קצה העולם – פרק 4 – תן לי חיים
מייג'ה שט בסירה הקטנה שלו באמצע הים, באור יום נאה, מחפש את היעד הבא שלו.
"טוב. בוא ניראה. אני עברתי פה, במדבר. האזור הכי קרוב אליי הוא…" מייג'ה מזיז את האצבע מחפש מקום קרוב. "פה!" מייג'ה מיקם את האצבע על אי קטן.
מייג'ה שט לכיוון האי, זה לא לקח יותר משלו שעות.
כאשר התקרב לאי, הוא ראה עצים גבוהים, עומס של עצים. אבל לא סתם עצים. ג'ונגל.
מייג'ה את שם רגלו על האי. לא היה חול על החוף, אלה אדמה רכה.
"טוב. בוא נחפש פה משהו מיוחד" מייג'ה ניכנס לתוך הג'ונגל.
היה ממש צפוף משיחים שהיו בכול עבר, ענפים גדולים, עצים ואבנים. הוא בקושי יכול היה ליראות לאן הוא הלך.
לפתע שמע צליל של קשקוש בעלים. מייג'ה שלף את הקרסים שיורסוס נתן לו. הוא הסתכל סביב. כלום.
מייג'ה המשיך בדרכו. לפתע עוד פעם אותו צליל. מייג'ה מסתכל סביב כשהקרסים בידיו.
מייג'ה המשיך. לפתע עוד פעם הצליל. מייג'ה ללא היסוס התחיל לחתוך את כול הענפים והשיחים שהיו מסביבו. אחרי כמה זמן הוא התעייף. לפתע הוא שם לב שכמה שיחים וענפים שלא חתך התחילו לרעוד.
הם רעדו מהר יותר, ומהר יותר, ומהר יותר, ולפתע נעצרו. פתאום כול השיחים העצים והענפים נבלעו לתוך האדמה בבת אחת. היה שטח ריק גדול רק של אדמה רכה ואבנים. מסביב היה עוד ג'ונגל. אבל הוא היה באזור נטול הצמחייה.
"רק ג'ונגל אחד יכול לעשות דבר כזה…!" מייג'ה הסתכל סביב בתדהמה. "הבית של שולקל…!"
לפתע הייתה רעידת אדמה. וממרכז האזור החשוף יצא ראש מוזר של צמח. הראש הסתכל סביב, וכשהוא הבחין במייג'ה, הוא השמיע קול צעקה מחריש אוזניים, וישר יצאו מן האדמה שלוש ענפים עם צבתות צמחיות.
מייג'ה עם הקרסים בידיו, מוכן להילחם.
ללא שום התראה, אחד מן הענפים ניסה לתפוס את מייג'ה. הוא חמק בזריזות. אחר כך הוא הרגיש רעידות קלות מתחתיו, ולפתע יצא מן האדמה קוץ צמח גדול שניסה לדקור את מייג'ה. הוא הצליח לחמוק גם מזה. מייג'ה הבין שעכשיו תורו לתקוף. הוא רץ לכיוון אחד הענפים הגדולים, שלף את אחד הקרסים, קפץ בזריזות, וחתך את אותו ענף. אחר כך, מייג'ה תקע את אחד הקרסים באדמה, ובשנייה הרים את הקרס, סובב אותו במהירות, וישר עפו על הצמח כדורי אדמה גדולים. הצמח נפגע קשה. הוא נפל על האדמה. אבל משהו קורה. הייתה מן אנרגיה ירוקה שנכנסה לתוך הענף החתוך ואל הצמח. הענף התחדש וכך גם הצמח, הוא התרומם בחזרה, ניראה בריא ושלם. הצמח תקף שנית, הוא קלע את מייג'ה בתוך כלוב של שיחים קוצניים. הקלוב התחיל להתקטן ומייג'ה התחיל להישרט מן הקוצים. לפתע הוא הרגיש חום, אנרגיה חמה שזורמת בתוכו. לפתע הצמחים נשרפו, ומייג'ה הצליח לשרוד. "אני שולט עכשיו באש!" אמר מייג'ה כשהוא מחייך ומסתכל על הצמח הגדול. מייג'ה רץ לכיוון אחד הענפים, בזמן הריצה הוא קפץ והסתובב עם החרבות בידיו, וכול פעם שהחרבות הופנו את הענף יצאו מהן וצאו מהן פסי אש. הענף ניפגע והתחיל להישרף. מייג'ה הסתכל על הענף, הוא לא התחדש! מייג'ה הבין מה לעשות. מייג'ה רקע באדמה פעם אחד, ויצא משם גוש אדמה. מייג'ה עם היד השמאלית שלו, הדליק באש את גוש האבן. מייג'ה התחיל לרוץ לכיוון הצמח, וכאש התקרב הוא רקע באדמה, וישר יצא מן האדמה הר קטן שנתן לו תנופה לקפיצה. מייג'ה התקרב בזריזות אל הצמח כשגוש האבן הדולק בידו, בשלב מסוים מייג'ה הניף את ידיו אחורה, וכך גם גוש האבן, ואז הוא השליך את ידיו למטה. גוש האבן הבוערת עף במהירות לכיוון הצמח. מייג'ה נחת על האדמה, וכשהניף את ראשו אל הצמח, הוא ראה איך האבן הבוערת התנפצה על הצמח, ואיך הוא התמוטט על האדמה, ויחד איתו גם הענפים.
זה היה קרב מתיש. ומייג'ה ניצח.
אך הוא הרגיש משהוא מוזר בתוכו. האנרגיה הירוקה. היא נכנסת אליו. ולפתע הוא הרגיש הקלה. אך השריטות שרפו לו. הוא הסתכל על הענפים. הם לא נבלו. הם עדיין חיים. מייג'ה לפתע הרגיש את האנרגיה הירוקה עוברת מן הענפים אליו. מייג'ה הסתכל על השריטות שלו. אין. נעלמו השריטות.
"אלמנט החיים" אמר מייג'ה כשהוא מסתכל על האזור שנשרט.
מייג'ה חזר לסירה שלו.
"בוא ניראה… לאן עכשיו?" מייג'ה מסתכל במפה.
"מממ… יש פה משהו. זה לא אי. זה… עיר?"
תגובות (1)
היי החלטתי לקרוא לפי הסדר את סיפורי הפנטזייה שלך שממש מקסימים בעיני אמשיך לקרוא ומיד אגיב ממני בקי ♥♥