רוחות: שומר הברק | הקדמה
-פליים-
אני חשבתי שניצחנו, שגראוונד חוסל. חשבתי שעכשיו אין יותר איומים על העולם, אין יותר דבר שיעמוד בדרכנו, או בדרכם. שני השומרים של גראוונד אמיצים. ואם החושך יחזור, הם ידעו מה לעשות, וגם אנחנו.
טעיתי.
התאומים לא היו מודעים לכוחם, לכוח המדהים שקיבלו במתנה. הם הפכו לחלשים אחרי הקרב עם גראוונד, וכשפיטר הופיע הם היו חסרי חסרי אונים.
פיטר היה תקוע בשנייה האין-סופית. בזמן הזה הוא צבר יותר ויותר כוח. כשמארק, אביהם של התאומים, הבוגד, סיפר לפיטר היכן נמצא המטה של ארם פיטר חזר, והוא היה בלתי ניתן לעצירה.
כשניסינו לעצור אותו מחיפוש אדוני ואדון הרוחות האחרות, האור, הוא תפס אותנו. הכוחות שלנו היו כלום לעומת אלה שלו.
עכשיו אנחנו נמצאים בפינת השנייה האין-סופית. השערים לתוך השנייה נוצרים כל כמה זמן. אני עשיתי אחת ועוד אחת, הבנתי שהוא מחסל את האויבים שעומדים לו בדרך- השומרים האחרים.
אני עדיין לא יודע מה הוא יעשה אחרי שימצא את האור, אני לא יודע מה יהיה גורלנו, גורל הרוחות.
בינתיים הדבר היחיד שנותר לנו לעשות, לקוות. לקוות שהשומרים של גראוונד, התאומים, פיל וליאה, יצליחו לעצור את פיטר- שומר הברק.
תגובות (3)
אתה עומד להמשיך את רוחות? יש!
בסוף של הפסקה השנייה רשמת "חסרי חסרי אונים," בטעות. וטיפ קטן, גם אחרי וגם לפני מקף ( – ) יש רווח. חוץ מזה, ההקדמה מעולה.
חבל לי קצת על משחקי היוצר… זה סיפור טוב, חבל שתעלה רק פרק אחד כל שבועיים. אתה רוצה להרוג אותי מרוב מתח, נכון? לפחות רוחות יעלה בקצב רגיל… (אני מנסה לנחם את עצמי.)
מחכה להמשך!
קטניס אוורדין, סוף.
ישששש ממש אהבתי את רוחות התאומי
*תאומים