , אני לא צריכה לוחם ,אני צריכה חבר. הוא קצת מתלהב והרוחות נחלשות . שלי מנשקת את יואב ואומרת לו יש לנו משהו שניצוץ אין . יואב שואל אותה מה? שלי מחייכת ואומרת אנחנו , מאוהבים ולה יש רק אח אחד עם נקמה ושקית זבל איתה היא מנקה אחריו . היא בעצם מוחקת את הריב ומתחילה לצחוק על ניצוץ . הם ממשיכים ללכת לכיוון אבל הם בדרום בדרכים , לשלי וליואב אין שום רעיון כי יואב חיי עם בני אדם רק בשנות 20 וטוב כבר מזמן העולם לא שם. הם חייבים ללמוד על תחבורה ציבורית ובשביל זה , מיקה יכלה להועיל . למזלם הם לא היחידים שחושבים ככה. מיקה חזקה. עם בטנונית כל יום הבטן שלה גדלה. היא ויוני פה הם עומדים ליד התחנה מחכים להם . נראה לכם שהם יוותרו , אלו יוני ומיקה. שלי לא לגמרי נרגע על החשד של יואב בה אבל היא מתרכזת בסימן ,אם הוא פועל זה מביא רק רע . יש לה מספיק דברים לכעוס עליהם היא לא תיתן לזה להפריע לה . אין לה כוח להתווכח עם אף אחד. היא מסכימה לכל מה שמיקה אומרת בלי להקשיב לה בכלל. סביר להניח שהיא מנסה להסביר לך איך משתמשים בתחבורה ציבורית אבל שלי מתעסקת רק במחשבות שלה ומסמנת להבנה כל דקה בערך. מיקה בשלב מסוים מבינה שהיא לא מקשיבה לה בכלל ומקישה באצבעות שלה מול הפרצוף של שלי כדי להעיר אותה . כנראה שלאגור כעס ומחשבות זה מוציא מריכוז. היא שואלת את מיקה מה? ברגע שהיא קולטת שמיקה הבינה שהיא לא מקשיבה. מיקה שואלת אותה את הבנת משהו ממה שאמרתי? אחריי זה שלי פשוט פולטת מולה מיקה מה את עושה פה בכלל? שלי לא טובה ביחסים עם אנשים אחרים, היא מעולם לא הייתה צריכה וזה משהו שמפריע לה . היא כועסת על מיקה ובמקום לומר לה מיקה אני כועסת שלא הקשבת לי היא פולטת "מיקה מה את עושה פה בכלל?" או ששלי לא טובה בלהבהיר את עצמה או שמיקה פשוט מתעלמת מאזהרות . מיקה ממשיכה ואומרת שלי אני רק רוצה לעזור לך ,באמת , אני לא אפריע בשום קרב אבל את צריכה מושג לאן ואיך להגיע בתחבורה כי\ שלי עוצרת אותה בכעס כי מה ? אני לא צריכה תחבורה יש לי קסם ותאמיני לי שזה מספיק בשבילי. מיקה ישר עוברת לתקיפות ואומרת תקשיבי אני כולה רציתי לעזור לך , את לא רוצה לא צריך . שלי בשוק ומוציאה עוד משפט אני אמרתי לך כבר לא לבוא , שלחתי אותך בחזרה אל האי וכל מה שהייתי צריכה לעשות זה להגיד לך ללכת , או שפשוט נמאס לך להיות עקשנית? .לשלי בטן מלאה על מיקה והיא כועסת יותר מהרגיל, היא מעדיפה להיות או לבד או עם יואב ולא עם עוד אנשים. זה הגורם העיקרי לכעס שלה אבל לא רק גם הכאב של הסימן מוסיף אבל בעיקר העובדה שאין לה יחסים בין אישים עם עוד אנשים והיא גם לא ממש רוצה אותם. מיקה הולכת לצד ויוני אחריה הוא אומר לה -איפה הסבלנות הלכה? מיקה עונה לו- היא לא רוצה בכלל את עזרתי, הרי באי אני לא יכולה לעזור ,כולם מפחדים שאני אתחקר אותם ופה מי שצריכה את עזרתי לא רוצה אותה. מיקה מתוסכלת ויוני מלטף אותה ואומר לה- יש עוד יצור קטן שצריך עזרה ממך ואת מתעלמת ממנו לגמרי. מיקה מבינה ואומרת- אבל… , למה? עכשיו כל מי שיודע רוצה שאני אנוח, בסוף היא או הוא יצא עצלן. יוני מתחכם -או עצלנית ,מה דעתך שנהיה סבלנים יותר , נעזור להם בדרך הלוך ובחזור נבקש ממנה לחזור ליוון. לבית שלנו .מה דעתך? מיקה אומרת בקול של ילדה קטנה- אני אומרת שאתה מפחד להילחם, אבל אם זה יגרום לך להפסיק להתפרפר סביבי, אז בסדר. למרות שהיא מתוסכלת מזה שהיא מרגישה לא חיונית יותר, היא מעדיפה לגרום ליוני להרגיש טוב מאשר שלגרום לו לדאוג . שלי לא מבינה למה מיקה ויוני עדיין לא עוזבים אותם, ומביעה הפעם את הכעס שלה בשתיקה. הפעם יוני בא אליה עם מבט של עובד סוציאלי ואומר לה -את מכבדת עסקאות ,נכון? שלי מהנהנת לחיוב והוא ממשיך- אז יש לי עסקה, אנחנו ניקח אתכם ב Δημόσια συγκοινωνία (המילים ביוונית) ,כלומר בתחבורה הציבורית ,ואחריי שתגיעו ליעד תחזירי אותנו ליוון. עסקה הגיונית? שלי אומרת- כל עוד היא לא מתעקשת על השטויות שלה אז מקובל . יוני ושלי לוחצים ידיים להסכמה, וכולם עולים לאוטובוס. שלי בוחנת בעיניים שלה כל דבר באוטובוס, הוא מוזר מידי מכדי להיות אמיתי, גם יואב בוחן אבל הוא יותר מתפעל מהמכונית הגדולה והירוקה הזאתי שזה ממש לא דומה למה שהיה שהוא חיי באזור בני אדם. אחריי 4 תחנות הם יורדים ברחוב הרצוג . מיקה מובילה אותם ואומרת תבואו אחריי, ואל תסתכלו לאף אחד בעיניים. היא צוחקת למרות שהיא נותנת מבט רציני, שלי ויואב מתייחסים לזה ברצינות ,בדיחות מילוליות זה הרף שהם הגיעו אליו בצחוקים. הם נכנסים לבית קומות. מיקה מנסה לראות שהיא עדיין חיונית ואין לה שום בעיה להוביל אבל אפשר לראות שהיא לא מצליחה לשדר את התקיפות שלה כי היא מתוסכלת. הם עולים במדרגות המלאות אבק כי אין מעלית, הם עולים עד לקומה 4. מיקה אומרת להם- הוא קצת מוזר אבל הוא חכם ,אל תתנו לרושם הראשוני שלו לתעתע בכם הוא גאון. מיקה נאנחת ושלי באה אליהם , פונה ליוני ואומרת לו- עסקה זאת עסקה, יש לנו כבר מושג על הדרך חזור אני אחזיר אתכם לאזור שדה התעופה. היא מחפשת את המילה ולוקח לה דקה אבל היא מצליחה ואומרת