רוח של שועל פרק 10: שועל קיט קטן

פרק 10: שועל קיט קטן

שרה התעוררה במקום גדול, מלא בריח מעופש של צואה. פרות מן הסתם. קוביות של עשבים הונחו זה על זה ברשלנות ורחבי המקום היה בצבע אדמדם מתייבש. היא ניסתה להרים את עצמה מעלה אך היא כשלה. היא הביטה על גופה, הוא היה מחובר לאלונקת מתכת קרה ומתכתית, ידיה כבולות בשלשלאות ומסוגלות לזוז אולי עוד שני סנטימטר קדימה. היא משכה את כפות ידיה קדימה וקול רשרוש השלשלאות באלונקה נשמעו.
"תשחרר אותי!" קראה, היא קיבלה אינדיקציה שהיא נמצאת באסם כלשהו, נטוש מן הסתם. "היי!" קראה בעודה מנסה להתרגל לריח המעופש והמצחין. לפתע קול טריקת דלת ישנה שציריה כבר עומדים להתפרק. הרעש הגיעה מאחוריה. "היי!" קראה,
"שלום לך שרה ווילאמס." שמעה קול מוכר, לא של ג'ייס משום מה. "מי זה?" שאלה, מנסה להיזכר מאיפה הקול מוכר לה. האדם צעד קדימה, הוא לבש מכנס טרנינג שחור ארוך ונעליי ספורט שחורות, הוא עטה על עצמו ז'קט בד שחור והכובע של הז'קט על ראשו.
שיערות שטניות החליקו מעט מהכובע, האדם הרים את ראשו והיא הופיעה מולה. שיערותיה השטניות אסופות לקוקו מתוח וצמוד, עיניה ירוקות ודומעות. נראות כמו סופה אך סופה רגשית הפעם, שפתיה האדומות רועדות והיא שלפה את כפות ידיה מהז'קט, אוחזת באולר כהה שמתאים לכף ידה.
"מלודי.. מלודי.." אמרה שרה במהירות וניסתה לשחרר את ידיה, אך שוב קול רשרוש השלשלאות נשמע ברחבי האסם. "את השפלת אותי באותו יום.." היא חייכה במשוגעות והניחה את להב האולר על גרונה של שרה. היא הופתעה מהקור של הלהב ורעידות כף ידה של מלודי, שיכולות בטעות להחליק את האולר מהיד ברשלנות ולחסל את שרה.
"באותו יום אני הבנתי שרה.." היא לחשה וצחקה, "באותו יום שפגשתי את קייל." היא חייכה.
"באותו יום הצלחתי להבין סוף סוף את האמת עלייך, על צבע השיער והעיניים שלך. ועל העובדה שבקרוב תהיה שועלה קטנה." היא חייכה אפילו עוד יותר, "קייל אמר לי שהוא זקוק לדם שלך, הדם שלך יכול להעניק לו כוחות מעבר לכל דימיון." היא לחשה שוב בצורה משוגעת,
"קייל הוא ג'ייס." אמרה שרה שנזכרה באותו רגע, שנישקה אותו ואז הוא הרדים אותה, "כשג'ייס הלך לבקתה להביא עוד מסמכים הוא בעצם התחבא ושינה את עצמו לקייל."
"את קולטת מהר.." אמרה וחייכה, "היה מסמך שלם על קייל שג'ייס דאג להשמיד ולקרוע אותו לגמרי."
"ג'ייס נושא שועל, הוא לא צריך את הכוח שלי." אמרה שרה, מלודי צקצקה בלשונה.
"ג'ייס נושא שועל נכון, אבל הוא צריך את הכוח הרדום שלך." היא העבירה את האולר על זרועה וגרמה לשערותיה לסמור. "בשביל מה את צריכה את הכוח?" שאלה שרה וקולה רעד מעט,
"זה לא ברור עדיין? אני לא צריכה את הכוח, בשנייה שקייל נותן לי את הפקודה אני מחסלת אותך. כנקמה."
דמעה התגלגלה במורד לחיה של מלודי,
"אז בואי נתחיל!" קראה בשמחה אחרי שהדמעה נפלה על שפתיה של שרה, היא התרוממה ונעצה את האולר ברגלה של שרה. היא צרחה מכאב והרימה את ראשה מעלה מכאב, מנסה לשלוף את האולר מכף רגלה. השלשלאות זזו במהירות, מה שאמר שכפות ידיה של שרה ניסו להשתחרר בכאב.
דם בצבע ארגמן חמים זלג מהפצע הפתוח שיצרה מלודי ונשפך לצידי רגלה, היא הניחה דליים סביב האלונקה והגיעה מעל ראשה של שרה. "הולך להיות לך יום נפלא היום." היא העבירה את כף ידה על שערותיה של שרה בטירוף ובחיוך רחב שיניים.

————————————————————-
ג'ו התקדם אל דלת החדר ודפק בה מספר פעמים, "היי מה אתם עושים שם?" שאל וניסה לפתוח את הדלת, הוא לחץ על הידית מספר פעמים ומשך בחוזקה אך דבר לא עזר.
"שרה?! ג'ייס?!" צעק בשאלה, לא קול ולא עונה. הוא לקח תנופה ושבר לגמרי את הדלת כשראה את החור העצום שהופיע בקיר הוא הבין דבר אחד. הם נחטפו על ידי קייל.
"אוי לא." הוא מיד רץ קדימה וזינק מן החור אל תוך השדות, באוויר חולצתו נקרעה ממנו לגמרי והוא השתנה לשועל קיט, שועל קטן שמגיע לגובה שלושים סנטימטר בלבד, בעל פנים קצרות ורחבות. פרוותו ברובה אפורה אך עם גוונים זהובים, זנבו קצר מלא בפרווה קצהו שחור כאילו מרחו עליו צבע גועש שחור ברשלנות, אפו שחור קטן ועיניו רחוקות מעט אחת מהשנייה ובצבע כתום בהיר.
'יש כל כך הרבה שהם לא יודעים עדיין.' חשב לעצמו בעודו רץ ביער במהירות, הוא הגיע לשטחם ועצר בכניסה. בנביחה קלה הם הופיעו, שני זאבים כהי פרווה ואדומי עיניים. הם רטנו אחד כלפי השני ונבחו זה על זה. כל צעד שוקל האם לתקוף או לא.
'לא באתי הנה בשביל לפתוח מחדש את המלחמה, אני זקוק לעזרה. שניים מהמתלמדים שלי נחטפו על ידי קייל, אחת מהם הייתה כמוכם. בעלת רוח זאב. תנו לי לדבר עם אנג'לו.' הוא אמר מבלי להזיז את פיו, הזאבים הביטו זה בזה.
'איך נדע שזה לא טריק?' שאל הגבוהה מבין השניים, 'נראה לכם ששועל קיט קטן היה מסתכן בכך שהיה נכנס לשטח הזאבים אם זה היה שקר?' ג'ו ידע לענות על הכול. זו לא הפעם הראשונה שהוא נפגש עם נושאי הזאב.
'קחו אותי לאנג'לו.'