רוחות: שומר הברק | פרק 1

פרק 1:
לאחר הקרב

– גוף שלישי –
"לא!!" צעקה ליאה בזמן שלוק, הנער הרזה, תפס בידה השמאלית (הימנית נשברה בקרב נגד גראוונד) וגרר אותה מהמחסה בו התחבאו כבר שבוע.
לאחר שפיטר יצא מהשער שנוצר ממותו של גראוונד הוא התחיל לספר להם על השעמום הגדול בהיותו השומר של אַרְם. הוא סיפר להם שלא יכל לשאת בזה יותר וסידר תאונה קטנה לרוח עליה שמר. סיפר פיטר גם על הטיפשות של ארם שנתן לו את אחת מזרועותיו וגרם לכך שיהיה חזק יותר מכל שומר אחר. אחרי שהבין כמה טיפש היה שהמשיך לשמור על הרוח באותו החליט לחסל אותו, לברוח, ולדאוג שלא תהיה דרך לדעת את אירועי אותו יום. וכמו שזה היה תמיד כך נשאר: סודי. פיטר לא סיפר דבר על אותו לילה, אבל זה לא שלא רצה, אלה לא יכל. אחרי שהזכיר את טיפשותו של ארם אביה של לונה וארם יצאו נגדו. זה לא הועיל. לפיטר היה את המטה עם ריכוז החשמל הגדול ביותר באותו יקום. הוא שאב כל חתיכת כוח בודדה שהייתה בו והפך לדבר החזק ביותר שהיה קיים, מלבד האור והחושך.
פיטר חיסל את ארם ואביה של לונה בקלות. הניף את כף ידו והשניים התמוטטו על הרצפה.
בהתחלה כולם הביטו בפחד ובלי לחשוב על מה שקרה. רק אחרי שארם הפך לשער שצבעו צהוב כולם הבינו מה בדיוק קרה. ארם מת, וכמוהו אביה של לונה.
כשהרוחות הבינו מה קרה הם ניסו לברוח, אבל לשווא. פיטר היה חזק יותר מכל הרוחות, גם כשהן ביחד. הוא הכניס את כולן לאותו שער שנוצר בגלל מותו של ארם ואמר לכולם משהו, משהו שגרם להם לחשוב.
"אני רוצה שתדעו שאני תמיד הייתי שם, אני תמיד הייתי שם ותמיד אהיה שם. אבל הפעם אני אהיה שם, אבל לא לטובה. זאת הטובה שהייתי חייב לך, מארק. עכשיו אוכל להמשיך." המילים האלו הדהדו ונדבקו לראשם, אבל ככל שניסו הם לא הצליחו להוציא אותן.
אחרי שפיטר הלך כולם השתגעו והשניים הבוגרים ניסו לנחם אותם על אבדתם של ארם ואביה של לונה. אחרי כמה דקות כל החשמל קרס בעיר, אחרי כמה דקות נוספות בארץ, אחרי עוד כמה ביבשת, ובסוף לעולם כולו לא היה יותר חשמל. כל איש ואישה ששרדו את השבוע הזה צריכים לקבל כבוד. העולם נכנס לכאוס וכמעט כל הממשלות התפרקו.
מי ידע שחשמל כל-כך חשוב?
כל מי שנמצא באותו רגע באזור חיפש מהר מקום שבו הם יוכלו להתקיים בלי שישדדו או יחטפו אותך. אחרי כמה שעות הם מצאו בשדה פתוח חווה נטושה והחליטו ששם יתמקמו. זאת הייתה החלטה טובה. היה מרווח ונשאר שם עוד קצת אוכל טרי. ליאה, פיל, ווד, ניל, האנה, לונה, לוק, שהחליט שיצטרף ויספר להם על עברו עם אביהם של ארבעת האחים.
באו איתם עוד שני אנשים- אחים. בן ובת. אלה היו אותם אנשים שסירבו ללכת מהמקום ולצפות במה שקורה. הבת הייתה הצעירה מבניהם. היא הייתה בת 16 ושמה קייט וולפסון. השיער שלה היה בצבע חום כהה, הוא היה גם ארוך. עיניה היו אפורות ולא היה אפשרי לנהל איתה שיחה ולהסתכל עליהן באותו זמן. היה בה משהו ממש מוזר. העור שלה גם היה ממש בהיר וצבעו היה אחיד כמעט לגמרי. זה הפחיד את כולם שם מלבד אחיה, שהיה בן 26. הוא הזכיר קצת את פיל במראהו. שיער שחור וקופץ, עיניים כחולות וגדולות, לא ממש גבוה, רזה ושרירי. הדבר היחיד שהיה שונה זה האף שלו, הוא היה עקום וארוך. כל פעם שליאה חטפה את אחד מההתקפים שלה והאנה ופיל באו לנחם אותה הם הזכירו את האף שלו, של ג'ון.

אחרי שהם גמרו את כל האוכל הטרי לוק, האנה, ווד ופיל יצאו למצוא שאריות או למצוא פירות על עצים או כל מקום שיכול להיות בו אוכל. מאז שפיטר גנב את החשמל הם היו מורעבים והם רזו מאוד. לונה עדיין הייתה נסערת מכך שאביה נהרג מול עיניה והיא ניסתה לא לתקשר עם אף אחד, היא גם לא אכלה המון זמן- מה שונה?
ליאה בינתיים נשארת בחדר עם המיטה הגדולה ומנסה להירגע. מאז הקרב עם גראוונד ופיטר קרה לה משהו בראש והיא משתגעת בכל פעם שמזכירים משהו שרק מזכיר לה את אותו יום. אסור לדבר לידה על מארק, על הרוחות, על קוסמים, ואפילו על מקסיקו.
וההתנהגות שלה מזכירה קצת את זאת של לונה, ומכיוון ששתיהן נשארות בבית כשכל האחרים, חוץ מהאחים, הולכים למצוא אוכל, היא מדברת איתה ברוגע, שתיהן רגועות. יש בליאה משהו שמרגיע את לונה וגורם לה להתנהג כמו בת אדם. אבל בינתיים שתיהן נחשבות "המשוגעות" לדעתם של כולם.
כשליאה הגיעה לאותו מצב היא גם הפסיקה להשתמש בכוח שלה ולפיל לא היה על מי להתאמן בטלפתיה עד שגילה שהוא יכול לדבר גם עם אחרים. מאז שגילה את זה הוא מתאמן עם כולם, אבל בעיקר עם האנה. בהתחלה הוא ניסה לדבר עם קייט, כשלא הצליח הוא חשב שאיבד את הכוח, אבל אחרי שניסה עם עוד כמה אנשים הוא גילה שהבעיה נמצאת בה. הוא לא הבין למה הוא לא יכל לדבר איתה במחשבה, אבל לא אהב את הרעיון שיש מישהו שהכוחות שלו חסומים בפניו. אבל לא שאל בנוגע לזה, הוא לא שאל כלום, כמו כולם. מאז שהגיעו אף אחד לא דיבר עם מישהו שיחה רצינית חוץ מליאה ולונה, לונה נפתחה לליאה וביחד החליטו שיחקרו משהו שחשבו עליו כבר הרבה זמן- איפה צנצנת הסיוטים.