ריקודים עם ערפדים- פרק 7: אלפים, דרקונים, שדים, מפלצות, פיות, מבוך מטורף – חלק א'- ספיישל שישבת

ריקודים עם ערפדים- פרק 7: אלפים, דרקונים, שדים, מפלצות, פיות, מבוך מטורף – ספיישל שישבת

"הגענו למבוך, פה תמצא את האוכל שלך אתה רק תצטרך ללכת במבוך הזה ולמצוא את מפתח הזהב" אמר הקוסם וחייך בקרירות, פניו היו מצומקות יותר מתמיד, עיניו זהרו ותלתליו הקופצניים הסתלסלו עוד יותר, משהו מוזר קרה, רוח קרה ואפלה נשבה. הקוסם וגארטו נכנסו עם ראוס לתוך המבוך. "תיזהר יש שם מקלות…" "שקט גארטו, הוא יזהר, אל תדאג" אמר הקוסם. "איפה הפיג'מה שלי עם הג'ירף הכתום?" צרח גארטו. ראוס צחק. "אתה מפריע לערפדון הצעיר שלנו להתרכז" אמר הקוסם, "ואתה צריך לקבל זריקה?" "זריקה למה?" שאל ראוס. "היצורים האלה מלוכלכים, מזוהמים ויכולים להביא מחלות, המבוך הזה מסוכן והיצורים שלו מסוכנים, תיכנס למבנה הכחול שם" אמר הקוסם. ראוס רץ ונכנס לתוך המבנה הכחול, הוא ראה איש יושב בפינה עם קיר זהב, הוא ענד שרשרת כסף, שעונים וצמידי תכלת, היו לו שני קעקועים, אחד ביד והשני בזרוע, קעקועים גדולים של באטמן והקעקוע השני היה של פרחים גדולים, סגולים ואדומים, היו לו מכנסי ג'ינס כחולים ומלוכלכים, חולצה ירוקה עם הסמל של המבוך. "באת כדי להתחסן?" הוא שאל. "כן" אמר ראוס. "אתה ערפד, זה נראה כאילו היית פעם בן אדם" אמר האיש. "כן" אמר ראוס, "אבל בינתיים אני צריך למצוא אוכל ושתייה, הקוסם החבר שלי וגארטו מלך הירח הכתום אמרו לי שבסוף המבוך יש אוכל" אמר ראוס בהתלהבות. "זה לא סתם אוכל, אלא מעדן ערפדי משובח" אמר האיש והרים את גבותיו השחורות, הוא סירק את שערו המתולתל במברשת ורודה ואז הוא הוסיף: "מלך הערפדים נמצא בסוף המבוך, אתה תראה אותו יש לו כתר זהב גדול, מקושט במרגלית נוצצת, כנפיו הם כנפיים גדולות, הוא עצום, גדול מימדים, גבוה, רב עוצמה, הוא יכול לטרוף בשיניו במהירות ולצלול אל הקרקע במהירות חדה."
"אה… כן," אמר ראוס, "מתי אני מקבל את הזריקה?"
"אתה לא צריך להתחסן, רק אם אתה חושב שאתה צריך" אמר האיש.
"אני חושב שאני צריך, ככה אני אהיה בטוח, אבל תעשה את זה במהירות, יש יצורים שעושים כל מיני דברים מאחורי הגב שלי יש כל מיני סודות והרפתקאות, בקיצור תעשה את זה מהר" אמר ראוס.
"אני אשתדל" אמר האיש, ראוס עצם את עיניו הוא הרגיש דקירה בזרועו, הוא פקח את עיניו ואז האיש אמר: "זהו סיימנו, אתה יכול ללכת, דרך צלחה" ראוס נופף לאיש לשלום, בירך אותו בלילה טוב ורץ אל הקוסם, החבורה הלכה עם ראוס בתוך המבוך.
המבוך היה חשוך, היו כמה פנסים קטנים, אבל היו גם קולות מפחידים, סודות אפלים, רמזים לא ברורים, הרמז הראשון של ראוס היה: "לודג דש מאחוריך, תברח מהר! מהר! מהר!"
"לודג דש מה זה יכול להיות?" שאל ראוס.
