רוח של שועל פרק 7: לתעל את כוח השועל

פרק 7: לתעל את כוח השועל

שרה נחתה על האדמה בפעם השלישית רק בחמש דקות האחרונות, דם ארגמני הגליד מעט ממצחה ובכל פעם שנפלה היה לה קשה יותר לנשום. ג'ייס הצליח להתמודד יחסית עם ג'ו, הוא ניסה להכות את פניו עם אגרוף כמוץ אך ג'ו כבר ידע מה לעשות צעד קדימה, הוא אחז באגרופו עם כף ידו, סיבב אותה עד ששמע קליק שאישר שמפרקו נשברה לחלוטין, הוא בעט בצלעותיו של ג'ייס באכזריות והוא נפל על צידו בתדהמה וכאב. הוא גנח מכאב כשהביט בכף ידו שהסתובבה לגמרי.
"אתה משוגע!" קראה שרה כשהביטה בו, "הוא יתרפא. תתקפי!" פקד ג'ו, היא הביטה בו וכיווצה את מצחה. "הוא בן אנוש שנושא בתוכו רוח, הוא לא מתרפא." אמרה בהדגשה, שיערה האדמוני היה מתוח לקוקו ועיניה הכתומות הביטו בו בזעם.
"ג'ייס עד כמה זה כואב לך מאחד עד עשר?" שאל והניח את כפות ידיו על מותניו. "שלושים." אמר תוך כדי גניחה, הוא משך בכתפיו.
"את רואה? הוא בסדר." ג'ייס רטן בזעם כששמע אותו אומר זאת, שרה התכופפה והביטה בידו הכפופה. "הוא צריך ללכת לרופאים." אמרה לאחר שבחנה את המצב. "בשביל שאחרי חמש דקות הוא יתרפא והרופאים ייקחו אותו לניסויים?" שאל והתקרב לכיוון ג'ייס.
"הוא לא מתרפא!" קראה בזעם, ג'ו משך באפו בקצרות והתקרב לג'ייס. הוא הרים אותו על רגליו וסיבב את מפרק כף ידו חזרה. ג'ייס השתנק והביט בו בתדהמה, הוא לא יכול לסמוך עליו.
"מה אתה –" אמרה והביטה בו. הוא יצר הילה סביב מפרק כף ידו של ג'ייס וכבר הוא הרגיש טוב יותר. הוא נשם לרווחה והביט בג'ו.
"אתה משוגע." הוא אמר, הוא קרץ לו בעין הימינית ומיד לאחר מכן בעט בפניו של ג'ייס, הם נשמטו לאחור והוא נפל על האדמה. "יחסית לשרירים שיש לך אתה לא כזה חזק." הוא העליב אותו,
"ובואי נראה מה את שווה ילדונת." שרה שנאה שוביניסטים יותר מכל דבר אחר בעולם הזה, היא הרגישה איך היא מתמלאת זעם ואיך תחושת צריבה הכואבת בשיניה מופיעה. ניביה נגעו בקצה שפתיה התחתונות ועיניה נצבעו בצבע הלהט שלא פוסק.
היא נהמה בזעם ורצה במהירות לכיוונו, היא זינקה לעבר גופו וג'ו ניסה לעצור אותה. היא אחזה בגרונו והטיחה אותו לאדמה בכעס. "שרה!" היא שמעה את ג'ייס קורא בשמה,
היא סיבבה את ראשה לצד להביט בו במהירות, היא התנשמה תוך כדי נהימה. "שרה את מנסה להיפטר מהרוח של השועל שיש בתוכך, לא להשתמש בה בכדי להכאיב לאנשים או לנצח בקרבות." אמר ג'ו חנוק, פניו מתחילות להאדים.
"אני יודע שהוא קוץ בתחת אבל תסמכי עליי את לא רוצה לחסל אף אחד, ולפי איך שהוא נראה הוא קרוב מאוד למוות." אמר והצביע על פניו של ג'ו שנהיות כמעט סגלגלות. היא החלה להירגע ונשימתה נהייתה יותר ויותר איטית, היא הרפה מהאחיזה שלה בגרונו והיא הביטה בג'ייס. "אני אלך להביא עוד מהמסמכים של אבא שלך, חייבים לדעת מה עם עניין השועל הזה." הוא אמר ושרה נפלה על רגליה בישיבה, ג'ו הביט בה והתיישב לידה.
"את יודעת, כשאת עומדת למות חייך עוברים לך מול העיניים. ידעת שהשועל הזה גזל לי את כל חיי הנוער שלי? אני כל כך שונא אותו וכל כך כועס על עצמי שהייתי חלש כל כך ונתתי לו להיכנס ו –" הוא אמר ומיד היא הביטה בו באי הבנה, הוא מיד שתק כאילו אמר משהו שאסור היה לו לומר.
"נתת לו להיכנס? מה זה אומר?" שאלה, הוא השפיל את מבטו. "שרה, החיים שלך לא מורכבים אוקי? את צריכה פשוט להיפטר מהרוח והבעיות האחרות שלך יפתרו. אם תחליטי לשמוע את כל הסיפור את לעולם לא תוכלי לברוח מהעולם הזה." הוא אמר ושערותיה של שרה סמרו,
"אל תשאלי שאלות, רק תחכי לתשובות."
הוא חייך אליה ולפתע פניו הרצינו, הוא הביט ממש מאחוריה כשראה את האדם. הוא זיהה אותו. לבוש במסכה שחורה כהה, שעליה יש חורים שמותאמים לעיניים וחורים לנשימה. הוא לבש לבוש ארוך ושחור והוא נשם בכבדות. היא הביטה לאחור וראתה אותו.
"שרה, רוצי." הוא אמר, היא הביטה בו בפחד וקמה על רגליה.
"את לא הולכת לשום מקום." קולו הכבד של האדם נשמע, היא רצה אל הבקתה – אל ג'ייס אך ירייה פילחה את מפרק כף רגלה. הירייה נורה מאקדח שלפתע הופיע בכף ידו של האדם. היא נפלה על האדמה ופניה פגעו ארצה. היא צרחה ומיד ג'ו קם על רגליו.
"עזוב אותה. קח את הרוח שיש בתוכי." אמר והביט באדם,
"חסר חשיבות." הוא אמר בקול כבד והתקדם אל שרה, הוא עמד בדרכו והושיט את ידו אל האדם. "קייל אני נושא בתוכי רוח של שועל מאסטר, תאמין לי אתה רוצה אותי." הוא אמר והיא הביטה בו, אך היא יותר התעסקה בכאב של רגלה, דם הגליד ממפרק כף רגלה ודמעות ירדו מכאב.
"שרה חשובה יותר." הוא אמר בקול נמוך והעיף את ג'ו אל העץ הגדול, הוא נפל על צידו והביט בקייל. שרה הביטה בו וניסתה לברוח, היא גררה את גופה קדימה בקושי אך קייל היה מהיר יותר. אפילו חילזון היה מהיר יותר. הוא לחץ על הפצע המגליד והשורף, וכמובן על הכדור שהיה נמצא בין עצמותיה. היא צרחה ורצתה לחבק את רגלה.
"ג'ייס!" צרחה שרה אל כיוון הבקתה. "החבר שלך מנוטרל, בדיוק כמוך." דמעות עמדו על עיניה והיא הביטה בו בפחד. אם היא תשרוד את זה סיוטים יתקפו את מחשבותיה בכל פעם שתעצום את עיניה.