שדים, בני אנוש, ומה שבניהם- פרק 4

ההליכה מהבקתה הקטנה שלהם עד למושבה הייתה די נעימה. התאומים היו נחמדים, בניגוד לכמה אנושיים, וחוץ מחוסר הנימוס של ארתור (לטענתו של אדמונד) ההליכה הייתה נחמדה.
אולי אפילו יותר מידי נחמדה.
"אז אתם פשוט לא עושים כלום כול היום?" שאל אדמונד בתדהמה. "וזה בגלל הקרבה שלכם למושבה?"
מאל משך בכתפיו. "זה לא כאילו אנחנו יכולים להתרוצץ ברחובות שלכם. למען האמת, אנחנו אפילו נמנעים לצאת מהיער מחשש שתבחינו בנו," הוא אמר. קולו נעשה שקט יותר.
"הו," הוא מלמל. הוא פתח את פיו בשביל להגיד עוד משהו, אבל ארתור התפרץ. "אז למה אתם לא עושים משהו?"
שני השדים הביטו בו בבילבול. "לעשות מה בדיוק?"
הוא משך בכתפיו. "אני לא יודע. יש בסך הכול חמש מושבות גדולות של בני אדם. ניסיתם לשכנע אותם להקשיב לכם?" הוא שאל.
השתררה שתיקה. למען האמת, הרעיון כבר צץ כמה פעמים בראשו של הארו, אבל הוא סילק אותו באותה מהירות שבה הוא הגיע.
הרי זה לא אפשרי.
"בני האנוש יחסלו אותנו ברגע שנניח את כף רגלינו במושבה שלהם," אמר מאל. "אתם לא הכי חברותיים, במיוחד לא כלפינו," ציין בקול קר.
ארתור משך בכתפיו. "אבל, אתם לא ניסיתם. בעיה שלכם, אני ניסיתי לעזור."
"אתה לא נראה הטיפוס שעוזר," אמר הארו.
"פטט. ברור שאני עוזר, במיוחד אם יש איזשהו תגמול בסוף- מסיבה, למשל. אני אוהב מסיבות," אמר, מבט חולמני על פניו.
הארו נאנח, בעוד שאדמונד גלגל את עיניו. "הוא תמיד ככה, אבל זו אחת הדרכים שלו להראות חיבה," לחש אל הארו.
"אני חושב שהוא גרוע יותר ממאל, ולא חשבתי שקיים כזה יצור," חייך הארו. הוא חיבב את אדמונד, יותר מאשר את ארתור.
אבל מחשבותיו נקטעו עם הצרחה.
רק אז הוא הבין עד כמה הוא נתן למשמר שלו ליפול. רוב העצים נעלמו, ואורות המושבה נגלו לפניהם. ומולם עמדה אישה, הבעה מפוחדת על פניה.
"שדים!" היא צרחה, רצה אליהם, חטפה את התאומים האנושיים, ומיהרה לחזור. "שלא תעזו לעשות משהו עם הבנים שלי!" היא המשיכה לצעוק. הארו ומאל רק עמדו שם, קפואים. עד מהרה עוד אנשים הגיעו, וכבר לא הייתה להם דרך לברוח.
"אז כאן זה נגמר?" הארו לחש, מפוחד. הוא בכול זאת היה הקטן מבניהם.
הכול קרה כול כך מהר, ומאל עדיין לא הספיק לעכל את זה. התאומים לא היו בשום מקום, כנראה נלקחו. בני האנוש הקיפו אותם, וכיוונו אליהם את הנשקים שלהם עם צעקות של 'תכנעו שדים מטונפים!'. והוא והארו עמדו למות.
"לא," הוא לחש, ושלף את הפיגיון.
הוא לא יתן לאח הקטן שלו למות.

~כרגיל, ביקורת~
סורי שלא העלתי אתמול, אני אשתדל להעלות כול יום או יומיים ^^