קצה העולם – פרק 8 – נשימה עמוקה
"אני חוזה גלים סוערים בכיוון הצפון. אתה בטוח שאתה רוצה ללכת לשם?" אמר אחד הגיאוגרפים למייג'ה.
"אני יכול להתמודד עם זה" מייג'ה עלה על הסירה והפעיל את המנוע.
"כן, מה בדיוק אני אעשה עם ציוד הצלילה הזה שיש פה בצד…?" אמר מייג'ה כאשר הוא מסתכל על מסיכת אוויר. "טוב, לכיוון הצפון"
זה היה בוקר נאה. רוחות חזקות ונעימות נשבו בפניו של מייג'ה.
מייג'ה שם את ידו על מצחו ומסתכל קדימה. "אני לא מבין… אין שום גלים סוערים"
אך משהו מוזר קרה. הסירה זזה קדימה ואחורה ללא שליטתו של מייג'ה.
מייג'ה הסתכל אחורה וראה גל מים עצום. הוא הרגיש שהסירה נשאבת אליו.
ללא היסוס מייג'ה שם את מסיכת האוויר על פניו.
אך הסירה נשאבה לתוך הגל יחד עם מייג'ה.
מייג'ה מצא את עצמו במקום מוזר. הוא הרגיש כאילו הוא מרחף.
הוא פתח את העיניים.
הוא נימצא בקרקעית הים.
הוא שרד את האסון.
אך הוא הבין שאין לו שום דרך לעלות בחזרה. הוא ידע שהאזור שבו הוא נמצא הוא ממש עמוק.
"אין מה לעשות חוץ מלחפש דרך החוצה" אמר מייג'ה והתחיל ללכת באיטיות בכיוון מסויים.
מייג'ה הלך באיטיות. היה קשה ללכת מתחת למים. הוא גם הרגיש שמתחיל לאזל לו כמות החמצן.
לפתע הרגיש מייג'ה משהוא גדול עובר מאחוריו במהירות. מייג'ה הסתובב באיטיות. כלום.
מייג'ה המשיך ללכת. שוב, דבר גדול עבר לידו. מייג'ה הסתובב שנית. שוב כלום.
מייג'ה טיפסעל הר קטן ומשם יכל לראות אורות קטנים.
מייג'ה שוב חש משהו מאחוריו, הוא שלף את הקרסים באיטיות, והסתובב אחורה.
"לא היתי מנסה את זה במקומך" אמר אדם עם זנב של דג במקום רגליים.
שני אנשים דמויי דגים ליוו את מייג'ה לכיוון האורות. כשמייג'ה התקרב, הוא ראה בועה ענקית שכיסתה את האורות.
מייג'ה ניכנס לתוך הבועה, וישר הרגיש שהוא נימצא באזור יבש, אוויר, הוא הוריד את המסיכה.
"אתה בא איתנו" אמר אחד האנשים דמוי הדג וליווה את מייג'ה כשהוא זוחל עם זנב הדג שלו.
מייג'ה נכנס לבניין דמוי ארמון, אולי זה באמת ארמון.
השומר ליווה אותו לדלת גדולה. הדלת היתה מצופה בקונכיות צוהרות ונוצצות.
"היכנס" אמר השומר ב'קול עדין ולא תוקפני, ופתח בפני מייג'ה את הדלת.
מייג'ה ראה אדם יושב על כיסא מפואר העשוי מזהב ואבנים נוצצות.
"האם אתה מייג'ה?" שאל האדם.
מייג'ה הסתכל על האיש. "כן"
"בדרך כלל משתחווים מולי. אבל אתה אדם מיוחד" האיש חייך.
מייג'ה מרים את ראשו מעט. "אתה מלך?"
"מלך הים, סידיום" אמר האיש וקם ממקומו.
"איך אתה מכיר אותי?" שאל מייג'ה, מופתע.
"אנשיי ריגלו אחריך ישר אחרי שיצאת מהנמל בביתך. שמענו שאתה רוצה להגיע אל קצה העולם, אש לחנו לך את הפתק, 'אם אתה רוצה להגיע לקצה העולם, עליך לשלוט בטבע' "
מייג'ה הוציא את הפתק מכיסו. "אז אתם רוצים לעזור לי?"
