רוח של שועל פרק 6: השועל שבפנים

פרק 6: השועל שבפנים

האדם המסתורי שעוד לא אמר את שמו הלך קדימה, שרה וג'ייס אחריו אם כי אף אחד מהם לא בטוח אם כדאי לסמוך עליו. הם צעדו בשביל לא מסומן מלא בעשבים וצמחים ששרטו מעט את רגליה של שרה. ג'ייס הביט ברחבי היער הגדול, הוא הכיר את היער של העיירה שלהם, יער לוקסוס, אך הוא אף פעם לא היה באזור הזה.
"איך אנחנו יכולים לסמוך עליו?" שאלה שרה בלחישה, ג'ייס הרים את גבותיו וענה "אנחנו לא. אם הוא יעשה דבר חשוד נברח."
שרה הנהנה בתמימות והשניים הגיעו למול בקתת עץ קטנה וקומפקטית, נמצאת בין שני עצים ובנויה באופן יציב וטוב. האדם פתח את הדלת וביתו הקטן הופיע למול שני הנערים הצעירים.
ג'ייס בחן את הבית והשניים נכנסו, הם התיישבו על כיסאות העץ שהיו מסביב לשולחן עשוי עץ מאותו סוג של הכיסא, קשיח וקוצני מעט.
"אז מאיפה להתחיל?" שאל בקול לאחר שהם התמקמו, היה מונח כוס תה שקופה על השולחן שנועדה כנראה רק לחמם את כפות ידיו של האדם. "אולי תתחיל מהשם שלך."
"השם שלי הוא ג'ו פוקס, הייתי נושא שועל בדיוק כמוכם." הוא אמר ודיבר כאילו השניים יודעים מה זה נושא שועל. הוא הביט על ההבעה שלהם והבין, "אתם אפילו לא יודעים מה אתם נושאים בתוככם?" הוא שאל, שרה משכה בכתפיה והוציאה מן תיקה ציור של שועל, אחד מהרבים שהיו לה בחדרה שנטשה. היא לא דיברה כלל. כאילו הצמידו את שפתיה בשדכן.
"אני מניח שנושא שועל זה אומר שאנחנו נושאים בתוכנו שועל." אמר ג'ייס, שרה הניחה את הציור על השולחן והחליטה לומר "אני חושבת שאני מציירת את השועל שבי." היא אמרה ללא הבנה, הוא צחק.
"השועל לא נמצא בך, את נמצאת בו." הוא אמר וקם על רגליו, שרה נבהלה מעט. "לקח לי הרבה זמן עד שהצלחתי לצאת מתוכו." הוא אמר,
"אבל אתם נמצאים בו יותר משחשבתי.." הוא אמר ועיניו נפערו כשהביט בפניו של ג'ייס ושל שרה. "כמה זמן בדיוק את מציירת שועלים?!" הוא תקף והרים את הציור, הוא הרים אותו אל פניה, ממש הצמיד אותם עוד שנייה.
"אני גם מצייר, ואתה מלחיץ אותה. היא תענה מתי שהיא רוצה." קם מיד ג'ייס על רגליו והרחיק את כף ידו מפניה של שרה. היא חייכה לג'ייס כהכרת תודה, ג'ו נד בראשו, ממש טלטל את ראשו.
"אתם לא מבינים נכון?" שאל, "אין זמן!" קרא בזעם ודפק עם אגרופו על השולחן, נוצר סדק חזק בשולחן שנראה בלתי נראה לשבירה.
"אתם יכולים לנסות לברוח מהשועל אך הוא ערמומי יותר, מהיר יותר וחזק יותר. גיליתי שהוא שוכן בי בגיל שתיים עשרה ולקח לי עשור שלם מחיי בכדי להוציא אותו מתוכי, וזה היה ממש ברגע האחרון, בליקוי החמה האחרון."
"מתי היה ליקוי החמה אחרון?" שאלה שרה,
"לפני שנתיים." הגיב ג'ו, "וליקוי החמה הבא יהיה בעוד שבועיים. הסיכוי היחידי שלכם להיפטר מהשועל." הוא אמר,
"איך נעשה את זה בדיוק אם לך לקח עשור שלם?" שאלה שרה בפחד, "אני לא יודע אבל מה שאני בטוח זה שאתם חייבים להיכנס אל תוך המודע שלכם ולהביס את השועל שנכנס בתוככם."
"איך זה אפשרי?" שאל ג'ייס,
"אני יוכל ללמד אתכם אבל זה אומר אימונים של עשרים וארבע שבע, אתם צריכים להיות חזקים פיזית ונפשית בכדי להיכנס אל תוך המודע שלכם ולגרש את הרוח שבתוככם." ענה על שאלתו בזריזות.
"מה קורה למי שלא מצליח לגרש את השועל מתוכו?" שאלה שרה בפחד, קולה רעד ועיניה רטטו.
"שמעתי אגדות וסיפורים רבים אבל לא הצלחתי לקבל החלטה סופית, יש חלק מהאגדות שמספרות שהרוח שלכם מצטרפת אל השועל ואתם הופכים גם אתם לרוחות, יש כאלה שאומרים שהנושא הופך בעצם למשנה צורה כלשהו." הוא אמר והביט בשניים.
"יש כוחות אפלים שרוצים להניח את ידם על הכוח של השועל, לתעל אותו ולהשתמש בו לצורכיהם האישיים." הוא אמר ומילה אחת עלתה לראשה של שרה. יותר נכון שם.
"קייל."
"אתם רוצים לגרש את השועל, וכדאי שנתחיל להתאמן. ועכשיו." הוא הוסיף לסיכום.