להם -ת… תו… תודה על העזרה. מחליא או ככה זה לפחות מרגיש, שלי מרגישה מוזר שהיא אומרת תודה, היא לא מודה לאף אחד ,אפילו ליואב היא לא אמרה תודה. יואב דופק בדלת ושלי מסתכלת לאחור והיא רואה את ניצוץ היא באה אליה ואומרת -אמרתי לך שתשלמי ,היא נוקשת באצבעות שלה ועוד פס מהכוכב זוהר, שלי מרגישה כאב חד וחזק כל כך שהיא נופלת על הרצפה. ניצוץ נעלמת משם ברגע, אין לה טלפורטציה אבל לברוח מהר היא יודעת. שלי לא מספיקה לקום והיא כבר נעלמת בריצה. יואב רואה ששלי נופלת וישר בא לעזרתה, היא לא מאבדת הכרה, היא חזקה , גם הגוף שלה חזק ואפילו שלושה חרקים של האדס לא יגרמו לה לאבד הכרה. אבל כאב זה יגרום והרבה ממנו. הכאב הוא רק בראש ובלב אבל מאז שהיא פתחה אותם, זה רק פוגע בה, בכל פעם שהיא פוגשת את ניצוץ היא מרגישה את החרטה שלה עולה וזה רק אומר שניצוץ מצליחה לעשות את מה שהיא רוצה, להתעלל בה לפני הרצח שלה. שלי קמה על רגליה ויואב מנסה לעזור לה לקום. כששניהם על הרגלים הדלת נפתחת. נער שנראה בערך בסביבות גיל 18-19 לבוש במדי צה"ל , בעל שיער ג'ינג'י שעשה גלח ,עיניים חומות ,התחלה של זיפים ונמשים. על פניו זוג משקפיים. יואב מתחיל לפקפק במקור אבל לא אומר דבר על זה. הנער שואל אותם- מי אתם ומה אתם רוצים? שלי כבר על רגליה והיא מסדרת את השיער ומתחילה לענות- מיקה שלחה אותנו ,זה בנוגע ל…\ הנער לא נותן לה להרכיב יותר מזה ומתחיל להתלהב. כל פניו מסתכלות על הסמל שעל צווארה. האיש לא מבזבז זמן ומכניס אותם לדירתו הריקה מאדם ואומר להם -אף פעם לא ראיתי את הסימן לא על גופות, כנסו, כנסו. איזה משפט ממש "נחמד" לקבלת פנים. שלי ויואב נכנסים ובאופן מוזר הדירה נראית יותר של מדען מטורף ולא של נער. הבית מלא במבחנות זרוקות ושבורות על הריצפה, כורסה וספה בצבע לבן, פוסטר עם סמל של חיל המודיעין, והרבה הרבה דפים בכל זמן בכל מקום. רק לפי זה ניתן להניח שהוא נימצא בבית רק לצורכי עבודה ולא ללינה. למרות שאפשר לראות מהצד של הדירה עוד שני חדרים. אחד שסגור עם סימן לשירותים והשני עם דלת חצי פתוחה ומבצבצת ממנה מיטה. שלי לא בוחנת יותר מזה, היא מסתכלת על האדם שבזה הרגע בא אליהם עם כמה חפצים שנראים כאילו הוא פילח אותם מבית חולים. יואב שואל אותו בחשד- אתה מכשף? האיש נער הזה מגחך ואומר- הלוואי ,אני סתם בן אנוש, כל המשפחה אבל כולנו מלומדים בנושאים הקסומים. הוא מתקרב לצוואר של שלי ואומר לה- עכשיו אל תזוזי , אני יסתכל על כל חלק ואבדוק את הפרצות בקסם הזה. שלי מרימה את הראש ונותנת לו להסתכל על זה כשהיא שואלת -פרצות? זה לא סתם סימן קסום, אתה בעצמך אמרתה. הוא מחזיק זכוכית מגדלת עם אור סגול ,מכוון לסימן ועונה- כמו שאת יודעת, כל קסם בא עם מחיר אבל אם לא הבנת עד עכשיו, לכל קסם יש היפוך ,זה שלא גילו אותו לא אומר שהוא לא קיים. שלי מבינה לאן הכיוון הולך. הוא בעצם אומר לה במילים אחרות אני חושב שאני יכול למצוא אבל מי יודע. כלומר אין לו מושג אם יש דרך לבטל את זה. שלי פשוט רגילה שאומרים לה את האמת ולא מוכרים לה תקוות שווא . הנער מתחיל לקחת דגימת דם שהתייבשה על הצוואר שלה. ולוקח עוד דגימה לא יבשה. זה לא כואב יותר מידי , ביחס לכל הכאבים שלה זה כלום ושום דבר. הוא אומר לה- טוב , אני אנתח את הדם כדי לראות את השינוי ונראה מה אפשר לעשות. הוא מרים מהספה חתיכת נייר ומביא לה כדי שתעצור את הדם שיוצא מהפצע שהוא עשה. שלי נמנעת מלדבר או לחשוף בפניו מידע, מבחינתה אי אפשר לסמוך על אף אחד גם אם היא חושבת שהוא בצד שלה. יואב מסתכל על שלי ובודק מסביב שאף אחד לא נכנס. אחריי מה שקרה בדלת הוא מתחיל לחשוד בסביבה ולדאוג יותר. הנער עובר לחלק שנראה כמו מטבח שנמצא מהצד השמאלי. הוא משתמש בדגימות ובודק אותם. יואב ושלי לא מסתכלים לשם, שניהם נראים חסרי סבלנות. שלי לא רוצה לקחת את הזמן. היא יודעת שברגע שכל הסימן יזהר היא תסבך. אחריי 6 דקות שלי קמה מהספה המלוכלכת ובאה לומר לו שהיא הולכת אבל אז היא רואה שהוא בא אליה ואומר לה- זה נס, זה לא הגיוני ,הסימן לא גרם לשום שינוי גם כשהוא פועל , זה כאילו הסימן מזויף אבל זה לא הגיוני אני חקרתי ואין שום סיבה שזה יהיה מזויף כי לפי מה שראיתי עד כה על האנשים עם הסימן הוא נראה בדיוק אותו דבר אפילו לא פגם קטן. שלי מחייכת ואומרת- היא שיקרה, זה סתם התעללות שלה. יואב שואל- גם מה שהיא עשתה לי זה שקר? הוא מראה לו את היד והנער מסדר את משקפיו לוקח דגימה, בודק ואומר באכזבה- אני מצטער ,הדגימה שלך תואמת לכל דגימות המתים שלקחתי. שלי שואלת -המתים שלקחת היו הולכי קרקע? הנער עונה- ברור . שלי לא אומרת באותו רגע אבל היא מבינה שיש סיבה למה לניצוץ אין אויבים בים ,היא לא יכולה להרוג אותם. שלוש דפיקות על הדלת. יואב ושלי בכוננות והנער די מופתע מזה ,הוא אומר להם -איזי חברה, זאת בטח השכנה שלי עמית. היא באה לפה כי היא חושבת שאני לא מסוגלת להסתדר על ארוחות, או שהיא או הנכדה שלה באה לבקש ממני דברים. הוא פותח את הדלת ורואים מזווית העין של יואב(שזה במרחק אבל מול הדלת) שיש שם אישה מבוגרת מאוד , נראית בגיל 100 פלוס מינוס והיא עם שיער בלונדיני בהיר מאוד ועיניים ירוקות . היא לובשת שמלה וסוודר וגבה טיפה כפוף. היא מסתכלת מעבר לנער ומחזירה מבט אליו ואומר ,יותם ,תגיד שיש לך אורחים ותכניס אותי ,הרי אף אחד לא חושב שאתה תבשל להם. הוא מובך מהערה ומכניס אותה . האישה מביטה ביואב ולא מאמינה היא שואלת אותו בפליאה יואב כהן? . יואב מסתכל על פניה של האישה הזקנה ,קולט ושואל עמית מלכה? . שניהם עונים לחיוב . היא אומרת לו מי היה מאמין , אז השטן בהחלט הביא לך מתנה. יואב עונה ולך לא חסר מה שרצית ,שמעתי שיש לך נכדה. עמית עונה בגיל שלי כמעט לכולם יש נכדים, רק אתה נשארת קצת מאחור, מחפש עם מי לעשות עסקים. מהצד אי אפשר לקלוט את זה אבל יואב יודע שיש עקיצה בדבריה . שלי באה לאוזנו של יואב ושואלת אותו אתה רוצה להמשיך ולהסביר מי זאת או שנוכל לעזוב ? היותם הזה לא יכול לעזור לך אני רואה את זה על פניו. יואב עונה צודקת , נלך אבל היא הייתה חברה טובה שלי, אני איפרד ממנה ונלך. שלי מקבלת את זה . הוא מתקרב אל עמית והיא שואלת אותו בצרידות , יש לך חברה חדשה? יפה שאתה חושב על דברים אחרים .טוב, אני מבינה שהרפתקאות הן חלק ממך , אתה רוצה ללכת מפה נכון?. יואב עונה כן , הבנה מעולם לא הייתה בעיה אצלך . אז ניפגש? עמית מצחקקת ואומרת לו אולי בגלגול הבא . הם נפרדים לשלום ושלי אומרת ליותם אנחנו לא צריכים את עזרתך יותר. יותם אומר לה אני באמת לא ממש יכול לעזור אבל יש לי הצעה ,אני אומנם לא יודע הכל אבל בנושאים האלו הכי טוב שתלכי לסירנות הן יודעות הכל עליה. שלי יודעת את זה אבל היא מופתעת שהוא יודע את זה ושואלת אותו איך אתה יודע? הוא עונה לה אני בן 19 אבל אני התחלתי לחקור את היצורים הקסומים וקסם עוד בגיל תשע בזכות המשפחה שלי. אני הייתי נשאר לעזור לכם אבל אני מעדיף לא להסתבך עם המפקד שלי מאשר להסתבך עם הניצוץ. שלי לא מבינה על איזה מפקד הוא מדבר אבל לא ממש אכפת לה. היא מקבלת את הסוג של להתראות שלו ואומרת לו להתראות .יואב יוצא אחריה . והם הולכים משם . שלי אומרת לו את המחמאה הכי גדולה שלה לבני אנוש ש- הוא לא היה בזבוז זמן מוחלט. יואב לא ממש מגיב למה שהיא אמרה . הוא שואל אותה שאלה לא קשורה, תגידי לאן הולכים? שלי עונה אל הסירנות. שלי לא סובלת את הסירנות לכן בכל פעם שהיא אומרת סירנות תמיד יש צליל של לעג בקולה. היא אוחזת בידו ומעבירה את שניהם אל החוף. הם לא מדברים, עד שהם מגיעים לאזור הסלעים החדים שבחוף. שלי אומרת ליואב להישאר במקום והוא מסכים. יואב לא נוהג להתווכח עם אף אחד. אחריי שנים בתור עבד ועונשים על חשיבה חופשית הוא מפסיק להתווכח ונותן לאדם השני להחליט. כל השנים אומרים לו מה לעשות והוא עושה וזה נשאר לו עד היום . ברור שזה לא יעבור ברגע הריי רק לפני שבוע בערך הוא הפסיק להיות עבד. שלי מתקדמת לעבר האבנים וקופצת למים . היא הופכת לבת ים . היא שוחה לכיוון החלק מתחת לסלעים ורואה שמה את הסירנות מצחקקות . שלי עדיין לא בעד התוכנית של עצמה אבל היא רוצה לגמור את העניין עם ניצוץ. היא פונה אליהן והן קולטות אותה ושואלות מה באת אלינו? נגמר לך המשאבים? שלי עם פרצוף רציני. היא באה אליהן ואומרת באתי לדבר על חברה שלכן . ניצוץ. הסירנות המומות וכעוסות אחת מהן אומרת לה היא לא אחת מאיתנו , היא לא סירנה יותר. שלי כמו בחקירה ממשיכה לדבר ולשאול מה קרה? הן שותקות . שלי שואלת אתן רוצות לשתוק או לספר לי כי עד עכשיו אני לא ראיתי אף אחת מכן עומדת כנגדה . אחת הסירנות המבוגרות צצה מאחוריהן ובאה אליה. היא אומרת לה אנחנו הסירנות רעות כלפי בני אדם רעים ,אבל היא הפכה את זה לאישי והרגה את אחת מאחיותינו, אחריי זה היא גורשה מהאוקיאנוס לתמיד והיא לא יכולה לפגוע באף נושם מים. שלי מחייכת ואומרת זאת הסיבה שהיא לא יכלה להרוג אותי. היא מתעללת אבל לא הורגת. שלי חוזרת לרצינות ושואלת גברתי , יש דרך לבטל את הסימן, הולך קרקע קיבל אותו ואני רוצה להסירו. הסירנה המבוגרת אומרת כל עוד הסימן לא התחיל לעבוד, תביאי אותו במהרה אל הסלעים. שלי משתחווה לפניה כתודה ויוצאת. שלי אומנם לא סובלת את הסירנות אבל היא לא רוצה איזה תקרית איתן. יש לה מספיק אויבים ,שלי לא רוצה עוד . היא יוצאת מהמים וקוראת ליואב יואב בוא לאזור הסלעים מהר . הוא רץ ומגיע אבל אז היא רואה את הזוהר ביד שלו והיא רצה אליו , היא צעירה רק בשנתיים אבל עם מוח של איינשטיין. היא באה אליו ואומרת מאוחר מידי ,איך לא חשבתי על זה היא עוקבת אחרינו ,בכל רגע נתון היא יכולה לתפעל אותו . בראשה היא קיללה אותה יותר. הסירנה קוראת לה לחזור והיא חוזרת והסירנה שואלת אותה תקשיבי כל עוד את במים היא לא יכולה להרוג אותך ,אבל מחוץ למים היא מסוגלת ,אותך ואת החבר שלך. ונדמה על היד שלו שזה התחיל . זו לא דרך הסירנות, אני לא מצפה שתביני ,כמו שאר העולם את חושבת שסירנות הן סוג של בנות ים עם הכוח להרוג חפים מפשע אבל אנחנו בניגוד אליך עושות טוב לעולם שאנחנו מעלימות אנשים רעים . שלי נושמת נשימה עמוקה ואומרת לה אני לא שופטת את הסירנה ,כמו שאני לא