ריקודים עם ערפדים- פרק 5: כוחותיו האחרונים של גארטו וצוקי הזהב- פרק לילה

ריקודים עם ערפדים- פרק 5: כוחותיו האחרונים של גארטו וצוקי הזהב

הקוסם הלך על החול, בין אבני החול הענקיות במקום אחר לגמרי, עם עצים ירוקים וגזעים עבים, הוא טיפס על האבנים וראה דוב פנדה ענק, גדול מימדים, פרוותו הייתה רכה ונעימה, עיניו השחורות ננעצו בקוסם המסתורי, לפתע, הקוסם שמע צעקות, הוא הביט לאחור וראה את גארטו, מחליק על החול. "גארטו!" צרח הקוסם וקפץ, הוא קילף את קליפתו העבה של העץ ולקח פקאן ענק, הוא רץ, קשר חבלים בין שני עצים, דילג, קפץ, התנדנד על החבל הצהוב והעבה, דילג ורץ על צמרות העצים הירוקים וברגע האחרון הוא אחז בידו של גארטו. גארטו, התנשם בכבדות, אבל הוא לא הצליח לקום, הוא נאבק בחול וניסה לבעוט בו עם רגליו. "למה אתה לא עם ראוס?!" צרח הקוסם. "בגלל היצור הנורא והמפחיד שהיה שם" אמר גארטו, הקוסם שמע את פעימות ליבו ואמר: "יצור נורא ומפחיד? זאת סכנת חיים, אני חייב לרוץ לשם!" הקוסם, דילג, קפץ, ניתר, התייצב. "חכה לי!" צרח גארטו שהיה בקצה השני של העץ, הוא ניסה להחזיק בחבל הצהוב, אבל אז הוא איבד את שיווי משקלו וכמעט נפל, הוא ניסה לקום, הוא אחז בגזע של העץ בחוזקה וניסה לטפס, אבל ידיו לא היו חזקות, כל גופו רעד והוא צרח: "קוסם!" אבל הקוסם לא ענה לו, אז הוא המשיך להיאבק בכאב, לפתע גארטו שמע רשרוש של עלים. "אוי ואבוי!" לפתע, הוא שם לב שהוא באוויר תלוי על החבל הצהוב, הוא ניסה לטפס על החבל הצהוב ולהגיע לצמרת של העץ שם היה אפשר להתנדנד, הוא טיפס, נאבק בכאב, הוא ראה דוב פנדה הולך על האבנים, זה היה מלך דובי הפנדה, גארטו פחד, הוא החזיק בחבל ואז הוא ראה שגם מלך דובי הפנדה מחזיק בחבל הצהוב, הוא צרח וטיפס במהירות וזה הפך לריצה, הוא הגיע לצמרת של העץ והתחיל לרוץ, רגליו כאבו, הוא מחה את הזיעה ממצחו, הוא הביט לאחור וראה את הפנדה. "ממתי דובי פנדה מסתובבים על צמרות של עצים?" הוא מילמל בקול מפוחד, הוא שמע את דפיקות ליבו, הוא ראה את החבל הצהוב השני, אבל הוא חשב שהוא יפספס אותו ויאבד את שיווי משקלו, אבל הוא ראה את דוב הפנדה, כל גופו רעד, הוא לא יכל לעמוד בזה, הוא ניסה לצעוק: "הצילו" אבל אז דוב הפנדה, התחיל לרוץ, גארטו אחז בחבל הצהוב ובשארית כוחותיו, כשהוא כבר התעייף, הוא ניסה לדחוף את עצמו קדימה ולאחוז חזק בחבל, זהו, זה נגמר הוא הגיע לקצה השני, מה שנותר לו זה רק לרוץ הכי מהר שהוא יכול, הוא התחיל לרוץ, אבל אז הוא ראה צוק, הוא לא פחד והוא קפץ, עצם את עיניו ואז הוא פקח אותן, נשימתו נעתקה, המהירות המסחררת שבה הוא קפץ עד שהוא עמד על רגליו ונחת הפחידה אותו, ואז הוא נחת, הוא ראה שערים סגולים, חומת אבן גדולה ועצים ופרחים מאחורי השער. "מה זה? איפה אני נמצא?" הוא שאל וגירד את ראשו. לפתע, השערים הסגולים נפתחו. "זה בטח אומר שאפשר להיכנס" אמר גארטו וקפץ משמחה, הוא נכנס אל השערים ואז הוא ראה משהו גדול, עצום, ענק, יצור שלא ראה מעולם מזן שנקרא "היצורים החדשים" היו לו כפות רגליים זעירות, פה עם שיניים חדות, אוזניים ארוכות וזנב לטאה ירוק, קשה מאוד לתאר אותו ואת הרגשתו של גארטו. "מה זה? מה אתה?" צרח גארטו. "אני מהזן של היצורים החדשים, קוראים לי פקטולס, ולא כדאי לך להתעסק איתי" אמר היצור והתקרב אל גארטו, גארטו שיקשק, רגליו רעדו ואז הוא כבר לא יכל יותר, גם הריצה וגם ההיאבקות עם החבל הצהוב, גם הפחד מהיצור, הוא לא יכל לעכל את כל זה ולהבין את כל מה שקרה אז הוא פשוט איבד את הכרתו. כשהוא התעורר, הוא ראה נערה עם חץ וקשת עם שיער חלק וארוך בצבע חום, עיניה התכולות כצבע שמי הבוקר זהרו ומכנסי הציידים שלה היו מלוכלכים, הוא נגע במכנס שלה והיא צרכה ודרכה את הקשת שלה. "מה? מה אתה רוצה ממני?" היא צרחה. "אני לא מאמין, אני איבדתי את ההכרה שלי!" אמר גארטו, הוא חיפש את הכיס שלו ואז כשהוא מצא אותו, הוא פישפש בו ומצא פתק, "מה זה? למה זה במכנס שלי?" שאל גארטו, הוא פתח את הפתק המקופל, הוא היה מבולבל לגמריי. על הפתק היה כתוב: "לגארטו היקר, זה אני הקוסם, ראיתי אותך והתקדמתי, אני בצוקי הזהב, ליד אוצרות חומת המגן, תמצא אותי שם, אני עם ראוס, מצאתי אותו מסתבר שהוא התעסק עם יצור מכשף עתיק, אבל הצלתי אותו ואין לך ממה לפחד, אני מחכה לך, להתראות." גארטו התנשם בכבדות ואמר: "בסדר, בסדר, לא לפחד, אין לי ממה לפחד." גארטו התחיל ללכת לכיוון צוקי הזהב, הוא הלך והלך, כשהוא הגיע לצוקי הזהב הוא ראה את ראוס והקוסם. "שלום" אמר גארטו. "הסבכת עם החבלים" אמר הקוסם וצחק, היה כבר מאוחר, היה חושך, הקוסם חייך, החבורה הדליקה מדורה וישבה סביבה. "מי רוצה מרשמלו על האש?" שאל הקוסם. "אני" אמר ראוס וחייך, "אבל רק אם זה עם דם." הקוסם הסתכל על ראוס וחייך. "טוב אני אמצא לך איזה משהו" הוא אמר בקול מסתורי. "מה? חיה?" שאל ראוס בהתלהבות. "נראה" אמר הקוסם, שבר ענפים וזרדים וזרק אותם למדורה. "אתה רוצה זר ערפדים?" שאל הקוסם וחייך. "בטח שאני רוצה, ממתק נפלא ומשובח" אמר ראוס וחייך.