"אולי אם נהפוך את האותיות אז נקבל משהו" אמר הקוסם, "זה יוצא שד גדול, פשוט תברח!" החבורה התחילה לרוץ ואז היא מצאה את עצמה בחלק השני של המבוך, בין קירות המסתורין, בין הדלפקים, השולחנות, המנורות ויצורי הלילה האפלים.
יצור הלילה האפל הראשון היה אלף אפל עם אוזניים מחודדות, שיער פרוע, כסוף, רוכב על סוסו בגאווה, עורו השחור היה כצבע שמי הלילה. "חשבתי שאלפים אפלים אמורים להיות מתחת לאדמה או ביערות אפלים" אמר ראוס בקול שקט.
"אפאסו אבור!" אמר האלף האפל.
"הוא מדבר בשפת האלפים האפלים, אתה תדבר ואני אתרגם אותך!" אמר הקוסם לראוס.
"מה רצית לומר?" שאל ראוס.
הקוסם קימט את מצחו, מילמל כמה מילים ואז הוא אמר מילים משונות בקול ברור וחזק, חזק עד כדי כך שכמה מקירות המבוך נפלו, קרסו, הפילו שולחנות וכיסאות וכל זה השפיע על הכיוונים של המבוך.
"אונצ'ראטו ספיקינג" אמר האלף האפל בקול שקט, דהר על הסוס שלו ופנה ימינה.
"מה הוא אמר?" שאל ראוס.
"שהוא לא יכול לדבר איתנו עכשיו" אמר הקוסם.
"שני מילים בשפה האלפית, זה שש מילים בשפה העברית, זה לא יכול להיות, זה לא הגיוני" אמר ראוס.
"זה הגיוני, אתה חושב שכל ההרפתקאות שעברתי זה הגיוני?" שאל גארטו.
"מסכן" אמר הקוסם בלגלוג, "תעשה לי טובה גארטו, תפסיק להתבדח אתה מבלבל את הערפד הצעיר הוא צריך להתרכז ולפתור את החידות של המבוך הענק הזה אחרת הוא גם יגווע ברעב וגם אנחנו נתקע במבוך הזה במשך שנים ארוכות."
"טוב, אבל איפה החידה השנייה?" אמר ראוס, לפתע, הוא ראה על הקיר מימין דף. "זאת החידה הבאה!" הוא דילג מעל עגלת האבנים הירוקה של המבוך וקרא את הרמז: "הם עושים ססס, הם עולים מתוך הסל, הם מכישים, אתה תהיה קצת מבולבל"
"אני לא יודע מה זה, אבל אני חושב שאלו נחשים ארסיים קטנים, רגילים, המבוך הזה קל" אמר ראוס, אבל אז הוא הסתובב וראה ששלושה נחשי ענק חוסמים לו את הדרך ומאיימים עליו עם שיניהם הארסיות, זנבם הירוק הארוך והמפותל ולשונם האדומה והחדה כסכין.
"אוי ואבוי, דרקונים דרומיים עתיקים, הדרקונים הכי גדולים בהיסטורית היצורים" אמר ראוס, הוא רצה לצאת מהיציאה השניה אבל אז הוא ראה מעגל גדול, צבעוני ומלא אור של פיות מרושעות שרק רוצות להציק לו ולהפריע לו במבוך. "רגע, אני תקוע, קוסם, גארטו!" הוא צרח.
לפתע, עוד אחד מקירותיו האפלים של המבוך נפלו, ראוס דילג מעל הקירות ואז הוא ראה את היכל הסודות היכל קטן, הוא לא ראה את גארטו והקוסם, אבל הוא רצה לראות מה יש בתוך ההיכל, הוא היה מואר והוא נכנס אליו, הוא ראה עציץ גדול ואז שורה ארוכה של ארגזים כחולים, הוא הסתובב וראה אולם עם כיסאות כחולים ומרופדים, כמו אולם קולנוע הוא הריח ריח של פופקורן. "זה אולם קולנוע!" הוא חשב לעצמו, חייך ונכנס לתוך האולם, אבל אז הוא שמע קולות משונים, דפיקות בדלת, תקתוק של שעון, לחש של מכשפים ושל מכשפות, הוא חשב שיש יצורים באולם, יצורים בלתי נראים.
"הלו? יש כאן מישהו?" אמר ראוס, "קוסם? גארטו? יצורים אפלים? אל תפחדו, אני לא אנשוך אתכם, אולי אתם תציקו לי ואני לא, נו, אני רק רוצה לראות אתכם!"