אשפוט אחרים אבל מכן נבעה הניצוץ וזאת אשמתי שאפשרי לכוח לזרום בתוכה וזאת אשמתכן שלא הייתן לצידה. יש לומר שאם היה מישהו לצידי בתחילת דרכי ,חיי היו מתנהלים אחרת אבל אלו החיים ואני מתחרטת עליהם ולי מגיע המוות יותר מליואב אז בבקשה אם יש דרך בה הוא יחיה ואני אמות במקומו אז תספרי לי עליה. שלי כל כך מאוהבת שהיא מציעה חיים תמורת חיים . שהיא תאבד את חייה, ובתמורה הוא יקבל את חייו . הסירנה אומרת יש משהו בדבריך, אם את מוכנה יש שיקוי פשוט שברגע שניצוץ תרצה לקחת את חייו את תוכלי לשפוך על ידו ואחריי על היד שלך ואז כל מה שניצוץ רוצה לעשות לו יעבור אלייך . אבל את באמת חושבת שזה מה שיגרום לך לסלוח לעצמך ? לוותר על כל מה שאת אוהבת בכדי להציל אדם אחר? את אומנם תחשבי כגיבורה על ידו אבל הוא יסבול אם את תמותי אני שומעת את זה במחשבות שלו. או קיי בוא נסביר משהו , כדי שסירנות יוכלו להפנט אנשים הם צריכות להיכנס לראש של האנשים ולכן הן קוראות את המחשבות ומתחילות להשתמש בהם כנגד מי שהן רוצות . שלי לא רבה על זה היא אומרת לה אני מעדיפה לסבול כל חיי מאשר שהם יסבלו. ואז היא מבינה אני לא מאמינה , אני הפכתי למי שעושה הכל בשביל היקרים ולא תחשוב על עצמה ,אני באמת מתרככת. שלי חושבת את זה והמחשבות כל כך חזקות שהיא לא אומרת לה להתראות היא פשוט הולכת משם . הסירנה לא עוצרת בעדה .היא חוזרת לאוקיאנוס. שלי עוברת את יואב ומתעלמת ממנו . יואב מושך את ידה מחזיר אותה לאחור ואומר שלי הכל בסדר? שלי עונה לא , אני … אני… מאוהבת בך . מבחינת שלי זה אסור בפעם האחרונה היא סיכנה את חייה ועכשיו היא הציעה את חייה במקומו. יואב אומר לה בקול מרגיעה את לא צריכה לדאוג בגלל האהבה שלך, אני לא אמות ,אני מבטיח ,אני יעמוד מולה והיא תפעיל את הסימון ואני לא אמות. ואת ברור שלא תמותי ,את לא צריכה לוותר על כלום . שלי אומרת לו אני לא יודעת איך אתה בטוח כל כך אבל אין מי שיעזור לך , יש דרך אחת והיא די מגיעה לי . יואב אוחז בידיה ואומר לה את לא צריכה למות בשבילי . יואב רואה בעיניה שהיא מרגישה שהיא חייבת לעשות את זה למרות שהיא לא רוצה. יואב כל כך בטוח בעצמו עיניו החומות נוצצות . שלי מסתכלת עליו ועיניה הסגולות נוצצות והיא אומרת לו מים ! היא לא יכולה להיכנס למים . אני אהפוך אותך לבן ים ונוכל לחיות במים , אחת הסירנות סיפרה שניצוץ הורחקה לתמיד מהמים והיא לא יכולה לפגוע בנושמי מים . יואב אומר שאת בת ים לא אומר שאת יכולה להפוך אותי לאחד. לשלי יש רעיון אבל הוא מסוכן היא אומרת ליואב יש לי רעיון , אתה חייב לסמוך עלי . יואב חושד ולא אומר דבר. שלי מפרשת ככן ולוקחת את יד שמאל ,היד עם הסימן ושמה על צווארה ואומרת ,הסימן לא יכול לפגוע בי ,אז לא משנה כמה חזק אני צורחת כי זה כואב אתה לא זז ,ואתה נותן לי להעביר את הסבל שהיה אמור להיות לך אלי . לפני שהוא מספיק להזיז את היד יוצא אור מתוך הסימן של ידו וגם מתוך הסימן של צווארה. היא אוחזת חזק בידו כדי שהיא תוכל להעביר הכל. היא לא רצתה בהתחלה לעשות את זה מסיבות אנוכיות , נמאס לה לסבול אבל כל הרגשות שלה כלפי יואב משבשות לה את המחשבה, היא עושה דברים רק היא רוצה שהוא יהיה מאושר ולמרות שהיא מנסה אין לה דרך לבטל את הרגשות שלה כלפיו .בגלל זה היא מקבלת את המצב ומחליטה לקחת אחריות לשאת בעונש המגיע לה ,הסבל ,הכאב והחרטה. היא כבר לא מאמינה שיסלחו לה היא מאמינה שהגיע הזמן שהיא תישא בנטל של המעשים שלה גם אם זה יפגע בה. ניצוץ נמצאת על יד החוף ומסתכל על השניים באכזבה אחיה מגיע מאחוריה ושואל את באמת חושבת שתצליחי להרוג אותה? ניצוץ עונה לו לא , היא לא תמות ,אבל עכשיו יש לה חולשה והיא תעשה כל מה שאגיד . אחיה הסקפטי אומר לה היא לא נתנה לאף אחד לסחות אותה עד עכשיו מה עושה אותך שונה? ניצוץ מושכת בחולצה שלו ,דוחפת אותו לאחור ואומרת אתה דפוק? סירנה ,אנחנו חצי סירנות . הצלחתי להפיל אותה על הרגליים פעם אחת , אני אוכל לעשות את זה שוב. אחיה כועס ואומר אם את יכולה להרוג אותה ,למה את לא עושה את זה? ניצוץ היא חיונית , אני צריכה פחד, כשהיא רואה אותי היא רואה עוד אויבת שאפשר לשנות או להרוג , קיצר היא בטוחה שאני חולפת ואפשר להיפטר ממני אבל אני יש גורל כואב ממוות וזה הסבל שלה. היא יודעת שהיא לא יכולה לשנות אותו ,עכשיו אני רק צריכה לשבור את רוחה לגמרי ושודדת הימים תחזור ותמות ,אוקי קובי?. קובי עונה לה אז את כן מתכננת את המוות שלה? .