ריקוד החרבות: פרק שני

אשתו של סאמיקר, שענתה לשם דרנל הקיצה משנתה, סאמיקר עוד לא שב מהקרב, והיא עדיין לא הבינה מה רוצים מאסטרטג בשדה הקרב, מקומו של אסטרטג הוא מאחורי שולחן ולא מאחורי מגן, חשבה, הוא לא היה באמת איתה בחודש האחרון, אבל עכשיו כשהוא לא היה בכלל בבית, הרגישה בחסרונו. ומהפינה בבקתה שבה היה משרטט את התוכניות שלו, נבע שקט, לא רגיל, לא טבעי.

היא הניחה מספר בולי עץ באח והציתה אותם, הלהבות הקיפו את העצים והשחירו אותם. האש הפיצה חום בבקתה הקטנה שלהם, הבקתה הייתה עשויה עץ אגוז, הגג היה משולש, מצופה ברעפים אדומים ותחילתו נגעה באדמה. דבר שהקנה לחזית הבקתה, צורה של משולש שווה שוקיים, העומד על בסיסו. הבקתה הופרדה לחדר שינה שכלל מיטה זוגית, שידה קטנה ועריסה. ולחדר אמבט.
שאר הבקתה שימש כמטבח, וסלון. בפינה הרחוקה מהדלת ניצב שולחן קטן עשוי עץ אלון ועליו ערמת גליונות קלף, עט נוצה, וקסת דיו. שם סאמיקר היה משרטט את מפותיו.
משעול שלג, העיר הבירה של הצפון, היתה מלאה בבבקתות כאלו. הדבר היחיד במשעול שלג שלא היה עשוי מעץ, היתה חומת הבזלת האפורה-שחורה שהגנה על משעול שלג.
דרנל ניגשה לאחד הארונות ושלפה מספר תפוחי אדמה והניחה אותם על שולחן המטבח. היא עטתה אדרת פרווה שחורה ונטלה פטיש וקדרה, בדרך כלל סאמיקר היה עושה את זה אבל עכשיו כשהוא לא בבית, המשימה הוטלה עליה. היא יצאה אל הקור המקפיא של הצפון, מקפיא רק לבני מחוזות אחרים, בני הצפון היו ידועים בכושר העמידה שלהם בטמפרטורות נמוכות.
דרנל צעדה אל הנחל שזרם בתוך משעול שלג, הוא זרם רק בקרקעיתו, שכבתו העליונה לגובה של שלושה סנטימטרים, הייתה למעשה קרח מוצק.
דרנל הכתה עם הפטיש שלה בקרח, המכות הראשונות לא הותירו שום רושם מלבד זעזוע בידיה, אך לאחר מספר מכות, הקרח נכנע לפלדה. בזהירות, היא הוציאה גוש קרח בגודל של ראש אנושי. היא הכניסה אותו לקדרה וחזרה לבקתה היא הניחה את הקדרה על מוט ברזל שהיה ליד האח ששימש גם כתנור. הקרח נמס תוך מספר דקות, ולאחר מכן החלו המים להעלות אדים. להערכתה, נשארה לה כחצי שעה עד שראנד בנה יתעורר משנתו. הוא תמיד התעורר כשעה אחרי הזריחה.
דרנל חתכה את תפוחי האדמה, הניחה אותם בסיר עם מלח ופלפל שחור. היא שמה במים גם קערת גריסי שעורה. ולאחר כעשרים דקות, הנזיד היה מוכן. דרנל לקחה קערת נזיד והחלה לאכול, היא ציינה לעצמה תוך כדי, להוסיף בפעם הבאה יותר מלח. לאחר כעשר דקות החל ראנד לבכות. יש משהו מעורר רחמים בבכי של תינוק, כאשר תינוק בוכה, נדמה כאילו שהוא זועק את זעקתם של מאות הרוגים. היא ניגשה אל עריסתו, משום מה, הבכי גרם לו להיות עוד יותר חמוד, היא הרימה אותו בזרועותיה, הבכי נחלש אבל לא פסק, הוא רצה לינוק ללא ספק, אבל ברגע שדרנל פתחה את הראשון בכפתורי חולצתה, נשמעה דפיקה מהוססת בדלת.
דרנל הניחה את ראנד בעריסתו. וניגשה אל הדלת, האיש מעברה השני של הדלת נקש שוב, נקישה מהוססת של מקבצי נדבות, שמעידה שמי שנוקש לא באמת רוצה לעשות את זה.
היא ניגשה אל הדלת והסיטה את הבריח, משום מה גם לה היתה הרגשה שהיא תתחרט על כך.