רוחות: שומר הברק | פרק 2
פרק 2:
בחווה
"זה מה שיש." אמר ווד וזרק את השקית הקטנה של השאריות על השולחן הרעוע. "כבר אין פירות על עצים או שאריות בפחים הגדולים, אז בפעם הבאה צריך לחפש יותר טוב."
"כן, ווד. אני הבנתי את זה כבר אחרי הפעם העשירית שהזכרת לי את זה." אמרה האנה בעצבנות ולקחה קליפת תפוז מהשקית. "מצטערת שאתה טוב בדברים האלה יותר ממני, זה היה בטעות." היא ניסתה לעורר את כולם, אבל הם עדיין נשארו עייפים ורעבים, שום דבר לא יכל לעזור ברגע זה.
"איזה צחוקים." אמר לוק בציניות ולקח משהו שנראה כמו ג'לטין. "מה זה בכלל? זה אוכל?" הוא הזיז את כף ידו במהירות וגרם ל"אוכל" הזה לרטוט. "מישהו רוצה את זה?" מיד אחרי ששאל פיל חטף מצלחתו את הג'לי וזלל אותו במהירות. "תרגיע, ג'ון. סליחה… פיל."
"אנחנו לא כאלה דומים." התעצבן ג'ון.
"הוא צודק." אמר פיל והצביע באגודלו על ג'ון. "אפשר עוד אחד כזה?" כשראה שאף אחד לא הבין על מה מדובר הוא המשיך. "ג'לי." על פרצופם של כל הסובבים את השולחן התפשטה הבעה של הבנה והם הנהנו. אף אחד לא רצה לגעת ב"אוכל של פיל." ככה הם קראו לזה אחרי אותה ארוחה.
"תגיד, לוק. אתה כאן כבר שבוע ועדיין לא סיפרת לנו משהו על העבר שלך עם מארק." אמרה פתאום האנה. "ואתם עדיין לא סיפרתם לנו את המידע החשוב שאמרתם שיש לכם." היא דיברה אל קייט וג'ון.
"באמת?" שאלה קייט בקול הקר והמצמרר שלה.
"כן, באמת. בואו נתחיל בכך שתגידו לנו מי אתם." אמרה האנה, שוב מנסה לעורר את כולם בצחוקים.
"קייט וג'ון ווטסון. אנחנו בני אדם רגילים, אין לנו כוחות."
"אז איך-"
"רגע." קטע ג'ון את האנה. "אנחנו היינו חלק מהכוח של סקורפיו. בטוח שמעתם עליהם."
כל מי שהיה בחדר הנהן.
"הצטרפנו אליהם לפני שבע שנים ואחרי שחלק מהאנשים פרשו והקימו את פלאמיס מממ…" הוא חשב מה לומר לפני שהמשיך לדבר. "ובסוף, לפני חמש שנים, החלטנו שנפרוש גם, אבל בלי להצטרף לפלאמיס. אתם אתי?" הוא שאל את הדבר האחרון כשראה שהם עסוקים ב- לשחק עם המזלגות עשויות העץ.
"כן, כן. יש לך משהו לספר שקשור אל פיטר או גראוונד?" שאל ווד.
"כן, כן! בכוח של סקורפיו היה עוד מישהו שאני חושב שאתם מכירים: ג'פרי אורדק."
"מי?" שאל ווד.
"ג'ף. אני לא יודעת אם אתה יודע, או זוכר, אבל היה אתנו ילד בשם ג'ף והוא גילה לגראוונד את מיקומנו תמורת כסף. הנחש הבן…"
"הוא אח שלנו." קטע ג'ון את האנה.
"אבל השם משפחה שלו הוא…"
"ווטסון. ג'פרי ווטסון." שוב קטע אותה. "תמיד היה לו קטע עם שקרים. אבל אני לא חשבתי שזה ידרדר עד כדי כך. אבל את צודקת, הוא באמת פשוט נוראי."
"מה הוא עשה?" שאל לוק.
"עזוב. העניין הוא שאנחנו יודעים איפה הוא עכשיו והוא יודע איפה החושך! ותחשבו על זה רגע. אם נדע איפה החושך אז נדע גם איפה האור, ומי מחפש את האור ברגע זה?"
"פיטר!" קראו פיל והאנה פה אחד.
"אתם סתומים לגמרי, נכון? למה אנחנו רוצים למצוא את פיטר? אתם ראיתם מה הוא עשה לארם ולאבא של לונה. אתכם הוא לא תקף רק בגלל העסקה עם מארק, אבא שלכם. וגם בגלל שלא תקפתם אותו. אתם יודעים בכלל מה התכנית שלו?"
כולם הנידו בראשם.
"אתה יודע?" שאלו פיל והאנה ביחד, שוב.
"כן."
"מאיפה?" הפעם היה תורם של ווד, ג'ון וקייט לחקור אותו.
"זה לא משנה. העיקר הוא ש…"
"למה זה לא משנה?" שאלה קייט.
"למה אתם לא מסכימים לספר מה קרה עם ג'פרי?" התגרה בה. "עכשיו אנחנו תיקו. פיטר מכור." התחיל לספר לוק. "הוא התמכר לכוח. אם אני לא טועה הוא מחפש עכשיו את השומרים ושואב את כוחם. את הגופות הוא משמיד לגמרי וזה פותח שערים לשנייה האין-סופית."
"מה זה בעצם השנייה- האינסופית?" התעניין פיל.
"לא עכשיו. אחרי שיהיה לו מספיק כוח הוא יחסל את כל הרוחות ביחד. אחרי כן הוא יעבור לחושך, אבל אותו הוא לא יחסל. הוא ישחרר את החושך, החושך ילחם נגד האור, ובסוף, כששניהם יהיו מותשים, הוא ישאב כל טיפת כוח שיש בגופם."
"אבל זה האור והחושך, הם לא יוכלו לחסל אותו?" שאלה האנה.
"אם שניהם יעבדו יחד- כן." אמר לוק וחיכה לתגובה של כולם.
אחרי שתיקה של כמה שניות ווד אמר את הדבר שכולם חשבו עליו באותו רגע, וכנראה גם משהו שהם היו צריכים לומר כבר ממזמן:
"אנחנו אבודים."
תגובות (2)
פרק טוב.
הו, האנה ^-^ חיננית כהרגלה.
לגבי הרציתי להוסיף: לא מספיק שתעלה פרק של משחקי היוצר רק כל שבועיים, עכשיו אתה מנסה למתוח אותי גם פה? תודה רבה באמת. -_-
קטניס אוורדין, סוף.
מסכים עם קטניס "~""~""~""~""~""~"~