כמו גדולים רבים ,ניצוץ ניתקע עם עוזר\אח שלא טוב בלשתוק ולהקשיב לה, ניצוץ עונה לו בחוסר סבלנות ואומרת לו כן ,אבל בניגוד לאויבי הקודמים , המוות שלה יהיה הנקמה הכי איטית וכואבת ותקבל את הנקמה שלך בה, אבל אתה לא עושה שטויות כל אויב או נקמה שעשיתי עשיתי לבד, זה שבחרת לבוא זה לא אומר שאני אתן לך יחס מיוחד . אתה מבחינתי עכשיו העוזר שלי. והעוזר שלי שותק. ניצוץ כמו שלי לא משחקת משחקים אבל בניגוד לשלי היא מתכננת הרבה , ואת רוב התוכנית עושה כמתוכנן . היא אומרת לו דבר נוסף כמו אש גם את הניצוץ אי אפשר לשנות אחריי שהוא פועל ועכשיו המכה הראשונה. היא מכוונת את הניצוץ שלה לעבר שלי . שלי נופלת לידיו של יואב . יואב מסתכל לכיוון של היער בגלל שהוא מרגיש שעקבו אחריו , הוא לא רואה אף אחד . ניצוץ הלכה משם. יואב מחזיק את שלי על ידיו ומניח אותה על החול . לא רחוק משם נער ימי בעל עיניים כחולות מתיישב על החול ועוצם עיניים . הוא מתחיל להזיז את ידיו לכיוונים שונים. הוא ניראה מתעסק במשהו אבל הוא לא נוגע בדבר אמיתי. הוא מסיים ,פותח עיניים וקם . הוא מסתכל על שלי ורואה אותה מתעוררת כאילו היא חזרה מהמתים בפעם השנייה. היא רואה אותו, את פניו המוכרות של הימי . הימי הולך משם ומתנהג כאילו הדבר לא קרה. שלי מכירה אותו אבל לא אומרת דבר. היא מפנה את פניה ליואב ואומרת נמאס לי לשחק , צריך לגמור את זה. היא מנסה לקום מהר בלי הרבה הצלחה. יואב מושיב אותה ואומר אל תזוזי יותר מידי , את קרסת כבר פעמיים היום מכאב , הגוף שלך צריך מנוחה. יואב מודאג יותר משלי. אבל זה הרגיל שלה . שלי מתעלמת מצרכיה שהיא רוצה להילחם. או בכלל , היא מתעלמת מכל כאב, מכל פצע, מכל בעיה שלה, רק כדי לקום שוב על הרגליים. אבל דבר אחד פורח מזיכרונה של שלי. שהיא צריכה לדאוג לעצמה. ואם לא אז לפחות לתת למי שדואג לה לדאוג ולעזור. היא קמה על רגליה ותוך כדי יואב מנסה שוב להושיב ולשאול יש מקום בו את יכולה לנוח? שלי עונה לא!, אני שרדתי דברים קשים מאלה ועדיין ניצחתי. יואב אומר לה היא לא אויבת רגילה היא מסוגלת להפיל אותך מכאב, היא מסוגלת להשתלט לך על המחשבה , את צריכה להיות בשיאך כדי להרוג אותה שלי עונה בכעס אני לא הורגת יותר אף אחד! יואב מופתע ואומר איך תנצחי אותה בלי להרוג אותה ? שלי קמה ואומרת היא כמוני בתור שודדת הימים , אין לה רגשות אבל בניגוד אלי ,היא לא צריכה שום כישוף כדי להעלים אותם . סירנה יכולה לא להרגיש בזמן שהיא מטביעה מלחים. ניצוץ מצליחה לא להרגיש רע עם עצמה כדרך חיים. מזכיר לי אותי וזאת הבעיה. היא חסרת רחמים. היא לא תקשיב לאף אחד, לקח לי שנים בים להבין שעדיף לי לא להתעסק עם שטויות ולא לעשות בעיות גדולות ממה שעשיתי. בהתחלה אלו היו גנבות פשוטות אבל זה גדל, וזה התחיל לפגוע וזה בידד אותי ולא רק זה אני בידדתי את עצמי אבל בניגוד אלי , מעודדים אותה . אחיה נותן לה את המקום ולא חושב על מה שיקרה אחריי וגם היא לא . שיעור מספר 4 באים, פוגעים, הולכים. או במקרה שלה באים ,רוצחים, הולכים. או יותר נכון אנחנו הולכים למות . לשלי יורדת דמעה והיא מרכינה את ראשה. יואב שואל אותה לפני שנייה היית בטוחה שננצח ,מה קרה? שלי עונה לו אני פגשתי אותה , אני מכירה אותה, היא לא ותרנית ועד היום שום קורבן לא יצא חי ואם אני לא אמות אתה תמות ואז מה יקרה אני אהיה פה ואהיה בדיוק מה שהיא רוצה . היא אולי קטנה אבל זה מטעה , אני משחקת אותה כאילו אני יודעת הכל ואני חזקה, אבל הכוחות שלי לעולם ישתוו לכוחות הסירנה והניצוץ שלה. היא מנצחת. יואב שם לב לזה . שלי מתחילה ליפול . היא פה איפשהו . יואב מרים את שלי ומנער אותם . לקח לו כמה דקות אבל הוא קלט . ניצוץ מתחילה להשתמש בכוחות הסירנה שלה על שלי והיא לא מצליחה בכלל להילחם. ניצוץ מתקרבת אליהם ואומרת אוי , כמה שאת צודקת, אני מנצחת , אני תמיד מנצחת. משהו פוגע בראשה והיא מתעלפת. יואב לא מסתכל על ניצוץ ולא מבין מה קרה. הוא מסתכל מעלה ורואה את ליאו . הוא חזר. ליאו בא ואומר נראה שאפשר לצאת מהחוף אבל הצרות תמיד יחזרו לפה. הוא נראה קצת שונה לא עבר יותר מידי זמן אבל הוא הסתפר , גלח. ליאו שואל אותו אז אתה החדש? יואב מבין מי זה ישר אבל לא מבין מה הוא עושה פה. (יואב לא יודע איפה ליאו גר ) ליאו שואל ממה השוק? יואב מתאפס ואומר בוא תעזור לי להעיר אותה. יואב ממשיך לנער אותה וכשהיא טיפה מתעוררת ליאו משפריץ עליה טיפה מים. הוא פשוט זורק אותם עליה. אפשר לראות שהוא עדיין פגוע וזה מכאיב שלא הרבה אחריי שלי כבר מצאה לה מישהו חדש ולא יצרה אתו קשר. ליאו יודע שהיא כבר לא אוהבת אותו אבל בלב שלו עדיין יש אהבה אליה. אם תהיתם , אז ניצוץ עדיין מעולפת על החול. הם כבר די שכחו ממנה. ושהיא מתעוררת היא מסתכלת לצד ורואה את ניצוץ מתעוררת ובורחת משם . שלי לא מספיקה לקום וניצוץ כבר נעלמת מהעין. שלי לא מסתכלת על ליאו היא מסתכלת על יואב ומבטה מתוסכל . היא כועסת ואומרת די! נימאס לי מזה . אני הולכת לסיים את בקרב הזה. ולפני שיואב מספיק לדבר היא אומרת לבד! . היא מסתכלת על יואב מנשקת אותו ואומרת אני אוהבת אותך, ואני תמיד אוהב, אבל זה לא הקרב שלך , אני לא רוצה שתהיה קרוב לשם בכלל . היא לא יכולה לשלוט בכך מרחוק , ככול שתהיה יותר רחוק ממנה תהיה יותר מוגן, אני לא רוצה תיפגע בגללי כמו שאתה לא רוצה שאני אפגע מאנשים שרוצים לפגוע בך. יואב מזיז את הראש לצד ושואל זאת פרידה? היא לוקחת את ידה ומסובבת את ראשו אליה ואומרת אולי כן, ואולי לא, אבל אם כן רוצה שוב לשחזר מחר בשתיים עשרה בלילה בדיוק באותו מקום בו נפגשנו, אתה תדע ,אני לא מאחרת אני אחזיר אותך לשם מחר, מבטיחה. שלי מחייכת היא כבר בעצמה לא בטוחה בכלום אבל היא כשהיא