"אנחנו רוצים, אבל לא יכולים… קצה העולם הוא מקום מסוכן מידי בשבילינו. זה למה נתנו לך את המשימה. ידענו מהתחלה שאתה לוחם חזק שחסין להכול"
"אז… איך בדיוק תעזרו לי?" שאל מייג'ה.
"מייד אחרי שתעזור לנו" אמר סידיום כאשר הוא מסתכל על אתד השומרים שרץ אליו.
"הוא חזר!" אמר השומר.
"צא לשם, מייג'ה, ותביס את אטלנטיו" אמר סידיום, והצביע חכיוון היציאה.
מייג'ה קיבל מסיכת חמצן חדשה, מלאה בחמצן. ויצא מן הבועה לים הרטוב.
מייג'ה לה הבין מי זה אטלנטיו. אך הכול השתנה כאשר הרגיש משהוא גדול מאחוריו.
הוא הסתובב, והוא ראה נחש מיים ענק, עיניים אדומות גוף שחור וצהוב וסנפירים קוצניים בגרונו.
"אתה אטלנטיו…? נו באמת…" אמר מייג'ה כאשר הוא נאנח.
אטלנטיו פתח את פיו והשמיע קול מחריש אוזניים, זה היה נשמע כמו צעקת קרב.
ישר ללא הזהרה, אטלנטיו שחה במהירות לכיוון מייג'ה. מייג'ה הצליח לחמוק באיטיות. הנחש היה ארוך מאוד.
מייג'ה שיחרר את החרבות שלו יחד עם השלשלאות ותפס את את גופו של של אטלנטיו.
מייג'ה ניגרר אחרי אטלנטיו במהירות. הוא שלח חרב אחת קדימה וחתך מעת את גופו של אטלנטיו. הוא צווח בקול מחריש אוזניים.
מייג'ה עף מעט לאחור בגלל מהירותו את אטלנטיו. הוא עדיין תקוע בו עם החרבות.
מייג'ה שלח עוד פעם את החרב קדימה וחתח שוב את גופו של אטלנטיו. הוא צווח שוב.
מייג'ה עף לאחור, תפוס בזנב.
אטלנטיו עצר משחיה, הניף את זנבו ובלע את מייג'ה מבלי ללעוס בבליעה אחת.
"סידיום, מייג'ה לא חזר. זה כבר שעתיים…" אמר אחד השומרים לסודיום.
"הוא… נכשל…?" סודיום דאג.
"מבקש רשות להיכנס מלא בחומר ירוק ומגעיל, המלך סודיום" מייג'ה ניכנס דרך הדלת הגדולה כאשר הוא מלא מחומר סמיך וירוק.
סודיום היה מופתע. "מה קרה?"
מייג'ה חייך. "הוא בלע אותי שלם, ונפלתי לתוך הקיבה שלו. אני חתחתי אותי לשנים כאשר היתי בתוך גופו"
סודיום התקדם למייג'ה. "הודות לך מייג'ה, העיר שלנו מוגנת. וכעת תקבל את מתנתי"
סודיום הניף את ידו הימנית לכיוון מייג'ה, ועברה לתוכו אנרגיה כחולה, אנרגיע מרעננת.
"אלמנת המים. שלך" אמר סודיום כאשר הוא חוזר לכס המלכות שלו.
"עכשיו לך. ליעד הבא שלך. אתה קרוב יותר ממה שאתה חושב" אמר סודיום.
"רגע, אבא שלי, הארה נלחם נגד אטלנטיו, נכון? כי אני ראיתי פה שאריות מן הסיפינה שלו. פה הוא נכשל?"
סודיום הנהן. "יש בך אומץ. כמו של אביך. להתמודד נגד כול דבר מסוכן"
מייג'ה יצא מן הבועה והתחיל לשחות במהירות לכיוון הצפון.
המים התחילו להיות קרים.
ממש קרים.
תגובות (0)