אתו היא מרגישה בטוחה בהכל. היא ברגע הזה פונה לליאו ואומרת לו תודה על עזרתך , אתה ימי טוב ומגיע לך יותר ממה שקיבלה ממני ומהשאר עד עכשיו , אתה חזק ואין לי ספק בזה אבל חזור הביתה , זה קרב שרק אני העבור ולא אף אחד אחר , הגיע הזמן שאני אפסיק להילחם בקרב שלא שלי ואתחיל להילחם בקרבות שלי. זה לא המשפט הכי הגיוני שלה אבל איך אפשר למדוד היגיון אצל שלי. ליאו כבר לא יודע מה לומר והוא גם לא מספיק, שלי מעלימה את יואב ונעלמת בעצמה. אהבה נכזבת הוא עדיין אוהב אותה למרות הכל והוא כבר לא בטוח מה לעשות . הוא הולך לים ומתחיל לשחות. שלי ביער ,היא מתחילה לעשות מה שהביטחון שלה נותן לה ,לא לדפוק חשבון ולהתחיל לצעוק. היא צועקת אני יודעת שאת כאן ! בואי ניישב את זה כאן ועכשיו ! היא מסתובבת ומסתכלת לכל הכיוונים ואז היא מופיעה מאחוריה כאילו משום מקום ואומרת סבבה, מה השיטה שלך, ריב קטן ואז לברוח? או שפשוט לוותר? שלי עונה בביטחון לא זה ולא זה, אנחנו הולכות ליישב את זה בלי כוחות . אני לא אפעיל את הקסם שלי ואת לא את שלך, קרב אמיתי ,ונתחיל בלדבר. ניצוץ דיבורים זאת המומחית שלי את לא רוצה לקבל יתרון?, רגע אין לך אחד, את מתפתלת מכאבים , קשה לך להישאר עומדת ואפילו בקרב פיזי אני אנצח אותך בגלל שאת חלשה. שלי עונה תפסיקי עם השטויות שלך , הרי אני מכירה אותך ,אני לימדתי אותך הכל . מאחורי כל הפוזה הזאת עומדת ילדה שמרגישה שאף אחד לא באמת מעריך אותה . אני זוכרת את הפרצוף המופתע שלך לאור גאוות אימך עד שקלטת ממה היא באמת גאה , לא ממך מהכוח שלך .איזו אכזבה את לפני נכון . את סיפרת לי ,זוכרת? את סיפרת כמה שאמא שלך לא העריכה אותך לפני על היותך לא סירנה אמיתית ואיך שמחת שירדה לך האבן הזאת על הלב שהיא מתה אחיך נטר את הטינה אבל את , את שמחת שהיא התאבדה , היא לא אהבה אותך ,היא אהבה את הכוח שלך ואת כל כך כעסת עליה שהיא התנהגה בזלזול כלפייך וניסיתי להוכיח את עצמך לבד , ונראה שזה לא הצליח כי גורשת על ידי הסירנות מהאוקיאנוס ונטרת את טינתך עליהן ומאז את הפכת להיות הניצוץ , הסיפור שלך והדרך שבא הפכת קשה יותר משלי. את עברת יותר ממני אני פגעתי ביותר , גנבתי יותר אבל מעולם לא עשיתי מה שאת עשית . אני הפכתי בשנה האחרונה להיות חזקה יותר, להרגיש עם עצמי טוב יותר , ואת חיכית לרגע הנכון להוכיח לעולם אחריי שאני התפרסמתי בתור שודדת הימים ורוצחת האלים ,שאת רצחת אותי כדי לקבל את הכבוד שמעולם לא קיבלת לא מנקמה הרי לא הזלת דמעה לאור מות אימך. המילים של שלי מעצבנות את ניצוץ היא לא שותקת לה על זה ומתחילה לדבר אולם הייתי כעוסה על אמי אבל דבר כזה לא יאמר , היא …היא… ניצוץ מנסה למצוא את המילים אבל מה ששלי אמרה היה אמת ואין האמת כשקר מוחלט עבורה .ניצוץ מתאפסת ומתחילה לדבר סתמי, או קיי את צודקת , שנאתי אותה כמו את השטן , אבל לפחות היא גידלה אותי והיה לי אבא שיגדל אותי בניגוד אלייך שאיפה אבא שלך היה? אה נכון ממש לידך בלי שפעם אחת הוא יבוא ולמרות שאת יודעת הכל למה? איך? ואת עדיין כועסת . כל חייך היית כזאת שלא יודעת להעריך , שנה של משפחה וחבר ועדיין את לא מרגישה שאת בוטחת בקרובים לך , את לא מבקרת ,לא מתקשרת מנקת את הקשר שלך עם המשפחה ואז מרחיקה את החברים , כל מי שלצידך את זורקת בדרך זו או אחרת. נכון את שונאת להרגיש תלויה במישהו ולכן באת לבד ,פחדת שאני אפגע במכשף שלך אז העלמת אותו הכי רחוק שאפשר. אהבה , הדבר השני היחיד בעולם שיגרום לאנשים להתרחק זה מזו. את יודעת מהדבר הראשון ,פחד. והרבה ממנו כל כך הרבה פחד שמזדחל לאט לתוך המחשבה עד שאפשר ממנו אפילו למות . לא שמעת אף פעם את המושג מתה מפחד. שלי מבינה שהיא מתחכמת ורומזת למשהו ומתחילה לדבר דברי דוך, את שכחת כמה שיעורים כמו שיעור 5 את אומרת מה שאת רוצה בלי לדפוק חשבון ולא להזדחל ברמזים . מה את רוצה באמת? ואל תגידי להרוג אותי כי אני יודעת שאת בסך הכל הפכת למתנקשת ולא לרוצחת עצמאית . ניצוץ אומרת לה אמת, אבל מה הכיף בזה, הרמזים , הסבל , החולשה כל זה נמנע אם האמת מגיעה לפניה אף פעם לא התעללת בקורבנותיך , את מנסה או להתרחק או להילחם , האמת בפרצוף אבל מה עם הנאה בזה. את חזקה , את יכולה לעשות מה שאני עושה ואנשים יפחדו ממך כמו מאש. אני רק רציתי להחזיר את המורה שלי לדרך האמיתית שלה. שלי טיפה מופתעת וכועסת . היא אומרת לה זה הדרך האמיתית שלי, חופש , לא ללכת ולהמשיך לחפש את הצרות , אני יודעת שהם תמיד יחפשו אז עד אז אני פשוט רוצה את השקט , עם כמה שזה נשמע לך מוזר , להיות עם יואב ולא לחשוב על איך לשרוד את היום ,זה הדבר הכי נפלא שקרה בכל ימי חיי. את באמת רוצה לחיות את חייך בידיעה שתמיד אחריי כל אדם או יצור שהרגת יקום הדואג לו וירצה להרוג אותך , וגם את תהרגי אותו יבוא הדואג לו, ולא כבובה רוסית לעולם לא יהיה לזה סוף אבל לפעמים יש תקופות של שקט שאת פשוט תרצי אותם ובשלב מסוים ,את כבר לא תוכלי לקבל אותם כי יוצרו לך כל כך הרבה אויבים שתמצאי את סופך באחד מקרבותיך . כמות אויבי הן גרגר אחד בתוך אורז ענקי של אויביך . אם לא תפסיקי עם זה את כבר יודעת מה יקרה . אני לא מתכננת להיות מרושעת יותר ולחלופין אני לא הולכת להיות גיבורה , נמאס מאקשן הזה אני רוצה שקט ואני יודעת שעמוק את גם רוצה בו אבל את לא תודי בו כי את מרגישה חזקה וחשובה והאגו שלך נותן לך כוח לא להישבר אבל בפנים את ילדה קטנה שרוצה את אבא שלה ורוצה לחזור לחיים של בני אדם לפני כל מה שעבר עליך. כי מאז שהכוח אצלך פועל את מרגישה בזה את שונה מעצמך ואת לא יודעת מה לעשות ,את מבולבלת ואת חושבת שהילדה הזאת שאת רואה במראה ,המתנקשת שמוכרת את שירותיה למרבה במחיר היא את אבל היא לא . את לא צריכה להיות הילדה הזאת , את צריכה להיות את לפני שאת תתחרטי ואני אומרת לך את זה מניסיון הדרך חזרה משם רצופה בכאב, סבל וחרטה . ניצוץ מתנשאת מעליה ואומרת תשאירי את המילים לי ושתקי טיפה, בניגוד אליך אני אוהבת מה שאני עושה ולא אכפת מדרך חזרה כי אני ממש לא רוצה לחזור לאחור . אני אוהבת להיות מתנקשת כי אני טובה בזה ולא אכפת לי שיש לי אלפי אויבים כי אני מסוגלת להרוג אותם ,רוב האויבים שלי לא מתקרבים לטריטוריה שלי רק מהפחד שלהם שאני אהרוג אותם , מה הופך אותך לשונה? , את הרי משתמשת בביטחון המזויף שלך כדי לגרום לסובבים שלך להעריך אותך ולהקשיב לך . אם היית באמת מאמינה שהם מאמינים בך לא הייתי מלאה בחומות לבנים שאף אחד לא הצליח להפיל . שלי אומרת ניסיתי בנחמדות לא עזר, נדמה שמילים לא משפיעות עלייך רק מעשיים . ניצוץ בהבעת הפתעה מזויפת מתחילה לדבר רק עכשיו גילית? אני לא מקשיבה לשטויות שלך , ומה שהכי מוזר בסיפור שלך זה שאף אחד לא אמר לך לשנות צד, את פשוט ויתרת על כל מה שהיה לך בעצמך. שלי עונה אני לא ויתרתי על כלום , כי לא היה לי כלום. אני לא החלפתי צד , אני לא גיבורה טהורת לב, אני פשוט רוצה להפוך לניטרלית. לא להיות חלק בסיפור ענק שנמשך ונמשך אבל אלו החיים שלי ,אבל בניגוד אלייך יש מי שמאמין בי וזה כל מה שאני צריכה בשביל להיות אני ולא שודדת הימים. אני שנאתי את מי שהפכתי להיות אבל זה קרה רק בגלל שחשבתי שזו לא אני וש'ה זאת אני , את סתומה, זאת האמת . את לא מקשיבה , את לא מבינה כלום . את צריכה אמונה ולא לעשות את הטעויות שלי , כי אני יודעת איך את מרגישה, אף אחד לא מאמין בך, כולם מזלזלים בך, את מרגישה שלא נלחמים בך לא בגלל הפחד אלא בגלל שהם אפילו לא רוצים לבזבז זמן עליך ועל הצומי שלך. ניצוץ עונה בעצבנות מספיק עם הדיבורים, בואי נתחיל במעשים . שלי עונה לה בעמידת קרב יודעת מה ילאה , אבל הקרב האמיתי הקרב המכריע . ניצוץ מחייכת ושואלת קרב כוחות ? . שלי עונה לכן . שתיהן עומדות בעמידת קרב ומסתובבת אחת כמול השנייה כמעין סרט של מערבון בצהריי היום. שלי וניצוץ עוצמות עיניים לכמה שניות ואז פותחות , עיניה הזהובות של ניצוץ זוהרות ובוהקות כצבע הדבש ועיניה של שלי סגולות באור הכי בוהק שלהן. הן נועצות את המבטים שלה אחת בשנייה , שלי בעיניים רואות ממוקדות בעוד ניצוץ מסתכלת אליה בלי לראות דבר. שמסביבן אור האנרגיה שלהן בוהק וזוהר החוצה. גופה של שלי מראה מסביבו אור כחול ואדום שמשתלבים לסגול שילוב מסוכן שיוצר פלאים לטוב ולרע שמסביר את שלי עצמה בעצם. על גופה של ניצוץ בוהק וזוהר צבע הזהב שלה. יקר ונדיר כמו הכוח שלה והאישיות המיוחדת והעקרונית שלה. האור שיוצא מהם הוא לא קסם אלא אנרגיה, שתיהן רבות עוצמה ואין להן בעיה להילחם אנרגיה באנרגיה . הן לא זזות הן מסתכלות אחת על השנייה וכשניצוץ באה לתקוף שלי יוצאת מתנוחת הקרב ועומדת ישר תוך כדי שהיא עוצמת עיניים ומתחילים להופיע מאחוריה כל מי שאי פעם עזר לה . הם כולם זוהרים בשלושת הצבעים אדום ,כחול וסגול וכולם הופכים לאור אחד גדול שניכנס ללב שלה והיא מוציאה אור מליבה ואומרת לה ברגע שתמצאי את האור הזה תרגישי מאושרת באמת אבל עד שתמצאי את האנשים המתאימים אני מרדימה מחדש מה שהערתי בך . האור של שתיהן נעלם . הן לא נלחמו בכלל כלומר שלי לא נלחמה בכלל היא רק זזה מצד לצד מתחמקת ממכה למכה ותופסת את ידה ביד ימין וידה השמאלית היא שמה אותן קרוב לניצוץ ומתחילה ללחוש באופן מהר כל כך לחש שאי אפשר בכלל להבין מה היא אומרת אבל היא מבינה וברגע שהיא מסיימת היא משחררת את היד שלה ואומרת לניצוץ עכשיו הכוח שלך יוכל לפעול רק עם את תוכלי להבין את משמעות מעשיו ולרצות לכפר. כשאור שעל ליבי יופיע גם בליבך הכוח יחזור ועד אז תוכלי להיות מי שהיית לפני שעברת לאמא שלך. ניצוץ שואלת בכעס מי זאת הייתה ? שלי עונה הילדה , ניצוץ הילדה שגרה עם אבא שלה ועכשיו תחזרי להיות ניצוץ הפעם תסללי את דרכך בלי אביך . ניצוץ שואלת אותה מה עשית לי? אני כבר מבולבלת לגמרי. שלי אומרת לה הרדמתי מחדש את הניצוץ . מהיום את רק חצי סירנה וחצי אדם ,אני לא רוצה לשבת ולחכות שתמותי ,את יכולה לחזור להילחם ,לשמור לי טינה, לחפש דרכים להחזיר את הכוח שלך לא אכפת לי , העיקר שתביני את האמת על עצמך, את לא חייבת להיות כזאת מכבוד . אנשים שיאהבו אותך ידאגו לך ויעזרו לך . וכשהם יכירו אותך הם יכבדו אותך אבל את הדרך הזאתי את צריכה לסלול לבד , אם תצליחי לאהוב אנשים ותצליחי להכיר חברים כל זה תלוי אך ורק בך ואני בטוחה שזה יהיה קשה אבל אם את חזקה אחריי כל נפילה את קמה . תכלס לא עשיתי לך כלום את היית מישהי לפני שאמא שלך ביקשה ממני להעיר אצלך את הניצוץ . הדבר היחיד שעשיתי היה להחזיר אותך למי שהיית והיא עדיפה על כל אדם שלא תבחרי להיות . ניצוץ לא יודעת מה לומר בכל זאת לשלי יש פור של כמה שנים ויותר ניסיון ממנה אבל בנושא הזה שלי רק מנסה לגרום לאנשים להשתנות לפני שהם יהרגו את עצמם . לשלי נמאס מזה שהיא מרגישה נרדפת ומזה שתמיד העבר ירדוף אותה אבל נצח זה מספיק זמן כדי לטפל בבעיות שלה ושל יואב ביחד והפעם בדרך הנכונה. שלי משאירה את ניצוץ לבד , היא נוגעת בצוואר שלה ומרגישה בזה ,הסימון נעלם .והיא חוזרת לבית האדס. היא נכנסת בדלת הראשית ומחכה לשעה המדויקת .היא מסתכל על השעון השבור של האדס שעדיין פועל ורואה 23:59 היא מסתכל לכיוון החדר הוא נראה שונה , הדלת עץ המלוכלכת נראית נקייה כאילו היום קנו אותה. גם כל הבית של האדס נראה פתאום שונה שמסתכלים עליו בעיון . אפשר לחשוב שזה היה הדבר הטוב ביותר עבור הבית שהאדס עזב אותו. שלי מסתכלת שוב על השעון ורואה את הדקה מתחלפת והולכת לכיוון החדר . החדר לא השתנה או שכן . הוא נראה אותו דבר רק בלי הגופות ובלי העבדים . שלי עדיין לא יודעת איך בעצם האדס שיחרר את עבדיו או מה קרה להם אבל היא לא חושבת על זה ורק מנקה את הראש לצורך מילויו עם יואב. היא נכנסת לחדר ורואה את יואב יושב על ריצפת החדר והיא מתיישבת לידו נשענת עליו והוא עליה והיא שואלת אותו רוצה ללכת למצוא את הבית שיהיה לנו ? יואב עונה יש לנו את כל הזמן שבעולם כדי לעשות כל מה שנרצה, היום זה לנוח מה דעתך? שלי מחייכת אליו ואומרת זה בדיוק מה שאנחנו צריכים . הסיפור לא ניגמר זאת רק ההתחלה אחריי זה שלי ויואב החליטו שהם יוצאים ביחד להרפתקאות מטורפות ומטלטלות והם בכל ההרפתקאות נשארו יחדיו . הם אוהבים זה את זו ולא אכפת להם משאר האנשים כל עוד הם ביחד והם בסופו של דבר גם יתחתנו אני בטוחה, עכשיו הם תופסים את הרגע ומחר הם ימשיכו בהרפתקה הלא נגמרת שלהם שנקראת החיים

הסבר ותודות
הסיפור של ש'ה הוא לא רק סיפור על אחת שהלכה בדרך הלא נכונה ובסוף בחרה בדבר הנכון הוא מדברת על חיים לא הוגנים כמו במצב שבו מיקה חצויה וזה בסדר וש'ה חצויה וזה לא בסדר או יחסים בין אנשים כמו אצל ש'ה וליאו לרגע אחד בן אדם יכול לאהוב וברגע השני לשנוא או לבחור לוותר על האהבה שלו. כל היחסים של ש'ה עם אחרים מראה כיוון אחר של מחשבה , כי בעוד אנשים בוטחים באנשים היא לא בוטחת באף אחד , בעוד אנשים מסתכלים על כאן ועכשיו היא חושבת איך הדברים יעזרו לה בעתיד . שודדת הימים הראשון והשני הם סיפורים שבעצם מציגים גיבורים ואנשים באור שונה לא מהצד המואר כי הרי כמעט כל אחד מהדמויות חווה או חווה בעבר אובדן . והדרכים של כל אחד להתמודד עם האובדן שונים. למשל ליאו לא משתף את עברו עם אמא שלו עם כל אחד. ש'ה בהתחלה הכחישה את קיום משפחתה, וים עשה הכל כדי להרוג את ש'ה כי הוא חשב שככה הוא ישלים עם מות אחותו ויסגור מעגל. לא כל הדמויות מבינות זו את זו . למשל מיקה ויוני ותוום לא מסוגלים להבין את המצב של ש'ה . שודדת הימים זה סיפור שמראה שהחיים הם לא שחור או לבן יש עוד צבעים וצריך לקבל אותם ואם לא לקבל אז לפחות לתת להם את המקום שלהם . אי אפשר לשפוט אדם , גם אם נראה שאתה יודע עליו הכל אנשים תמיד מפתיעים . גם האנשים שנראים האדישים ביותר הם דווקא אלה שהכי יפגעו ממך . הסיפור גם מספר על החלטות קשות , לפעמים יש גם צורך בהתנתקות. גם אם החלטה נראית לא נכונה , עדיין יש כאלו שבוחרים בה. הסיפור מספר גם אל אהבה , כמה שהיא לא צפויה וכמה שאדם יכול לאהוב אבל לפעמים הוא מאבד אותה וזה קשה אבל אי אפשר לחיות בשקר הזה והדמות הראשית כמעט כל הסיפור לא אומרת שקרים .והיא כנה לגבי מחשבות האהבה שלה ולמרות שליאו מאוהב בה היא הפסיקה לאהוב אותו וזה מראה כמה אי אפשר לחשוב באהבה הם עברו הרבה והצילו אחד את שהשני\ה ועדיין האהבה נגמרה בלי שהם היו צריכים לעשות כלום. זה גם מדבר על תחושות והסתגלות, הדמות הראשית חייה את רוב זמנה לבד בידיעה שלאף אחד לא אכפת לא אכפת ממנה ואין לה אף דבר ואף אחד אבל כשהיא מגלה שלאנשים אכפת ,היא לא יודעת איך להגיב והיא לא יודעת איך להתנהג ובמצבים מסוים היא אפילו לא מנסה להתחבר היא מעדיפה את הלבד כי זה המקום הבטוח שלה. בסופו של דבר ששלי רואה את ניצוץ עושה את הטעויות הדומות לשלה היא מבינה כמה היא השתנתה וכמה הדאגה של הסובבים אותה חשובה ובעצם נותנת בעם השנייה הזדמנות שנייה לעוד אחת כמוה . שלי מתפתחת לאורך כל הסיפור גם אם זה נראה שהיא הולכת לאחור וזה רק מראה שכל אחד יכול להשתנות וגם אם הוא פספס את כל הצ'אנסים שלו תמיד יבוא עוד אדם שייתן לו אותו אבל לא תמיד אפשר להקשיב כי מי צודק עם לא אני . זה תמיד ככה עד שמבינים שמי שלידך רק רוצה לעזור ולא יותר מזה.
ספרה של נ.ז. דוידוביץ בת 16.11 כעת בת 17.4 אלו שעזרו עם הסיפור ע. ניצן , נ. קורנפלד ו-ה. בנאי